דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב כ

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Sarah Murray from South Bend, IN, USA [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons

...וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר הִיא עֵין גֶּדִי (ב) בצילום - מפל בשמורת עין-גדי

סיכום

מוֹאָב, עַמּוֹן, ואֱדוֹם פולשות לארץ ויְהוֹשָׁפָט מתפלל לעזרת ה' אל מול העַם. יַחֲזִיאֵל מתנבא שאַל להם לפחוד, כי המלחמה תהיה של ה' ולא שלהם. העַם צועד אל האויבים ובינתיים ה' משמיד אותם (הם הורגים אלה את אלה). יְהוֹשָׁפָט בונה אוניות בעֶצְיוֹן גָּבֶר יחד עם אֲחַזְיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ה"רשע", והן נשברות.

תקציר

ממלכות מוֹאָב ועַמּוֹן עולות למלחמה ביְהוּדָה. יהוֹשָׁפָט שומע שצבאם כבר יצא מאֱדוֹם שמעבר ליָּם (המלח), והם כבר חונים בעֵין גֶּדִי. יהוֹשָׁפָט נבהל וקורא לצוֹם בכל ממלכתו, והעַם מגיע מרחבי יְהוּדָה ונאסף להתפלל לה' ביְרוּשָׁלַיִם.

א וַיְהִי אַחֲרֵיכֵן בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים עַל יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה. ב וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם מֵאֲרָם וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר הִיא עֵין גֶּדִי. ג וַיִּרָא וַיִּתֵּן יְהוֹשָׁפָט אֶת פָּנָיו לִדְרוֹשׁ לַיהוָה וַיִּקְרָא צוֹם עַל כָּל יְהוּדָה. ד וַיִּקָּבְצוּ יְהוּדָה לְבַקֵּשׁ מֵיְהוָה גַּם מִכָּל עָרֵי יְהוּדָה בָּאוּ לְבַקֵּשׁ אֶת יְהוָה.

יהוֹשָׁפָט נעמד בין שאר בני העַם מול החָצֵר הַחֲדָשָׁה של המקדש ביְרוּשָׁלַיִם ומתפלל שם לה': ה' הרי מושל בשמיים ובכל ממלכות הארץ, וידו מלאה בכֹּחַ וּגְבוּרָה, ואין אדם שיכול להתייצב למאבק מולו. ה' גירש את יושבי כנען מלפני עם יִשְׂרָאֵל בימי ההתנחלות והוריש את אדמתם לְעוֹלָם לעמו, צאצאי אַבְרָהָם שאהב את ה'.

ה וַיַּעֲמֹד יְהוֹשָׁפָט בִּקְהַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ‍ִם בְּבֵית יְהוָה לִפְנֵי הֶחָצֵר הַחֲדָשָׁה. ו וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ הֲלֹא אַתָּה הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה מוֹשֵׁל בְּכֹל מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וְאֵין עִמְּךָ לְהִתְיַצֵּב. ז הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהֵינוּ הוֹרַשְׁתָּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת מִלִּפְנֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַתִּתְּנָהּ לְזֶרַע אַבְרָהָם אֹהַבְךָ לְעוֹלָם.

עם יִשְׂרָאֵל התיישב בארץ ובנה בה מקדש לכבוד שמו של ה', ונאמר אז שאם תבוא על העם צרה כמו חרב האוֹיֵב שתעניש אותו אחרי שֶׁיִּשָּׁפֵט על חטאיו, או מחלת הדֶּבֶר או רָעָב, אז בני העם יוכלו להתייצב כאן לפני ה' במקדש שבו שוכן שמו ולזעוק לעזרת ה', ואז ה' ישמע ויושיע אותם מצרתם.

ח וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּבְנוּ לְךָ בָּהּ מִקְדָּשׁ לְשִׁמְךָ לֵאמֹר. ט אִם תָּבוֹא עָלֵינוּ רָעָה חֶרֶב שְׁפוֹט וְדֶבֶר וְרָעָב נַעַמְדָה לִפְנֵי הַבַּיִת הַזֶּה וּלְפָנֶיךָ כִּי שִׁמְךָ בַּבַּיִת הַזֶּה וְנִזְעַק אֵלֶיךָ מִצָּרָתֵנוּ וְתִשְׁמַע וְתוֹשִׁיעַ.

בימי הנדודים בַּמִּדְבָּר ממִצְרָיִם לארץ, ה' לא נתן לבני יִשְׂרָאֵל לפלוש לארצות מוֹאָב ,עַמּוֹן ואֱדוֹם ולכן בני יִשְׂרָאֵל עברו בדרכים שעקפו את ארצותיהם ולא השמידו אותם. והנה כעת אותם עמים כפויי טובה "גומלים" לבני יִשְׂרָאֵל על שמירת השלום איתם בכך שהם באים לגרש את בני יִשְׂרָאֵל מהארץ שה' הוריש להם.

י וְעַתָּה הִנֵּה בְנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר אֲשֶׁר לֹא נָתַתָּה לְיִשְׂרָאֵל לָבוֹא בָהֶם בְּבֹאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם כִּי סָרוּ מֵעֲלֵיהֶם וְלֹא הִשְׁמִידוּם. יא וְהִנֵּה הֵם גֹּמְלִים עָלֵינוּ לָבוֹא לְגָרְשֵׁנוּ מִיְּרֻשָּׁתְךָ אֲשֶׁר הוֹרַשְׁתָּנוּ.

יהוֹשָׁפָט מבקש מה' לעשות משפט צדק ולהרשיע את האויב על כפיות הטובה שלו, כי בני יִשְׂרָאֵל לא חזקים מספיק כדי להתמודד מול המון האויבים העולים עליהם, ולכן הם מַפְנִים את עיניהם בתקווה לה'.

יב אֱלֹהֵינוּ הֲלֹא תִשְׁפָּט בָּם כִּי אֵין בָּנוּ כֹּחַ לִפְנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה הַבָּא עָלֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ.

נבואת יַחֲזִיאֵל: כל תושבי יְהוּדָה עם בני משפחותיהם עמדו אז בחצר המקדש ושמעו את תפילת יהוֹשָׁפָט. יַחֲזִיאֵל, בן לשושלת הלוייים המשוררים צאצאי אָסָף, עומד בתוך הַקָּהָל, ורוח ה' נכנסת בו והוא מתחיל להתנבא. יַחֲזִיאֵל קורא לקהל הכולל את בני יְהוּדָה שהתכנסו ביְרוּשָׁלַיִם, את תושבי יְרוּשָׁלַיִם עצמה ואת יְהוֹשָׁפָט לשמוע את דבר ה' שאמר להם שלא יפחדו\ירְאוּ\יחַתּוּ מפני המון האויבים שעלו עליהם, כי לא הם יצטרכו להלחם בהם אלא ה'!

יג וְכָל יְהוּדָה עֹמְדִים לִפְנֵי יְהוָה גַּם טַפָּם נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם. יד וְיַחֲזִיאֵל בֶּן זְכַרְיָהוּ בֶּן בְּנָיָה בֶּן יְעִיאֵל בֶּן מַתַּנְיָה הַלֵּוִי מִן בְּנֵי אָסָף הָיְתָה עָלָיו רוּחַ יְהוָה בְּתוֹךְ הַקָּהָל. טו וַיֹּאמֶר הַקְשִׁיבוּ כָל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם וְהַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט כֹּה אָמַר יְהוָה לָכֶם אַתֶּם אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה כִּי לֹא לָכֶם הַמִּלְחָמָה כִּי לֵאלֹהִים.

יַחֲזִיאֵל קורא לקהל לרדת ולראות בעצמם את ישועת ה': האויב יעלה מעֵין גֶּדִי בְּמַעֲלֵה הַצִּיץ ובני יִשְׂרָאֵל ימצאו אותם במדבר יְרוּאֵל שבקצה הַנַּחַל. כאמור, לא הם יצטרכו להלחם במלחמה הזאת, ועליהם רק לעמוד ולצפות בישועה שיביא ה' להם, ליְהוּדָה וליְרוּשָׁלַיִם. אַל להם לפחוד מהאויב, אלא לצאת לקראתו מחר ולראות שה' יהיה איתם.

טז מָחָר רְדוּ עֲלֵיהֶם הִנָּם עֹלִים בְּמַעֲלֵה הַצִּיץ וּמְצָאתֶם אֹתָם בְּסוֹף הַנַּחַל פְּנֵי מִדְבַּר יְרוּאֵל. יז לֹא לָכֶם לְהִלָּחֵם בָּזֹאת הִתְיַצְּבוּ עִמְדוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְהוָה עִמָּכֶם יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ‍ִם אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ מָחָר צְאוּ לִפְנֵיהֶם וַיהוָה עִמָּכֶם.

יהוֹשָׁפָט והעַם משתחווים לפני ה', והַלְוִיִּם (המשוררים מצאצאי קְּהָת וקֹרַח) קמים ופוצחים בשירת הלל לה', אותה הם שרים בקול חזק לשמיים.

יח וַיִּקֹּד יְהוֹשָׁפָט אַפַּיִם אָרְצָה וְכָל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם נָפְלוּ לִפְנֵי יְהוָה לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לַיהוָה. יט וַיָּקֻמוּ הַלְוִיִּם מִן בְּנֵי הַקְּהָתִים וּמִן בְּנֵי הַקָּרְחִים לְהַלֵּל לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּקוֹל גָּדוֹל לְמָעְלָה.

הקרב ותבוסת האויב: העַם יוצא מוקדם בבוקר לאזור תְּקוֹעַ ויהוֹשָׁפָט שוב קורא לתושבי יְהוּדָה ויְרוּשָׁלַיִם להאמין בה' ובנביאיו (יַחֲזִיאֵל) וכך להצליח אל מול האויב. יהוֹשָׁפָט מארגן ביחד עם העם את זִמְרַת המשוררים, אשר צועדים לפני החלוץ שבראש התהלוכה ומזמרים שירי הלל להדר קודשו של ה' ושירי תודה לה' על החסדים שהוא עושה תמיד לעם.

כ וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיֵּצְאוּ לְמִדְבַּר תְּקוֹעַ וּבְצֵאתָם עָמַד יְהוֹשָׁפָט וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם הַאֲמִינוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְתֵאָמֵנוּ הַאֲמִינוּ בִנְבִיאָיו וְהַצְלִיחוּ. כא וַיִּוָּעַץ אֶל הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרֲרִים לַיהוָה וּמְהַלְלִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְאֹמְרִים הוֹדוּ לַיהוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

בזמן שהמשוררים פוצחים בשירה\רִנָּה ותהילה לה', ה' אורב לאויבים בני עַמּוֹן, מוֹאָב ואֱדוֹם שעלו על יהוּדָה, והם מובסים\יִּנָּגֵפוּ. בתחילה בני עַמּוֹן וּמוֹאָב עומדים למלחמה אל מול האדומים כדי להשמיד\להחרים אותם, ואז אחרי שחיסלו\כילו את האדומים הם נלחמים יחדיו ומכים\משחיתים אֵלֶּה את אֵלֶּה.

כב וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן יְהוָה מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר הַבָּאִים לִיהוּדָה וַיִּנָּגֵפוּ. כג וַיַּעַמְדוּ בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב עַל יֹשְׁבֵי הַר שֵׂעִיר לְהַחֲרִים וּלְהַשְׁמִיד וּכְכַלּוֹתָם בְּיוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר עָזְרוּ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ לְמַשְׁחִית.

בני יהוּדָה מגיעים לצפות במתרחש בנקודת תצפית על המדבר. הם פונים לכוון המון אויביהם ומוצאים כבר רק פְּגָרִים של חיילים שנפלו על הארץ עד שלא נותרו מהם ניצולים. יְהוֹשָׁפָט והקהל שאתו באים לבזוז שלל מהנופלים ומוצאים כל כך הרבה רְכוּשׁ וכלים נאים על הפְגָרִים עד שאינם יכולים עוד לשאת בבת אחת את כל השלל הרב שהם מצילים מגופות הנופלים, והם נשארים לבזוז את מחנה האויב במשך 3 ימים.

כד וִיהוּדָה בָּא עַל הַמִּצְפֶּה לַמִּדְבָּר וַיִּפְנוּ אֶל הֶהָמוֹן וְהִנָּם פְּגָרִים נֹפְלִים אַרְצָה וְאֵין פְּלֵיטָה. כה וַיָּבֹא יְהוֹשָׁפָט וְעַמּוֹ לָבֹז אֶת שְׁלָלָם וַיִּמְצְאוּ בָהֶם לָרֹב וּרְכוּשׁ וּפְגָרִים וּכְלֵי חֲמֻדוֹת וַיְנַצְּלוּ לָהֶם לְאֵין מַשָּׂא וַיִּהְיוּ יָמִים שְׁלוֹשָׁה בֹּזְזִים אֶת הַשָּׁלָל כִּי רַב הוּא.

ביום ה-4 העַם מתכנס לברך את ה' בעמק הנקרא מאז עמק "בְּרָכָה". כל תושבי יְהוּדָה ויְרוּשָׁלַיִם ובראשם יהוֹשָׁפָט שבים בְּשִׂמְחָה למקדש שביְרוּשָׁלַיִם בלווי נגינה של נְבָלִים וּכִנֹּרוֹת וּחֲצֹצְרוֹת.

כו וּבַיּוֹם הָרְבִעִי נִקְהֲלוּ לְעֵמֶק בְּרָכָה כִּי שָׁם בֵּרֲכוּ אֶת יְהוָה עַל כֵּן קָרְאוּ אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק בְּרָכָה עַד הַיּוֹם. כז וַיָּשֻׁבוּ כָּל אִישׁ יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ‍ִם וִיהוֹשָׁפָט בְּרֹאשָׁם לָשׁוּב אֶל יְרוּשָׁלַ‍ִם בְּשִׂמְחָה כִּי שִׂמְּחָם יְהוָה מֵאוֹיְבֵיהֶם. כח וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם בִּנְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבַחֲצֹצְרוֹת אֶל בֵּית יְהוָה.

העמים השכנים פוחדים מה' כשהם שומעים שהוא נלחם באויבי יִשְׂרָאֵל, וכך ממלכת יְהוֹשָׁפָט זוכה בשלום מכל העמים המקיפים את יְהוּדָה.

כט וַיְהִי פַּחַד אֱלֹהִים עַל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת בְּשָׁמְעָם כִּי נִלְחַם יְהוָה עִם אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל. ל וַתִּשְׁקֹט מַלְכוּת יְהוֹשָׁפָט וַיָּנַח לוֹ אֱלֹהָיו מִסָּבִיב.

סיכום תולדות יְהוֹשָׁפָט: יְהוֹשָׁפָט היה בן 35 כשהחל למלוך עַל יְהוּדָה והוא מָלַךְ במשך 25 שנים ביְרוּשָׁלַיִם. יְהוֹשָׁפָט היה בנם של אָסָא ושל עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי והוא הלך בדרכי ה' כאָסָא אביו. אבל בני העַם המשיכו להשתמש בבָּמוֹת הפולחן שלא הוסרו מהארץ, וגם לא חיזקו את אמונתם בה'. שאר תולדות יְהוֹשָׁפָט תועדו ע"י הנביא יֵהוּא בסֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.

לא וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט עַל יְהוּדָה בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַ‍ִם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי. לב וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו אָסָא וְלֹא סָר מִמֶּנָּה לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה. לג אַךְ הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ וְעוֹד הָעָם לֹא הֵכִינוּ לְבָבָם לֵאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם. לד וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי יֵהוּא בֶן חֲנָנִי אֲשֶׁר הֹעֲלָה עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.

אחרי כן יְהוֹשָׁפָט משתף פעולה עם אֲחַזְיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (שהרבה לעשות מעשי רֶשַׁע) והם בונים ביחד אוניות בעֶצְיוֹן גָּבֶר ויוצאים איתן למסעות סחר בתַּרְשִׁישׁ. אֱלִיעֶזֶר ממָרֵאשָׁה מתנבא שה' יקלקל את מעשי יְהוֹשָׁפָט כיוון שחבר לאֲחַזְיָהוּ, ואמנם האוניות נשברות ולא יכלו\עצרו-כח לצאת לתַּרְשִׁישׁ.

לה וְאַחֲרֵיכֵן אֶתְחַבַּר יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה עִם אֲחַזְיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא הִרְשִׁיעַ לַעֲשׂוֹת. לו וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. לז וַיִּתְנַבֵּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֹּדָוָהוּ מִמָּרֵשָׁה עַל יְהוֹשָׁפָט לֵאמֹר כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ יְהוָה אֶת מַעֲשֶׂיךָ וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת וְלֹא עָצְרוּ לָלֶכֶת אֶל תַּרְשִׁישׁ.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ב	בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם מֵאֲרָם וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר הִיא עֵין גֶּדִי.
ט"ו	אַתֶּם אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה כִּי לֹא לָכֶם הַמִּלְחָמָה כִּי לֵאלֹהִים.