דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א כ”א

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

King David purchasing the threshing floor of Araunah the Jebusite, By William Brassey Hole, 19th or early 20th century (Art.com) [Public domain], via Wikimedia Commons

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִיד לְאָרְנָן לֹא כִּי קָנֹה אֶקְנֶה בְּכֶסֶף מָלֵא (כ"ד)

סיכום

דָוִד שולח את יוֹאָב לפקוד את העם בניגוד לעצתו של יוֹאָב, ונספרים 1,100,000 ביִשְׂרָאֵל ו-470,000 ביְהוּדָה. הנביא גָּד מציע לדָוִד לבחור באחד מ-3 עונשים בשל חטא המִפְקָד, ודָוִד בוחר בדֶּבֶר. ה' עוצר את המלאך המשחית בגורן אָרְנָן הַיְבֻסִי ביְרוּשָׁלַיִם, ודָוִד רוכש מאָרְנָן את הגורן ומקים שם מִזְבֵּחַ ומקריב עליו לה'.

תקציר

המִפְקָד: שָׂטָן (אלוהי או אנושי?) מסית את לבו של דָוִד למנות\לספור את בני יִשְׂרָאֵל. דָוִד מצווה על יוֹאָב ועל ראשי הָעָם ללכת ולספור את בני יִשְׂרָאֵל בכל רחבי הממלכה, מִבְּאֵר שֶׁבַע בדרום וְעַד דָּן בצפון, ולהביא לדָּוִד את תוצאות המִפְקַד כדי שידע את מספר נתיניו.

א וַיַּעֲמֹד שָׂטָן עַל יִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת דָּוִיד לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל. ב וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל יוֹאָב וְאֶל שָׂרֵי הָעָם לְכוּ סִפְרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן וְהָבִיאוּ אֵלַי וְאֵדְעָה אֶת מִסְפָּרָם.

יוֹאָב אומר שה' ודאי יוסיף עוד רבים לעם יִשְׂרָאֵל וירבה אותם פי 100 לעיני דָוִד, וכולם יהיו לנתיניו של הַמֶּלֶךְ. לכן למה דָוִד רוצה את המִפְקָד? הרי בכך כל בני עם יִשְׂרָאֵל שישתתפו בו יהיו אשמים בחטא המִפְקָד. אבל דָוִד מצווה בחוזקה על יוֹאָב לערוך את המִפְקָד, ויוֹאָב יוצא לדרך ומסייר בְּכָל רחבי הממלכה ולבסוף חוזר ליְרוּשָׁלַיִם.

ג וַיֹּאמֶר יוֹאָב יוֹסֵף יְהוָה עַל עַמּוֹ כָּהֵם מֵאָה פְעָמִים הֲלֹא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כֻּלָּם לַאדֹנִי לַעֲבָדִים לָמָּה יְבַקֵּשׁ זֹאת אֲדֹנִי לָמָּה יִהְיֶה לְאַשְׁמָה לְיִשְׂרָאֵל. ד וּדְבַר הַמֶּלֶךְ חָזַק עַל יוֹאָב וַיֵּצֵא יוֹאָב וַיִּתְהַלֵּךְ בְּכָל יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹא יְרוּשָׁלָ‍ִם.

יוֹאָב מדווח לדָוִד את תוצאות המִפְקַד, ולפיו כל בני יִשְׂרָאֵל מונים 1,100,000 חיילים כשירים ללחום בחֶרֶב, ומשבט יהוּדָה נספרו 470,000 חיילים. יוֹאָב אבל לא פקד את הלויים ואת בני שבט בִנְיָמִן, כי צו המִפְקַד שקיבל מהַמֶּלֶךְ היה מגונה בעיניו.

ה וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם אֶל דָּוִיד וַיְהִי כָל יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב וִיהוּדָה אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב. ו וְלֵוִי וּבִנְיָמִן לֹא פָקַד בְּתוֹכָם כִּי נִתְעַב דְּבַר הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב.

מגפת הדֶּבֶר: המִפְקַד גם היה רע בעיני ה' והוא מכה את העַם בגללו. דָּוִד מתוודה לפני ה' שחטא כשעשה את המִפְקַד, ומבקש ממנו כעת לסלוח\להעביר את החטא\עוון שלו, שאותו הוא עשה מתוך טפשות\סִכְלוּת.

ז וַיֵּרַע בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים עַל הַדָּבָר הַזֶּה וַיַּךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. ח וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל הָאֱלֹהִים חָטָאתִי מְאֹד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְעַתָּה הַעֲבֶר נָא אֶת עֲווֹן עַבְדְּךָ כִּי נִסְכַּלְתִּי מְאֹד.

ה' מדבר אל גָּד הנביא\חוזה של דָוִד ומצווה עליו ללכת ולמסור לדָוִד את דברי ה', ולפיהם ה' יביא\יַטֶּה עליו את אחד מ-3 העונשים הבאים כבחירתו.

ט וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל גָּד חֹזֵה דָוִיד לֵאמֹר. י לֵךְ וְדִבַּרְתָּ אֶל דָּוִיד לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה שָׁלוֹשׁ אֲנִי נֹטֶה עָלֶיךָ בְּחַר לְךָ אַחַת מֵהֵנָּה וְאֶעֱשֶׂה לָּךְ.

גָּד בא אל דָוִד ומודיע לו שה' מציע לו לקבל את אחד מהעונשים הבאים: (1) האם דָוִד בוחר שיבואו על ממלכתו 3 שנות רָעָב, או (2) שבמשך 3 חֳדָשִׁים חייליו יהיו נִסְפִים\נהרגים ביד אויבי\צָרֵי דָוִד כשהחֶרֶב של אויביו תשיג אותם, או (3) אם יבחר שיהיו 3 ימים שבהם חֶרֶב ה' תכה את הארץ במגפת דֶּבֶר, והשליח\מַלְאַךְ של ה' ישחית בדֶּבֶר את כל גבולות הממלכה? על דָוִד לחשוב ולראות מה הדָּבָר שגָּד יכול להשיב לה' ששלח אותו.

יא וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִיד וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה אָמַר יְהוָה קַבֶּל לָךְ. יב אִם שָׁלוֹשׁ שָׁנִים רָעָב וְאִם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נִסְפֶּה מִפְּנֵי צָרֶיךָ וְחֶרֶב אוֹיְבֶךָ לְמַשֶּׂגֶת וְאִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים חֶרֶב יְהוָה וְדֶבֶר בָּאָרֶץ וּמַלְאַךְ יְהוָה מַשְׁחִית בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה רְאֵה מָה אָשִׁיב אֶת שֹׁלְחִי דָּבָר.

דָּוִד עונה שהבחירה קשה עליו, אבל הוא מעדיף עונש שבו יפּוֹל בפני מכות מה' אשר רבים רחמיו, מאשר שֶׁיפּוֹל בידי אָדָם.

יג וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד אֶפְּלָה נָּא בְיַד יְהוָה כִּי רַבִּים רַחֲמָיו מְאֹד וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּל.

ה' מביא דֶּבֶר על בני יִשְׂרָאֵל ומתים מהם 70,000 איש. ה' שולח את המַלְאָךְ להשְׁחִית גם את יְרוּשָׁלַיִם בדֶּבֶר, אבל כשה' ראה שהמַלְאָךְ התחיל לְהַשְׁחִית אותה הוא התחרט\יִּנָּחֶם על הָרָעָה שהוא עמד להפיל על העיר, ואמר למַלְאָךְ הַמַּשְׁחִית שעכשיו מספיק\רַב להשחית ועליו להרפות את ידו המשחיתה. זה קרה כשמַלְאַךְ ה' ניצב בגורן אָרְנָן הַיְבֻסִי ביְרוּשָׁלַיִם.

יד וַיִּתֵּן יְהוָה דֶּבֶר בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּפֹּל מִיִּשְׂרָאֵל שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ. טו וַיִּשְׁלַח הָאֱלֹהִים מַלְאָךְ לִירוּשָׁלַ‍ִם לְהַשְׁחִיתָהּ וּכְהַשְׁחִית רָאָה יְהוָה וַיִּנָּחֶם עַל הָרָעָה וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ וּמַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד עִם גֹּרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי.

דָוִד מרים את עיניו ורואה את המַלְאַךְ המַשְׁחִית מרחף בֵּין הָאָרֶץ לשָּׁמַיִם כשחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בידו וְנוֹטָה לכוון העיר שמתחתיו, ודָוִד וראשי-העם\הזקנים המכוסים בַּשַּׂקִּים לאות אבל נופלים כולם על פניהם בתחינה.

טז וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם וַיִּפֹּל דָּוִיד וְהַזְּקֵנִים מְכֻסִּים בַּשַּׂקִּים עַל פְּנֵיהֶם.

דָוִד טוען בפני ה' שהרי דָוִד הוא זה שצווה לִמְנוֹת את העָם והוא זה שחטא ועשה מעשה רע בעניין המִפְקָד, והעם היה רק כצֹּאן שהלך בעקבותיו לא עשה כל חטא. לכן דָוִד מבקש שיד ה' תכה רק אותו ואת משפחתו במַגֵּפָה ולא את עמו של ה'.

יז וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל הָאֱלֹהִים הֲלֹא אֲנִי אָמַרְתִּי לִמְנוֹת בָּעָם וַאֲנִי הוּא אֲשֶׁר חָטָאתִי וְהָרֵעַ הֲרֵעוֹתִי וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ יְהוָה אֱלֹהַי תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי וּבְעַמְּךָ לֹא לְמַגֵּפָה.

מַלְאַךְ ה' אומר לגָד לצוות על דָּוִד לעלות לגֹרֶן של אָרְנָן ולהקים שם מִזְבֵּחַ לה', ודָּוִד אמנם עולה למקום בעקבות דבריו של גָד שנאמרו בשם ה' עצמו.

יח וּמַלְאַךְ יְהוָה אָמַר אֶל גָּד לֵאמֹר לְדָוִיד כִּי יַעֲלֶה דָוִיד לְהָקִים מִזְבֵּחַ לַיהוָה בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבֻסִי. יט וַיַּעַל דָּוִיד בִּדְבַר גָּד אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּשֵׁם יְהוָה.

דָוִד קונה את גֹרֶן אָרְנָן: אָרְנָן היה עסוק באותו זמן בדַּיִשׁ חִטִּים (הפרדת הגרעינים מהמוֹץ) כשהוא שב וראה את הַמַּלְאָךְ המַשְׁחִית, והוא ו-4 בניו התחבאו בגֹּרֶן. דָוִד הגיע עד אליו ואָרְנָן הביט וראה אותו ויצא מהגֹּרֶן והשתחווה לפני דָוִד.

כ וַיָּשָׁב אָרְנָן וַיַּרְא אֶת הַמַּלְאָךְ וְאַרְבַּעַת בָּנָיו עִמּוֹ מִתְחַבְּאִים וְאָרְנָן דָּשׁ חִטִּים. כא וַיָּבֹא דָוִיד עַד אָרְנָן וַיַּבֵּט אָרְנָן וַיַּרְא אֶת דָּוִיד וַיֵּצֵא מִן הַגֹּרֶן וַיִּשְׁתַּחוּ לְדָוִיד אַפַּיִם אָרְצָה.

דָּוִד מבקש מאָרְנָן שיתן לו בתמורה לכֶסֶף מָלֵא את שטח הַגֹּרֶן כדי שיבנה שם מִזְבֵּחַ לה', וכך תעצור שם מַגֵּפַת הדֶּבֶר מֵעַל הָעָם.

כב וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל אָרְנָן תְּנָה לִּי מְקוֹם הַגֹּרֶן וְאֶבְנֶה בּוֹ מִזְבֵּחַ לַיהוָה בְּכֶסֶף מָלֵא תְּנֵהוּ לִי וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם.

אָרְנָן מציע לדָוִד לקחת ממנו בחינם את שטח הגֹּרֶן ולעשות בה כל מה שיהיה טוב בעיניו. הוא גם יתן לו את הַבָּקָר שאותו הוא יעלה לעֹלָה ואת הַמֹּרִגִּים שישמשו כעץ לַבְּעֵרָה, ואת החִטִּים שישמשו לקורבן מִּנְחָה.

כג וַיֹּאמֶר אָרְנָן אֶל דָּוִיד קַח לָךְ וְיַעַשׂ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּעֵינָיו רְאֵה נָתַתִּי הַבָּקָר לָעֹלוֹת וְהַמּוֹרִגִּים לָעֵצִים וְהַחִטִּים לַמִּנְחָה הַכֹּל נָתָתִּי.

דָוִד עונה שלא יעשה כך, אלא יקנה ממנו את הגֹּרֶן במחיר מלא, והוא גם לא יעלה קורבנות לה' מהרכוש השייך לְאָרְנָן או יעלה עוֹלָה שקיבל בחינם. דָוִד קונה את הַגֹּרֶן בו בַּמָּקוֹם ב-600 שִׁקְלֵי זָהָב, בונה במקום מִזְבֵּחַ לה' ומקריב עליו קורבנות עוֹלָה וּשְׁלָמִים. דָוִד קורא לה' אשר עונה לו באֵשׁ שיוצאת מהַשָּׁמַיִם ופוגעת במִזְבַּח הָעֹלָה. ה' אומר לַמַּלְאָךְ לחדול מלהשְׁחִית והמַּלְאָךְ משיב את חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ.

כד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִיד לְאָרְנָן לֹא כִּי קָנֹה אֶקְנֶה בְּכֶסֶף מָלֵא כִּי לֹא אֶשָּׂא אֲשֶׁר לְךָ לַיהוָה וְהַעֲלוֹת עוֹלָה חִנָּם. כה וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת. כו וַיִּבֶן שָׁם דָּוִיד מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים וַיִּקְרָא אֶל יְהוָה וַיַּעֲנֵהוּ בָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם עַל מִזְבַּח הָעֹלָה. כז וַיֹּאמֶר יְהוָה לַמַּלְאָךְ וַיָּשֶׁב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ.

דָוִד נוכח אז שה' נענה בְּגֹרֶן אָרְנָן לתפילתו והוא זובח שָׁם לה'. אמנם מִשְׁכַּן ה' אשר מֹשֶׁה עשה בימי הנדודים בַמִּדְבָּר וגם מִזְבַּח הָעוֹלָה של המִשְׁכַּן נשארו באותם הימים בַּבָּמָה שבְּגִבְעוֹן אבל דָּוִד לא יכל לחפש\לדרוש שם את עזרת ה' כי פחד\נִבְעַת מחֶרֶב הדֶּבֶר של מַלְאַךְ ה' הַמַּשְׁחִית.

כח בָּעֵת הַהִיא בִּרְאוֹת דָּוִיד כִּי עָנָהוּ יְהוָה בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי וַיִּזְבַּח שָׁם. כט וּמִשְׁכַּן יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר וּמִזְבַּח הָעוֹלָה בָּעֵת הַהִיא בַּבָּמָה בְּגִבְעוֹן. ל וְלֹא יָכֹל דָּוִיד לָלֶכֶת לְפָנָיו לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים כִּי נִבְעַת מִפְּנֵי חֶרֶב מַלְאַךְ יְהוָה.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ה	וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם אֶל דָּוִיד וַיְהִי כָל יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב וִיהוּדָה אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב.
י- י"ב	שָׁלוֹשׁ אֲנִי נֹטֶה עָלֶיךָ בְּחַר לְךָ אַחַת מֵהֵנָּה..אִם שָׁלוֹשׁ שָׁנִים רָעָב וְאִם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נִסְפֶּה מִפְּנֵי צָרֶיךָ וְחֶרֶב אוֹיְבֶךָ לְמַשֶּׂגֶת וְאִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים חֶרֶב יְהוָה וְדֶבֶר בָּאָרֶץ..?
כ"ב	וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל אָרְנָן תְּנָה לִּי מְקוֹם הַגֹּרֶן וְאֶבְנֶה בּוֹ מִזְבֵּחַ לַיהוָה בְּכֶסֶף מָלֵא תְּנֵהוּ לִי וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם.