וַיִּקְרָא כ”ד

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

פנים אוהל מועד - מודל המשכן, אלון אדיר 2018. רשיון שימוש: [CC-BY-SA-4.0] - ניתן לעבד ולהשתמש חופשי גם למטרות עסקיות, ויש רק לציין את שם היוצר (אלון אדיר) ואת המקור (alamapa.com).

השֻׁלְחָן (מצפון), המְּנוֹרָה (מדרום) ומזבח הקְטֹרֶת ניצב מול הפָּרֹכֶת המסתירה את קודש הקודשים שם נמצא האֲרוֹן.

menora.mp4 - מודל המשכן, אלון אדיר, 2018

עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד (ד)

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Timna: Stiftshütte, Schaubrote - Tisch. By Mboesch [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons

וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת...וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי יְהוָה...וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה (ה-ז)

סיכום

מצוות נֵר התָּמִיד שעל הכוהנים להקפיד שידלוק במנורה שבמִּשְׁכָּן. מצוות לֶחֶם הפָּנִים (12 חַלּוֹת) שעל הכוהנים להקפיד שיהיה תמיד על שֻׁלְחָן המִּשְׁכָּן. סיפור האיש שקילל את ה' והענשתו במוות בסקילה. באופן כללי כל מי שמקלל את ה' או נוקב בשמו לשוא יענש כך. מי שפוגע בבהמה ישלם את מחירה. מי שהורג, או מטיל מוּם באדם אחר יענש בכך שיעשו לו את אותו נזק עצמו (עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן).

תקציר

נֵר התָּמִיד: על אַהֲרֹן (וצאצאיו הכהנים) לקחת שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתוּשׁ\כָּתִית (בְּבֵית הַבַּד) ולשמור על נֵר תָּמִיד במְנוֹרָה שבאוהל מועד מחוץ לפָּרֹכֶת, כל יום מהערב ועד הבוקר.

א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. ג מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. ד עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד.

לֶחֶם הפָּנִים: חובה (על אַהֲרֹן וצאצאיו הכהנים) לאפות 12 חַלּוֹת, כשכל חַלָּה עשוייה מסֹלֶת במידה של שתי עֶשְׂרֹנִים. את החַלּוֹת יש לערוך בשתי מַעֲרָכוֹת, כל אחת של 6 חַלּוֹת, על שֻׁלְחָן המִּשְׁכָּן אשר מצופה בזהב טָּהֹר. יש להניח לצד מַעֲרָכוֹת החַלּוֹת לְבוֹנָה נקייה שהיא האַזְכָּרָה המוקרבת כאִשֶּׁה. יש לשים חַלּוֹת חדשות כל שַּׁבָּת, והחלות נחשבות כחלק מקורבן ה"מִנְחָה" שהיא מדרגת קודש גבוהה של קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, ולכן היא נאכלת רק ע"י זכרי הכוהנים ורק במקום קדוש (בחצר המִּשְׁכָּן).

ה וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת. ו וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי יְהוָה. ז וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַיהוָה. ח בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. ט וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי יְהוָה חָק עוֹלָם.

אִישׁ אחד, בֶּן של אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית (שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי משבט דָן) ושל אב מִצְרִי, התקוטט\נִצָּה עם אִישׁ יִּשְׂרְאֵלִי אחר, ובמהלך הריב הוא נקב בשם המפורש של ה' וקילל את ה'. אז שָׂמוּ את המקלל תחת מִּשְׁמָר עד שיפורש להם מה יש לעשות איתו לפי חוקי ה'.

י וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. יא וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן. יב וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי יְהוָה.

ה' הורה למֹשֶׁה להוציא את המקלל אל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. שם על כל מי שהעיד ששמע את הקללה לבוא ולסמוך את ידיו על ראשו, ואז כל הקהל יסקול אותו למוות. יש להזכיר לעַם את החוק שכך יש להעניש כל מי שמקלל את ה' או שנוקב בשמו (כדי לקלל). חוק זה תקף לגֵּר (או לחצי גֵּר כמו במקרה שכאן) בדיוק כמו לאֶזְרָח מהעַם.

יג וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יד הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְסָמְכוּ כָל הַשֹּׁמְעִים אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְרָגְמוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה. טו וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. טז וְנֹקֵב שֵׁם יְהוָה מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כָּל הָעֵדָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת.

אָדָם המַכֶּה (לַמָּוֶת) אָדָם אחר יענש במוות, וישלם על הנֶפֶשׁ שלקח בנפשו שלו (הבטוי "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ" בסוף פסוק י"ח שייך כנראה לפסוק י"ז). אָדָם המַכֶּה (לַמָּוֶת) בְּהֵמָה של אחר חייב לשלם לבעלה את מחירה. באופן כללי, אָדָם שגורם למוּם\פגם בגופו של אָדָם אחר, יענש בכך שאותו מוּם יעשה גם בגופו שלו. למשל: שֶׁבֶר (בעצמות) יענש בשֶׁבֶר, הוצאת עַיִן תיענש בהוצאת עַיִן, ושבירת שֵׁן בשבירת שֵׁן. גם חוקים אלה תקפים לגֵּר בדיוק כמו לאֶזְרָח מהעַם.

יז וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם מוֹת יוּמָת. יח וּמַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. יט וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ. כ שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ. כא וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת. כב מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

אז הוציאו את המקלל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, ושם סקלו אותו למוות, כפי שצווה ה' את מֹשֶׁה.

כג וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹצִיאוּ אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ב	וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.
כ	שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ.