מקום
הָעֲרָבָה
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Arabah Stream, uploaded to Wikimedia by User:Idobi at Wikimedia Commons (Own work), [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
ערוץ נחל ערבה
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Wadi Araba dunes at sunset, Jordan, by Anastasia Pozdnyakova, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
נוף חולי בערבה, בצד הירדני
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים : נַחַל הָעֲרָבִים \ גֵיא מֶלַח
הָעֲרָבָה במקרא
הָעֲרָבָה היא הכינוי לשקע הארוך המתחיל בעמק היַרְדֵּן מהכִּנֶּרֶת ודרומה ליָם הַמֶּלַח, המכונה גם יָם הָעֲרָבָה
[^]דְּבָרִים פרק ג פסוק י"ז: יז וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה.
, ובהמשך גם דרומה מיָם הַמֶּלַח לאורך דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה ממערב להר שֵׂעִיר שבאֱדוֹם ועד לאֵילַת
[^]דְּבָרִים פרק ב פסוק ח: ח וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב.
. משמעות המונח "עֲרָבָה" הוא גם מקום צחיח, והוא בא במובן זה מספר פעמים במקרא בהקבלה ל"מִדְבָּר"
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ה פסוקים א, ו: א יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת. ... ו אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם כִּי נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה.
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק מ פסוק ג: ג קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ.
. נזכר גם נַחַל הָעֲרָבִים
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ט"ו פסוקים ז-ח: ז עַל כֵּן יִתְרָה עָשָׂה וּפְקֻדָּתָם עַל נַחַל הָעֲרָבִים יִשָּׂאוּם. ח כִּי הִקִּיפָה הַזְּעָקָה אֶת גְּבוּל מוֹאָב עַד אֶגְלַיִם יִלְלָתָהּ וּבְאֵר אֵילִים יִלְלָתָהּ.
או נַחַל הָעֲרָבָה
[^]עָמוֹס פרק ו פסוק י"ד: יד כִּי הִנְנִי מֵקִים עֲלֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת גּוֹי וְלָחֲצוּ אֶתְכֶם מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל הָעֲרָבָה.
כנחל באזור הדרום, והוא אולי גֵיא המֶלַח שבעֲרָבָה על גבול אֱדוֹם
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ה פסוק י"א: יא וַאֲמַצְיָהוּ הִתְחַזַּק וַיִּנְהַג אֶת עַמּוֹ וַיֵּלֶךְ גֵּיא הַמֶּלַח וַיַּךְ אֶת בְּנֵי שֵׂעִיר עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים.
.

לאורך הָעֲרָבָה עברה "דרך הָעֲרָבָה", גם בצפון
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ד פסוק ז: ז וַיָּבֹאוּ הַבַּיִת וְהוּא שֹׁכֵב עַל מִטָּתוֹ בַּחֲדַר מִשְׁכָּבוֹ וַיַּכֻּהוּ וַיְמִתֻהוּ וַיָּסִירוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיִּקְחוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה כָּל הַלָּיְלָה.
וגם בדרום
[^]דְּבָרִים פרק ב פסוק ח: ח וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב.
. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נאלצו בימי נדודיהם במִדְבָּר לעקוף את ממלכת אֱדוֹם ממערב דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. אח"כ יְהוֹשֻׁעַ כבש בין השאר גם את כל אזור הָעֲרָבָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"א פסוק ט"ז: טז וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת הָהָר וְאֶת כָּל הַנֶּגֶב וְאֵת כָּל אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן וְאֶת הַשְּׁפֵלָה וְאֶת הָעֲרָבָה וְאֶת הַר יִשְׂרָאֵל וּשְׁפֵלָתֹה.
, והָעֲרָבָה הצפונית (בעמק היַרְדֵּן) היתה לגבול המערבי של נחלות שבטי ראוּבן וְגָּדִ
[^]דְּבָרִים פרק ג פסוקים ט"ז-י"ז: טז וְלָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנֹן תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן. יז וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה.
. הָעֲרָבָה שמדרום ליָם הַמֶּלַח (גֵיא מֶלַח) היתה אח"כ לגבול בין ממלכות יְהוּדָה ואֱדוֹם, ולאזור קרבות ביניהם בימי דָּוִד
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוק י"ג: יג וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם בְּשֻׁבוֹ מֵהַכּוֹתוֹ אֶת אֲרָם בְּגֵיא מֶלַח שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף.
ואֲמַצְיָה
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ה פסוק י"א: יא וַאֲמַצְיָהוּ הִתְחַזַּק וַיִּנְהַג אֶת עַמּוֹ וַיֵּלֶךְ גֵּיא הַמֶּלַח וַיַּךְ אֶת בְּנֵי שֵׂעִיר עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים.
.
זיהוי המקום
הָעֲרָבָה המקראית משתרעת כאמור לאורך השבר הסורי-אפריקאי מהכִּנֶּרֶת דרך בקעת היַרְדֵּן וים הַמֶּלַח, ודרומה בעֲרָבָה של ימינו עד מפרץ אֵילַת. האזור שבצפון הבקעה הוא גשום יחסית, והמעיינות הרבים והנחלים הזורמים לירדן מפרים את האדמה, ומאפשרים חקלאות עשירה ואת הגידול של מטעי הדקלים המאפיינים את אזור ים הַמֶּלַח (ראו גם בדף על נהר היַרְדֵּן). אך ככל שמדרימים בבקעה פוחתת כמות המשקעים וגוברת המליחות של האדמה, עד שבאזור שפך הירדן לים הַמֶּלַח ובעֲרָבָה שמדרום לו כבר שוררים תנאי מִדְבָּר מלאים. אל דרום ים הַמֶּלַח הנמוך נשפך נחל הָעֲרָבָה אשר זורם צפונה בעֲרָבָה ומנקז מי שטפונות מאזורים נרחבים לאורכה.

חשיבותה של הָעֲרָבָה באה בעיקר מהיותה נתיב מסחר מהדרום אל הארץ וצפונה ממנה, ומניצול מכרות הנחושת שנכרו שם עוד בימי קדם, כמו למשל באזור תמנע, כמו גם מניצול מכרות המלח והזפת שבאזור ים המלח
[1]הגיאוגרפיה ההסטורית של ארץ ישראל, כרך ראשון, מנשה הראל, הוצאת זמורה ביתן, 1997, עמוד 222
.
פרקים המזכירים את הָעֲרָבָה
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים

ניתן לקרוא עוד על הָעֲרָבָה באתר של ויקיפדיה.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

פארק תמנע, by udi Steinwell Pikiwiki Israel, [CC-BY-2.5], via Wikimedia Commons
תצורות סלע בפארק תמנע שבדרום הערבה