פרטי היוצר\ת
Zakkur stele . Marks the taking of the throne of Hamath by king Zakkur. Louvre Museum. By Unknown artist, photo by Rama, [CC-BY-SA-2.0-FR], via Wikimedia Commons
אסטלת זַכּוּר - הכתובת מוצגת בתחתית האסטלה, ובחלק העליון נראים שרידי דמות שעמדה מעל לכתובת.
|
בֶּן הֲדַד ה-3 במקרא
כמה מלכי אֲרָם שונים בשם בֶּן הֲדַד נזכרים במקרא ולא תמיד ברור לאיזה מהם מתכוון הכתוב. שניים מהם בכל אופן מָלְכוּ לפני חֲזָהאֵל, ובֶּן הֲדַד ה-3 בנו של חֲזָהאֵל מָלַךְ אחריו. חֲזָהאֵל ובנו בֶּן הֲדַד המשיכו להכות את ממלכת יִשְׂרָאֵל עד שיְהוֹאָחָז התפלל לה', וה' החזיר את השלום לְיִשְׂרָאֵל בעזרת "מוֹשִׁיעַ"
חֲזָהאֵל עלה גם על גַּת (או גִּתָּיִם?) שבשפלת יְהוּדָה ועל יְרוּשָׁלַיִם, ולמרות שחילותיו היו מועטים הוא הצליח לבזוז את העיר ולפגוע במנהיגי העַם. לבסוף עזב חֲזָהאֵל את יְהוּדָה אחרי שיְהוֹאָשׁ מלך יְהוּדָה מסר לו את אוצרות המקדש והארמון, ובעקבות זאת נרצח יְהוֹאָשׁ בידי משרתיו הגֵּרִים (עַמּוֹנִי ומּוֹאָבִי)
יוֹאָשׁ מלך יִשְׂרָאֵל, בנו של יְהוֹאָחָז, כבש בחזרה מבֶּן הֲדַד את כל הֶעָרִים שכבש בֶּן הֲדַד מידי יְהוֹאָחָז
הנביא עָמוֹס שניבא ליִשְׂרָאֵל בימי יָרָבְעָם ה-2, ניבא נבואות זעם על אֲרָם דַמֶּשֶׂק בעקבות העינויים שעינו את תושבי הַגִּלְעָד. לכן ישרפו "בֵית חֲזָאֵל וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד", ייפרץ שער העיר דַּמֶּשֶׂק, ותושבים ושליטים באֲרָם יֵצְאוּ לגלות
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ג פסוקים ג-ה: ג
וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וּבְיַד בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל כָּל הַיָּמִים.
ד
וַיְחַל יְהוֹאָחָז אֶת פְּנֵי יְהוָה וַיִּשְׁמַע אֵלָיו יְהוָה כִּי רָאָה אֶת לַחַץ יִשְׂרָאֵל כִּי לָחַץ אֹתָם מֶלֶךְ אֲרָם.
ה
וַיִּתֵּן יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ וַיֵּצְאוּ מִתַּחַת יַד אֲרָם וַיֵּשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאָהֳלֵיהֶם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
[*]ה"מוֹשִׁיעַ" הוא אולי יוֹאָשׁ בן יְהוֹאָחָז שהשיב את הערים הכבושות לממלכה, או אולי אדד-נִרַרִ ה-3 מלך אַשּׁוּר שתקף את אֲרָם דַמֶּשֶׂק באותם ימים - וראו להלן
. אך העבודה הזרה לא סרה לגמרי מיִשְׂרָאֵל ולכן נשארו ליְהוֹאָחָז רק מעט פרשים, רכבים וחיילים אחרי המכות שהכה בו חֲזָהאֵל[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 100.
.[^]מְלָכִים-ב פרק י"ג פסוקים ו-ז: ו
אַךְ לֹא סָרוּ מֵחַטֹּאות בֵּית יָרָבְעָם אֲשֶׁר החטי [הֶחֱטִיא] אֶת יִשְׂרָאֵל בָּהּ הָלָךְ וְגַם הָאֲשֵׁרָה עָמְדָה בְּשֹׁמְרוֹן.
ז
כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ.
. כך המשיך חֲזָהאֵל להכות את יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי יְהוֹאָחָז, אך יִשְׂרָאֵל החזיקה מעמד כיוון שה' רצה לקיים את הברית עם האבות[^]מְלָכִים-ב פרק י"ג פסוקים כ"ב-כ"ג: כב
וַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם לָחַץ אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי יְהוֹאָחָז.
כג
וַיָּחָן יְהוָה אֹתָם וַיְרַחֲמֵם וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם וְלֹא הִשְׁלִיכָם מֵעַל פָּנָיו עַד עָתָּה.
.
חֲזָהאֵל עלה גם על גַּת (או גִּתָּיִם?) שבשפלת יְהוּדָה ועל יְרוּשָׁלַיִם, ולמרות שחילותיו היו מועטים הוא הצליח לבזוז את העיר ולפגוע במנהיגי העַם. לבסוף עזב חֲזָהאֵל את יְהוּדָה אחרי שיְהוֹאָשׁ מלך יְהוּדָה מסר לו את אוצרות המקדש והארמון, ובעקבות זאת נרצח יְהוֹאָשׁ בידי משרתיו הגֵּרִים (עַמּוֹנִי ומּוֹאָבִי)
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ב פסוקים י"ח-י"ט: יח
אָז יַעֲלֶה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּלָּחֶם עַל גַּת וַיִּלְכְּדָהּ וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם.
יט
וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת קֳדָשָׁיו וְאֵת כָּל הַזָּהָב הַנִּמְצָא בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וּבֵית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּעַל מֵעַל יְרוּשָׁלִָם.
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ד פסוקים כ"ג-כ"ד: כג
וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת כָּל שָׂרֵי הָעָם מֵעָם וְכָל שְׁלָלָם שִׁלְּחוּ לְמֶלֶךְ דַּרְמָשֶׂק.
כד
כִּי בְמִצְעַר אֲנָשִׁים בָּאוּ חֵיל אֲרָם וַיהוָה נָתַן בְּיָדָם חַיִל לָרֹב מְאֹד כִּי עָזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים.
. כיוון שמדובר בארוע מאוחר יחסית, יש המייחסים אותו לבֶּן הֲדַד ה-3, או מפרשים אותו כעיבוד אגדתי למסע קודם של חֲזָהאֵל ביְהוּדָה[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 158
. לבסוף בכל אופן מת חֲזָאֵל, ובנו בֶּן הֲדַד ה-3 עלה למלוכה אחריו[^]מְלָכִים-ב פרק י"ג פסוק כ"ד: כד
וַיָּמָת חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּמְלֹךְ בֶּן הֲדַד בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
.
יוֹאָשׁ מלך יִשְׂרָאֵל, בנו של יְהוֹאָחָז, כבש בחזרה מבֶּן הֲדַד את כל הֶעָרִים שכבש בֶּן הֲדַד מידי יְהוֹאָחָז
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ג פסוק כ"ה: כה
וַיָּשָׁב יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז וַיִּקַּח אֶת הֶעָרִים מִיַּד בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל אֲשֶׁר לָקַח מִיַּד יְהוֹאָחָז אָבִיו בַּמִּלְחָמָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִכָּהוּ יוֹאָשׁ וַיָּשֶׁב אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל.
. חֲזָהאֵל אבי בֶּן הֲדַד כבש בעבר (בימי יֵהוּא אבי יְהוֹאָחָז) את כל ערי יִשְׂרָאֵל שממזרח ליַרְדֵּן[^]מְלָכִים-ב פרק י פסוקים ל"ב-ל"ג: לב
בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל יְהוָה לְקַצּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם חֲזָאֵל בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל.
לג
מִן הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ אֵת כָּל אֶרֶץ הַגִּלְעָד הַגָּדִי וְהָרֻאובֵנִי וְהַמְנַשִּׁי מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וְהַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן.
, ואח"כ כאמור פלש חֲזָהאֵל ליְהוּדָה וכבש בדרך אולי גם ערים נוספות של ממלכת יִשְׂרָאֵל[^]מְלָכִים-ב פרק י"ב פסוק י"ח: יח
אָז יַעֲלֶה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּלָּחֶם עַל גַּת וַיִּלְכְּדָהּ וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם.
. על פי הנאמר במְלָכִים-ב פרק י"ג פסוק כ"המְלָכִים-ב פרק י"ג פסוק כ"ה: כה
וַיָּשָׁב יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז וַיִּקַּח אֶת הֶעָרִים מִיַּד בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל אֲשֶׁר לָקַח מִיַּד יְהוֹאָחָז אָבִיו בַּמִּלְחָמָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִכָּהוּ יוֹאָשׁ וַיָּשֶׁב אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל.
, יוֹאָשׁ החזיר כאמור לממלכת יִשְׂרָאֵל את כל השטחים שכבשה אֲרָם, אבל מאוחר יותר נמסר שגם יָרָבְעָם ה-2 בֶּן יוֹאָשׁ החזיר לממלכה שטחים שנכבשו בידי אֲרָם[^]מְלָכִים-ב פרק י"ד פסוקים כ"ג, כ"ה: כג
בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַאֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה.
... כה
הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר.
.
הנביא עָמוֹס שניבא ליִשְׂרָאֵל בימי יָרָבְעָם ה-2, ניבא נבואות זעם על אֲרָם דַמֶּשֶׂק בעקבות העינויים שעינו את תושבי הַגִּלְעָד. לכן ישרפו "בֵית חֲזָאֵל וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד", ייפרץ שער העיר דַּמֶּשֶׂק, ותושבים ושליטים באֲרָם יֵצְאוּ לגלות
[^]עָמוֹס פרק א פסוקים ג-ה: ג
כֹּה אָמַר יְהוָה עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל דּוּשָׁם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְזֶל אֶת הַגִּלְעָד.
ד
וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּבֵית חֲזָאֵל וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד.
ה
וְשָׁבַרְתִּי בְּרִיחַ דַּמֶּשֶׂק וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מִבִּקְעַת אָוֶן וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מִבֵּית עֶדֶן וְגָלוּ עַם אֲרָם קִירָה אָמַר יְהוָה.
.
בֶּן הֲדַד ה-3 ההסטורי
מממלכת ארם דמשק עמדה בראש מדינות האזור שהתנגדו להתפשטות האימפריה האַשּׁוּרית מערבה. שלמנאסר ה-3 מלך אַשּׁוּר ערך מספר מסעות לסוריה עוד בימי בֶּן הֲדַד ה-2 וחֲזָהאֵל מלכי אֲרַם, אך בעקבות כשלונות חוזרים לכבוש את דַמֶּשֶׂק ולהכניע את חֲזָהאֵל, פסק שלמנאסר מנסיונות הכיבוש שלו וחֲזָהאֵל התפנה לפלוש לממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה. על פי כתובת אשורית, פלש שוב אדד-נִרַרִ ה-3, נכדו של שלמנאסר, לסוריה והטיל מצור על דַמֶּשֶׂק ולבסוף קיבל מס ממלך אֲרַם המכונה שם "מַרִא", וההשערה שמדובר בתואר כבוד של בֶּן הֲדַד (806 לפנה"ס). בכל אופן, הלחץ הארמי על ארץ ישראל הוקל, ולכן יש המזהים את אדד-נִרַרִ ה-3 כ"מוֹשִׁיעַ" שהשיב לְיִשְׂרָאֵל את השלום
אדד-נִרַרִ ה-3 עלה שוב על אֲרַם בשנת 797 לפנה"ס. כך הוקל שוב הלחץ הארמי על הארץ, ויוֹאָשׁ מלך יִשְׂרָאֵל הצליח אף לכבוש בחזרה מבֶּן הֲדַד את אֶת הֶעָרִים שכבש בֶּן הֲדַד מידי יְהוֹאָחָז אביו
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ג פסוקים ג-ה: ג
וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וּבְיַד בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל כָּל הַיָּמִים.
ד
וַיְחַל יְהוֹאָחָז אֶת פְּנֵי יְהוָה וַיִּשְׁמַע אֵלָיו יְהוָה כִּי רָאָה אֶת לַחַץ יִשְׂרָאֵל כִּי לָחַץ אֹתָם מֶלֶךְ אֲרָם.
ה
וַיִּתֵּן יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ וַיֵּצְאוּ מִתַּחַת יַד אֲרָם וַיֵּשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאָהֳלֵיהֶם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 158-157
.
אדד-נִרַרִ ה-3 עלה שוב על אֲרַם בשנת 797 לפנה"ס. כך הוקל שוב הלחץ הארמי על הארץ, ויוֹאָשׁ מלך יִשְׂרָאֵל הצליח אף לכבוש בחזרה מבֶּן הֲדַד את אֶת הֶעָרִים שכבש בֶּן הֲדַד מידי יְהוֹאָחָז אביו
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ג פסוק כ"ה: כה
וַיָּשָׁב יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז וַיִּקַּח אֶת הֶעָרִים מִיַּד בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל אֲשֶׁר לָקַח מִיַּד יְהוֹאָחָז אָבִיו בַּמִּלְחָמָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִכָּהוּ יוֹאָשׁ וַיָּשֶׁב אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל.
. לפי גרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים חזר חֵיל אֲרָם ליְהוּדָה לקראת סוף ימי יְהוֹאָשׁ מלך יְהוּדָה[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ד פסוקים כ"ג-כ"ה: כג
וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת כָּל שָׂרֵי הָעָם מֵעָם וְכָל שְׁלָלָם שִׁלְּחוּ לְמֶלֶךְ דַּרְמָשֶׂק.
כד
כִּי בְמִצְעַר אֲנָשִׁים בָּאוּ חֵיל אֲרָם וַיהוָה נָתַן בְּיָדָם חַיִל לָרֹב מְאֹד כִּי עָזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים.
כה
וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ במחליים [בְּמַחֲלוּיִם] רַבִּים הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא קְבָרֻהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים.
, אך יש המפרשים את הדברים כקשורים למסע המוקדם של חֲזָהאֵל ליְהוּדָה שתואר בספר מְלָכִים[^]מְלָכִים-ב פרק י"ב פסוקים י"ח-י"ט: יח
אָז יַעֲלֶה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּלָּחֶם עַל גַּת וַיִּלְכְּדָהּ וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם.
יט
וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת קֳדָשָׁיו וְאֵת כָּל הַזָּהָב הַנִּמְצָא בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וּבֵית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּעַל מֵעַל יְרוּשָׁלִָם.
. ארועים דומים התרחשו גם בממלכת חֲמָת שבצפון סוריה כפי שמתואר בכתובת זַכּוּר המתוארכת לסביבות 775-805 לפנה"ס. זַכּוּר מלך חֲמָת שמר על הברית עם אַשּׁוּר ולא נפגע ממנה בעת פלישתה לאזור. אך עם נסיגת האשורים עלה "בֶּן הֲדַד בן חֲזָהאֵל" למצור על חַדְרָךְ שבממלכת חֲמָת עם 17 מבעלי בריתו. הכתובת מציינת שהמצור של בֶּן הֲדַד נכשל בזכות עזרת האלים של זַכּוּר.
פרקים המזכירים את בֶּן הֲדַד ה-3
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים