עיר
אֵלוֹת
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים : אֵיל פָּארָן\תל אל-חליפה
אֵלוֹת במקרא
אֵלוֹת היתה עיר אֱדוֹמית עַל שְׂפַת היַם האדום (המְכוּנֶה בהקשר זה בשם "ים סוּף"), והיתה סמוכה או אולי אף זהה לעֶצְיוֹן גֶּבֶר
[^]מְלָכִים-א פרק ט פסוק כ"ו: כו וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.
. אֵלוֹת נזכרת כנראה בתיאור מסע המלחמה הקדום של ארבעת המלכים בראשות כְּדָרְלָעֹמֶר בכינוי "אֵיל פָּארָן", במשמעות של "אֵילוֹת שעל גבול מִדְבַּר פָּארָן" - הוא מִדְבַּר סִינַי
[*]דרכים ואתרים - פרקים בתולדות ישראל וארצו, יוחנן אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"א, עמוד 23
.

בימי הנדודים בַּמִּדְבָּר, העַם נאלץ לעקוף את ממלכת אֱדוֹם, ולכן נדד דרומה על דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה (בין ים המלח למפרץ אילת) על גבול הַר שֵׂעִיר שבאֱדוֹם, עד שהגיע לאֵילַת ולעֶצְיוֹן גָּבֶר, ומשם המשיך מזרחה וצפונה לכוון מִדְבַּר מוֹאָב
[^]דְּבָרִים פרק ב פסוק ח: ח וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב.
.

המלך דָוִד כבש את אֱדוֹם
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוק י"ד: יד וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים בְּכָל אֱדוֹם שָׂם נְצִבִים וַיְהִי כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד וַיּוֹשַׁע יְהוָה אֶת דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ.
, ובנו שְׁלֹמֹה בנה צי של אוניות בעֶצְיוֹן גֶּבֶר שליד אֵלוֹת, ואנשיו הפליגו משם יחד עם הספנים המומחים של חִירָם מלך צֹר כדי להביא זהב רב מאוֹפִיר
[^]מְלָכִים-א פרק ט פסוקים כ"ו-כ"ח: כו וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם. כז וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה. כח וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
.

אֵילַת החליפה עוד כמה פעמים ידיים בין ממלכות אֱדוֹם ויְהוּדָה. עֻזִּיָּהוּ מלך יְהוּדָה השיב את אֵילַת לממלכתו ובָּנָה\שיקם אותה
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ד פסוקים כ"א-כ"ב: כא וַיִּקְחוּ כָּל עַם יְהוּדָה אֶת עֲזַרְיָה וְהוּא בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו אֲמַצְיָהוּ. כב הוּא בָּנָה אֶת אֵילַת וַיְשִׁבֶהָ לִיהוּדָה אַחֲרֵי שְׁכַב הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו.
. בימי נכדו אָחָז מלך יְהוּדָה השתלטו שוב האֲדוֹמִים על אֵילַת, והיא לא שבה עוד לידי ממלכת יְהוּדָה
[^]מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוק ו: ו בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם אֶת אֵילַת לַאֲרָם וַיְנַשֵּׁל אֶת הַיְהוּדִים מֵאֵילוֹת וארמים [וַאֲדוֹמִים] בָּאוּ אֵילַת וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
.
זיהוי המקום
על פי התיאור המקראי היתה אֵלוֹת כאמור עיר על שפת ים סוּף בסמוך לעֶצְיוֹן גֶּבֶר, או אולי אף זהה לה. בד"כ מזהים את אֵלוֹת (ואולי גם את עֶצְיוֹן-גֶּבֶר) עם תל אל-ח'ליפה שבצפון המפרץ ליד העיר אילת של ימינו (ראו במפה), שם נמצא ישוב מוקף חומה ובה שער הפונה דרומה לכוון המפרץ, וממצאים המעידים על התיישבות ישראלית ואדומית במקום בתקופת המקרא
[1]הגיאוגרפיה ההסטורית של ארץ ישראל, מנשה הראל, הוצאת זמורה ביתן, 1997, עמוד 219
, ואולי גם על תעשיית נחושת. באתר נמצא גם חותם ועליו נכתב "ליתם", ויש המשערים שמדובר אולי ביוֹתָם מלך יְהוּדָה (בנו של עֻזִּיָּהוּ שכאמור כבש ובנה את העיר)
[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 266
.

קיימת ביקורת על טענות אלה ועל תיארוך הממצאים, וכנגד הזיהוי נטען גם שלא נמצאו שרידי נמל בתל אל-חליפה, ובכל מקרה האתר אינו מתאים לנמל בשל ריחוקו מהחוף ותנאי טבע נוספים
[5]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 332
. כך יש המבדילים בין העיר אֵלוֹת שבצפון המפרץ לבין עיר הנמל עֶצְיוֹן גֶּבֶר הסמוכה לה, והמזוהה עם אי האלמוגים, כ-13 ק"מ דרומית לאילת (ראו במפה), או עם אזור החוף שמול האי, ונמצאו מתקני עגינה קדומים גם על האי וגם על החוף שמולו
[*]ראו פרטים נוספים על החפירות בתל אל-ח'ליפה ועל בעיות הפרשנות הקשורות באתר במאמר של ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל-אביב.
.
פרקים המזכירים את אֵלוֹת
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים

ניתן לקרוא עוד על אֵלוֹת באתר של עמוד ענן.