פרטי היוצר\ת
Wechselburg Lettner, Photo: Andreas Praefcke [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons
וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה זָכָר אוֹ נְקֵבָה תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ (ו)
סיכום
פרק זה כולל את המצוות הקשורות בקורבן ה"שְׁלָמִים" שבו הקורבן נאכל ברובו ע"י מביא הקורבן, מלבד הַחֵלֶב (שומן הבשר) הנשרף וניתן לה', והחֲזֵה והשׁוֹק הנמסרים לכוהן המקריב. מפורטים 3 סוגי שְׁלָמִים: בָּקָר, כֶּבֶשׂ, ועֵז. החיה נשחטת, והכוהן זורק מהדַּם על המזבח ואז מקריב רק את את הַחֵלֶב. הפרק מסתיים באיסור אכילת הַחֵלֶב והדָּם.
תקציר
| הפרק מפרט את הלכות קורבן ה"שְׁלָמִים", שבו הקורבן נאכל ברובו ע"י מביא הקורבן, מלבד הַחֵלֶב [*]שומן הבשר הנשרף וניתן לה', והחֲזֵה והשׁוֹק הנמסרים לכוהן המקריב[^]וַיִּקְרָא פרק ז פסוקים ל"ב-ל"ד: לב
וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכֹּהֵן מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם.
לג
הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה.
לד
כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
. שְׁלָמִים של בָּקָר: הבָּקָר יכול להיות זכר או נקבה אבל חייב להיות חסר-מום\תָּמִים. על מביא הקורבן לסמוך [*]מפורש כ"להניח על או מֵעַל" את ידו על ראש החיה, לשחוט אותה אל מול האוהל, ולהביאה לכוהנים שיזרקו את דם החיה סביב משטח המזבח[*]הניצב מול האוהל . |
| א וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ אִם מִן הַבָּקָר הוּא מַקְרִיב אִם זָכָר אִם נְקֵבָה תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ לִפְנֵי יְהוָה. ב וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. |
| על הכוהן לזבוח את הַחֵלֶב\השומן המכסה את האיברים הפנימים המפורטים, ואת השומן שביניהם, כזבח אִשֵּׁה [*]זבח הנשרף באש . האיברים כוללים את הַקֶּרֶב (קיבה ומעיים), ושְׁתֵּי הַכְּלָיֹת. זהות הַכְּסָלִים והַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד (המופרדים יחד עם הכליות) אינה ברורה[*]אך יש המזהים את הַכְּסָלִים עם המותניים ואת יֹּתֶרֶת הַכָּבֵד כקרום המכסה אותו, או כחלקו התחתון של הַכָּבֵד .[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, ויקרא, עמוד 11 |
| ג וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַיהוָה אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב. ד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה. ה וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ בְנֵי אַהֲרֹן הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֹלָה אֲשֶׁר עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. |
| שְׁלָמִים של כֶּבֶשׂ: הלכות הקורבן זהות להלכות השְׁלָמִים של בָּקָר שתוארו בפסקה הקודמת, עם הוראה נוספת לגבי הקרבת הַחֵלֶב\השומן העשיר שבזנב הכֶּבֶשׂ - הנקרא "הָאַלְיָה" (והסמוך ל"עָצֶה" שאינה מזוהה [*]יש המשערים שמדובר בחוט השדרה הקרוב לזנב ).[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, ויקרא, עמוד 12 |
| ו וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה זָכָר אוֹ נְקֵבָה תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ. ז אִם כֶּשֶׂב הוּא מַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ וְהִקְרִיב אֹתוֹ לִפְנֵי יְהוָה. ח וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וְשָׁחַט אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. ט וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַיהוָה חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה תְמִימָה לְעֻמַּת הֶעָצֶה יְסִירֶנָּה וְאֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב. י וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיֹת יְסִירֶנָּה. יא וְהִקְטִירוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לֶחֶם אִשֶּׁה לַיהוָה. |
| שְׁלָמִים של עֵז. הלכות הקורבן זהות להלכות השְׁלָמִים של בָּקָר. |
| יב וְאִם עֵז קָרְבָּנוֹ וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָה. יג וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְשָׁחַט אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. יד וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ קָרְבָּנוֹ אִשֶּׁה לַיהוָה אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב. טו וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיֹת יְסִירֶנָּה. טז וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לֶחֶם אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ כָּל חֵלֶב לַיהוָה. |
| אסור לעולם לאכול מהחֵלֶב [*]השומן המכסה ומפריד בין האיברים הפנימיים בבשר או מהדָּם (למשל יחד עם הבשר). |
| יז חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ אִם מִן הַבָּקָר הוּא מַקְרִיב אִם זָכָר אִם נְקֵבָה תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ לִפְנֵי יְהוָה. |
| ג | וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַיהוָה אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב. |