עַלַמַּפָּה

זִיף נזכרת ברשימת ערי הָר יְהוּדָה שמדרום לירושלים, יחד עם מָעוֹן, כַּרְמֶל, יוּטָּה, יָקְדְעָם וערים נוספות. דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ב מפרט את בני כָּלֵב מנשותיו ופלגשיו ורבים מהשמות הם גם שמות ערים באזור חֶבְרוֹן, כמו מָעוֹן, זִיף ויָרְקֳעָם.

בימים בהם דָוִד ברח מפני שָׁאוּל הוא הסתתר באתרים שונים בהָר יְהוּדָה. אחרי שעזב את קְעִילָה כשהבין שאנשי המקום עומדים להסגירו לשָׁאוּל (למרות שעזר להם להתגונן מפני הפְלִשְׁתִּים) הוא עבר למְּצָדוֹת שבְּמִדְבַּר זִיף וישב שם "בַּחֹרְשָׁה" (לא ברור אם מדובר בהר מיוער כלשהו שהיה באזור או אולי בשם יישוב). יְהוֹנָתָן בן שָׁאוּל ידידו בא לפגוש ולעודד אותו שם. אנשי זִיף גילו אח"כ לשָׁאוּל על נוכחות דָוִד במקום והציעו לעזור לשָׁאוּל ללכוד אותו, אך דָוִד שמע על כך וירד למִדְבַּר מָעוֹן כששָׁאוּל בעקבותיו ("מִדְבַּר" זִיף ומָעוֹן הם כמשוער שטחי המרעה שסביב היישובים).

אחרי המשך הנדודים של דָוִד באזור, במצדות עֵין גֶּדִי ובסביבות כַּרְמֶל שם הוא נישא לאֲבִיגַיִל אלמנת נָבָל הכרמלי, דָוִד חוזר ומסתתר בגִבְעַת הַחֲכִילָה שבאזור זִיף והַזִּפִים שוב מדווחים זאת לשָׁאוּל אשר מגיע למקום עם צבא גדול, אך דָוִד משכנע אותו זמנית להניח לו. אחרי גילויי העוינות החוזרים של שָׁאוּל ושל תושבי זִיף כלפיו, דָוִד שר את מזמור תְּהִלִּים פרק נ"ד שבו הוא קרא לה' להושיע אותו מאויביו הקמים עליו לבקש את נפשו.

רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה ביצר ערים שונות ביְהוּדָה ואגר בהן מזון לקראת מצור (אולי לקראת או בעקבות מסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק), ובין הערים שבוצרו נזכרת זִיף יחד עם בֵּית-צוּר, מָרֵאשָׁה, אֲדוֹרַים, לָכִישׁ וערים נוספות.

על פי הערים הנזכרות יחד עם זִיף במקומות השונים במקרא, מסתבר שזִיף שכנה באזור הָר יְהוּדָה שמדרום לחֶבְרוֹן. זִיף היתה כאמור עיר חשובה במערכת הביצורים של רְחַבְעָם, והיתה כמשוער גם בירה מחוזית בימי חִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה. השערה זו מבוססת בעיקר על סמך כ-2000 חותמות "למלך" שנמצאו ברחבי יְהוּדָה המתוארכות לימי חִזְקִיָּהוּ ואשר מזכירות 4 ערי מסכנות או מנהל של התקופה - זִיף, שׂוֹכֹה, חֶבְרוֹן ו"ממשת" (שלא זוהתה). נראה שתחת השלטון הפרסי בימי שיבת ציון זִיף כבר לא נכללה במחוז יהודה כיוון שהיא אינה נזכרת בין היישובים של בוני חומות ירושלים תחת נְחֶמְיָה, ובמקומה נזכרת בֵּית-צוּר, שגם כן בוצרה בימי רְחַבְעָם, ואשר שוכנת מצפון לחברון.

האתר של זִיף מזוהה בד"כ עם תל זִיף הסמוך לכפר הערבי זִיף אשר משמר כמשוער את שמה של העיר המקראית, והנמצא באזור שמדרום לחֶבְרוֹן יחד עם מָעוֹן, כַּרְמֶל, ויוּטָּה, שאתרם זוהה בסבירות גבוהה. התל שוכן כ-7 ק"מ מצפון ל"מִדְבַּר מָעוֹן" שבאזור ח'רבת מַעִין, לשם נדד דָוִד ממִדְבַּר זִיף. החֹרְשָׁה בְּמִדְבַּר זִיף שם ביקר יְהוֹנָתָן את דָוִד מזוהה עם ח'רבת חֻ'רֵיְסֶה כ-3 ק"מ מדרום לתל זִיף (ראו במפה). על פי החרסים שנמצאו בתל זִיף מסתבר שהיישוב נוסד כנראה בתקופת הברזל הקדומה בימי ההתנחלות בארץ.