פרטי היוצר\ת
The First Offering of Aaron, (1864) by Simeon Solomon. Simon Speed [CC0 1.0 Universal (CC0 1.0)
Public Domain Dedication], via Wikimedia Commons
וַיִּקְחוּ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶל פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד (ה)
סיכום
אחרי 7 ימי המִּלֻּאִים של אַהֲרֹן ובניו, הסתיימה הקדשתם לכוהנים, ואפשר להתחיל בפולחן במִשְׁכָּן. מֹשֶׁה קורא להם ולעַם לבוא למִשְׁכָּן עם קָרְבְּנוֹתֵיהֶם. אַהֲרֹן ובניו מתחילים בהקרבת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם (בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה), ואז עורכים את קורבנות העַם (שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת, עֵגֶל וָכֶבֶשׂ לְעֹלָה, שׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים, וּמִנְחָה). לבסוף אַהֲרֹן ומֹשֶׁה מברכים את העַם, כְבוֹד ה' נגלה לכולם, ויוצאת אש מכוון ה' ושורפת את מה שֶׁנותר על המזבח.
תקציר
| אחרי 7 ימי המִּלֻּאִים בהם שָׁהוּ אַהֲרֹן ובניו בפתח אוהל מועד (ראו פרק קודם), הסתיימה הקדשתם לכוהנים, ואפשר להתחיל בפולחן במִשְׁכָּן. מֹשֶׁה קורא להבאת הקורבנות לקראת הופעת ה' לפני העַם [*]בפסוק כ"ג להלן : אַהֲרֹן ובניו יביאו בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל[*]זכר הכבשים לְעֹלָה (שניהם תְּמִימִם\חסרי-מוּם), וזקני העַם יביאו שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת, עֵגֶל וָכֶבֶשׂ לְעֹלָה, שׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים וּמִנְחָה (על קורבנות אלה ראו פרקים א-ז, או את הסיכום של תורת הקורבנות בדף הספר). |
| א וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. ב וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְהוָה. ג וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה. ד וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבֹּחַ לִפְנֵי יְהוָה וּמִנְחָה בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן כִּי הַיּוֹם יְהוָה נִרְאָה אֲלֵיכֶם. ה וַיִּקְחוּ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶל פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יְהוָה. ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד יְהוָה. |
| מֹשֶׁה קורא לאַהֲרֹן להקריב את קורבנותיו, ואַהֲרֹן ובניו מתחילים בקורבן עֵגֶל החַטָּאת [*]לפי ההוראות בוַיִּקְרָא פרק ד : אַהֲרֹן שוחט את העֵגֶל, בניו שמים את הַדָּם על קרנות המזבח ועל בסיסו, אַהֲרֹן מקטיר את הַחֵלֶב, ושאר הַבָּשָׂר והָעוֹר נשרפים מחוץ למחנה. |
| ז וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה אֶת חַטָּאתְךָ וְאֶת עֹלָתֶךָ וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם וַעֲשֵׂה אֶת קָרְבַּן הָעָם וְכַפֵּר בַּעֲדָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה. ח וַיִּקְרַב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיִּשְׁחַט אֶת עֵגֶל הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ. ט וַיַּקְרִבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם אֵלָיו וַיִּטְבֹּל אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם וַיִּתֵּן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת הַדָּם יָצַק אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ. י וְאֶת הַחֵלֶב וְאֶת הַכְּלָיֹת וְאֶת הַיֹּתֶרֶת מִן הַכָּבֵד מִן הַחַטָּאת הִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. יא וְאֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הָעוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. |
| אַהֲרֹן ובניו ממשיכים עם קורבן אַיִל הָעֹלָה שלהם [*]על פי ההוראות שנמסרו לגבי עֹלָה של צֹּאן בוַיִּקְרָא פרק א . אח"כ הם עוברים להקריב את קורבנות העַם לפי המפורט במִצְווֹת: הם מקריבים את שְׂעִיר הַחַטָּאת של העַם (כמו שהקריבו את בָּקָר החַטָּאת שלהם[*]"כָּרִאשׁוֹן" בפסקה הקודמת), הם מקריבים את הָעֹלָה של העַם (העֵגֶל וָהכֶבֶשׂ) לפי החוק\מִּשְׁפָּט שנמסר לגבי עולת בָּקָר וצֹּאן, הם מקטירים קומץ מהַמִּנְחָה של העַםן, הם מקריבים את הַשְּׁלָמִים של העַם (הַשּׁוֹר והָאַיִל), ואַהֲרֹן מקבל ומניף את החֲזֵה ושׁוֹק הימין[*]כל זאת על פי ההוראות שנמסרו לגבי קורבן הַשְּׁלָמִים בוַיִּקְרָא פרק ז . |
| יב וַיִּשְׁחַט אֶת הָעֹלָה וַיַּמְצִאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֵלָיו אֶת הַדָּם וַיִּזְרְקֵהוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. יג וְאֶת הָעֹלָה הִמְצִיאוּ אֵלָיו לִנְתָחֶיהָ וְאֶת הָרֹאשׁ וַיַּקְטֵר עַל הַמִּזְבֵּחַ. יד וַיִּרְחַץ אֶת הַקֶּרֶב וְאֶת הַכְּרָעָיִם וַיַּקְטֵר עַל הָעֹלָה הַמִּזְבֵּחָה. טו וַיַּקְרֵב אֵת קָרְבַּן הָעָם וַיִּקַּח אֶת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לָעָם וַיִּשְׁחָטֵהוּ וַיְחַטְּאֵהוּ כָּרִאשׁוֹן. טז וַיַּקְרֵב אֶת הָעֹלָה וַיַּעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט. יז וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה וַיְמַלֵּא כַפּוֹ מִמֶּנָּה וַיַּקְטֵר עַל הַמִּזְבֵּחַ מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר. יח וַיִּשְׁחַט אֶת הַשּׁוֹר וְאֶת הָאַיִל זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לָעָם וַיַּמְצִאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם אֵלָיו וַיִּזְרְקֵהוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. יט וְאֶת הַחֲלָבִים מִן הַשּׁוֹר וּמִן הָאַיִל הָאַלְיָה וְהַמְכַסֶּה וְהַכְּלָיֹת וְיֹתֶרֶת הַכָּבֵד. כ וַיָּשִׂימוּ אֶת הַחֲלָבִים עַל הֶחָזוֹת וַיַּקְטֵר הַחֲלָבִים הַמִּזְבֵּחָה. כא וְאֵת הֶחָזוֹת וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין הֵנִיף אַהֲרֹן תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה. |
| אַהֲרֹן מרים את ידיו ומברך את העַם, ואז יורד מהמזבח בו הוא זבח את הקורבנות השונים. מֹשֶׁה מצטרף אליו לאוהל, ואז הם יוצאים ממנו ומברכים את העַם, וכְבוֹד ה' נגלה לכולם. יוצאת אש מִכִּוּוּן ה' ושורפת את הָעֹלָה והַחֵלֶב שעוד נותרו על המזבח. כל העַם רואה את המראות, שמח, ומשתחווה. |
| כב וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת ידו [יָדָיו] אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים. כג וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד יְהוָה אֶל כָּל הָעָם. כד וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ו | וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד יְהוָה. |
| כ"ד | וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם. |