הָעֲרָבָה – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Arabah Stream, uploaded to Wikimedia by User:Idobi at Wikimedia Commons (Own work), [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons

ערוץ נחל ערבה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Wadi Araba dunes at sunset, Jordan, by Anastasia Pozdnyakova, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons

נוף חולי בערבה, בצד הירדני

רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי

כנויים נוספים : נַחַל הָעֲרָבִים \ גֵיא מֶלַח

הָעֲרָבָה במקרא

הָעֲרָבָה היא הכינוי לשקע הארוך המתחיל בעמק היַרְדֵּן מהכִּנֶּרֶת ודרומה ליָם הַמֶּלַח, המכונה גם יָם הָעֲרָבָה, ובהמשך גם דרומה מיָם הַמֶּלַח לאורך דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה ממערב להר שֵׂעִיר שבאֱדוֹם ועד לאֵילַת. משמעות המונח "עֲרָבָה" הוא גם מקום צחיח, והוא בא במובן זה מספר פעמים במקרא בהקבלה ל"מִדְבָּר" . נזכר גם נַחַל הָעֲרָבִים או נַחַל הָעֲרָבָה כנחל באזור הדרום, והוא אולי גֵיא המֶלַח שבעֲרָבָה על גבול אֱדוֹם.

לאורך הָעֲרָבָה עברה "דרך הָעֲרָבָה", גם בצפון וגם בדרום. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נאלצו בימי נדודיהם במִדְבָּר לעקוף את ממלכת אֱדוֹם ממערב דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. אח"כ יְהוֹשֻׁעַ כבש בין השאר גם את כל אזור הָעֲרָבָה, והָעֲרָבָה הצפונית (בעמק היַרְדֵּן) היתה לגבול המערבי של נחלות שבטי ראוּבן וְגָּדִ. הָעֲרָבָה שמדרום ליָם הַמֶּלַח (גֵיא מֶלַח) היתה אח"כ לגבול בין ממלכות יְהוּדָה ואֱדוֹם, ולאזור קרבות ביניהם בימי דָּוִד ואֲמַצְיָה.

זיהוי המקום

הָעֲרָבָה המקראית משתרעת כאמור לאורך השבר הסורי-אפריקאי מהכִּנֶּרֶת דרך בקעת היַרְדֵּן וים הַמֶּלַח, ודרומה בעֲרָבָה של ימינו עד מפרץ אֵילַת. האזור שבצפון הבקעה הוא גשום יחסית, והמעיינות הרבים והנחלים הזורמים לירדן מפרים את האדמה, ומאפשרים חקלאות עשירה ואת הגידול של מטעי הדקלים המאפיינים את אזור ים הַמֶּלַח (ראו גם בדף על נהר היַרְדֵּן). אך ככל שמדרימים בבקעה פוחתת כמות המשקעים וגוברת המליחות של האדמה, עד שבאזור שפך הירדן לים הַמֶּלַח ובעֲרָבָה שמדרום לו כבר שוררים תנאי מִדְבָּר מלאים. אל דרום ים הַמֶּלַח הנמוך נשפך נחל הָעֲרָבָה אשר זורם צפונה בעֲרָבָה ומנקז מי שטפונות מאזורים נרחבים לאורכה.

חשיבותה של הָעֲרָבָה באה בעיקר מהיותה נתיב מסחר מהדרום אל הארץ וצפונה ממנה, ומניצול מכרות הנחושת שנכרו שם עוד בימי קדם, כמו למשל באזור תמנע, כמו גם מניצול מכרות המלח והזפת שבאזור ים המלח.

פרקים המזכירים את הָעֲרָבָה

ספר	פרק
דְּבָרִים	א	פתיחת ספר דְּבָרִים. מֹשֶׁה נואם דְּבָרִים לעַם החונה בתחנתו האחרונה בעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לקראת הכניסה לארץ. הוא מזכיר את הנדודים בַּמִּדְבָּר מהר סִינַי לקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ, את העזרה שביקש מחכמי העַם בהנהגתו, את פרשת המרגלים ואת העונש שקיבל העַם (וגם מֹשֶׁה) שלא יזכו לבוא לארץ בגלל הססנותם באותם ימים.
דְּבָרִים	ב	ה' מאיץ בעַם להקיף את הַר שֵׂעִיר שבאֱדוֹם (מדרום וממזרח), אך לא להתגרות באֱדוֹמִים למלחמה, כי בני עֵשָׂו האֱדוֹמִים ובני יִשְׂרָאֵל הם עמים אחים. גם כשיחלפו על גבול ממלכות מוֹאָב ועַמּוֹן, עליהם להמנע ממלחמה כיוון שאדמותיהם באו להם בירושה בהיותם צאצאי לוֹט. אבל ה' כן קורא לעַם לכבוש את ממלכת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, ונזכרים עמי הרְפָאִים העֲנָקִים ששכנו בעבר באזורים אלה.
דְּבָרִים	ג	מֹשֶׁה ממשיך בתיאור הנצחונות של העַם מול עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן (שהיה אחרון הָרְפָאִים הענקים, ומתוארת מיטתו הענקית). אדמות עבר היַרְדֵּן המזרחי ניתנו לשבטי רְאוּבֵן וגָּד וחֲצִי הַמְנַשֶּׁה, בתנאי שיעזרו לשאר השבטים לכבוש את נחלותיהם ממערב לירדן. ה' לא מסכים לבקשת מֹשֶׁה לבוא לארץ, ומאפשר לו רק להשקיף עליה מהַר נְבוֹ.
דְּבָרִים	ד	מֹשֶׁה מכין את העַם לקבל את המצוות, ומזהיר אותם להקפיד בהם כי ה' קנאי ומעניש את מי שמורד בו, אך גם הוכיח מול כל העולם (ביציאת מצרים) איך הוא עוזר לנאמנים אליו. העַם שמע את קול ה' בהַר סִינַי, אך לא ראה כל דמות לה', ולכן יש להקפיד שלא לעבוד פסלים. נזכרות 3 ערי המקלט שבעבר היַרְדֵּן המזרחי.
יְהוֹשֻׁעַ	י”א	יְהוֹשֻׁעַ ממשיך במסע הכיבושים המוצלח בצפון הארץ ומשלים את כיבוש הארץ מהר שֵׂעִיר ועד בִקְעַת הַלְּבָנוֹן. הוא גם משמיד את הָעֲנָקִים וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה.
יְהוֹשֻׁעַ	י”ב	פרוט כיבושי מֹשֶׁה ממזרח ליַרְדֵּן וכבושי יְהוֹשֻׁעַ ממערב ליַרְדֵּן.
שְׁמוּאֵל-ב	ב	דָוִד נמשח שוב למלך בחֶבְרון. הצבאות של אַבְנֵר מְפַקֵּד אִישׁ-בֹּשֶׁת ושל יוֹאָב מְפַקֵּד דָוִד נפגשים בשני צידי הבריכה שבגִּבְעוֹן, הנערים "משחקים" לפניהם, ומתפתח קרב בו צבא אַבְנֵר מובס אך אַבְנֵר הורג את עֲשָׂהאֵל אחי יוֹאָב.
שְׁמוּאֵל-ב	ד	האחים בַּעֲנָה ורֵכָב הורגים את אִישׁ-בֹּשֶׁת יורשו של שָׁאוּל בעודו ישן שנת צהריים בביתו, ומביאים את ראשו לדָוִד שכועס על הרצח ומצווה להוציאם להורג.
יְשַׁעְיָהוּ	ט”ו	קינה על מוֹאָב: מוֹאָב הוכתה בלילה. תושביה עולים לקונן בבמות הפולחן, בגגות וברחובות. בכי ישמע בכל רחבי מוֹאָב על עריהם המוּכּוֹת (רשימת ערי מוֹאָב). גם הפליטה תיטרף ע"י אריות והנותרים יקברו.
יְשַׁעְיָהוּ	ל”ג	נבואת עונש לעריץ. תחינה לה' להושיע מצָרָה, מלחמתו באויבי העם, ודברי תהילה בשל הצדק, החכמה והישועה שיביא. תאור הסבל של העם והארץ מהאויבים, עד שה' יופיע ויכה בהם. בעתיד ימלוך מלך יפה וחכם, ימי החג והשלווה יחזרו לעיר שתוקף בנהרות אדירים, שאוניות האויב לא יוכלו לעבור.
עָמוֹס	ו	קובץ נבואות: קריאה לבוטחים בציון ובשֹׁמְרוֹן ללכת לעמים השכנים לראות חוזק אמיתי. החוטאים השוכבים על מיטות וסועדים בנהנתנות יוגלו ראשונים. ה' מתעב את גאוות וארמונות החוטאים לכן יחרבו בתים גדולים וקטנים. בניגוד להגיון, הפושעים הופכים משפט וצדק לצמחי רעל. המתגאים על נצחונות יילחצו בידי האויב.

ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים

פרק	פסוק
דְּבָרִים-א	א	אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב.
דְּבָרִים-א	ז	פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת.
דְּבָרִים-ב	ח	וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב.
דְּבָרִים-ג	ט"ז-י"ז	וְלָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנֹן תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן. וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה.
דְּבָרִים-ד	מ"ז-מ"ט	וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ וְאֶת אֶרֶץ עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח שָׁמֶשׁ. מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנֹן וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן. וְכָל הָעֲרָבָה עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה וְעַד יָם הָעֲרָבָה תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה.
יְהוֹשֻׁעַ-י"א	ט"ז	וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת הָהָר וְאֶת כָּל הַנֶּגֶב וְאֵת כָּל אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן וְאֶת הַשְּׁפֵלָה וְאֶת הָעֲרָבָה וְאֶת הַר יִשְׂרָאֵל וּשְׁפֵלָתֹה.
שְׁמוּאֵל-ב-ד	ז	וַיָּבֹאוּ הַבַּיִת וְהוּא שֹׁכֵב עַל מִטָּתוֹ בַּחֲדַר מִשְׁכָּבוֹ וַיַּכֻּהוּ וַיְמִתֻהוּ וַיָּסִירוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיִּקְחוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה כָּל הַלָּיְלָה.
שְׁמוּאֵל-ב-ח	י"ג	וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם בְּשֻׁבוֹ מֵהַכּוֹתוֹ אֶת אֲרָם בְּגֵיא מֶלַח שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף.
מְלָכִים-ב-כ"ה	ד	וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַלַּיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל גַּן הַמֶּלֶךְ וְכַשְׂדִּים עַל הָעִיר סָבִיב וַיֵּלֶךְ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה.
יְשַׁעְיָהוּ-ט"ו	ז-ח	עַל כֵּן יִתְרָה עָשָׂה וּפְקֻדָּתָם עַל נַחַל הָעֲרָבִים יִשָּׂאוּם. כִּי הִקִּיפָה הַזְּעָקָה אֶת גְּבוּל מוֹאָב עַד אֶגְלַיִם יִלְלָתָהּ וּבְאֵר אֵילִים יִלְלָתָהּ.
יְשַׁעְיָהוּ-ל"ג	ט	אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל.
יְשַׁעְיָהוּ-ל"ה	א-ו	יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת. ... כִּי נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב-כ"ה	י"א	וַאֲמַצְיָהוּ הִתְחַזַּק וַיִּנְהַג אֶת עַמּוֹ וַיֵּלֶךְ גֵּיא הַמֶּלַח וַיַּךְ אֶת בְּנֵי שֵׂעִיר עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים.

ניתן לקרוא עוד על הָעֲרָבָה באתר של ויקיפדיה.

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

פארק תמנע, by udi Steinwell Pikiwiki Israel, [CC-BY-2.5], via Wikimedia Commons

תצורות סלע בפארק תמנע שבדרום הערבה