בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ (ב)
|
|
סיכום
מִזְמוֹר שדָוִד שר כשתושבי זִיף גילו לשָׁאוּל שדָוִד מסתתר מפניו בסביבתם. דָוִד קורא לה' להושיע אותו מאויביו אשר קמו עליו לבקש את נפשו, תוך התעלמות מההשגחה של ה'. הִנֵּה ה' כבר בא לעזור לדָוִד בעקבות תפילתו ולגמול לאויביו. לכן דָוִד יקריב לה' ויודה לו על הצלתו.
תקציר
| כותרת: מִזְמוֹר של דָוִד הבא להשְׂכִּיל\לְהַחְכִּים את השומע. ניצוח בִּנְגִינֹת היא אולי הנחיית ביצוע כלשהי. דָוִד שר את המִזְמוֹר כשתושבי זִיף גילו לשָׁאוּל שדָוִד מסתתר מפניו בסביבתם ( שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ג פסוק י"טשְׁמוּאֵל-א פרק כ"ג פסוק י"ט: יט
וַיַּעֲלוּ זִפִים אֶל שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ בַמְּצָדוֹת בַּחֹרְשָׁה בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה אֲשֶׁר מִימִין הַיְשִׁימוֹן.
, ושְׁמוּאֵל-א פרק כ"ו פסוק אשְׁמוּאֵל-א פרק כ"ו פסוק א: א
וַיָּבֹאוּ הַזִּפִים אֶל שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.
). |
| א
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד.
ב בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ. |
| דָוִד קורא לה' להושיע אותו מאויביו למען שְׁמוֹ, ולדון אותו מול אויביו בכּוֹחַ גבורתו. הוא מבקש שה' ישמע את תפילתו זאת ואת הדברים שהוא אומר להלן: זָרִים שאינו מכיר נהגו בעריצות כלפיו וקמו עליו לבקש את חייו. הזָרִים עושים את מעשיהם הרעים תוך התעלמות מהשגחה של ה', וכאילו הוא לא יעניש אותם. המילה 'סֶלָה' כאן היא אולי הוראת ביצוע כלשהי למִזְמוֹר, המבדילה בין חלקיו המוזיקליים. |
| ג
אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי.
ד אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִי. ה כִּי זָרִים קָמוּ עָלַי וְעָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי לֹא שָׂמוּ אֱלֹהִים לְנֶגְדָּם סֶלָה. |
| הִנֵּה ה' כבר בא לעזור לדָוִד בעקבות תפילתו, וּלְהִמָּנוֹת בין הַתּוֹמְכִים\סוֹמְכִים אותו. ה' יגמול לאויבי\שׂרְרֵי דָוִד, ויָשִׁיב על ראשם את הרַע שעשו, ויכחיד\יצמית אותם בכּוֹחַ האמת שלו. |
| ו
הִנֵּה אֱלֹהִים עֹזֵר לִי אֲדֹנָי בְּסֹמְכֵי נַפְשִׁי.
ז ישוב [יָשִׁיב] הָרַע לְשֹׁרְרָי, בַּאֲמִתְּךָ הַצְמִיתֵם. |
| אז דָוִד יקריב לה' קורבן נְדָבָה (קורבן רשות - ראו למשל וַיִּקְרָא פרק ז פסוק ט"זוַיִּקְרָא פרק ז פסוק ט"ז: טז
וְאִם נֶדֶר אוֹ נְדָבָה זֶבַח קָרְבָּנוֹ בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ יֵאָכֵל.
) ויודה לשמו של ה' על הטוב שעשה לו, כי ה' הציל אותו מכל צרותיו, ודָוִד זכה לראות בנפול אויביו. |
| ח
בִּנְדָבָה אֶזְבְּחָה לָּךְ אוֹדֶה שִּׁמְךָ יְהוָה כִּי טוֹב.
ט כִּי מִכָּל צָרָה הִצִּילָנִי וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד | אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִי. |