מְלָכִים-ב ג

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Stèle de Mésha, at the Louvre Museum, Unknown artist, photo by Mbzt 2012, [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons

מַצֶּבֶת מֵישַׁע אשר מתארת את המרד המוצלח של מֵישַׁע מלך מוֹאָב בשלטון יִשְׂרָאֵל

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Kerak, By Berthold Werner [CC-BY-3.0 / GFDL], from Wikimedia Commons

המבצר הצלבני בכַּרַכּ, היא קִיר-חֲרָשֶׂת

סיכום

יוֹרָם מולך 12 שנה ביִשְׂרָאֵל ויוצא עם יְהוֹשָׁפָט מלך יְהוּדָה ועם מלך אֱדוֹם ללחום במֵישַׁע מלך מוֹאָב שמרד בו. אֱלִישָׁע עושה נס בו מופיעים מָיִם לצבאות הצמאים. הם מביסים את בני מוֹאָב, אבל במצור שהם עורכים על בִּירַת מוֹאָב מקריב מֵישַׁע את בנו וצבא יִשְׂרָאֵל נאלץ לסגת.

תקציר

מַלְכוּת יוֹרָם: יוֹרָם\יְהוֹרָם בן אַחְאָב עולה למלוכה על יִשְׂרָאֵל בשנה ה-18 למלכות יהוֹשָׁפָט על ממלכת יְהוּדָה, והוא מולך במשך 12 שנים מהבִּירָה שֹׁמְרוֹן. הוא עושה מעשים רעים בעיני ה'. מעשיו אמנם לא היו רעים כמו המעשים של הוריו אַחְאָב ואִיזֶבֶל, כי הוא הרס\הסיר את המַצֵּבָה לאל הַבַּעַל שעשה אַחְאָב, אבל בכל זאת הוא לא נטש\סָר מחטאי הפולחן שהנהיג יָרָבְעָם ושבהם החטיא גם את כל עם יִשְׂרָאֵל.

א וִיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה. ב וַיַּעֲשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה רַק לֹא כְאָבִיו וּכְאִמּוֹ וַיָּסַר אֶת מַצְּבַת הַבַּעַל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו. ג רַק בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל דָּבֵק לֹא סָר מִמֶּנָּה.

מרד מֵישַׁע: מֵישַׁע מלך מוֹאָב היה נֹקֵד\רועה-צאן-ובקר והיה שב ומעלה כל שנה לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מס של 100 אלף כבשים\כָּרִים וצמר שנגזז מ-100 אלף אֵילִים. כשאַחְאָב מת, מרד\פשע מֵישַׁע במלך החדש.

ד וּמֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב הָיָה נֹקֵד וְהֵשִׁיב לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵאָה אֶלֶף כָּרִים וּמֵאָה אֶלֶף אֵילִים צָמֶר. ה וַיְהִי כְּמוֹת אַחְאָב וַיִּפְשַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.

יְהוֹרָם יוצא משֹׁמְרוֹן ועורך מפקד לכל צבא יִשְׂרָאֵל. הוא הולך ושולח גם שליחים ליְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה ומוסר לו שמֶלֶךְ מוֹאָב מרד בו ושואל אם יסכים לצאת יחד איתו למלחמה במוֹאָב. יְהוֹשָׁפָט מסכים ועונה שהוא ויְהוֹרָם בני אותו עם, וכך גם תושבי ממלכותיהם, וסוסי המלחמה שלהם שייכים כאילו לאותו הצבא.

ו וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם בַּיּוֹם הַהוּא מִשֹּׁמְרוֹן וַיִּפְקֹד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל. ז וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁלַח אֶל יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי הֲתֵלֵךְ אִתִּי אֶל מוֹאָב לַמִּלְחָמָה וַיֹּאמֶר אֶעֱלֶה כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ.

מסע המלחמה: יְהוֹשָׁפָט ממשיך ומתלבט באיזה דרך יעלו על מוֹאָב ויְהוֹרָם מציע שילכו דרך מִדְבַּר אֱדוֹם. כך הם עושים, ומלך אֱדוֹם מצטרף אליהם. שלושת המלכים צועדים עם צבאם 7 ימים במִדְבַּר אֱדוֹם, עד שאוזלים המַיִם לחיילים שבמחנה ולבהמות המשא שהולכות אחרי\בְּרַגְלֵי המחנה.

ח וַיֹּאמֶר אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ נַעֲלֶה וַיֹּאמֶר דֶּרֶךְ מִדְבַּר אֱדוֹם. ט וַיֵּלֶךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶך יְהוּדָה וּמֶלֶךְ אֱדוֹם וַיָּסֹבּוּ דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא הָיָה מַיִם לַמַּחֲנֶה וְלַבְּהֵמָה אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם.

יְהוֹרָם נאנח בצער שה' קרא לשלושת המלכים למִדְבַּר כדי שיֵחָלְשׁוּ שם בצמא, וכך ה' ימסור אותם ביד מוֹאָב.

י וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲהָהּ כִּי קָרָא יְהוָה לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב.

יְהוֹשָׁפָט שואל אם אין ביניהם נביא לה' כדי שיוכלו לשאול\לדרוש דרכו את ה', ואחד הנוכחים מבין אנשי יְהוֹרָם עונה שאֱלִישָׁע אשר היה משרתו של הנביא אֵלִיָּהוּ נמצא במקום. יְהוֹשָׁפָט מסכים שאמנם אֱלִישָׁע יוּכַל למסור להם את דְּבַר ה', ושלושת המלכים יורדים לאֱלִישָׁע כדי לשמוע את דבריו.

יא וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיהוָה וְנִדְרְשָׁה אֶת יְהוָה מֵאוֹתוֹ וַיַּעַן אֶחָד מֵעַבְדֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט אֲשֶׁר יָצַק מַיִם עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ. יב וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט יֵשׁ אוֹתוֹ דְּבַר יְהוָה וַיֵּרְדוּ אֵלָיו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט וּמֶלֶךְ אֱדוֹם.

אֱלִישָׁע אומר ליְהוֹרָם שאין לו שום קשר איתו, וקורא לו (בציניות) ללכת ולהתייעץ עם הנביאים של הוריו. יְהוֹרָם מבקש שאֱלִישָׁע לא יאמר כך, כי ה' הוא שקרא לשלושת המלכים ליפול כך בידי מוֹאָב. אֱלִישָׁע נשבע בשם ה' אלוהי צְבָאוֹת אשר אֱלִישָׁע זכה לעמוד לפניו שאם לא היה נושא את עיניו כדי לראות את פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט אותו הוא מכבד, הרי שלא היה מביט כלל על יְהוֹרָם ובוודאי שלא היה טורח לפנות לה' בעניינו.

יג וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מַה לִּי וָלָךְ לֵךְ אֶל נְבִיאֵי אָבִיךָ וְאֶל נְבִיאֵי אִמֶּךָ וַיֹּאמֶר לוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אַל כִּי קָרָא יְהוָה לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב. יד וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו כִּי לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ.

4. אֱלִישָׁע מביא לנס בו מַיִם ממלאים את הַנַּחַל היבש: אֱלִישָׁע מבקש שיביאו לו נַגָּן שילווה את נבואתו בנגינה וכך יַד ה' תַּשְׁרֶה עליו רוח נבואית דרך הנגינה. אֱלִישָׁע אומר בשם ה' שעל הקהל לחפור בורות\גֵּבִים בערוץ הנחל היבש, כי ה' אמר שלמרות שלא יראו כל רוּחַ שתביא עננים או גֶשֶׁם, בכל זאת הַנַּחַל יתמלא במָיִם כך שאנשי הצבא וחיות המִקְנֶה שלהם יוכלו לשתות.

טו וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד יְהוָה. טז וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְהוָה עָשֹׂה הַנַּחַל הַזֶּה גֵּבִים גֵּבִים. יז כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לֹא תִרְאוּ רוּחַ וְלֹא תִרְאוּ גֶשֶׁם וְהַנַּחַל הַהוּא יִמָּלֵא מָיִם וּשְׁתִיתֶם אַתֶּם וּמִקְנֵיכֶם וּבְהֶמְתְּכֶם.

אבל נס המָיִם הזה יהיה קל\לא-משמעותי בעיני ה', אשר יוסיף וימסור את מוֹאָב ביד צבאות שלושת המלכים. והצבאות הללו יכו את כל הערים הבְּצוּרוֹת והמובחרות של מוֹאָב, ויפילו את כל עצי הפרי הטובים, ויסתמו את כל המעיינות, וישחיתו\יכאיבו את כל חלקות השדה הטובות לחקלאות בָּאֲבָנִים.

יח וְנָקַל זֹאת בְּעֵינֵי יְהוָה וְנָתַן אֶת מוֹאָב בְּיֶדְכֶם. יט וְהִכִּיתֶם כָּל עִיר מִבְצָר וְכָל עִיר מִבְחוֹר וְכָל עֵץ טוֹב תַּפִּילוּ וְכָל מַעְיְנֵי מַיִם תִּסְתֹּמוּ וְכֹל הַחֶלְקָה הַטּוֹבָה תַּכְאִבוּ בָּאֲבָנִים.

למחרת, בשעת הקרבת הַמִּנְחָה של הבוקר פתאום בא שטפון של מַיִם מכוון הָרֵי אֱדוֹם וכל הָאָרֶץ מתמלאת במַיִם. כל בני מוֹאָב שומעים ששלושת הַמְּלָכִים עלו להלחם בהם והם קוראים קריאת גיוס לכל הגברים החל מהגיל של אלה המסוגלים לחגור את החגורה הצבאית ומעלה, וכך כל צבא מוֹאָב מתייצב על הגבול.

כ וַיְהִי בַבֹּקֶר כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וְהִנֵּה מַיִם בָּאִים מִדֶּרֶךְ אֱדוֹם וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֶת הַמָּיִם. כא וְכָל מוֹאָב שָׁמְעוּ כִּי עָלוּ הַמְּלָכִים לְהִלָּחֶם בָּם וַיִּצָּעֲקוּ מִכֹּל חֹגֵר חֲגֹרָה וָמַעְלָה וַיַּעַמְדוּ עַל הַגְּבוּל.

צבא מוֹאָב הִשְׁכִּים לקום מוקדם בבוקר בזמן שהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה והאירה באור זריחה אדמדם את המַיִם, כך שבני מוֹאָב ראו את המַיִם אדומים כצבע הדָּם. הם אמרו זה לזה שוודאי מדובר בדָּם ששפכו חיילי צבאות שלושת הַמְּלָכִים שנלחמו בחרבות אלו עם אלו, וכעת כל רכושם יפול כשָּׁלָל מלחמה בידי מוֹאָב.

כב וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם. כג וַיֹּאמְרוּ דָּם זֶה הָחֳרֵב נֶחֶרְבוּ הַמְּלָכִים וַיַּכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְעַתָּה לַשָּׁלָל מוֹאָב.

תבוסת מוֹאָב: בני מוֹאָב באים למַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, אך בני יִשְׂרָאֵל קמים מולם ומכים את צבא מוֹאָב אשר בורח מִפְּנֵיהֶם, אך בני יִשְׂרָאֵל ממשיכים להכות אותם במַחֲנֵה. אח"כ פונים צבאות הַמְּלָכִים להכות את מוֹאָב עצמה, והם מחריבים את ערי מוֹאָב, משליכים אבנים על חלקות השדה שבה, סותמים את המעיינות ומפילים את עצי הפרי, עד שמכל המבנים בממלכה נשארו רק האבנים שבחומת קִּיר-חֲרָשֶׂת. אז הקיפו הַקַּלָּעִים את קִּיר-חֲרָשֶׂת והחלו להכות את החומות באבנים.

כד וַיָּבֹאוּ אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיָּקֻמוּ יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת מוֹאָב וַיָּנֻסוּ מִפְּנֵיהֶם ויבו [וַיַּכּוּ] בָהּ וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב. כה וְהֶעָרִים יַהֲרֹסוּ וְכָל חֶלְקָה טוֹבָה יַשְׁלִיכוּ אִישׁ אַבְנוֹ וּמִלְאוּהָ וְכָל מַעְיַן מַיִם יִסְתֹּמוּ וְכָל עֵץ טוֹב יַפִּילוּ עַד הִשְׁאִיר אֲבָנֶיהָ בַּקִּיר חֲרָשֶׂת וַיָּסֹבּוּ הַקַּלָּעִים וַיַּכּוּהָ.

מֵישַׁע רואה שהמלחמה קשה מדי עבורו, והוא לוקח 700 חיילים כְּשִׁירִים להלחם בחרבות ושולח אותם לְהַבְקִיעַ דרך כדי לפלוש לממלכת אֱדוֹם אך החיילים של מֵישַׁע לא מצליחים לבצע את משימתם. מֵישַׁע לוקח אז את בְּנוֹ הַבְּכוֹר יורש העצר ומקריב אותו כקורבן עולָה מעל הַחומָה אל מול כל הצבאות הצרים על העיר. המחזה הנורא גורם לכעס\קֶצֶף גדול כנגד בני יִשְׂרָאֵל, וצבא יִשְׂרָאֵל עוזב את המצור על קִּיר-חֲרָשֶׂת ונוסע מהמקום בחזרה לָאָרֶץ.

כו וַיַּרְא מֶלֶךְ מוֹאָב כִּי חָזַק מִמֶּנּוּ הַמִּלְחָמָה וַיִּקַּח אוֹתוֹ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב לְהַבְקִיעַ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וְלֹא יָכֹלוּ. כז וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל הַחֹמָה וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשֻׁבוּ לָאָרֶץ.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ט"ז- י"ז	"כֹּה אָמַר יְהוָה: עָשֹׂה הַנַּחַל הַזֶּה גֵּבִים גֵּבִים. כִּי כֹה אָמַר יְהוָה: לֹא תִרְאוּ רוּחַ וְלֹא תִרְאוּ גֶשֶׁם וְהַנַּחַל הַהוּא יִמָּלֵא מָיִם, וּשְׁתִיתֶם אַתֶּם וּמִקְנֵיכֶם וּבְהֶמְתְּכֶם.
כ"ו- כ"ז	וַיִּקַּח אוֹתוֹ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב לְהַבְקִיעַ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וְלֹא יָכֹלוּ. וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל הַחֹמָה, וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשֻׁבוּ לָאָרֶץ.

פסוקים

ט"ז- י"ז

"כֹּה אָמַר יְהוָה: עָשֹׂה הַנַּחַל הַזֶּה גֵּבִים גֵּבִים. כִּי כֹה אָמַר יְהוָה: לֹא תִרְאוּ רוּחַ וְלֹא תִרְאוּ גֶשֶׁם וְהַנַּחַל הַהוּא יִמָּלֵא מָיִם, וּשְׁתִיתֶם אַתֶּם וּמִקְנֵיכֶם וּבְהֶמְתְּכֶם.

כ"ו- כ"ז

וַיִּקַּח אוֹתוֹ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב לְהַבְקִיעַ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וְלֹא יָכֹלוּ. וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל הַחֹמָה, וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשֻׁבוּ לָאָרֶץ.