וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ, בַּחֲצַר בֵּית יְהוָה (כ"א)
|
|
סיכום
יוֹאָשׁ עולה למלוכה בגיל 7, והולך בדרכי ה' כל עוד יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן מַנְחֶה אותו. הוא מארגן את שיפוץ המקדש ע"י תרומות רבות שנאספות ברצון מהעַם (לארון המונח בחצר המקדש). אחרי מות יְהוֹיָדָע, אנשי יוֹאָשׁ מדיחים אותו לעבודה זרה. כשזְכַרְיָה בן יְהוֹיָדָע מנבא לו רעות על כך, יוֹאָשׁ גורם לסקילתו למוות בחצר המקדש. בשל כך, הוא נפגע מפלישת צבא ארם, ואח"כ נרצח בקשר חצר.
תקציר
| יוֹאָשׁ בן אֲחַזְיָהוּ וצִבְיָה היה בן 7 כשעלה למלוכה (ראו פרק קודם), והלך בדרכי ה' כל עוד הוּנְחָה ע"י יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, שגם חיתן אותו עם 2 נשים מהם זכה לבָּנִים וּבָנוֹת. |
| א בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע. ב וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כָּל יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן. ג וַיִּשָּׂא לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. |
| יוֹאָשׁ רצה לשפץ את המקדש, בשל מצבו המוזנח מאז שעֲתַלְיָהוּ ובניה פרצו אליו והשתמשו בכלי המקדש לעבודת הַבַּעַל. יוֹאָשׁ שלח לשם כך כֹּהֲנִים וְלְוִיִּם למהר ולאסוף מהָעָם כסף (המכונה כאן "מַשְׂאַת מֹשֶׁה", אולי על שם התרומות שמֹשֶׁה אסף להקמת המשכן במדבר - ראו שְׁמוֹת פרק ל"ה). הלְוִיִּם התמהמהו במשימתם ויוֹאָשׁ נוזף ביְהוֹיָדָע על שלא האיץ בהם. |
| ד וַיְהִי אַחֲרֵיכֵן הָיָה עִם לֵב יוֹאָשׁ לְחַדֵּשׁ אֶת בֵּית יְהוָה. ה וַיִּקְבֹּץ אֶת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וַיֹּאמֶר לָהֶם צְאוּ לְעָרֵי יְהוּדָה וְקִבְצוּ מִכָּל יִשְׂרָאֵל כֶּסֶף לְחַזֵּק אֶת בֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְאַתֶּם תְּמַהֲרוּ לַדָּבָר וְלֹא מִהֲרוּ הַלְוִיִּם. ו וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לִיהוֹיָדָע הָרֹאשׁ וַיֹּאמֶר לוֹ מַדּוּעַ לֹא דָרַשְׁתָּ עַל הַלְוִיִּם לְהָבִיא מִיהוּדָה וּמִירוּשָׁלִַם אֶת מַשְׂאַת מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה וְהַקָּהָל לְיִשְׂרָאֵל לְאֹהֶל הָעֵדוּת. ז כִּי עֲתַלְיָהוּ הַמִּרְשַׁעַת בָּנֶיהָ פָרְצוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים וְגַם כָּל קָדְשֵׁי בֵית יְהוָה עָשׂוּ לַבְּעָלִים. |
| יוֹאָשׁ מצווה להציב ארון מחוץ לשער המקדש, וקורא לעָם לבוא ולתרום לצורך השיפוץ. הַשָּׂרִים והָעָם תורמים ברצון, והארון מתמלא. הוא מובא לפני הַלְוִיִּם, ונציגי הכוהן הגדול והַמֶּלֶךְ, והם מרוקנים אותו ומשיבים אותו למקומו בשער. כך נעשה כל יום עד שנאסף כסף רב. |
| ח וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲשׂוּ אֲרוֹן אֶחָד וַיִּתְּנֻהוּ בְּשַׁעַר בֵּית יְהוָה חוּצָה. ט וַיִּתְּנוּ קוֹל בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם לְהָבִיא לַיהוָה מַשְׂאַת מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. י וַיִּשְׂמְחוּ כָל הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּשְׁלִיכוּ לָאָרוֹן עַד לְכַלֵּה. יא וַיְהִי בְּעֵת יָבִיא אֶת הָאָרוֹן אֶל פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ בְּיַד הַלְוִיִּם וְכִרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף וּבָא סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ וּפְקִיד כֹּהֵן הָרֹאשׁ וִיעָרוּ אֶת הָאָרוֹן וְיִשָּׂאֻהוּ וִישִׁיבֻהוּ אֶל מְקֹמוֹ כֹּה עָשׂוּ לְיוֹם בְּיוֹם וַיַּאַסְפוּ כֶסֶף לָרֹב. |
| יוֹאָשׁ ויְהוֹיָדָע מוסרים את הכסף שנאסף לצורך שכירת בעלי מלאכה (חוצבים, חרשי עץ ומתכות) שיעסקו בחידוש המקדש ובחיזוקו. הפועלים "מרפאים"\מעלים-אֲרוּכָה את הפגמים שהתהוו במבנה, ומחזקים את המבנה כך שיחזור למצבו לפי תוכניתו המקורית (מימי שלמה). מהכסף שנותר, יוֹאָשׁ ויְהוֹיָדָע מכינים כלים חדשים ששימשו להעלאת עולות. |
| יב וַיִּתְּנֵהוּ הַמֶּלֶךְ וִיהוֹיָדָע אֶל עוֹשֵׂה מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת בֵּית יְהוָה וַיִּהְיוּ שֹׂכְרִים חֹצְבִים וְחָרָשִׁים לְחַדֵּשׁ בֵּית יְהוָה וְגַם לְחָרָשֵׁי בַרְזֶל וּנְחֹשֶׁת לְחַזֵּק אֶת בֵּית יְהוָה. יג וַיַּעֲשׂוּ עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה וַתַּעַל אֲרוּכָה לַמְּלָאכָה בְּיָדָם וַיַּעֲמִידוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים עַל מַתְכֻּנְתּוֹ וַיְאַמְּצֻהוּ. יד וּכְכַלּוֹתָם הֵבִיאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וִיהוֹיָדָע אֶת שְׁאָר הַכֶּסֶף וַיַּעֲשֵׂהוּ כֵלִים לְבֵית יְהוָה כְּלֵי שָׁרֵת וְהַעֲלוֹת וְכַפּוֹת וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף וַיִּהְיוּ מַעֲלִים עֹלוֹת בְּבֵית יְהוָה תָּמִיד כֹּל יְמֵי יְהוֹיָדָע. |
| יְהוֹיָדָע מת בגיל 130 ונקבר בקברי המלכים שבעיר דוד, בזכות הטובות שעשה לה' ולעם. |
| טו וַיִּזְקַן יְהוֹיָדָע וַיִּשְׂבַּע יָמִים וַיָּמֹת בֶּן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּמוֹתוֹ. טז וַיִּקְבְּרֻהוּ בְעִיר דָּוִיד עִם הַמְּלָכִים כִּי עָשָׂה טוֹבָה בְּיִשְׂרָאֵל וְעִם הָאֱלֹהִים וּבֵיתוֹ. |
| אחרי מות יְהוֹיָדָע, יוֹאָשׁ מושפע משָׂרָיו שמדיחים אותו לעבודה זרה, וכעס ה' נופל על הארץ. ה' שולח את נביאיו להחזיר את העַם בתשובה, אבל העַם מסרב לשמוע. גם זְכַרְיָה בן יְהוֹיָדָע מתנבא שה' יעזוב את העַם אם הם ימשיכו לעזוב אותו. יוֹאָשׁ שוכח את חסדי יְהוֹיָדָע כלפיו, ושולח שליחים שסוקלים למוות את זְכַרְיָה בחצר המקדש. במילותיו האחרונות הוא קורא לנקמת ה' ברוצחיו. |
| יז וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם. יח וַיַּעַזְבוּ אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת הָאֲשֵׁרִים וְאֶת הָעֲצַבִּים וַיְהִי קֶצֶף עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בְּאַשְׁמָתָם זֹאת. יט וַיִּשְׁלַח בָּהֶם נְבִאִים לַהֲשִׁיבָם אֶל יְהוָה וַיָּעִידוּ בָם וְלֹא הֶאֱזִינוּ. כ וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְוֹת יְהוָה וְלֹא תַצְלִיחוּ כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת יְהוָה וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם. כא וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית יְהוָה. כב וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ וּכְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא יְהוָה וְיִדְרֹשׁ. |
| כעבור שנה (מרצח זְכַרְיָה) חילות אֲרָם עולים על ירושלים, ולמרות שהם קטנים - ה' נותן בידם את צבא יהודה הגדול. הם בוזזים את העיר, ופוגעים במנהיגי העַם וביוֹאָשׁ. משרתיו הגֵּרִים (עַמּוֹנִי ומּוֹאָבִי), קושרים עליו קשר ורוצחים אותו, בעודו פצוע ומוגבל למיטתו. תולדותיו (כולל הנבואות\מַּשָּׂא הרבות עליו, ושיפוץ המקדש) תועדו בפרשנות\מִדְרַשׁ לסֵפֶר הַמְּלָכִים. |
| כג וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת כָּל שָׂרֵי הָעָם מֵעָם וְכָל שְׁלָלָם שִׁלְּחוּ לְמֶלֶךְ דַּרְמָשֶׂק. כד כִּי בְמִצְעַר אֲנָשִׁים בָּאוּ חֵיל אֲרָם וַיהוָה נָתַן בְּיָדָם חַיִל לָרֹב מְאֹד כִּי עָזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים. כה וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ במחליים [בְּמַחֲלוּיִם] רַבִּים הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא קְבָרֻהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים. כו וְאֵלֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִים עָלָיו זָבָד בֶּן שִׁמְעָת הָעַמּוֹנִית וִיהוֹזָבָד בֶּן שִׁמְרִית הַמּוֹאָבִית. כז וּבָנָיו ורב [יִרֶב] הַמַּשָּׂא עָלָיו וִיסוֹד בֵּית הָאֱלֹהִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל מִדְרַשׁ סֵפֶר הַמְּלָכִים וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט"ז | וַיִּקְבְּרֻהוּ בְעִיר דָּוִיד עִם הַמְּלָכִים, כִּי עָשָׂה טוֹבָה בְּיִשְׂרָאֵל וְעִם הָאֱלֹהִים וּבֵיתוֹ. |
| כ"א | וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית יְהוָה. |
| כ"ב | וּכְמוֹתוֹ אָמַר: "יֵרֶא יְהוָה וְיִדְרֹשׁ". |