וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל כָּל הָעָם בְּחָכְמָתָהּ וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי וַיַּשְׁלִכוּ אֶל יוֹאָב (כ"ב)
|
|
סיכום
שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי מורד בדָוִד, אשר שולח אחריו את עֲמָשָׂא, אך עֲמָשָׂא מתעכב ויוֹאָב הורג אותו. שֶׁבַע מתבצר באָבֵל בֵּית מַעֲכָה ויוֹאָב צר עליה עד שאישה חכמה משליכה את ראש שֶׁבַע מהחומה. רשימה מעודכנת של ממשלת דָוִד.
תקציר
| שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי מורד ודָוִד שולח כנגדו את עֲמָשָׂא: איש אחד חסר ערך משבט בִּנְיָמִן בשם שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שהיה במקרה\נִקְרָא למקום [*]כלומר לגִּלְגָּל שם התווכחו בני יְהוּדָה עם שאר בני שבטי יִשְׂרָאֵל. משתמע ששֶׁבַע היה נוכח כשבני יְהוּדָה אמרו דברים קשים מאוד על בני יִשְׂרָאֵל - ראו בפסוק האחרון של הפרק הקודם תוקע בשופר כדי לקרוא למרד במלכות דָוִד, בטענה שהסתבר מדברי בני יְהוּדָה שאין לבני שאר השבטים כל חלק ונחלה בדָוִד\בֶן-יִשַׁי
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ט פסוקים מ"ג-מ"ד: מג
וַיַּעַן כָּל אִישׁ יְהוּדָה עַל אִישׁ יִשְׂרָאֵל כִּי קָרוֹב הַמֶּלֶךְ אֵלַי וְלָמָּה זֶּה חָרָה לְךָ עַל הַדָּבָר הַזֶּה הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ אִם נִשֵּׂאת נִשָּׂא לָנוּ.
מד
וַיַּעַן אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶת אִישׁ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר עֶשֶׂר יָדוֹת לִי בַמֶּלֶךְ וְגַם בְּדָוִד אֲנִי מִמְּךָ וּמַדּוּעַ הֱקִלֹּתַנִי וְלֹא הָיָה דְבָרִי רִאשׁוֹן לִי לְהָשִׁיב אֶת מַלְכִּי וַיִּקֶשׁ דְּבַר אִישׁ יְהוּדָה מִדְּבַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל.
.[*]וזאת בניגוד לדברים שאמרו בני שאר שבטי יִשְׂרָאֵל קודם לכן, ולפיהם יש להם פי 10 חלקים בדָוִד מאשר לבני יְהוּדָה . לכן, כל אחד לְאֹהָלָיו לקראת המרד!
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ט פסוק מ"ד: מד
וַיַּעַן אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶת אִישׁ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר עֶשֶׂר יָדוֹת לִי בַמֶּלֶךְ וְגַם בְּדָוִד אֲנִי מִמְּךָ וּמַדּוּעַ הֱקִלֹּתַנִי וְלֹא הָיָה דְבָרִי רִאשׁוֹן לִי לְהָשִׁיב אֶת מַלְכִּי וַיִּקֶשׁ דְּבַר אִישׁ יְהוּדָה מִדְּבַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל.
.[*]דברים דומים יֵאָמְרוּ אח"כ בתחילת מרד שבטי יִשְׂרָאֵל ברְחַבְעָם
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ב פסוק ט"ז: טז
וַיַּרְא כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו.
|
| א וְשָׁם נִקְרָא אִישׁ בְּלִיַּעַל וּשְׁמוֹ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי אִישׁ יְמִינִי וַיִּתְקַע בַּשֹּׁפָר וַיֹּאמֶר אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה לָנוּ בְּבֶן יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל. |
| בני שבטי יִשְׂרָאֵל עולים מהגִּלְגָּל ומפסיקים ללכת אחרי דָוִד, והולכים במקום זאת אחרי שֶׁבַע, בעוד בני יְהוּדָה נצמדים לדָוִד מַלְכָּם בין היַרְדֵּן ליְרוּשָׁלַיִם [*]כלומר באזורים שבנחלת יְהוּדָה שעדיין נמצאים בשליטתו המלאה של דָוִד . |
| ב וַיַּעַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי דָוִד אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי וְאִישׁ יְהוּדָה דָּבְקוּ בְמַלְכָּם מִן הַיַּרְדֵּן וְעַד יְרוּשָׁלִָם. |
| בינתיים דָוִד שב לארמון ביְרוּשָׁלַיִם, ולוקח את 10 הפִּלַגְשִׁים שלו, שאותן הפקיד על הארמון בראשית מרד אַבְשָׁלוֹם [^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ט"ו פסוק ט"ז: טז
וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל בֵּיתוֹ בְּרַגְלָיו וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַגְשִׁים לִשְׁמֹר הַבָּיִת.
, ושם אותן בבית תחת משמר, שם הוא מספק להן את צרכי מחייתן אך הן נשארות קשורות\צְרֻרוֹת למקום כל חייהן, כמו אלמנות למרות שבעלן עדיין בחיים[*]דָוִד נוהג כך בפלגשיו כנראה כיוון שבהעדרו שכב איתן בנו אַבְשָׁלוֹם על גג הארמון מול כל העם .
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ט"ז פסוק כ"ב: כב
וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלוֹם הָאֹהֶל עַל הַגָּג וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיו לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.
|
| ג וַיָּבֹא דָוִד אֶל בֵּיתוֹ יְרוּשָׁלִַם וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַגְשִׁים אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמֹר הַבַּיִת וַיִּתְּנֵם בֵּית מִשְׁמֶרֶת וַיְכַלְכְּלֵם וַאֲלֵיהֶם לֹא בָא וַתִּהְיֶינָה צְרֻרוֹת עַד יוֹם מֻתָן אַלְמְנוּת חַיּוּת. |
| דָוִד קורא לעֲמָשָׂא [*]עֲמָשָׂא היה אחיינו של דָוִד (מצד אימו אֲבִיגַל בת צְרוּיָה אחות דָוִד) והופקד ע"י אַבְשָׁלוֹם לעמוד בראש כוחותיו לגייס את בני יְהוּדָה ולהתייצב איתם אצל דָוִד תוך 3 ימים. עֲמָשָׂא יוצא לגייס את בני יְהוּדָה, אך הוא מְאַחֵר ולא מגיע במּוֹעֵד שנקבע לו.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ז פסוק כ"ה: כה
וְאֶת עֲמָשָׂא שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב עַל הַצָּבָא וַעֲמָשָׂא בֶן אִישׁ וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב.
. אחרי תבוסת כוחותיו של אַבְשָׁלוֹם תחת עֲמָשָׂא, חנן אותו דָוִד ואף הפקיד אותו על צבאו במקומו של יוֹאָב, שכנראה עורר את כעסו של דָוִד אחרי שהרג את בנו אַבְשָׁלוֹם
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ט פסוק י"ד: יד
וְלַעֲמָשָׂא תֹּמְרוּ הֲלוֹא עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף אִם לֹא שַׂר צָבָא תִּהְיֶה לְפָנַי כָּל הַיָּמִים תַּחַת יוֹאָב.
. |
| ד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲמָשָׂא הַזְעֶק לִי אֶת אִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד. ה וַיֵּלֶךְ עֲמָשָׂא לְהַזְעִיק אֶת יְהוּדָה וייחר [וַיּוֹחֶר] מִן הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יְעָדוֹ. |
| לכן, דָּוִד פונה לאֲבִישַׁי אחי יוֹאָב ומזהיר ששֶׁבַע מהווה סכנה עבור דָּוִד אף יותר מהסכנה שהיה עבורו בנו אַבְשָׁלוֹם [*]ואולי יש כאן משחק מילים ודָּוִד אומר שבֶּן בִּכְרִי מהווה סכנה גדולה פי שֶׁבַע מהסכנה שהווה אַבְשָׁלוֹם . דָוִד קורא לאֲבִישַׁי לצאת מהר עם אנשי יוֹאָב\אדונו ולרדוף אחרי שֶׁבַע כדי שלא יספיק למצוא לו עָרִים בְּצֻרוֹת שם יוכל להסתתר\להִצִּיל את עצמו מעיניהם של אנשי דָּוִד. |
| ו וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֲבִישַׁי עַתָּה יֵרַע לָנוּ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי מִן אַבְשָׁלוֹם אַתָּה קַח אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֶיךָ וּרְדֹף אַחֲרָיו פֶּן מָצָא לוֹ עָרִים בְּצֻרוֹת וְהִצִּיל עֵינֵנוּ. |
| יוֹאָב יוצא בעקבות שֶׁבַע ורוצח את עֲמָשָׂא: אֲבִישַׁי מוביל את כוחותיו של יוֹאָב, וגם הכוחות השכירים [*]הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי תחת פיקודו של בְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע ושאר הַגִּבֹּרִים של דָוִד
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוק י"ח: יח
וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ.
[*]אשר נימנים בשְׁמוּאֵל-ב פרק כ"ג להלן יוצאים מיְרוּשָׁלַיִם כדי לרדוף אחרי שֶׁבַע. הם מתכנסים ליד הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה בְּגִבְעוֹן, וגם עֲמָשָׂא הספיק כבר להגיע לשם עם בני יְהוּדָה שאסף אחריו. יוֹאָב מגיע חָגוּר בחגורה מעל לבוש המדים שלו, וחרב צמודה לחגורה בתַּעַר שלה, אבל התַּעַר מתנתק מהחגורה והחרב נפלה. |
| ז וַיֵּצְאוּ אַחֲרָיו אַנְשֵׁי יוֹאָב וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וְכָל הַגִּבֹּרִים וַיֵּצְאוּ מִירוּשָׁלִַם לִרְדֹּף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי. ח הֵם עִם הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן וַעֲמָשָׂא בָּא לִפְנֵיהֶם וְיוֹאָב חָגוּר מִדּוֹ לְבֻשׁוּ ועלו [וְעָלָיו] חֲגוֹר חֶרֶב מְצֻמֶּדֶת עַל מָתְנָיו בְּתַעְרָהּ וְהוּא יָצָא וַתִּפֹּל. |
| יוֹאָב קורב לעֲמָשָׂא כדי לשאול לשלומו, ואז אוחז עם יד ימינו בזקנו של עֲמָשָׂא כביכול כדי לנשק אותו לברכה. עֲמָשָׂא לא נזהר מהחרב שביד שמאל של יוֹאָב [*]יוֹאָב תפס את החרב שנפלה ביד שמאל שלו, שבה קשה בד"כ לאחוז בחרב, ולכן עֲמָשָׂא לא נזהר ממנה , ויוֹאָב מכה עם החרב באזור הצלע החמישית של עֲמָשָׂא[*]אַבְנֵר הרג את עֲשָׂהאֵל אחי יוֹאָב ע"י פגיעה באותו מקום . המעיים של עֲמָשָׂא נשפכים לארץ, ויוֹאָב לא נזקק למכה שנייה כדי להרוג אותו. יוֹאָב וַאֲבִישַׁי ממשיכים לבדם במרדף אחרי שֶׁבַע המורד.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ב פסוקים כ"ב-כ"ג: כב
וַיֹּסֶף עוֹד אַבְנֵר לֵאמֹר אֶל עֲשָׂהאֵל סוּר לְךָ מֵאַחֲרָי לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה וְאֵיךְ אֶשָּׂא פָנַי אֶל יוֹאָב אָחִיךָ.
כג
וַיְמָאֵן לָסוּר וַיַּכֵּהוּ אַבְנֵר בְּאַחֲרֵי הַחֲנִית אֶל הַחֹמֶשׁ וַתֵּצֵא הַחֲנִית מֵאַחֲרָיו וַיִּפָּל שָׁם וַיָּמָת תחתו [תַּחְתָּיו] וַיְהִי כָּל הַבָּא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָפַל שָׁם עֲשָׂהאֵל וַיָּמֹת וַיַּעֲמֹדוּ.
, ואח"כ יוֹאָב נקם את מות אחיו כשהרג את אַבְנֵר באותו האופן
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ג פסוק כ"ז: כז
וַיָּשָׁב אַבְנֵר חֶבְרוֹן וַיַּטֵּהוּ יוֹאָב אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר לְדַבֵּר אִתּוֹ בַּשֶּׁלִי וַיַּכֵּהוּ שָׁם הַחֹמֶשׁ וַיָּמָת בְּדַם עֲשָׂה אֵל אָחִיו.
. |
| ט וַיֹּאמֶר יוֹאָב לַעֲמָשָׂא הֲשָׁלוֹם אַתָּה אָחִי וַתֹּחֶז יַד יְמִין יוֹאָב בִּזְקַן עֲמָשָׂא לִנְשָׁק לוֹ. י וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד יוֹאָב וַיַּכֵּהוּ בָהּ אֶל הַחֹמֶשׁ וַיִּשְׁפֹּךְ מֵעָיו אַרְצָה וְלֹא שָׁנָה לוֹ וַיָּמֹת וְיוֹאָב וַאֲבִישַׁי אָחִיו רָדַף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי. |
| איש אחד מאנשי יוֹאָב עומד ליד גופת עֲמָשָׂא וקורא לכל תומכי יוֹאָב ודָוִד לצאת בהובלת יוֹאָב אחרי שֶׁבַע. אבל המון סקרנים מקיפים את גופת עֲמָשָׂא שהתגוללה בדָּמָהּ באמצע הדרך\הַמְּסִלָּה, ולכן האיש מעביר את הגופה מהדרך לשדה, ומשליך עליה בֶּגֶד כדי להסתירה, ורק אז כולם עוברים לִרְדֹּף אחרי שֶׁבַע בעקבות יוֹאָב. |
| יא וְאִישׁ עָמַד עָלָיו מִנַּעֲרֵי יוֹאָב וַיֹּאמֶר מִי אֲשֶׁר חָפֵץ בְּיוֹאָב וּמִי אֲשֶׁר לְדָוִד אַחֲרֵי יוֹאָב. יב וַעֲמָשָׂא מִתְגֹּלֵל בַּדָּם בְּתוֹךְ הַמְּסִלָּה וַיַּרְא הָאִישׁ כִּי עָמַד כָּל הָעָם וַיַּסֵּב אֶת עֲמָשָׂא מִן הַמְסִלָּה הַשָּׂדֶה וַיַּשְׁלֵךְ עָלָיו בֶּגֶד כַּאֲשֶׁר רָאָה כָּל הַבָּא עָלָיו וְעָמָד. יג כַּאֲשֶׁר הֹגָה מִן הַמְסִלָּה עָבַר כָּל אִישׁ אַחֲרֵי יוֹאָב לִרְדֹּף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי. |
| שֶׁבַע מתבצר באָבֵל בֵּית מַעֲכָה ומומת שם ע"י אִשָּׁה חֲכָמָה: שֶׁבַע [*]או אולי הפסוק מדבר על אֲבִישַׁי הרודף אחרי שֶׁבַע אוסף אחריו אנשים מכל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל[*]מלבד יְהוּדָה כולל מאָבֵל בֵּית מַעֲכָה, וגם "הַבֵּרִים"[*]יש המזהים את הַבֵּרִים עם תושבי בְאֵרוֹת שבבִּנְיָמִן, שבטו של שָׁאוּל, שגלו מעירם נאספים\מתקהלים אחריו. כוחותיו של יוֹאָב באים לשים מצור על אָבֵל, ושופכים על העיר סוללת עפר שמגיעה עד לגובה החומה\החֵל החיצונית, וכל אנשי יוֹאָב מתחילים להרוס את החומה כדי להפיל אותה.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ד פסוק ג: ג
וַיִּבְרְחוּ הַבְּאֵרֹתִים גִּתָּיְמָה וַיִּהְיוּ שָׁם גָּרִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
. יש המזהים אותם עם "הבִּכְרִים" - בני משפחתו של שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִ. ויש המשערים שמדובר בטעות כתיב ושהכוונה המקורית היתה ל"גִּבּוֹרִים" של דָוִד שבאו אחרי יוֹאָב לצור על אָבֵל בֵּית מַעֲכָה. |
| יד וַיַּעֲבֹר בְּכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָבֵלָה וּבֵית מַעֲכָה וְכָל הַבֵּרִים ויקלהו [וַיִּקָּהֲלוּ] וַיָּבֹאוּ אַף אַחֲרָיו. טו וַיָּבֹאוּ וַיָּצֻרוּ עָלָיו בְּאָבֵלָה בֵּית הַמַּעֲכָה וַיִּשְׁפְּכוּ סֹלְלָה אֶל הָעִיר וַתַּעֲמֹד בַּחֵל וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אֶת יוֹאָב מַשְׁחִיתִם לְהַפִּיל הַחוֹמָה. |
| אִשָּׁה חֲכָמָה אחת מהעיר קוראת לצרים לבקש מיוֹאָב להתקרב לחומה כדי שתוכל לדבר איתו. יוֹאָב מתקרב אליה כבקשתה והאישה מוודאת קודם שאמנם מדובר ביוֹאָב ואז מבקשת שישמע את דבריה. |
| טז וַתִּקְרָא אִשָּׁה חֲכָמָה מִן הָעִיר שִׁמְעוּ שִׁמְעוּ אִמְרוּ נָא אֶל יוֹאָב קְרַב עַד הֵנָּה וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ. יז וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַאַתָּה יוֹאָב וַיֹּאמֶר אָנִי וַתֹּאמֶר לוֹ שְׁמַע דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ וַיֹּאמֶר שֹׁמֵעַ אָנֹכִי. |
| האישה טוענת שכשמטילים מצור על עיר מקובל קודם לדבר עם הנצורים, כי אם אנשי יוֹאָב היו שואלים את תושבי אָבֵל לגבי שֶׁבַע היו כל אי ההבנות מסתיימות\הֵתַמּוּ. |
| יח וַתֹּאמֶר לֵאמֹר דַּבֵּר יְדַבְּרוּ בָרִאשֹׁנָה לֵאמֹר שָׁאֹל יְשָׁאֲלוּ בְּאָבֵל וְכֵן הֵתַמּוּ. |
| האישה מעידה על עצמה שהיא מהתומכים בשלום ובנאמנות לממלכת יִשְׂרָאֵל, ואילו יוֹאָב פועל כדי להמית את תושבי עִיר בְּיִשְׂרָאֵל [*]עִיר וְאֵם, כלומר העיר היא גם עיר אֵם לפרברים\עיירות-הבת שסביבה . האישה תוהה למה יוֹאָב מנסה להשמיד\לבלע עיר שהיא חלק מנחלת ה' בארץ יִשְׂרָאֵל? |
| יט אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת יְהוָה. |
| יוֹאָב עונה שחָלִילָה לו להשמיד או להרוס עיר נאמנה ביִשְׂרָאֵל. אך העיר אָבֵל אינה נאמנה כפי שהאישה טוענת, כי נמצא בה שֶׁבַע שבא מהַר אֶפְרַיִם והרים את ידו למרוד בְּדָוִד. אם אנשי אָבֵל ימסרו רק את שֶׁבַע אז יוֹאָב מבטיח להסיר את המצור מעל העיר. הָאִשָּׁה אומרת שתעשה כבקשתו של יוֹאָב ותשליך אליו את ראשו של שֶׁבַע מעבר לחומה. |
| כ וַיַּעַן יוֹאָב וַיֹּאמַר חָלִילָה חָלִילָה לִי אִם אֲבַלַּע וְאִם אַשְׁחִית. כא לֹא כֵן הַדָּבָר כִּי אִישׁ מֵהַר אֶפְרַיִם שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ נָשָׂא יָדוֹ בַּמֶּלֶךְ בְּדָוִד תְּנוּ אֹתוֹ לְבַדּוֹ וְאֵלְכָה מֵעַל הָעִיר וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל יוֹאָב הִנֵּה רֹאשׁוֹ מֻשְׁלָךְ אֵלֶיךָ בְּעַד הַחוֹמָה. |
| האישה הולכת אל תושבי העיר ומשכנעת אותם בחוכמתה, והם כורתים את ראשו של שֶׁבַע ומשליכים אותו ליוֹאָב. בתגובה, יוֹאָב תוקע בשופר לציין את סוף המצור, וכוחותיו מתפזרים\יָּפֻצוּ מהעיר ושבים כל אחד לביתו, ויוֹאָב עצמו שב לדָוִד ביְרוּשָׁלַיִם. |
| כב וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל כָּל הָעָם בְּחָכְמָתָהּ וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי וַיַּשְׁלִכוּ אֶל יוֹאָב וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר וַיָּפֻצוּ מֵעַל הָעִיר אִישׁ לְאֹהָלָיו וְיוֹאָב שָׁב יְרוּשָׁלִַם אֶל הַמֶּלֶךְ. |
| רשימת השרים בממשלת דָוִד: [*]ראו רשימות מקבילות גם בשְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוקים ט"ז-י"ח יוֹאָב שר הצבא, בְנָיָהוּ מפקד צבא השכירים הזרים - הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי, אֲדֹרָם - השר הממונה על המיסים, יהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד המזכיר, שְׁוָא הסופר
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוקים ט"ז-י"ח: טז
וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה עַל הַצָּבָא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד מַזְכִּיר.
יז
וְצָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים וּשְׂרָיָה סוֹפֵר.
יח
וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ.
ובדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ח פסוקים ט"ו-י"ז
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ח פסוקים ט"ו-י"ז: טו
וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה עַל הַצָּבָא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד מַזְכִּיר.
טז
וְצָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב וַאֲבִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים וְשַׁוְשָׁא סוֹפֵר.
יז
וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע עַל הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וּבְנֵי דָוִיד הָרִאשֹׁנִים לְיַד הַמֶּלֶךְ.
[*]ברשימת השרים שלפני מרד אַבְשָׁלוֹם הסופר נקרא שְׂרָיָה , צָדוֹק וְאֶבְיָתָר היו הכהנים, ועִירָא הַיָּאִרִי כיהן גם כן במשרה רמה תחת דָוִד.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוק י"ז: יז
וְצָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים וּשְׂרָיָה סוֹפֵר.
, ובגרסת דברי הימים הוא נקרא שַׁוְשָׁא
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ח פסוק ט"ז: טז
וְצָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב וַאֲבִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים וְשַׁוְשָׁא סוֹפֵר.
|
| כג וְיוֹאָב אֶל כָּל הַצָּבָא יִשְׂרָאֵל וּבְנָיָה בֶּן יְהוֹיָדָע עַל הכרי [הַכְּרֵתִי] וְעַל הַפְּלֵתִי. כד וַאֲדֹרָם עַל הַמַּס וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר. כה ושיא [וּשְׁוָא] סֹפֵר וְצָדוֹק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנִים. כו וְגַם עִירָא הַיָּאִרִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִד. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | וַיִּתְקַע בַּשֹּׁפָר וַיֹּאמֶר: "אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד, וְלֹא נַחֲלָה לָנוּ בְּבֶן יִשַׁי, אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל!" |
| ט- י | וַתֹּחֶז יַד יְמִין יוֹאָב בִּזְקַן עֲמָשָׂא לִנְשָׁק לוֹ. י וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד יוֹאָב, וַיַּכֵּהוּ בָהּ אֶל הַחֹמֶשׁ וַיִּשְׁפֹּךְ מֵעָיו אַרְצָה |
| י"ט | אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל, לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת יְהוָה. |
ממשלת דָּוִד