וַתָּשֶׂם אֶת הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ (כ"א)
|
|
סיכום
דְבוֹרָה הנביאה ובָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מביסים את צבא סִיסְרָא. סִיסְרָא עצמו בורח לאוהל יָעֵל אשת חֶבֶר הַקֵּינִי שהורגת אותו עם יתד האוהל.
תקציר
| יָבִין וסִיסְרָא מכבידים על העם ודְבוֹרָה מדרבנת את בָּרָק להלחם בהם: אחרי מות אֵהוּד חוזרים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לחטוא וה' מוסר אותם במשך 20 שנה לידי יָבִין מלך כְּנַעַן מחָצוֹר ובידי שר צבאו סִיסְרָא שיושב בחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם עם 900 מרכבותיו. |
| א וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וְאֵהוּד מֵת. ב וַיִּמְכְּרֵם יְהוָה בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצוֹר וְשַׂר צְבָאוֹ סִיסְרָא וְהוּא יוֹשֵׁב בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם. ג וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה. |
| דְבוֹרָה הנביאה אשתו של לַפִּידוֹת שופטת את בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שעולים להשפט אצלה במקום מושבה תחת עץ תָּמָר בין הָרָמָה ובֵּית-אֵל שבְּהַר אֶפְרָיִם, והיא קוראת לבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי לצאת עם 10,000 מבני נַפְתָּלִי וּזְבֻלוּן להר תָּבֹר, בעוד שהיא תמשוך בינתיים את צבא סִיסְרָא ומרכבותיו לנחל קִישׁוֹן. |
| ד וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא. ה וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט. ו וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. ז וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן אֶת סִיסְרָא שַׂר צְבָא יָבִין וְאֶת רִכְבּוֹ וְאֶת הֲמוֹנוֹ וּנְתַתִּיהוּ בְּיָדֶךָ. |
| בָּרָק מסכים בתנאי שדְבוֹרָה תצטרף אליו, והיא מציינת שאם כך הכבוד לא יהיה שלו כי סִיסְרָא יובס בידי אישה. בכל אופן, הם הולכים יחדיו לקֶּדֶשׁ, ובָרָק מגייס 10,000 מבני נַפְתָּלִי וּזְבֻלוּן [*]כפי שצוותה עליו דְבוֹרָה - ראו פסוק ו . בינתיים מסופר שחֶבֶר הַקֵּינִי עזב את מושב קרוביו והתיישב באזור קֶּדֶשׁ (ליד עץ אַלּוֹן קדוש שהתפרסם כנראה בשל נביאים שפעלו תחתיו[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוק ל"ג: לג
וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיַּרְדֵּן.
[^]שׁוֹפְטִים פרק ט פסוק ל"ז: לז
וַיֹּסֶף עוֹד גַּעַל לְדַבֵּר וַיֹּאמֶר הִנֵּה עָם יוֹרְדִים מֵעִם טַבּוּר הָאָרֶץ וְרֹאשׁ אֶחָד בָּא מִדֶּרֶךְ אֵלוֹן מְעוֹנְנִים.
). |
| ח וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ. ט וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ כִּי בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר יְהוָה אֶת סִיסְרָא וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם בָּרָק קֶדְשָׁה. י וַיַּזְעֵק בָּרָק אֶת זְבוּלֻן וְאֶת נַפְתָּלִי קֶדְשָׁה וַיַּעַל בְּרַגְלָיו עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אִישׁ וַתַּעַל עִמּוֹ דְּבוֹרָה. יא וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה וַיֵּט אָהֳלוֹ עַד אֵלוֹן בצענים [בְּצַעֲנַנִּים] אֲשֶׁר אֶת קֶדֶשׁ. |
| תבוסת סִיסְרָא: סִיסְרָא שומע שבָּרָק עלה על התָּבוֹר והוא יוצא בעצמו לקִישׁוֹן עם 900 מרכבותיו מחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם. דְבוֹרָה קוראת לבָרָק לצאת לקרב כי ה' נתן בידיו את צבא סִיסְרָא, והוא יורד מהתָּבוֹר עם צבאו. |
| יב וַיַּגִּדוּ לְסִיסְרָא כִּי עָלָה בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם הַר תָּבוֹר. יג וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל וְאֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם אֶל נַחַל קִישׁוֹן. יד וַתֹּאמֶר דְּבֹרָה אֶל בָּרָק קוּם כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֶת סִיסְרָא בְּיָדֶךָ הֲלֹא יְהוָה יָצָא לְפָנֶיךָ וַיֵּרֶד בָּרָק מֵהַר תָּבוֹר וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ אַחֲרָיו. |
| ה' גורם למהומה במחנה סִיסְרָא, ובָּרָק מכה את המחנה והמרכבות שלו, ורודף אחריהם לחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם עד שכולם מושמדים. סִיסְרָא בעצמו יורד ממרכבתו ובורח ברגל. |
| טו וַיָּהָם יְהוָה אֶת סִיסְרָא וְאֶת כָּל הָרֶכֶב וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה לְפִי חֶרֶב לִפְנֵי בָרָק וַיֵּרֶד סִיסְרָא מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה וַיָּנָס בְּרַגְלָיו. טז וּבָרָק רָדַף אַחֲרֵי הָרֶכֶב וְאַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה עַד חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם וַיִּפֹּל כָּל מַחֲנֵה סִיסְרָא לְפִי חֶרֶב לֹא נִשְׁאַר עַד אֶחָד. |
| סִיסְרָא נמלט ברגל ומגיע לאוהל יָעֵל אשת חֶבֶר הַקֵּינִי. אמנם היתה ברית בין משפחת חֶבֶר הַקֵּינִי לבין יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר, אך חֶבֶר הַקֵּינִי בעצמו עזב כאמור בפסוק י"א את משפחתו והתיישב באזור קֶּדֶשׁ, כלומר בשכנות עם בָּרָק לפי פסוק ו'. יָעֵל מזמינה את סִיסְרָא להתחבא אצלה ללא חשש, ומכסה אותו בשמיכה. הוא מבקש מעט מים והיא נותנת לו חלב. |
| יז וְסִיסְרָא נָס בְּרַגְלָיו אֶל אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי כִּי שָׁלוֹם בֵּין יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וּבֵין בֵּית חֶבֶר הַקֵּינִי. יח וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרַאת סִיסְרָא וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי אַל תִּירָא וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה. יט וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם כִּי צָמֵאתִי וַתִּפְתַּח אֶת נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ וַתְּכַסֵּהוּ. |
| סִיסְרָא מבקש ממנה לשמור על פֶּתַח הָאֹהֶל ולהכחיש את היותו שם אם תִּשָּׁאֵל. כשסִיסְרָא נירדם יָעֵל הורגת אותו עם יָּתֵד האוהל שהיא מכה לתוך רַקָּתוֹ בעזרת פטיש\מַּקֶּבֶת. |
| כ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וְהָיָה אִם אִישׁ יָבוֹא וּשְׁאֵלֵךְ וְאָמַר הֲיֵשׁ פֹּה אִישׁ וְאָמַרְתְּ אָיִן. כא וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר אֶת יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ וְהוּא נִרְדָּם וַיָּעַף וַיָּמֹת. |
| בָרָק שהמשיך לרדוף אחר סִיסְרָא מגיע לאזור אהל יָעֵל והיא מזמינה אותו לראות את הגופה עם היָּתֵד התקועה עדיין בתוך הרַקָּה. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל משלימים אח"כ את הניצחון על יָבִין. |
| כב וְהִנֵּה בָרָק רֹדֵף אֶת סִיסְרָא וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר לוֹ לֵךְ וְאַרְאֶךָּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וְהִנֵּה סִיסְרָא נֹפֵל מֵת וְהַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ. כג וַיַּכְנַע אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כד וַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלוֹךְ וְקָשָׁה עַל יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן עַד אֲשֶׁר הִכְרִיתוּ אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד- ה | וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת, הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל, בְּהַר אֶפְרָיִם, וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט. |
| כ"א | וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר אֶת יְתַד הָאֹהֶל, וַתָּשֶׂם אֶת הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט, וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ. |