פרטי היוצר\ת
A Saharan barber shaving a man's head. Reproduction of a pho. Photographer: Donald McLeish [CC-BY-4.0], from Wellcome Images. See page for author. via Wikimedia Commons
לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ (ה)
פרטי היוצר\ת
Катаракта, by Аружан Жамбулатова [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ (כ) משוער כמחלת הקָטָרָקְט המתבטאת בעכירות של עדשת העין
סיכום
ה' מצווה על מֹשֶׁה למסור לכֹּהֲנִים את המצוות השומרות על קְדֻשַּׁת הַכֹּהֲנִים, כך שלא יחללו את קדושת מקומות הפולחן עם פגמים גופניים או אחרים שלהם: אסור לכוהן להתקרב למתים (מלבד לקרובי משפחתו המִיָּדִיִּים). אסור לכוהן לגלח את ראשו או את פאותיו, או לשרוט את גופו. לכוהן בעל מום גופני אסורה עבודת הקודש, אך הוא עדיין זכאי לְחֶלְקוֹ בחלוקת הקורבנות. אסור לכֹּהֵן להנשא לאִשָּׁה זֹנָה, ל"חֲלָלָה" או לגְּרוּשָׁה. לכוהן הגדול אסור גם להנשא לאלמנה ואסורים עליו מנהגי אֲבֵלוּת שונים.
תקציר
|
ה' מצווה על מֹשֶׁה למסור לכוהנים את המצוות השומרות על הקְדוֹּשָׁה שלהם: על הכוהן להקפיד ולא לְהִטָּמֵא ע"י קִרְבָה למתים\לְנֶפֶשׁ מבני עמו, אך מותרת הקִרְבָה לגופות קרובי משפחתו הקרובים ביותר - אִמּוֹ, אָבִיו, בְּנוֹ, בִּתּוֹ, אָחִיו, ואֲחֹתוֹ - בתנאי שהיא עוד בתולה הגרה בביתו. לסִכּוּם - על הכוהן (הנכבד\בַּעַל) להקפיד שלא לְהִטָּמֵא מהמתים שבְּעַמו שיגרמו לחילול-קְדֻשָּׁתוֹ\לְהֵחַלּוֹ.
|
| א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. ב כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו. ג וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ לָהּ יִטַּמָּא. ד לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ. |
| אסור לכוהן לגלח את ראשו לקרחת, לגלח את פאותיו, או לקשט את גופו בשריטות. זאת כיוון שעל הכהנים להקפיד להשאר קדושים לה', ולא לחלל את שמו בגופם הפגום כשהם עוסקים בפולחן בו הם זובחים זבחי אִשֵּׁה [*]זבחים הנשרפים באש שהם הלֶחֶם המוקדש לה'. |
| ה לֹא יקרחה [יִקְרְחוּ] קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת. ו קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי יְהוָה לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ. |
| אסור לכֹּהֵן להנשא לאִשָּׁה זֹנָה, לחֲלָלָה [*]החֲלָלָה מפורשת כבתו של כוהן מיחסיו עם אישה האסורה לו או לגְּרוּשָׁה. זאת שוב כיוון שעל הַכֹּהֵן להקפיד על קְדֻשָּׁתוֹ כשהוא עוסק בפולחן. אם בִּתּוֹ של כֹּהֵן חוטאת בזנות, היא מחללת גם את קְדֻשָּׁת אָבִיהָ ולכן תיענש במוות בשריפה.[*]עולם התנ"ך, ספר וַיִּקְרָא עמ' 150. . |
| ז אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו. ח וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם. ט וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף. |
| הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נבדל משאר הכוהנים בכך שיצקו שֶׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ - נֵזֶר\כֶּתֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה', ובכך שהוא הוסמך לתפקידו בטקס הַמִּלֻּאִים בו הוא לבש את בגדי הכהונה המיוחדים לו, והוא חייב באיסורים נוספים: אסור לו לפרוע את שיער ראשו או לפרום את בגדיו, כמנהג אֲבֵלִים, ואסור לו ללוות את המתים המובאים לקבורה, ואף לא את הוריו. |
| י וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם. יא וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא. |
| אסור לכֹּהֵן הַגָּדוֹל גם לצאת לשם כך מהמקדש כיוון שבך הוא יִטָּמֵא ויחלל את קְדֻשָּׁת המקדש [*]לכן, אחרי מות נָדָב וַאֲבִיהוּא בני אַהֲרֹן, מֹשֶׁה צווה על אַהֲרֹן ועל שני בניו הנותרים שלא לצאת מאוהל מועד וגם צווה עליהם להמנע ממנהגי אֲבֵלוּת . על הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל להנשא רק לאִשָּׁה בְּתוּלָה, ולא לאַלְמָנָה, לגְרוּשָׁה, לחֲלָלָה
[^]
וַיִּקְרָא פרק י פסוקים ו-ז: ו
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה.
ז
וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה עֲלֵיכֶם וַיַּעֲשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה.
[*]ראו על החֲלָלָה בהסבר לפסקה הקודמת או לזֹנָה, כדי שלא יחלל דרכן את זַרְעוֹ ואת צאצאיו. |
| יב וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי יְהוָה. יג וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח. יד אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה. טו וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשׁוֹ. |
| אסור לכֹּהֵן להקריב (לֶחֶם) לה' אם הוא בעל מום\פגם-גופני, למשל אם הינו עִוֵּר, פִסֵּחַ\צולע, חָרֻם (בעל פגם באף - אולי כמו חֲרוּמַף [^]נְחֶמְיָה פרק ג פסוק י: י
וְעַל יָדָם הֶחֱזִיק יְדָיָה בֶן חֲרוּמַף וְנֶגֶד בֵּיתוֹ וְעַל יָדוֹ הֶחֱזִיק חַטּוּשׁ בֶּן חֲשַׁבְנְיָה.
), שָׂרוּעַ[*]פגם לא ברור. משוער כבעל ירך או איבר אחר ארוך\משתרע מדי , בעל שֶׁבֶר בָּרֶגֶל אוֹ בָּיָד, גִבֵּן, דַק[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, ויקרא, עמוד 71 .[*]פגם לא ברור. משוער כרָזֶה מדי, כגמד, או כבעל קרום דק בעינו , בעל תְּבַלֻּל[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, ויקרא, עמוד 71 .[*]משוער כפגם כלשהו בעין - אולי קָטָרָקְט? - ראו צילום , גָרָב או יַלֶּפֶת[*]גָרָב ויַלֶּפֶת הם פגמים לא ברורים, ומשוערים כמחלות עור כלשהן , או בעל פגם כלשהו באָשֶׁךְ.[*]עולם התנ"ך, ספר וַיִּקְרָא עמ' 153. . |
| טז וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יז דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם לֹא יִקְרַב לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו. יח כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ. יט אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ שֶׁבֶר רָגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָד. כ אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת אוֹ מְרוֹחַ אָשֶׁךְ. |
| אסור (כאמור בפסוק ו) לכוהן בעל מוּם להקריב זבחי אִשֵּׁה שהם הלֶחֶם המוקדש לה', אבל הוא בכל זאת זכאי לחלקו כשמחלקים מקורבנות קָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן הַקֳּדָשִׁים לכלל הכוהנים [*]קָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים הם קורבנות מדרגת קדושה גבוהה ולכן הם נאכלים רק ע"י זכרי הכוהנים ורק במקום קדוש. קָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים כוללים את קורבנות המִנְחָה אך אסור לו לבוא אל מול הַפָּרֹכֶת שבמשכן
[^]
וַיִּקְרָא פרק ב פסוק ג: ג
וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יְהוָה.
, החַטָּאת
[^]
וַיִּקְרָא פרק ו פסוק י"ח: יח
דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי יְהוָה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא.
והאָשָׁם
[^]
וַיִּקְרָא פרק ז פסוק א: א
וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא.
.[*]הפָּרֹכֶת היא המסך המפריד בין תחום הַקֹּדֶשׁ באוהל לבין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שם נמצא הארון (ראו למשל
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ו פסוקים ל"א-ל"ג: לא
וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב יַעֲשֶׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים.
לב
וְנָתַתָּה אֹתָהּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים מְצֻפִּים זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב עַל אַרְבָּעָה אַדְנֵי כָסֶף.
לג
וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
.פרק ד פסוק ווַיִּקְרָא פרק ד פסוק ו: ו
וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם וְהִזָּה מִן הַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יְהוָה אֶת פְּנֵי פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ.
) או למִּזְבֵּחַ, כי המוּם יְטַמֵּא את מקדש ה'. |
| כא כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב אֶת אִשֵּׁי יְהוָה מוּם בּוֹ אֵת לֶחֶם אֱלֹהָיו לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב. כב לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל. כג אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ כִּי מוּם בּוֹ וְלֹא יְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשַׁי כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָׁם. כד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו.. |
| ז | אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ.. |
| כ"א | כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב אֶת אִשֵּׁי יְהוָה.. |