וַיַּמְלִיכוּ שֵׁנִית לִשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד וַיִּמְשְׁחוּ לַיהוָה לְנָגִיד וּלְצָדוֹק לְכֹהֵן (כ"ב)
פרטי היוצר\ת
GoShow [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
וַיָּמָת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה שְׂבַע יָמִים עֹשֶׁר וְכָבוֹד וַיִּמְלֹךְ שְׁלֹמֹה בְנוֹ תַּחְתָּיו (כ"ח)
|
|
סיכום
תקציר
| נאום דָוִד: דָוִד ממשיך לנאום לקָּהָל: "ה' בחר בבְנִי שְׁלֹמֹה מבין כל אֶחָיו, אך הוא עדיין נַעַר צעיר\רָךְ, ומלאכת הבנייה שלפניו היא קשה [*]ראו דברים דומים שדָוִד כבר אמר על שְׁלֹמֹה , כי ה"בִּירָה" שעליו לבנות
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ב פסוק ה: ה
וַיֹּאמֶר דָּוִיד שְׁלֹמֹה בְנִי נַעַר וָרָךְ וְהַבַּיִת לִבְנוֹת לַיהוָה לְהַגְדִּיל לְמַעְלָה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת לְכָל הָאֲרָצוֹת אָכִינָה נָּא לוֹ וַיָּכֶן דָּוִיד לָרֹב לִפְנֵי מוֹתוֹ.
[*]ה"בִּירָה" היא ה"אקרופוליס" - כלומר המתחם המבוצר הגבוה של העיר לא תיועד לבני אדם אלא לה'. ..." |
| א וַיֹּאמֶר דָּוִיד הַמֶּלֶךְ לְכָל הַקָּהָל שְׁלֹמֹה בְנִי אֶחָד בָּחַר בּוֹ אֱלֹהִים נַעַר וָרָךְ וְהַמְּלָאכָה גְדוֹלָה כִּי לֹא לְאָדָם הַבִּירָה כִּי לַיהוָה אֱלֹהִים. |
| "... עשיתי כמיטב יכולתי להכין את חומרי הגלם עבור המקדש: זָּהָב לכלי הַזָּהָב, כֶּסֶף לכלי הַכֶּסֶף, נְּחֹשֶׁת לכלי הנְּחֹשֶׁת, בַּרְזֶל לבַּרְזֶל הדרוש לבנייה, ועֵצִים לעֵצִים הדרושים לבנייה. הכנתי גם אבנים יקרות כמו אַבְנֵי שֹׁהַם, מִלּוּאִים [*]על החֹשֶׁן (מעין בד מרובע שהונח על חזהו של הכהן הגדול) שובצו אבנים יקרות וביניהן "שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים" , פוּךְ
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ח פסוק כ: כ
וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוק ז: ז
אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן.
. יש המפרשים שאבני המִלֻּאִים מילאו את החללים שנותרו בתשבץ.[*]גם הפּוּךְ היתה סוג של אבן יקרה הנזכרת ביחד עם הסַּפִּירִ ביְשַׁעְיָהוּ פרק נ"ד פסוק י"א וְרִקְמָה
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק נ"ד פסוק י"א: יא
עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים.
[*]יש המפרשים שהאבנים היקרות שובצו בבדי רִקְמָה, או שהאבנים היו צבעוניות כרִקְמָה ועוד אבנים יקרות וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ רבות. ..." |
| ב וּכְכָל כֹּחִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית אֱלֹהַי הַזָּהָב לַזָּהָב וְהַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת לַנְּחֹשֶׁת הַבַּרְזֶל לַבַּרְזֶל וְהָעֵצִים לָעֵצִים אַבְנֵי שֹׁהַם וּמִלּוּאִים אַבְנֵי פוּךְ וְרִקְמָה וְכֹל אֶבֶן יְקָרָה וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ לָרֹב. |
| ובגלל שאני רוצה בבניית המקדש, יש לי לתת מהאוצר\סְגֻלָּה שלי עוד זָהָב וָכָסֶף אף יותר\לְמַעְלָה ממה שכבר נתתי: 3,000 כִּכַּר זָהָב [*]כִּכַּר שקלה כמשוער כ-30 ק"ג שיובא מאוֹפִיר[*]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוּאֵל-ב עמ' 118 .[*]אוֹפִיר (שלא זוהתה) היתה ידועה בזָהָב שבה ו-7,000 כִּכַּר כֶּסֶף מְזֻקָּק כדי לטייח בו את קירות חדרי המקדש
[^]
מְלָכִים-א פרק ט פסוק כ"ח: כח
וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
[*]שְׁלֹמֹה למעשה ציפה את קירות המקדש בזָהָב . מהזָהָב והכָסֶף הללו אתן לחָרָשֵׁי המתכות את הזָּהָב הדרוש לכלי הַזָּהָב ואת הכֶּסֶף הדרוש לַכלי הכֶּסֶף, וכך יעשה גם כל אחד מכם שיתנדב היום להקדיש את עצמו
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ג פסוקים ד-ט: ד
וְהָאוּלָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֹרֶךְ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת אַמּוֹת עֶשְׂרִים וְהַגֹּבַהּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַיְצַפֵּהוּ מִפְּנִימָה זָהָב טָהוֹר.
ה
וְאֵת הַבַּיִת הַגָּדוֹל חִפָּה עֵץ בְּרוֹשִׁים וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב וַיַּעַל עָלָיו תִּמֹרִים וְשַׁרְשְׁרוֹת.
ו
וַיְצַף אֶת הַבַּיִת אֶבֶן יְקָרָה לְתִפְאָרֶת וְהַזָּהָב זְהַב פַּרְוָיִם.
ז
וַיְחַף אֶת הַבַּיִת הַקֹּרוֹת הַסִּפִּים וְקִירוֹתָיו וְדַלְתוֹתָיו זָהָב וּפִתַּח כְּרוּבִים עַל הַקִּירוֹת.
ח
וַיַּעַשׂ אֶת בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אָרְכּוֹ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת אַמּוֹת עֶשְׂרִים וְרָחְבּוֹ אַמּוֹת עֶשְׂרִים וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב לְכִכָּרִים שֵׁשׁ מֵאוֹת.
ט
וּמִשְׁקָל לְמִסְמְרוֹת לִשְׁקָלִים חֲמִשִּׁים זָהָב וְהָעֲלִיּוֹת חִפָּה זָהָב.
[*]"מילוי הידיים" משמעו להתקדש, כמו שהכהנים עשו בטקס הקדשתם לכהונה ע"י תרומות."
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ט פסוק ט: ט
וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם וּמִלֵּאתָ יַד אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו.
|
| ג וְעוֹד בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹהַי יֶשׁ לִי סְגֻלָּה זָהָב וָכָסֶף נָתַתִּי לְבֵית אֱלֹהַי לְמַעְלָה מִכָּל הֲכִינוֹתִי לְבֵית הַקֹּדֶשׁ. ד שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב מִזְּהַב אוֹפִיר וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף מְזֻקָּק לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים. ה לַזָּהָב לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וּלְכָל מְלָאכָה בְּיַד חָרָשִׁים וּמִי מִתְנַדֵּב לְמַלֹּאות יָדוֹ הַיּוֹם לַיהוָה. |
| תרומת העַם: מנהיגי העַם שדָוִד כינס ביְרוּשָׁלַיִם [^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ח פסוק א: א
וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל שָׂרֵי הַשְּׁבָטִים וְשָׂרֵי הַמַּחְלְקוֹת הַמְשָׁרְתִים אֶת הַמֶּלֶךְ וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְשָׂרֵי כָל רְכוּשׁ וּמִקְנֶה לַמֶּלֶךְ וּלְבָנָיו עִם הַסָּרִיסִים וְהַגִּבּוֹרִים וּלְכָל גִּבּוֹר חָיִל אֶל יְרוּשָׁלִָם.
(ראשי המשפחות הגדולות, שָׂרֵי השבטים, שָׂרֵי הַמַּחְלְקוֹת הצבאיות של אלפים ומאות לוחמים ושאר המנהיגים\שָׂרים) נענים לקריאה ומתנדבים ונותנים למען עבודות בנין המקדש 5,000 כִּכַּר זָהָב, 10,000\רִיבּוֹא אֲדַרְכֹנִים[*]מטבע פרסי , 100,000 כִּכַּר כֶּסֶף, 18,000 כִּכַּר נְחֹשֶׁת ו-100,000 כִּכַּר בַרְזֶל. |
| ו וַיִּתְנַדְּבוּ שָׂרֵי הָאָבוֹת וְשָׂרֵי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וּלְשָׂרֵי מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ. ז וַיִּתְּנוּ לַעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים זָהָב כִּכָּרִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וַאֲדַרְכֹנִים רִבּוֹ וְכֶסֶף כִּכָּרִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וּנְחֹשֶׁת רִבּוֹ וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים כִּכָּרִים וּבַרְזֶל מֵאָה אֶלֶף כִּכָּרִים. |
| כל אלה וגם מי שהיו ברכושו אבנים יקרות מסרו את התרומות לאוצר המקדש דרך יְחִיאֵל הַגֵּרְשֻׁנִּי. העַם והמֶלֶךְ שמחו על התרומות שנָתְנוּ לה' כיוון שהם עשו זאת ברצון\בלב-שלם. |
| ח וְהַנִּמְצָא אִתּוֹ אֲבָנִים נָתְנוּ לְאוֹצַר בֵּית יְהוָה עַל יַד יְחִיאֵל הַגֵּרְשֻׁנִּי. ט וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם עַל הִתְנַדְּבָם כִּי בְּלֵב שָׁלֵם הִתְנַדְּבוּ לַיהוָה וְגַם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה. |
| תפילת דָוִד: דָוִד פונה לה' ומברך אותו מול הַקָּהָל בדברים הבאים: "בָּרוּךְ אתה ה', שתמיד היית ותמיד תהיה אלוהינו. לך שייכת כל הַגְּדֻלָּה\גְּבוּרָה\תִּפְאֶרֶת\נֵּצַח\הוֹד כי כל מה שנמצא בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ הוא שלך, ואתה מולך בעולם ומִּתְנַשֵּׂא מעל לכל ראש\שליט. כל העושר והכבוד שיש בעולם נובע ממך, ואתה המושל בעולם בכח שבידך, וביכולתך לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק את מי שתרצה. ..." |
| י וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְהוָה לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל וַיֹּאמֶר דָּוִיד בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. יא לְךָ יְהוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְהוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. יב וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. |
| "... ועכשיו אנחנו כולנו מודים ומהללים אותך ואת תִּפְאַרְתֶּךָ, כי מי אנחנו שתהיה בידנו היכולת\כֹּחַ לתרום כל כך הרבה - והרי כל מה שאנחנו תורמים בא מִמְּךָ ואנחנו רק נותנים לך בחזרה את מה שקיבלנו קודם מִיָּדְךָ. כמו כל גֵר וְתוֹשָׁב היושב רק באופן זמני על אדמתו, כפי שהיו אבותינו בארץ לפני שזו נמסרה להם [*]גֵר וְתוֹשָׁב הוא אדם חסר קרקע - כמו שאַבְרָהָם אבינו היה בין בְּנֵי חֵת תושבי חֶבְרוֹן , כך גם חיינו\יָמֵינוּ חולפים בעולם כמו צֵּל החולף על הָאָרֶץ
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק כ"ג פסוק ד: ד
גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי.
[*]עם התקדמות השמש במהלך היממה ואין תקווה\מִקְוֶה להתחמק מהמוות. ..." |
| יג וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ. יד וְכִי מִי אֲנִי וּמִי עַמִּי כִּי נַעְצֹר כֹּחַ לְהִתְנַדֵּב כָּזֹאת כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ. טו כִּי גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ וְתוֹשָׁבִים כְּכָל אֲבֹתֵינוּ כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ וְאֵין מִקְוֶה. |
| "... כל הָמוֹן התרומות הללו שהכנו כדי לבנות לך מקדש באו במקור מִיָּדְךָ והם כולם שלך. אני יודע שאתה בוחן את האדם לפי המחשבות שבליבו ורוצה בבעלי הלב הישר, ואני אמנם תרמתי את כל התרומות הללו בלב שלם, וגם ראיתי שבני העם שלך הנמצאים כאן בקהל התנדבו לתרום למענך בשמחת אמת. ..." |
| טז יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כֹל הֶהָמוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר הֲכִינֹנוּ לִבְנוֹת לְךָ בַיִת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ מִיָּדְךָ היא [הוּא] וּלְךָ הַכֹּל. יז וְיָדַעְתִּי אֱלֹהַי כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה אֲנִי בְּיֹשֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי כָל אֵלֶּה וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ פֹה רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב לָךְ. |
| "... ה' אלוהי אבותינו, אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב\יִשְׂרָאֵל, זכור\שמור לְעוֹלָם את ההתנדבות הזאת שבאה ממַחְשְׁבוֹת שנוצרו ברצון בלב הָעָם, והָכֵן את לִבָּם שימשיך לחשוב כך עליך. וגם לבְנִי שְׁלֹמֹה תן לב שָׁלֵם כך שירצה לִשְׁמוֹר את מִצְוֹתֶיךָ\עֵדְוֹתֶיךָ\חֻקֶּיךָ ושיצליח לעשות את כל הנדרש לבניית המקדש בבִּירָה [*]ראו על הבִּירָה בפירוש לפסוק א' למעלה כפי שתכננתי." |
| יח יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבֹתֵינוּ שֳׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ. יט וְלִשְׁלֹמֹה בְנִי תֵּן לֵבָב שָׁלֵם לִשְׁמוֹר מִצְוֹתֶיךָ עֵדְוֹתֶיךָ וְחֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת הַכֹּל וְלִבְנוֹת הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי. |
| ההכתרה השנייה של שְׁלֹמֹה: דָוִד קורא לעם גם כן לברך את ה', והם עושים כך, וקדים ומשתחווים לפני ה' והמֶּלֶךְ [*]המֶּלֶךְ דָוִד או שְׁלֹמֹה . לְמָחֳרַת הם זובחים לה' זְבָחִים ועֹלוֹת[*]העֹלָה היא סוג של קורבן המיועד להשרף במלואו - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק א. עם 1,000 פָּרִים, 1,000 אֵילִים[*]זכרי הכבשים ו-1,000 כְּבָשִׂים יחד עם נִסְכֵּיהֶם[*]הכוונה לנֵסֶךְ יָיִן הניתן כחלק מהמִנְחָה, כמו למשל בבַּמִּדְבָּר פרק ט"ו פסוק ה בשם כל הָעָם. כולם סועדים ושותים בְּשִׂמְחָה לפני ה' באותו היום, ומכתירים בפעם השנייה את שְׁלֹמֹה
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק ט"ו פסוק ה: ה
וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד.
[*]דָוִד כבר המליך את שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵלדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ג פסוק א ומושחים אותו כמֶלֶךְ\נָגִיד לה' בידי צָדוֹק הכֹהֵן
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ג פסוק א: א
וְדָוִיד זָקֵן וְשָׂבַע יָמִים וַיַּמְלֵךְ אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ עַל יִשְׂרָאֵל.
, וכאן הוא נמשח למלוכה בציבור[*]ראו גם במְלָכִים-א פרק א פסוקים ל"ח-ל"ט .
[^]
מְלָכִים-א פרק א פסוקים ל"ח-ל"ט: לח
וַיֵּרֶד צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וַיַּרְכִּבוּ אֶת שְׁלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּלִכוּ אֹתוֹ עַל גִּחוֹן.
לט
וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
|
| כ וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְכָל הַקָּהָל בָּרְכוּ נָא אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וַיְבָרֲכוּ כָל הַקָּהָל לַיהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה וְלַמֶּלֶךְ. כא וַיִּזְבְּחוּ לַיהוָה זְבָחִים וַיַּעֲלוּ עֹלוֹת לַיהוָה לְמָחֳרַת הַיּוֹם הַהוּא פָּרִים אֶלֶף אֵילִים אֶלֶף כְּבָשִׂים אֶלֶף וְנִסְכֵּיהֶם וּזְבָחִים לָרֹב לְכָל יִשְׂרָאֵל. כב וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ לִפְנֵי יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה וַיַּמְלִיכוּ שֵׁנִית לִשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד וַיִּמְשְׁחוּ לַיהוָה לְנָגִיד וּלְצָדוֹק לְכֹהֵן. |
| שְׁלֹמֹה יושב על כסא המלכות שניתן לו מידי ה' ומולך במקום\תַּחַת דָּוִד אָבִיו. הוא מצליח במלכותו וכל הָעָם נשמע להוראותיו. גם כל הַשָּׂרִים, וגיבורי הצבא ושאר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד נותנים את ידם בהסכמה לתמוך במלכות שְׁלֹמֹה [*]במְלָכִים-א פרק א מסופר על נסיונו הכושל של אֲדֹנִיָּה בן חַגִּית ודָּוִד לרשת את מלכותו של אביו . ה' מגדיל את תפארת מַלְכוּת שְׁלֹמֹה לעיני כל הָעָם, ונותן לו יותר הוֹד מַלְכוּת מאשר היה לכל מֶלֶךְ קודם שמָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל[*]שָׁאוּל מְפִיבֹשֶׁת ודָוִד . |
| כג וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא יְהוָה לְמֶלֶךְ תַּחַת דָּוִיד אָבִיו וַיַּצְלַח וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו כָּל יִשְׂרָאֵל. כד וְכָל הַשָּׂרִים וְהַגִּבֹּרִים וְגַם כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִיד נָתְנוּ יָד תַּחַת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ. כה וַיְגַדֵּל יְהוָה אֶת שְׁלֹמֹה לְמַעְלָה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן עָלָיו הוֹד מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא הָיָה עַל כָּל מֶלֶךְ לְפָנָיו עַל יִשְׂרָאֵל. |
| סוף מלכות דָוִד: דָוִד מָלַךְ על כל שבטי יִשְׂרָאֵל [*]כמו גם בנו שְׁלֹמֹה, לפני ששבטי יִשְׂרָאֵל נפרדו לממלכות שונות בימי רְחַבְעָם ויָרָבְעָם במשך 40 שנה - מתוכם 7 בחֶבְרוֹן ו-33 ביְרוּשָׁלַיִם. הוא נפטר בשֵׂיבָה טוֹבָה[*]שֵׂיבָה הוא גיל הזיקנה בו לאדם יש שיער שֵׂיבָה אחרי שזכה בהרבה שנים, עֹשֶׁר וְכָבוֹד, ובנו שְׁלֹמֹה מָלַךְ במקומו.
[^]
מִשְׁלֵי פרק כ פסוק כ"ט: כט
תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה.
, והזיקנה של דָוִד לא היתה קשה או מלאת סבל. דברים דומים נאמרו גם על אַבְרָהָם
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק כ"ה פסוק ח: ח
וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו.
ועל גִּדְעוֹן
[^]
שׁוֹפְטִים פרק ח פסוק ל"ב: לב
וַיָּמָת גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ בְּשֵׂיבָה טוֹבָה וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר יוֹאָשׁ אָבִיו בְּעָפְרָה אֲבִי הָעֶזְרִי.
. |
| כו וְדָוִיד בֶּן יִשָׁי מָלַךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. כז וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ. כח וַיָּמָת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה שְׂבַע יָמִים עֹשֶׁר וְכָבוֹד וַיִּמְלֹךְ שְׁלֹמֹה בְנוֹ תַּחְתָּיו. |
| תולדות דָוִד מראשיתם ועד סופם מתועדים בספרים של דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא\הָרֹאֶה, נָתָן הַנָּבִיא וגָּד הַנָּבִיא\הַחֹזֶה, והם כוללים את תולדות מַלְכוּתוֹ ומעשי גְבוּרָתוֹ, והארועים שהתרחשו בשנות חייו עליו ועל כל עם יִשְׂרָאֵל ועל שאר המַמְלְכוֹת בעולם. |
| כט וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחרֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה וְעַל דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה. ל עִם כָּל מַלְכוּתוֹ וּגְבוּרָתוֹ וְהָעִתִּים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו וְעַל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | שְׁלֹמֹה בְנִי אֶחָד בָּחַר בּוֹ אֱלֹהִים נַעַר וָרָךְ וְהַמְּלָאכָה גְדוֹלָה כִּי לֹא לְאָדָם הַבִּירָה.. |
| י"א | לְךָ יְהוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְהוָה הַמַּמְלָכָה.. |
| כ"ח | וַיָּמָת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה שְׂבַע יָמִים עֹשֶׁר וְכָבוֹד.. |
זָהָב
כֶסֶף
פרטי היוצר\ת
Copper nugget, 44 grams, 2.5 * 3.5 cm., By Jurii (http://images-of-elements.com/copper.php) [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons
נְּחֹשֶׁת
פרטי היוצר\ת
Marcasite from chalk, Locality : Cap Blanc Nez France. Size :8x6cm, by Didier Descouens, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
בַּרְזֶל