עַלַמַּפָּה

אֲמַצְיָה/אֲמַצְיָהוּ בן יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה ויְהוֹעַדָּן מיְרוּשָׁלַיִם עלה על כס המלכות ביְהוּדָה בגיל 25 אחרי רצח אביו. אֲמַצְיָה מָלַךְ ביְרוּשָׁלַיִם במשך 29 שנים, בהן הוא הלך בדרכי ה', אבל הותיר, כמו אביו, את בָּמוֹת הפולחן שהיו מפוזרות ברחבי בארץ, והָעָם היה מעלה בהן זבחים וקטורת. כשהתבסס במלכותו - הרג אֲמַצְיָה את רוצחי אביו, אבל לא את בניהם, כפי שמצווה בתורה.

אֲמַצְיָה פקד את צבאו - 300,000 חיילים נושאי רֹמַח (סוג של חנית) וְצִנָּה (מגן גדול). הוא שכר גם גדוד של 100,000 לוחמים ממלכת יִּשְׂרָאֵל, אבל שליח ה' שכנע אותו לוותר עליהם למרות המחיר הגבוה ששילם עבורם, כי כל תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל הם חוטאים, ואת הפסדו הוא ירוויח בחזרה בעזרת ה'. הגדוד שב לישראל כועס על העלבון, ובדרך פשט בערי הממלכה, ובזז והרג 3,000 איש. אֲמַצְיָה הכה באֱדוֹם 10,000 איש בְּגֵיא המֶלַח והפיל מהם 10 אלף איש. אח"כ הוא כבש את הַסֶּלַע וקרא לה יָקְתְאֵל. במקום המקביל בגרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים נמסר במקום זאת שאֲמַצְיָה השליך 10,000 שבויים אדומים אל מותם מסֶּלַע גבוה.

אחרי הצלחתו מול האֱדוֹמים, התחיל אֲמַצְיָה לעבוד את אליליהם. ה' שלח לו נביא שגער בו על שהוא עובד אלילים שלא הצליחו אפילו לעזור לעמם (לאֱדוֹמים). אֲמַצְיָה נזף ואיים על הנביא בעונשים על כך שבא לנבא לו מבלי שהתבקש לכך, והנביא ניבא בתגובה שאֲמַצְיָה יענש בגלל שלא היה מוכן להשמע לעצתו.

אֲמַצְיָה קרא ליוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל להלחם מולו, ויוֹאָשׁ ענה לו במשל הבא: החוֹחַ שצמח בהר הַלְּבָנוֹן שלח שליחים אל אֶרֶז הַלְּבָנוֹן וביקש להשיא את בְּנוֹ של החוֹחַ לבִּתּוֹ של האֶרֶז. לפני שקיבל תשובה, עברה במקום חַיַּת הַשָּׂדֶה שחייה בַּלְּבָנוֹן ורמסה ברגליה את הַחוֹחַ. יוֹאָשׁ הוסיף ופירש לאֲמַצְיָה את הַנִּמְשָׁל: אֲמַצְיָה הכה בהצלחה את אֱדוֹם, וכתוצאה מכך נעשה גאה ובטוח מדי בעצמו. לכן יוֹאָשׁ המליץ לו להתכבד ולשבת בשקט בביתו ולא להתגרות בגורל הרע, שעלול להפיל אותו ביחד עם ממלכתו. אֲמַצְיָה לא נשמע לעצתו של יוֹאָשׁ, ושני המלכים נפגשו בשדה הקרב שנערך בבֵית שֶׁמֶשׁ שביהוּדָה. צבא יְהוּדָה הובס ע"י צבא יִשְׂרָאֵל ויוֹאָשׁ שבה את אֲמַצְיָה ואז עלה עם צבאו על יְרוּשָׁלַיִם. הוא פרץ את חומת העיר לאורך 400 אַמָּה משַׁעַר אֶפְרַיִם ועד שַׁעַר הַפִּנָּה שבצפון העיר, בזז את אוצרות המקדש והארמון, ולקח איתו בני ערובה בחזרה לשִׁמְרוֹן בירת יִשְׂרָאֵל.

אֲמַצְיָה חי עוד 15 שנה אחרי מות יוֹאָשׁ. כשנקשר קֶשֶׁר כנגדו ביְרוּשָׁלַיִם הוא ברח ללָכִישׁ, אבל הקושרים רדפו אחריו ורצחו אותו שם. אז נשאו את גופתו עַל סוּסִים ליְרוּשָׁלַיִם והביאו אותו לקבורה באחוזת הקבר של אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד, והעם המליך במקומו את בנו עֻזִּיָּהוּ בן ה-16 .