סיכום
פתיחת הספר ממשיכה מתיאור ה' הנכנס לאֹהֶל מוֹעֵד שהובא בסוף ספר שְׁמוֹת. כאן ה' קורא למֹשֶׁה מהאֹהֶל ונותן לו את המצוות. פרק זה כולל את המצוות הקשורות בקורבן ה"עוֹלָה" (שבו הקורבן נשרף כולו, וכך אינו משמש למאכל). מפורטים 3 סוגי עוֹלָה: בָּקָר, צֹּאן (כבשים או עזים), ועוֹף (תֹּרִים או יונים). החיה נשחטת והכוהן זורק או מורח מהדַּם על המזבח ואז מקריב את החיה עד שהיא נשרפת לחלוטין.
תקציר
| בסוף ספר שְׁמוֹת מתוארת כניסת ה' למִּשְׁכָּן [^]שְׁמוֹת פרק מ פסוק ל"ד: לד
וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד יְהוָה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן.
. ספר וַיִּקְרָא ממשיך מנקודה זאת כשה' קורא[*]ומכאן שם הספר - וַיִּקְרָא למֹשֶׁה מהאֹהֶל ונותן לו את המצוות המופיעות בהמשך הספר. |
| א וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. |
| הפרק מפרט את הלכות קורבן ה"עוֹלָה" (שבו הקורבן נשרף כולו, וכך אינו משמש למאכל של מביא הקורבן או של הכוהנים, בניגוד לקורבנות המתוארים בפרקים הבאים). באופן כללי כל קורבן בְּהֵמָה (בניגוד לקורבן עופות או צומח) יהיה של בָּקָר או של צֹּאן. |
| ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. |
| פסקה זאת עוסקת בקורבן עוֹלָה של בָּקָר. על הבָּקָר להיות ממין זכר וחסר-מוּם\תָּמִים. על מביא הקורבן לסמוך [*]מפורש כ"להניח על או מֵעַל" את ידו על ראש החיה, לשחוט אותה אל מול האוהל, ולהביאה לכוהנים (בני אַהֲרֹן) שיזרקו את דם החיה סביב משטח מִזְבַּח הָעֹלָה הניצב מול האוהל[^]שְׁמוֹת פרק מ פסוק כ"ט: כט
וְאֵת מִזְבַּח הָעֹלָה שָׂם פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעַל עָלָיו אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.
. מביא הקורבן יפשוט אח"כ את עור החיה ויחתוך אותה. הכוהנים ידליקו אש על המזבח ויקריבו עליו את הראש ואת הפָּדֶר (מושג לא ברור). מביא הקורבן ינקה במים את האיברים הפנימיים והכוהן יקריב אותם, כך שריח הזבח-הנשרף\אִשֵּׁה יגיע לה'. |
| ג אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי יְהוָה. ד וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו. ה וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי יְהוָה וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. ו וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ. ז וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ. ח וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ. ט וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמָּיִם וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַיהוָה. |
| פסקה זאת עוסקת בקורבן עוֹלָה של צֹּאן (כבשים או עזים). הלכות הקורבן זהות להלכות של עוֹלת הַבָּקָר שתוארו בפסקה הקודמת, עם הוראה נוספת לבצע את השחיטה מצפון למזבח. |
| י וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן הָעִזִּים לְעֹלָה זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ. יא וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְהוָה וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. יב וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ. יג וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. |
| פסקה זאת עוסקת בקורבן עוֹלָה של עופות (תֹּרִים או יונים - ראו תמונות). הכוהן ימלוק\ישבור את מפרקתו של העוף ויזבח את הראש. הוא יסחט מהדַּם כדי למרוח ממנו על קיר המזבח. הוא יסיר את המֻרְאָה מהעוף [*]המֻרְאָה מפורשת יחד עם הנוצות של המֻרְאָה, וישליך אותה לצד המזרחי של המזבח שם נאסף הדָּשֶׁן (שאריות הבשר השרוף[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, ויקרא, עמוד 9 כזֶפֶק של העוף - איבר דמוי צינור בוושט של עופות המשמש לאגירת מזון.[^]וַיִּקְרָא פרק ו פסוק ג: ג
וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ.
). הכוהן ישבור את גוף העוף אבל לא יפריד את השברים זה מזה, ואז יקריב את בשר העוף על המזבח עד שישרף לגמרי בדומה לשאר סוגי העוֹלָה. |
| יד וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַיהוָה וְהִקְרִיב מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה אֶת קָרְבָּנוֹ. טו וְהִקְרִיבוֹ הַכֹּהֵן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. טז וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ וְהִשְׁלִיךְ אֹתָהּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה אֶל מְקוֹם הַדָּשֶׁן. יז וְשִׁסַּע אֹתוֹ בִכְנָפָיו לֹא יַבְדִּיל וְהִקְטִיר אֹתוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. |
| ב | אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. |
פרטי היוצר\ת
European Turtle Dove (Streptopelia turtur), By Yuvalr [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
תור (מצוי)
.jpg){kind=link}