עַלַמַּפָּה

עֻזִּיָּהוּ\עֲזַרְיָה\עֲזַרְיָהוּ בן אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה ויְכָלְיָהוּ מיְרוּשָׁלַיִם הועלה על כס המלכות ביְהוּדָה ע"י העם בגיל 16 עוד בימי אביו, שאיבד כנראה את אהדת העַם אחרי פלישת יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ליְרוּשָׁלַיִם. אחרי רצח אֲמַצְיָה המשיך עֻזִּיָּהוּ למלוך לבדו. עֻזִּיָּהוּ הלך בדרכי ה' כמו אביו, והודרך בכך ע"י הנביא זְכַרְיָהוּ, וכל עוד הוא נהג כך, הצליח עֻזִּיָּהוּ במלכותו ושמו התפרסם בין האוּמּוֹת.

עֻזִּיָּהוּ החזיר את אֵילַת מידי אֱדוֹם וביצר אותה, וכבש מהפְּלִשְׁתִּים את גַּת, את יַבְנֵה ואת אַשְׁדּוֹד, שבנחלתה הוא בנה ערים נוספות. בעזרת ה' הוא גם נלחם בהצלחה בעַרְבִים, קיבל מתנות מהָעַמּוֹנִים, ומלך עד גבול מִצְרַיִם. הוא בנה מגדלים על חומות יְרוּשָׁלַיִם ובַּמִּדְבָּר, עם סידורים מתוחכמים לירי חיצים ואבנים, וחצב שם גם בורות אגירה רבים. היה לו מקנה רב והוא העסיק אִכָּרִים וְכֹרְמִים, כיוון שאהב את עבודת האדמה.

עֻזִּיָּהוּ נעשה גאה בעקבות כל ההישגים הללו, ולבסוף הוא בגד בה' בכך שהעז להקטיר על מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת שבמקדש. היו איתו שם 80 כוהנים כולל עֲזַרְיָהוּ, שהזהירו אותו להמנע מכך כיוון שרק לכוהנים מותר להקטיר שם. אבל עֻזִּיָּהוּ כעס עליהם, ובזמן שהחזיק במִקְטֶרֶת, הופיעה במצחו צָּרַעַת (מחלת עור קשה). הנוכחים הוציאו את עֻזִּיָּהוּ בבהילות מהמקדש, והוא נשאר מצורע עד יום מותו ועבר לגור בנפרד (בבֵית הַחָפְשִׁית), בעוד יוֹתָם בנו החל לעסוק בהנהגה עצמה.

בימי עֻזִּיָּהוּ פקד את הארץ רעש אדמה כבד . עֻזִּיָּהוּ מָלַךְ סה"כ 52 שנה, כמה מהן במקביל לאֲמַצְיָהוּ אביו וליוֹתָם בנו. תולדות עֻזִּיָּהוּ תועדו בכתבי הנביא יְשַׁעְיָהוּ ובסֵפֶר "דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה". עֻזִּיָּהוּ מת ונקבר "בִּשְׂדֵה הַקְּבוּרָה אֲשֶׁר לַמְּלָכִים" שבעִיר דָּוִד ובנו יוֹתָם החל למלוך באופן רשמי אחריו .