עַלַמַּפָּה

גְּשׁוּר היתה ממלכה קטנה ששכנה ממערב לממלכת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, מדרום לחֶרְמוֹן ומצפון לגִּלְעָד, והגיעה מן הסתם עד השפה המזרחית של הכנרת. בימי הכיבוש וההתנחלות בארץ, לקחו בני חצי שבט מְנַשֶּׁה את הַבָּשָׁן עד הגבול עם גְּשׁוּר, אך גְּשׁוּר עצמה לא נכבשה.

גם בימי המלך דָוִד שנלחם וכבש אזורים נרחבים בממלכות אֲרַם צוֹבָה ואֲרַם דַמָּשֶׂק שמצפון לממלכת גְּשׁוּר, לא הצטרפה גְּשׁוּר לאויבי דָוִד, ושמרה איתו על קשרי ידידות. דָוִד אף נישא למַעֲכָה בַּת תַּלְמַי בֶּן עַמִּיהוּד מֶלֶךְ גְּשׁוּר, אשר ילדה לו את בנו האהוב אַבְשָׁלוֹם ואת תָּמָר. אַמְנוֹן, בנם של דָוִד ואֲחִינֹעַם, חשק בתָּמָר אחותו ואנס אותה, ואַבְשָׁלוֹם נקם בו והרג אותו בשל כך, ואז נמלט לגְּשׁוּר ונשאר שם אצל תַּלְמַי סבו במשך 3 שָׁנִים, עד שדָוִד שלח את יוֹאָב להשיב אותו ליְרוּשָׁלַיִם.

לא תמיד שרתה הידידות בין גְּשׁוּר לבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וב נמסר שגְּשׁוּר חָבְרָה לאֲרָם ולקחה אזורים נרחבים בנחלת חצי שבט מְנַשֶּׁה.

גְּשׁוּר היתה כאמור ממלכה קטנה שהשתרעה בגולן (כנראה בעיקר בדרומו) עד לכנרת במערב ולנהר הירמוך בדרום. באזור זה נמצאו מספר אתרים מבוצרים מרשימים מתקופת המקרא (הברונזה והברזל), כמו תל עין גב שהוקף בחומה וכלל נמל גדול על שפת הכנרת, תל בית צידה שם שכנה עיר גדולה ועשירה, ואתרים נוספים.

במכתבי אֶל-עַמַארְנָה (אוסף גדול של "מכתבים" מהמאה ה-14 לפנה"ס שנכתבו למלכי מצרים בעיקר ממנהיגים באזור כנען וסוריה), נזכרת ארץ "גַרִי" ומשתמע שהיתה בדרום הגולן, ויש המשערים שמדובר בשיבוש של השם "גַשוּרִי". ההשערה היא שממלכת גְּשׁוּר התבססה במאה ה-11 לפנה"ס יחד עם שאר הממלכות הארמיות במרחב, וכאמור התחמקה מהכיבוש של בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בימי ההתנחלות, ואף שמרה על קשרים טובים עם ממלכת יִשְׂרָאֵל לפחות בימי הממלכה המאוחדת. בימי אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל התרחבה ממלכת אֲרַם דַמָּשֶׂק דרומה לפחות עד לרמות גִּלְעָד, כלומר משתמע שהאזורים של ממלכת גְּשׁוּר נכללו אז כבר בשטחי ממלכת אֲרַם דַמָּשֶׂק.