+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
יְהוֹשֻׁעַ
יְהוֹשֻׁעַ
שׁוֹפְטִים
שׁוֹפְטִים
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-ב
שְׁמוּאֵל-ב
מְלָכִים-א
מְלָכִים-א
מְלָכִים-ב
מְלָכִים-ב
יְשַׁעְיָהוּ
יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ
יְחֶזְקֵאל
יְחֶזְקֵאל
+תרי-עשר
הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
+כתובים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי אִיּוֹב שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא נְחֶמְיָה דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא
לב
לב
לג
לג
לד
לד
לה
לה
לו
לו
לז
לז
לח
לח
לט
לט
מ
מ
מא
מא
מב
מב
מג
מג
מד
מד
מה
מה
מו
מו
מז
מז
מח
מח
מט
מט
נ
נ
נא
נא
נב
נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

יְהוֹיָקִים מלך יְהוּדָה, Jehoiakim-Eliakim, By Published by Guillaume Rouille(1518?-1589) ("Promptuarii Iconum Insigniorum ") [Public domain], via Wikimedia Commons
יְהוֹיָקִים מלך יְהוּדָה
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

יְהוֹיָכִין מלך יְהוּדָה, Jehoiachin, By Published by Guillaume Rouille(1518?-1589) ("Promptuarii Iconum Insigniorum ") [Public domain], via Wikimedia Commons
יְהוֹיָכִין מלך יְהוּדָה
סיכום
יִרְמְיָהוּ מנבא בשער שאם בית דָוִד ימלוך בצדק אז ימשיך למלוך, אך אם לא אז ארצו תחרב. נבואות למלכי יהודה: לשַׁלֻּם שימות בגלות (במצרים), ליְהוֹיָקִים שלא נהג בצדק כמו אביו יֹאשִׁיָּהוּ, ובנה את ארמונו תוך עושק, וייקבר "קְבוּרַת חֲמוֹר", וליְהוֹיָכִין שיוגלה עם אימו (לבבל) וצאצאיו לא יֵשְׁבוּ עוד על כס המלכות.
תקציר
ה' מצווה על יִרְמְיָהוּ לנבא לפני המלך, עבדיו, ועַמוֹ העוברים בשערים (של העיר, או בהר הבית). על השליטים לערוך משפטי צדק, ולהציל חלשים מהעושקים אותם. אם יעשו כך, אז מלכים מבית המלוכה (בית דָוִד) ימשיכו למלוך ולבוא בשערים אלה עם מרכבותיהם ועבדיהם. אך אם לא, אז ה' יחריב את בית המלוכה.
א כֹּה אָמַר יְהוָה רֵד בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה וְדִבַּרְתָּ שָׁם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. ב וְאָמַרְתָּ שְׁמַע דְּבַר יְהוָה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד אַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה. ג כֹּה אָמַר יְהוָה עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עָשׁוֹק וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל תֹּנוּ אַל תַּחְמֹסוּ וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. ד כִּי אִם עָשׂוֹ תַּעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה מְלָכִים יֹשְׁבִים לְדָוִד עַל כִּסְאוֹ רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים הוּא ועבדו [וַעֲבָדָיו] וְעַמּוֹ. ה וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהוָה כִּי לְחָרְבָּה יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה.
כי ה' שם את בית דָוִד להיות (נשגב ופּוֹרֶה) כמו הגִּלְעָד או הלְּבָנוֹן. אך אם יחטאו, אז ה' יעשה את עריהם כמדבר שומם, וישלח אויב שיִכְרוֹת את "אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן" וְיִשְׂרְפֵם באש. כשהעמים יעברו בארץ ויִתְהוּ על הסיבה לחורבן, הם יֵעָנוּ שהוא בא בגלל שהעם עזב את ה' לאלוהים אחרים.
ו כִּי כֹה אָמַר יְהוָה עַל בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן אִם לֹא אֲשִׁיתְךָ מִדְבָּר עָרִים לֹא נושבה [נוֹשָׁבוּ]. ז וְקִדַּשְׁתִּי עָלֶיךָ מַשְׁחִתִים אִישׁ וְכֵלָיו וְכָרְתוּ מִבְחַר אֲרָזֶיךָ וְהִפִּילוּ עַל הָאֵשׁ. ח וְעָבְרוּ גּוֹיִם רַבִּים עַל הָעִיר הַזֹּאת וְאָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ עַל מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָעִיר הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. ט וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם.
אל תבכו למתים במלחמה, אלא לגולים שלא יראו עוד את ארצם, כמו שַׁלֻּם שימות בגלות (הוא יְהוֹאָחָז, שמלך כ3 חודשים אחרי מות אביו יֹאשִׁיָּהוּ עד שנאסר והוגלה ע"י פרעה למצרים).
י אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. יא כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֶל שַׁלֻּם בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו אֲשֶׁר יָצָא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה לֹא יָשׁוּב שָׁם עוֹד. יב כִּי בִּמְקוֹם אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתוֹ שָׁם יָמוּת וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִרְאֶה עוֹד.
הנביא מאשים את המלך יְהוֹיָקִים שבנה את ארמונו המפואר ע"י עבודת כפייה לא צודקת. אביו יֹאשִׁיָּהוּ נהנה משֶׁפַע בגלל שנהג בצדק והגן על העניים, אך יְהוֹיָקִים רק רודף בצע ולא נרתע מלרוץ אחרי עושק ושפיכת דם. לכן כשימות לא יספדו לו בעצב בני משפחתו ונאמניו, אלא הוא יקבר "קְבוּרַת חֲמוֹר" וגופתו תושלך אל מחוץ לשערי העיר.
יג הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ. יד הָאֹמֵר אֶבְנֶה לִּי בֵּית מִדּוֹת וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי וְסָפוּן בָּאָרֶז וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר. טו הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ. טז דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם יְהוָה. יז כִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ כִּי אִם עַל בִּצְעֶךָ וְעַל דַּם הַנָּקִי לִשְׁפּוֹךְ וְעַל הָעֹשֶׁק וְעַל הַמְּרוּצָה לַעֲשׂוֹת. יח לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָחִי וְהוֹי אָחוֹת לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָדוֹן וְהוֹי הֹדֹה. יט קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָ‍ִם.
ישראל או ירושלים משולים לאישה העולה על פסגות ההרים לזעוק על שעזבו אותה כל מאהביה (משל לבני הברית, כמו מצרים, שהעם סמך עליהם). ה' ניסה להחזירה בתשובה כשעוד שָׂרַר השלום, אך היא לא הקשיבה אז. כל מנהיגיה (רועיה) ומאהביה (בני בריתה) נפלו בשְּׁבִי, והיא נותרה מבויישת לבכות כאישה יולדת בין ארזי הלבנון.
כ עֲלִי הַלְּבָנוֹן וּצְעָקִי וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ וְצַעֲקִי מֵעֲבָרִים כִּי נִשְׁבְּרוּ כָּל מְאַהֲבָיִךְ. כא דִּבַּרְתִּי אֵלַיִךְ בְּשַׁלְו‍ֹתַיִךְ אָמַרְתְּ לֹא אֶשְׁמָע זֶה דַרְכֵּךְ מִנְּעוּרַיִךְ כִּי לֹא שָׁמַעַתְּ בְּקוֹלִי. כב כָּל רֹעַיִךְ תִּרְעֶה רוּחַ וּמְאַהֲבַיִךְ בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ כִּי אָז תֵּבֹשִׁי וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל רָעָתֵךְ. כג ישבתי [יֹשַׁבְתְּ] בַּלְּבָנוֹן מקננתי [מְקֻנַּנְתְּ] בָּאֲרָזִים מַה נֵּחַנְתְּ בְּבֹא לָךְ חֲבָלִים חִיל כַּיֹּלֵדָה.
ה' נשבע שגם אם המלך יְהוֹיָכִין (כָּנְיָהוּ) יהיה קשה להוצאה כמו טבעת על אצבע, עדיין ה' ינתק אותו ויתן אותו ביד אויביו הבבלים ומלכם - נְבוּכַדְנֶאצַּר. ה' יגרש אותו עם אימו (נְחֻשְׁתָּא) לגלות. הם ימותו בגלות (בבָּבֶל) ולא יזכו לראות שוב את ארץ אהבתם.
כד חַי אָנִי נְאֻם יְהוָה כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ. כה וּנְתַתִּיךָ בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשֶׁךָ וּבְיַד אֲשֶׁר אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּבְיַד הַכַּשְׂדִּים. כו וְהֵטַלְתִּי אֹתְךָ וְאֶת אִמְּךָ אֲשֶׁר יְלָדַתְךָ עַל הָאָרֶץ אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא יֻלַּדְתֶּם שָׁם וְשָׁם תָּמוּתוּ. כז וְעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הֵם מְנַשְּׂאִים אֶת נַפְשָׁם לָשׁוּב שָׁם שָׁמָּה לֹא יָשׁוּבוּ.
קינה על יְהוֹיָכִין שהושלך כמו כלי בזוי ולא רצוי לארץ לא ידועה. הוא נשאר לבדו ולא ראה הצלחה בימי חייו, וצאצאיו לא ישבו עוד על כס המלכות.
כח הַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ הָאִישׁ הַזֶּה כָּנְיָהוּ אִם כְּלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ מַדּוּעַ הוּטֲלוּ הוּא וְזַרְעוֹ וְהֻשְׁלְכוּ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָדָעוּ. כט אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ שִׁמְעִי דְּבַר יְהוָה. ל כֹּה אָמַר יְהוָה כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עוֹד בִּיהוּדָה.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
ד וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה מְלָכִים יֹשְׁבִים לְדָוִד עַל כִּסְאוֹ רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים הוּא ועבדו וַעֲבָדָיו וְעַמּוֹ.
י אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.
י"ט קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ..
כ"ט אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ שִׁמְעִי דְּבַר יְהוָה.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

יֹאשִׁיָּהוּ מלך יְהוּדָה, By Published by Guillaume Rouille(1518?-1589) ("Promptuarii Iconum Insigniorum ") [Public domain], via Wikimedia Commons
יֹאשִׁיָּהוּ מלך יְהוּדָה