כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ (מ"ו) - ציור של מצורע מאת רמברנדט
סיכום
ה' מוסר למֹשֶׁה ולאַהֲרֹן את תסמיני הצָרָעַת - תפיחה בעוֹר, או נגע הנספח לעוֹר, או כתם לבן בעוֹר. הַנֶּגַע שקוע בעוֹר והשֵׂיעָר שבו הִלְבִּין. נמסרים גם תסמיני הצָרָעַת באזורים שהחלימו משְׁחִין או מכְּוִויָּיה, צָרָעַת בשֵׂיעָר (נֶתֶק), בקָּרַחַת אוֹ בַגַּבַּחַת (קרחת אחורית). נמסרים הנחיות לאבחון המחלה הכוללים שלבי הֶסְגֵּר לשבוע או שבועיים, וכללי התנהגות למְצוֹרָע החייב להתבודד מחוץ לַמַּחֲנֶה. נמסרים גם כללי האבחון של צָרָעַת בסוגי בגדים, שיש לשרוף.
תקציר
| ה' מוסר למֹשֶׁה ולאַהֲרֹן את תסמיני הצָרָעַת: בעוֹר יש שְׂאֵת\תפיחה, או סַפַּחַת\נגע-הנספח-לעוֹר, או בַהֶרֶת\כתם-לבן-בעוֹר. אם אדם עם תסמינים מוקדמים אלו מובא לאִבְחוּן אצל כֹּהֵן, והכֹּהֵן רואה שהשֵׂיעָר שבאזור הנֶּגַע הִלְבִּין ושהַנֶּגַע שקוע בעוֹר, אז הַכֹּהֵן יאבחן צָרָעַת ויכריז על האָדָם כטָמֵא. |
| א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. ב אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים. ג וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת הוּא וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ. |
| אם בעוֹר יש בַהֶרֶת שאינה שקועה וללא שֵׂיעָר שהִלְבִּין, הַכֹּהֵן ישים את האָדָם הנגוע בהֶסְגֵּר לשבוע. אם בתום השבוע הַנֶּגַע לא התפשט, הַכֹּהֵן יבודד את האָדָם לשבוע נוסף, ואם אז הַנֶּגַע דָּהָה\כֵּהָה ולא התפשט\פָשָׂה, אז מדובר בסַפַּחַת ולא בצָרָעַת, והַכֹּהֵן יכריז על האָדָם כטהור, ועליו רק לכבס את בגדיו. אבל אם אחרי ההִטָּהֲרוּת הסַפַּחַת מתפשטת, אז הַכֹּהֵן יאבחן צָרָעַת ויכריז על האָדָם כטָמֵא. |
| ד וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים. ה וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית. ו וְרָאָה הַכֹּהֵן אֹתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֵׁנִית וְהִנֵּה כֵּהָה הַנֶּגַע וְלֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן מִסְפַּחַת הִיא וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְטָהֵר. ז וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר אַחֲרֵי הֵרָאֹתוֹ אֶל הַכֹּהֵן לְטָהֳרָתוֹ וְנִרְאָה שֵׁנִית אֶל הַכֹּהֵן. ח וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא. |
| אם נראה שאָדָם כבר סובל מצָרָעַת, והַכֹּהֵן רואה בעוֹר שְׂאֵת\תפיחה שהשֵׂיעָר הִלְבִּין בה, ונראים בנֶּגַע עוד אזורי בשר חַי\בריא, הרי שהצָרָעַת כבר התחילה והיא עדיין מתפתחת, והַכֹּהֵן מכריז מיד על האָדָם כטמא, בלי להמתין לתקופת הֶסְגֵּר [*]לשבוע או שבועיים, כמו במקרה הקודם שתואר בפסוקים ד-ה . אבל אם הצָרָעַת כבר לבנה כולה ומכסה את כל הגוף הרי שהיא סיימה את התפתחותה והַכֹּהֵן יכריז על האָדָם כטהור. אם אח"כ יופיע שוב בשר חי בנֶּגַע הרי שהנֶּגַע חוזר להיות פעיל והַכֹּהֵן שוב יכריז על האָדָם כטמא, אך אם הבשר ילבין שוב אז הַכֹּהֵן יכריז על האָדָם כטהור. |
| ט נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. י וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה שְׂאֵת לְבָנָה בָּעוֹר וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי בַּשְׂאֵת. יא צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן לֹא יַסְגִּרֶנּוּ כִּי טָמֵא הוּא. יב וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת בָּעוֹר וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כָּל עוֹר הַנֶּגַע מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן. יג וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטִהַר אֶת הַנָּגַע כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא. יד וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי יִטְמָא. טו וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַבָּשָׂר הַחַי וְטִמְּאוֹ הַבָּשָׂר הַחַי טָמֵא הוּא צָרַעַת הוּא. טז אוֹ כִי יָשׁוּב הַבָּשָׂר הַחַי וְנֶהְפַּךְ לְלָבָן וּבָא אֶל הַכֹּהֵן. יז וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ הַנֶּגַע לְלָבָן וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע טָהוֹר הוּא. |
| אם אָדָם החלים מפגיעת השְׁחִין בעוֹרוֹ, אבל אז מופיעים באזורי השְׁחִין שְׂאֵת או בַהֶרֶת עם כתמי לבן ואדום, והַכֹּהֵן רואה את סימני הצָרָעַת (שֶׁקַע עם שֵׂיעָר שהִלְבִּין), אז הַכֹּהֵן יכריז על האָדָם כטמא בצָרָעַת שיצאה מהשְׁחִין. אבל אם אין בה [*]בַּשְׂאֵת או בַּבַהֶרֶת את סימני הצָרָעַת והיא כבר דָּהָתה, הַכֹּהֵן ישים את האָדָם הנגוע בהֶסְגֵּר לשבוע. אם אחריו, הנֶּגַע התפשט האָדָם יוכרז כטמא, אך אם הבַהֶרֶת לא התפשטה הרי שמדובר בסימנים של השְׁחִין והאדם טהור מצָרָעַת. |
| יח וּבָשָׂר כִּי יִהְיֶה בוֹ בְעֹרוֹ שְׁחִין וְנִרְפָּא. יט וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין שְׂאֵת לְבָנָה אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת וְנִרְאָה אֶל הַכֹּהֵן. כ וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה מַרְאֶהָ שָׁפָל מִן הָעוֹר וּשְׂעָרָהּ הָפַךְ לָבָן וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע צָרַעַת הִוא בַּשְּׁחִין פָּרָחָה. כא וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה אֵין בָּהּ שֵׂעָר לָבָן וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר וְהִיא כֵהָה וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים. כב וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ נֶגַע הִוא. כג וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשָׂתָה צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הִוא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן. |
| האבחון של אָדָם, שהחלים מכְּוִויָּיה\מִּכְוָה בעוֹרוֹ ואז מופיעים סימנים דמויי צָרָעַת שיצאה מהכְּוִויָּיה, דומה לאבחון שתואר בפסקה הקודמת עבור מקרה הצָרָעַת שיצאה מהשְׁחִין. |
| כד אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ וְהָיְתָה מִחְיַת הַמִּכְוָה בַּהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת אוֹ לְבָנָה. כה וְרָאָה אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ שֵׂעָר לָבָן בַּבַּהֶרֶת וּמַרְאֶהָ עָמֹק מִן הָעוֹר צָרַעַת הִוא בַּמִּכְוָה פָּרָחָה וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע צָרַעַת הִוא. כו וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה אֵין בַּבֶּהֶרֶת שֵׂעָר לָבָן וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר וְהִוא כֵהָה וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים. כז וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ נֶגַע צָרַעַת הִוא. כח וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשְׂתָה בָעוֹר וְהִוא כֵהָה שְׂאֵת הַמִּכְוָה הִוא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן כִּי צָרֶבֶת הַמִּכְוָה הִוא. |
| אִישׁ אוֹ אִשָּׁה שנפגעו באזור שעיר (ראש או זקן) עם נֶּגַע שקוע ושֵׂיעָר צָהֹב דָּק יאובחנו ע"י הַכֹּהֵן כטמאים במחלת ה"נֶתֶק", היא צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן. |
| כט וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בוֹ נָגַע בְּרֹאשׁ אוֹ בְזָקָן. ל וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶתֶק הוּא צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הוּא. |
| אם הַנֶּגַע שבנֶתֶק אינו שקוע אבל השֵׂיעָר בו איבד את צבעו השחור, הַכֹּהֵן ישים את האָדָם הנגוע בהֶסְגֵּר לשבוע. אם בתום השבוע הַנֶּגַע לא התפשט ולא היו בו סימני הנֶתֶק (שֶׁקַע עם שֵׂיעָר צָהֹב), האָדָם יתגלח מלבד באיזור הנֶּגַע, והַכֹּהֵן יבודד את האָדָם לשבוע נוסף. אם בתום השבוע הנוסף הַנֶּגַע עדיין לא התפשט ולא היו בו סימני הנֶתֶק אז הַכֹּהֵן יכריז על האָדָם כטהור, ועליו רק לכבס את בגדיו. אבל אם אחרי ההִטָּהֲרוּת הזאת הַנֶּתֶק חוזר ומתפשט, אז הַכֹּהֵן יאבחן צָרָעַת (ללא הִדָּרְשׁוּת לשֵׂיעָר צָהֹב) ויכריז מיד על האָדָם כטָמֵא. אם אח"כ איזור הַנֶּתֶק לא השתנה וצמח בו שֵׂיעָר שחור אז הַכֹּהֵן יכריז שוב על האָדָם כטהור. |
| לא וְכִי יִרְאֶה הַכֹּהֵן אֶת נֶגַע הַנֶּתֶק וְהִנֵּה אֵין מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וְשֵׂעָר שָׁחֹר אֵין בּוֹ וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת נֶגַע הַנֶּתֶק שִׁבְעַת יָמִים. לב וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה הַנֶּתֶק וְלֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר צָהֹב וּמַרְאֵה הַנֶּתֶק אֵין עָמֹק מִן הָעוֹר. לג וְהִתְגַּלָּח וְאֶת הַנֶּתֶק לֹא יְגַלֵּחַ וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּתֶק שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית. לד וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּתֶק בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה הַנֶּתֶק בָּעוֹר וּמַרְאֵהוּ אֵינֶנּוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וְטִהַר אֹתוֹ הַכֹּהֵן וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְטָהֵר. לה וְאִם פָּשֹׂה יִפְשֶׂה הַנֶּתֶק בָּעוֹר אַחֲרֵי טָהֳרָתוֹ. לו וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּתֶק בָּעוֹר לֹא יְבַקֵּר הַכֹּהֵן לַשֵּׂעָר הַצָּהֹב טָמֵא הוּא. לז וְאִם בְּעֵינָיו עָמַד הַנֶּתֶק וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח בּוֹ נִרְפָּא הַנֶּתֶק טָהוֹר הוּא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן. |
| אִישׁ אוֹ אִשָּׁה שבעוֹרָם מופיעים כתמים-לבנים\בֶּהָרֹת רבות אך הַכֹּהֵן מבחין שהן דוהות\כֵּהוֹת, הרי שמדובר רק בתופעת ה"בֹּהַק" והאָדָם טהור. |
| לח וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרָם בֶּהָרֹת בֶּהָרֹת לְבָנֹת. לט וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה בְעוֹר בְּשָׂרָם בֶּהָרֹת כֵּהוֹת לְבָנֹת בֹּהַק הוּא פָּרַח בָּעוֹר טָהוֹר הוּא. |
| גבר ששֵׂיעָר ראשו ניתק בצידו הקדמי של הראש הוא קֵרֵחַ, ואם בצידו האחורי אז הוא גִּבֵּחַ - ובכל מקרה האָדָם טהור. אך אם בקָּרַחַת אוֹ בַגַּבַּחַת מופיע נֶגַע בצבעי לבן ואדום אז זהו סימן לצָרָעַת מתפתחת. אם הַכֹּהֵן מבחין גם בתפיחה\שְׂאֵת באזור הצבעוני אז הוא יכריז על האָדָם כטמא בצָרָעַת שפגעה בְּרֹאשׁוֹ. |
| מ וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא. מא וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ גִּבֵּחַ הוּא טָהוֹר הוּא. מב וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת אוֹ בַגַּבַּחַת נֶגַע לָבָן אֲדַמְדָּם צָרַעַת פֹּרַחַת הִוא בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ. מג וְרָאָה אֹתוֹ הַכֹּהֵן וְהִנֵּה שְׂאֵת הַנֶּגַע לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ כְּמַרְאֵה צָרַעַת עוֹר בָּשָׂר. מד אִישׁ צָרוּעַ הוּא טָמֵא הוּא טַמֵּא יְטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן בְּרֹאשׁוֹ נִגְעוֹ. |
| על המְצוֹרָע לפרום את בגדיו, לפרוע את שֵׂיעָר ראשו, ולכסות את פניו עד השָׂפָם. עליו להזהיר בקול "טָמֵא טָמֵא" כשהוא מתקרב, וכל מי שנוגע בו נטמא גם הוא. על המְצוֹרָע לשבת לבדו מחוץ לַמַּחֲנֶה [*]כמו מִרְיָם אחות מֹשֶׁה .
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק י"ב פסוק ט"ו: טו
וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם.
. |
| מה וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא. מו כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ. |
| אם יש נֶּגַע צָרָעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר או פִּשְׁתִּים, או בְּחוטי השְּׁתִי אוֹ העֵרֶב שלהם, או בכל מוּצָר או כְּלִי עשוי מעוֹר בהמה מְעֻבָּד, והנֶּגַע הוא בעל צבעי ירוק ואדום, אז יש סכנת צָרַעַת בַּבֶּגֶד והַכֹּהֵן ישים אותו בהֶסְגֵּר לשבוע. אם בתום השבוע הַנֶּגַע התפשט אז תאובחן צָרַעַת מַמְאֶרֶת והבֶּגֶד (או כְּלִי העוֹר) טמא ועליו להשרף. אך אם הַנֶּגַע לא התפשט אז הַכֹּהֵן יצווה על כיבוס הבֶּגֶד (או כְּלִי העוֹר) ועל הֶסְגֵּר לשבוע נוסף. |
| מז וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים. מח אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר אוֹ בְעוֹר אוֹ בְּכָל מְלֶאכֶת עוֹר. מט וְהָיָה הַנֶּגַע יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם בַּבֶּגֶד אוֹ בָעוֹר אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְכָל כְּלִי עוֹר נֶגַע צָרַעַת הוּא וְהָרְאָה אֶת הַכֹּהֵן. נ וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנָּגַע וְהִסְגִּיר אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים. נא וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כִּי פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בָעוֹר לְכֹל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה הָעוֹר לִמְלָאכָה צָרַעַת מַמְאֶרֶת הַנֶּגַע טָמֵא הוּא. נב וְשָׂרַף אֶת הַבֶּגֶד אוֹ אֶת הַשְּׁתִי אוֹ אֶת הָעֵרֶב בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים אוֹ אֶת כָּל כְּלִי הָעוֹר אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ הַנָּגַע כִּי צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף. נג וְאִם יִרְאֶה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְּכָל כְּלִי עוֹר. נד וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְכִבְּסוּ אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע וְהִסְגִּירוֹ שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית. |
| אם אחרי השבוע (השני) הַנֶּגַע לא שינה את מראהו אז הבֶּגֶד טמא ועליו להשרף (גם אם הַנֶּגַע לא התפשט), כי מדובר ב"פְּחֶתֶת" בצד הקדמי\קָּרַחַת או האחורי\גַּבַּחַת של הבֶּגֶד. אבל אם סימני הַנֶּגַע דהו אחרי השבוע (השני) אז הַכֹּהֵן יקרע את אזור הַנֶּגַע מהבֶּגֶד, והבֶּגֶד יכובס שוב ויטוהר. אך אם הַנֶּגַע עדיין נראה בבֶּגֶד אז יש לשרוף אותו. |
| נה וְרָאָה הַכֹּהֵן אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה לֹא הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ וְהַנֶּגַע לֹא פָשָׂה טָמֵא הוּא בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ פְּחֶתֶת הִוא בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ. נו וְאִם רָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה כֵּהָה הַנֶּגַע אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֹתוֹ וְקָרַע אֹתוֹ מִן הַבֶּגֶד אוֹ מִן הָעוֹר אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵרֶב. נז וְאִם תֵּרָאֶה עוֹד בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְכָל כְּלִי עוֹר פֹּרַחַת הִוא בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע. נח וְהַבֶּגֶד אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָל כְּלִי הָעוֹר אֲשֶׁר תְּכַבֵּס וְסָר מֵהֶם הַנָּגַע וְכֻבַּס שֵׁנִית וְטָהֵר. נט זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָּל כְּלִי עוֹר לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ג | וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת.. |
| מ"ה- מ"ו | וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא. כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ. |