וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִיד וַיְגַלְּחֵם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד הַמִּפְשָׂעָה וַיְשַׁלְּחֵם (ד)
|
סיכום
חָנוּן מֶלֶךְ עַמּוֹן משפיל את שגרירי דָוִד (חותך את זקנם ואת מדיהם). צבא דָוִד בפיקוד יוֹאָב ואחיו אַבְשַׁי, ואח"כ בפיקוד דָוִד עצמו, מביסים את בעלי בריתם של העַמּוֹנים בראשות אֲרַם צוֹבָה
[*]הפרק מקביל למסופר בשְׁמוּאֵל-ב פרק י
.
תקציר
חָנוּן משפיל את שליחי דָּוִד: נָחָשׁ מֶלֶךְ עַמּוֹן מת ובנו חָנוּן מולך אחריו. דָוִד שולח שליחים\מַלְאָכִים לנחם את חָנוּן על מות אביו כדי לעשות חסד עם חָנוּן בזכות חסד שעשה עמו נָחָשׁ [*]לא פורט מה החסד שעשה נָחָשׁ לדָוִד. אולי הוא סייע לו בימים בהם ברח דָוִד מפני שָׁאוּל, שהיה אויבו של נָחָשׁ כמסופר בשְׁמוּאֵל-א פרק י"א. . השליחים מגיעים לעַמּוֹן ושרי חָנוּן חושדים בשליחים שלא באו לכבודו של נָחָשׁ, אלא כדי לרגל בעיר הבירה[*]רַבָּה ולהפוך בה כל אבן כדי לחקור כיצד ניתן לתקוף אותה. |
א וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיָּמָת נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּמְלֹךְ בְּנוֹ תַּחְתָּיו. ב וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כִּי עָשָׂה אָבִיו עִמִּי חֶסֶד וַיִּשְׁלַח דָּוִיד מַלְאָכִים לְנַחֲמוֹ עַל אָבִיו וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִיד אֶל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן אֶל חָנוּן לְנַחֲמוֹ. ג וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי בְנֵי עַמּוֹן לְחָנוּן הַמְכַבֵּד דָּוִיד אֶת אָבִיךָ בְּעֵינֶיךָ כִּי שָׁלַח לְךָ מְנַחֲמִים הֲלֹא בַּעֲבוּר לַחְקֹר וְלַהֲפֹךְ וּלְרַגֵּל הָאָרֶץ בָּאוּ עֲבָדָיו אֵלֶיךָ. |
חָנוּן מגרש את השליחים לאחר שגילח את זְקָנָם [*]לפי גרסת ספר שְׁמוּאֵל, חָנוּן גילח אֶת חֲצִי זְקָנָם וגזר את מדיהם עד הַמִּפְשָׂעָה
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י פסוק ד: ד
וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם.
[*]לפי גרסת ספר שְׁמוּאֵל, חָנוּן גזר את מדיהם עד שְׁתוֹתֵיהֶם\עכוזיהם . דָוִד שולח אנשים להנחות את השליחים המבויישים לשבת ביְרִיחוֹ עד שיגדל זְקָנָם.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י פסוק ד: ד
וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם.
|
ד וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִיד וַיְגַלְּחֵם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד הַמִּפְשָׂעָה וַיְשַׁלְּחֵם. ה וַיֵּלְכוּ וַיַּגִּידוּ לְדָוִיד עַל הָאֲנָשִׁים וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם כִּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁבוּ בִירֵחוֹ עַד אֲשֶׁר יְצַמַּח זְקַנְכֶם וְשַׁבְתֶּם. |
קרב בין בני עַמּוֹן לצבא דָוִד בפיקוד יוֹאָב: בני עַמּוֹן מבינים שדָוִד מואס בהם כמו מסירחון והם שוכרים ב-1,000 כִּכַּר כֶּסֶף [*]כִּכַּר שקלה כמשוער כ-30 ק"ג מרכבות-סוסים וּפָרָשִׁים מאֲרַם נַהֲרַיִם[*]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוּאֵל-ב עמ' 118 .[*]אֲרַם נַהֲרַיִם היא שם האזור בו שוכנת העיר חָרָן שבצפון מסופוטמיה, הרחק מעַמּוֹן ומשאר בעלות בריתה הארמיות, ולכן ההשערה היא שעדיפה גרסת ספר שְׁמוּאֵל המזכירה כאן את אֲרַם בֵּית רְחוֹב ואת ארץ טוֹב במקום את אֲרַם נַהֲרַיִם , אֲרַם מַעֲכָה ומאֲרַם צוֹבָה. בני עַמּוֹן שוכרים 32,000 מרכבות ואת מֶלֶךְ מַעֲכָה בעצמו שבא לקרב בראש צבא עַמּוֹ וכולם חונים לפני מֵידְבָא, יחד עם עמונים שגויסו לַמִּלְחָמָה מרחבי הממלכה. דָוִד לומד על כך ושולח את יוֹאָב בראש צבאו המובחר כנגד אויביו.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י פסוק ו: ו
וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת אֲרַם בֵּית רְחוֹב וְאֶת אֲרַם צוֹבָא עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ וְאִישׁ טוֹב שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ.
|
ו וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי הִתְבָּאֲשׁוּ עִם דָּוִיד וַיִּשְׁלַח חָנוּן וּבְנֵי עַמּוֹן אֶלֶף כִּכַּר כֶּסֶף לִשְׂכֹּר לָהֶם מִן אֲרַם נַהֲרַיִם וּמִן אֲרַם מַעֲכָה וּמִצּוֹבָה רֶכֶב וּפָרָשִׁים. ז וַיִּשְׂכְּרוּ לָהֶם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה וְאֶת עַמּוֹ וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מֵידְבָא וּבְנֵי עַמּוֹן נֶאֶסְפוּ מֵעָרֵיהֶם וַיָּבֹאוּ לַמִּלְחָמָה. ח וַיִּשְׁמַע דָּוִיד וַיִּשְׁלַח אֶת יוֹאָב וְאֵת כָּל צָבָא הַגִּבּוֹרִים. |
בְּנֵי עַמּוֹן נערכים מול הַשָּׁעַר של עיר הבירה רַבָּה, בעוד בעלי בריתם נערכים לבדם בשטח הפתוח שמחוץ לעיר. יוֹאָב [*]שכבר חנה כנראה מול העיר מבין שיש מולו כוחות לוחמים גם מלפנים בעיר וגם מאחור בַּשָּׂדֶה, ומוביל בעצמו את הכוחות הנבחרים בהיערכות מול אֲרָם ואת שאר הצבא הוא מפקיד בידי אַבְשַׁי אָחִיו בהיערכות מול בְּנֵי עַמּוֹן שבעיר. |
ט וַיֵּצְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה פֶּתַח הָעִיר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר בָּאוּ לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה. י וַיַּרְא יוֹאָב כִּי הָיְתָה פְנֵי הַמִּלְחָמָה אֵלָיו פָּנִים וְאָחוֹר וַיִּבְחַר מִכָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּעֲרֹךְ לִקְרַאת אֲרָם. יא וְאֵת יֶתֶר הָעָם נָתַן בְּיַד אַבְשַׁי אָחִיו וַיַּעַרְכוּ לִקְרַאת בְּנֵי עַמּוֹן. |
יוֹאָב מנחה את אַבְשַׁי שאם כוחות אֲרָם יגברו עליו אז אַבְשַׁי יבוא להושיע אותו, ואילו אם בְּנֵי עַמּוֹן יגברו על אַבְשַׁי אז יוֹאָב יבוא להושיע אותו. כך הם יחזקו זה את זה למען בני יִשְׂרָאֵל ועריהם, ובכל מקרה ה' בסוף יכריע את תוצאות הקרב כרצונו. |
יב וַיֹּאמֶר אִם תֶּחֱזַק מִמֶּנִּי אֲרָם וְהָיִיתָ לִּי לִתְשׁוּעָה וְאִם בְּנֵי עַמּוֹן יֶחֶזְקוּ מִמְּךָ וְהוֹשַׁעְתִּיךָ. יג חֲזַק וְנִתְחַזְּקָה בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַיהוָה הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. |
יוֹאָב ואנשיו יוצאים אל מול כוחות אֲרָם אשר נסים מפניו, ובְנֵי עַמּוֹן שחוזים בכך נסים גם הם מִפְּנֵי אֲבִישַׁי בחזרה לעירם. יוֹאָב מסתפק בכך בינתיים ושב עם הצבא ליְרוּשָׁלַיִם. |
יד וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ לִפְנֵי אֲרָם לַמִּלְחָמָה וַיָּנוּסוּ מִפָּנָיו. טו וּבְנֵי עַמּוֹן רָאוּ כִּי נָס אֲרָם וַיָּנוּסוּ גַם הֵם מִפְּנֵי אַבְשַׁי אָחִיו וַיָּבֹאוּ הָעִירָה וַיָּבֹא יוֹאָב יְרוּשָׁלִָם. |
דָוִד מביס את כוחות אֲרָם: האֲרַמים רואים שהובסו לפני צבא יִשְׂרָאֵל ושולחים שליחים כדי לגייס את כוחותיהם שמעבר\ממזרח לנהר הפְּרָת תחת פיקודו של שׁוֹפַךְ שַׂר הצְבָא של הֲדַדְעֶזֶר מלך אֲרַם. דָוִד שומע על כך ואוסף גם הוא את כל כוחותיו, חוצה את היַרְדֵּן ונערך למלחמה מול הכוחות האֲרַמים, אשר תוקפים אותו [*]בגרסת ספר שְׁמוּאֵל מפורט שהקרב נערך בחֵילָם .
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י פסוקים ט"ז-י"ז: טז
וַיִּשְׁלַח הֲדַדְעֶזֶר וַיֹּצֵא אֶת אֲרָם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַנָּהָר וַיָּבֹאוּ חֵילָם וְשׁוֹבַךְ שַׂר צְבָא הֲדַדְעֶזֶר לִפְנֵיהֶם.
יז
וַיֻּגַּד לְדָוִד וַיֶּאֱסֹף אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וַיָּבֹא חֵלָאמָה וַיַּעַרְכוּ אֲרָם לִקְרַאת דָּוִד וַיִּלָּחֲמוּ עִמּוֹ.
|
טז וַיַּרְא אֲרָם כִּי נִגְּפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים וַיּוֹצִיאוּ אֶת אֲרָם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַנָּהָר וְשׁוֹפַךְ שַׂר צְבָא הֲדַדְעֶזֶר לִפְנֵיהֶם. יז וַיֻּגַּד לְדָוִיד וַיֶּאֱסֹף אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבֹר הַיַּרְדֵּן וַיָּבֹא אֲלֵהֶם וַיַּעֲרֹךְ אֲלֵהֶם וַיַּעֲרֹךְ דָּוִיד לִקְרַאת אֲרָם מִלְחָמָה וַיִּלָּחֲמוּ עִמּוֹ. |
כוחות אֲרָם מובסים ובורחים ודָוִד הורג 7,000 סוסי מרכבה ו-40,000 חיילים רגלים, וגם את שׁוֹפַךְ מפקדם [*]בגרסת ספר שְׁמוּאֵל נמסר שדָוִד הרג 700 סוסי מרכבה ו-40,000 פרשים . כל בני החסות של הֲדַדְעֶזֶר רואים שהם הובסו בידי יִשְׂרָאֵל, והם משלימים עם דָּוִד ועוברים לעבוד אותו, ובני אֲרַם לא רצו\אבו עוד לבוא לעזרת עַמּוֹן.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י פסוק י"ח: יח
וַיָּנָס אֲרָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּהֲרֹג דָּוִד מֵאֲרָם שְׁבַע מֵאוֹת רֶכֶב וְאַרְבָּעִים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵת שׁוֹבַךְ שַׂר צְבָאוֹ הִכָּה וַיָּמָת שָׁם.
|
יח וַיָּנָס אֲרָם מִלִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּהֲרֹג דָּוִיד מֵאֲרָם שִׁבְעַת אֲלָפִים רֶכֶב וְאַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי וְאֵת שׁוֹפַךְ שַׂר הַצָּבָא הֵמִית. יט וַיִּרְאוּ עַבְדֵי הֲדַדְעֶזֶר כִּי נִגְּפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁלִימוּ עִם דָּוִיד וַיַּעַבְדֻהוּ וְלֹא אָבָה אֲרָם לְהוֹשִׁיעַ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן עוֹד. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ד | וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִיד וַיְגַלְּחֵם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד הַמִּפְשָׂעָה וַיְשַׁלְּחֵם. |
י"ג | חֲזַק וְנִתְחַזְּקָה בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ.. |