וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת.. (ו)
פרטי היוצר\ת
משרפות סיד, הודו, By G41rn8 [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
מִשְׂרְפוֹת שִׂיד (י"ב)
|
|
סיכום
נבואת עונש לעריץ. בקשה מה' שיושיע מצָרָה, מלחמתו באויבי העם, ודברי תהילה על הצדק החכמה והישועה שהוא יביא. תאור הסבל של הָעָם והארץ מידי האויב, עד שה' יופיע ויכה אותו. בעתיד ימלוך מֶלֶךְ יפה וחכם, השלווה תחזור לעיר, ואוניות האויב לא יוכלו לעבור את הנהרות האדירים שיקיפו אותה.
תקציר
| אבוי לעריץ: עד כה שָׁדַדְתָּ ובָּגַדְתָּ בלי שנִשְׁדַּדְתָּ או נִבְגַּדְתָּ בעצמך, כי כשתסיים\תיתום\נְּלֹתְךָ לִשְׁדוד ולִבְגֹּד אז יִשְׁדְּדוּ אותך ויִבְגְּדוּ בָךְ! |
| א הוֹי שׁוֹדֵד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד וּבוֹגֵד וְלֹא בָגְדוּ בוֹ כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ בָךְ. |
| ה'! אנא חון אותנו, כי לעזרתך קִוִּינוּ! אתה תהיה הזרוע החזקה שתושיע את בני יִשְׂרָאֵל כל בוקר מחדש, ושתהיה לנו לישועה בְּעֵת צָרָה. מקּוֹל הָמוֹן צבאותיך ומגדולתך יתפזרו\נָדְדוּ\נָפְצוּ העַמִּים\גּוֹיִם האויבים שלנו. |
| ב יְהוָה חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה. ג מִקּוֹל הָמוֹן נָדְדוּ עַמִּים מֵרוֹמְמֻתֶךָ נָפְצוּ גּוֹיִם. |
| השלל של האויב שברח יֵאָסֵף כמו שהמוני האַרְבֶּה\הֶחָסִיל\הגֵּבִים [*]חָסִיל וגֵּבִים הם מינים שונים של אַרְבֶּה אוספים את "שְׁלָלָם" ברעש\שׁוֹקֵק.
[^]
מְלָכִים-א פרק ח פסוק ל"ז: לז
רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה כִּי יָצַר לוֹ אֹיְבוֹ בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל נֶגַע כָּל מַחֲלָה.
[^]
נַחוּם פרק ג פסוק י"ז: יז
מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגוֹב גֹּבָי הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת בְּיוֹם קָרָה שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנוֹדַד וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם.
|
| ד וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל כְּמַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק בּוֹ. |
| ה'\שֹׁכֵן-מָרוֹם הוא נִשְׂגָּב כי הוא מילא את צִיּוֹן במִשְׁפָּט ובצֶדֶק. יָמֶיךָ\זמניך\עִתֶּיךָ יהיו זמנים מלאי אמונה, והחכמה והדעת ויראת ה', שהם אוצרו של האדם, יהיו לחוסן\חוזק של ישועתו. |
| ה נִשְׂגָּב יְהוָה כִּי שֹׁכֵן מָרוֹם מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. ו וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְהוָה הִיא אוֹצָרוֹ. |
| הגיבורים\אֶרְאֶלָּם שליחי\מַלְאֲכֵי השלום צועקים בחוצות ובוכים. הדרכים\מְסִלּוֹת נעשו שוממות מעוברי אורח שפסקו\שבתו מלעבור בהן, כיוון שהאויב הפר את הבְּרִית [*]אולי הפסוק מתייחס לשליחי השלום ששלח חִזְקִיָּהו מֶּלֶךְ יְהוּדָה לסַנְחֵרִיב עם מנחה גדולה כדי שיעזוב את הארץ. סַנְחֵרִיב לקח את המנחה אבל אח"כ עלה למצור על יְרוּשָׁלַיִם וזלזל בערים ובבני-האדם\אֱנוֹשׁ שכבש. כל האָרֶץ התאבלה ונהיתה אומללה.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוקים י"ד, י"ז: יד
וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר חָטָאתִי שׁוּב מֵעָלַי אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב.
... יז
וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַב שָׁקֵה מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלִָם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס.
. |
| ז הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן. ח נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח הֵפֵר בְּרִית מָאַס עָרִים לֹא חָשַׁב אֱנוֹשׁ. |
| יער הלְבָנוֹן עם עציו המפוארים התבייש\הֶחְפִּיר וקָמַל, אזור הַשָּׁרוֹן הַפּוֹרֶה נהיה מדברי כמו הָעֲרָבָה והבָּשָׁן והַכַּרְמֶל נוֹעֲרוּ מכל העצים והשדות הירוקים שלהם. |
| ט אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל. |
| ואז ה' יאמר: אני עכשיו אקום\אֵרוֹמָם\אֶנָּשֵׂא להכות אתכם - הגויים! קיוויתם להשיג משהו בכיבוש יְהוּדָה אבל אתם רק תַּהֲרוּ\תלדו קַשׁ\חֲשַׁשׁ [*]ראו חֲשַׁשׁ במובן קַשׁ גם ביְשַׁעְיָהוּ פרק ה פסוק כ"ד ורוּחַ הקרב שלכם תשרוף אתכם (כמו קַשׁ). וכל העַמִּים האויבים יִשָּׂרְפוּ באֵשׁ חזקה כמו במִשְׂרְפוֹת סיד\שִׂיד, או כמו קוצים שהוצתו בָּאֵשׁ.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ה פסוק כ"ד: כד
לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה שָׁרְשָׁם כַּמָּק יִהְיֶה וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה כִּי מָאֲסוּ אֵת תּוֹרַת יְהוָה צְבָאוֹת וְאֵת אִמְרַת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נִאֵצוּ.
|
| י עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה עַתָּה אֵרוֹמָם עַתָּה אֶנָּשֵׂא. יא תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם. יב וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ. |
| ה' אומר: שִׁמְעוּ כולם, רְחוֹקִים וקְרוֹבִים, על מעשי גְּבֻרָתִי. והחוטאים שבְצִיּוֹן יפחדו, ואת הטמאים\חֲנֵפִים תאחוז רעדה של פחד, והם יקראו: מִי יכול לשהות\לגוּר כך לצד אֵשׁ שורפת כמו במדורות\מוֹקְדֵי האֵשׁ שבתוך הארץ. |
| יג שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וּדְעוּ קְרוֹבִים גְּבֻרָתִי. יד פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם. |
| בניגוד להם, הצדיק אשר הולך בדרכי צֶדֶק ישרות, ומואס בְּחתיכת\בֶצַע-כֶּסֶף [*]בֶצַע-כֶּסֶף היא חתיכת כֶּסֶף שנבצעה מהגוש העיקרי. ומכאן בֶצַע-כֶּסֶף היה לכינוי השלילי של המרדף אחר הכסף שבא מעושק של החלשים, מנער את השֹּׁחַד מידיו, אוטם את אוזניו מלשמוע ועוצם את עיניו מלראות הצעות לקבל תמורה כָּלְשֶׁהִי עבור שפיכות דָּמִים או מעשים רעים - הוא יזכה לשכון בבטחה במְרוֹמִים, במבצרו\מִשְׂגַּבּוֹ שבמצודות הסְלָעִים, ומזונו\לַחְמוֹ והמים שלו יִנָּתְנוּ לו בקביעות\נאמנות.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ח פסוק ג: ג
וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בדרכו [בִּדְרָכָיו] וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט.
. |
| טו הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע. טז הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים. |
| מֶלֶךְ יפה - אתה תחזה בעיניך למרחקים, ולִבְּךָ יתהה באֵימָה - איפה האויב אשר מנסה להעריך את חוזק הַמִּגְדָּלִים של העיר ואת מספרם? [*]האויב מנסה להעריך את חוזקה של העיר לקראת הכיבוש שלה. ניתן לשער שמדובר בחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, בימים שהכין את יְרוּשָׁלַיִם לקראת המצור הצפוי של סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר על העיר. אבל גם במרחקים לֹא תִרְאֶה אֶת העַם הנוֹעָז הבא ללחום בך, עַם נכרי ששפתו הזרה "עמוקה" מדי בשביל לשמוע אותה, והשָׂפָה\לָשׁוֹן נשמעת כמו גמגום נִלְעַג שאי אפשר להבינו. |
| יז מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים. יח לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים. יט אֶת עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה. |
| הבט על צִיּוֹן - היא העיר\קריה בה אנחנו מתכנסים במועדי החגים, ותראה שיְרוּשָׁלַיִם היא כעת מקום-מגורים\נָוֶה חסר-דאגות\שַׁאֲנָן. היא יציבה כמו אוהל שאינו נודד\יִצְעָן ושלָנֶצַח לא יָזִיזוּ\יסיעו את יְתֵדֹתָיו או ינתקו את חֲבָלָיו [*]חבלי האוהל מחוברים ליתדות הקבועים בחוזקה ולָנֶצַח באדמה. . |
| כ חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ. |
| כי שם גם שוכן ה', אלהינו הגדול, והעיר מוקפת בנהרות\יְאֹרִים רַחֲבֵי-יָדָיִם, אשר האוניות של צי המלחמה הגדול של האויב לא ישוטו בו או יחצו\יעברו אותם [*]כדי להגיע לחומות העיר . כי ה' הוא השופט שלנו והוא שחוקק את החוקים שלפיהם אנחנו חיים, הוא מַלְכֵּנוּ והוּא יוֹשִׁיעֵנוּ. |
| כא כִּי אִם שָׁם אַדִּיר יְהוָה לָנוּ מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ. כב כִּי יְהוָה שֹׁפְטֵנוּ יְהוָה מְחֹקְקֵנוּ יְהוָה מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ. |
| החבלים של אוניות האויב (שלא הצליחו לחצות את נהרות העיר) התנתקו ונִטְּשׁוּ ולא הצליחו להחזיק את האוניות בגדת הנהר. האויב גם לא יצליח לפרוש נֵס [*]דגל או מפרש? על התורן של האוניות. ואז יחולק השָׁלָל\עַד של האויב[*]ראו "עַד" במובן "שָׁלָל" בבְּרֵאשִׁית פרק מ"ט פסוק כ"ז , והשָׁלָל יהיה כל כך רב שגם פִּסְחִים יצליחו לבזוז ממנו ביזה.
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק מ"ט פסוק כ"ז: כז
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל.
|
| כג נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז. כד וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן. |
| ולא יהיה אדם השוכן בעיר שיאמר שהוא נפצע\נחלש\חלה [*]ממכות האויב , וכל היושבים בעיר יִזְכּוּ-לכפרה-על-חטאיהם\ינשאו-עוון[*]ראו נשיאת עוון במובן סליחת ה' על חטאי האדם למשל בתְּהִלִּים פרק פ"ה פסוק ג .
[^]
תְּהִלִּים פרק פ"ה פסוק ג: ג
נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה.
|
| כד וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ו | וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ, חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת.. |
| כ | ..נָוֶה שַׁאֲנָן, אֹהֶל בַּל יִצְעָן, בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ. |