מְלָכִים-ב ה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Elisa weigert de geschenken van Naäman-De profeet Elisa weigert de geschenken van de Syrische krijgsoverste Naäman (II Kon. 5:15-19)-Elisha refusing gifts from Naaman. By Ferdinand Bol (1616–1680). credit - Amsterdam Museum [Public domain], via Wikimedia Commons

... וְעַתָּה קַח נָא בְרָכָה מֵאֵת עַבְדֶּךָ. וַיֹּאמֶר חַי יְהוָה אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם אֶקָּח וַיִּפְצַר בּוֹ לָקַחַת וַיְמָאֵן. (ט"ו-ט"ז)

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Elisa and Gehasi, by Lambert Jacobsz, [Public domain], via Wikimedia Commons

וְהוּא בָא וַיַּעֲמֹד אֶל אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע מֵאַיִן גֵּחֲזִי וַיֹּאמֶר לֹא הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה (כ"ה)

סיכום

נַעֲמָן שר צבא אֲרָם בא לאֱלִישָׁע כדי שירפא אותו מצָרַעַת. בהמלצתו הוא טובל 7 פעמים ביַרְדֵּן ומבריא. נַעֲמָן מכריז על הכרתו בה' ומציע לאֱלִישָׁע מתנות אך אֱלִישָׁע מסרב לקבלן. גֵּיחֲזִי, נערו של אֱלִישָׁע, לוקח בכל זאת מנַעֲמָן את המתנות בתרמית ולוקה בעצמו בצָרַעַת.

תקציר

נַעֲמָן מבקש שאֱלִישָׁע ירפא אותו מצָרַעַת: נַעֲמָן היה מפקד\שַׂר הצבא של מֶלֶךְ אֲרָם, והיה מכובד\גָּדוֹל\נְשֻׂא-פָנִים מאוד בין משרתי המלך כי באמצעותו הושיע ה' את אֲרָם במלחמותיה. נַעֲמָן היה גיבור מלחמות, אך לקה במחלת הצָרַעַת.

א וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו וּנְשֻׂא פָנִים כִּי בוֹ נָתַן יְהוָה תְּשׁוּעָה לַאֲרָם וְהָאִישׁ הָיָה גִּבּוֹר חַיִל מְצֹרָע.

גדודי צבא אֲרָם יצאו פעם למלחמה ביִשְׂרָאֵל ושבו נַעֲרָה קְטַנָּה בת הארץ, והיא היתה למשרתת של אֵשֶׁת נַעֲמָן. הנַעֲרָה אומרת לגְּבִרְתָּהּ אֵשֶׁת נַעֲמָן שהיא מאחלת\מבקשת לעצמה שנַעֲמָן אדונה יבוא לפני הַנָּבִיא הנמצא בשֹׁמְרוֹן ואז הנביא ירפא אותו מהצָרַעַת.

ב וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה וַתְּהִי לִפְנֵי אֵשֶׁת נַעֲמָן. ג וַתֹּאמֶר אֶל גְּבִרְתָּהּ אַחֲלֵי אֲדֹנִי לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן אָז יֶאֱסֹף אֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ.

נַעֲמָן בא לאדונו, מֶלֶךְ אֲרָם, וחוזר בפניו על הדברים שאמרה הַנַּעֲרָה מארץ יִשְׂרָאֵל, והמֶלֶךְ מציע לשלוח מכתב\סֵפֶר ממנו למֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. נַעֲמָן הולך עם המכתב ולוקח איתו גם מנחה לנביא של 10 כִּכַּר כֶסֶף, 6000 שֶׁקֶל זָהָב, ו-10 חליפות בְּגָדִים.

ד וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לַאדֹנָיו לֵאמֹר כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. ה וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ אֲרָם לֶךְ בֹּא וְאֶשְׁלְחָה סֵפֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ עֶשֶׂר כִּכְּרֵי כֶסֶף וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים זָהָב וְעֶשֶׂר חֲלִיפוֹת בְּגָדִים.

נַעֲמָן מביא את המכתב למלך יִשְׂרָאֵל. במכתב מציין מלך אֲרָם שהמכתב נשלח למלך יִשְׂרָאֵל יחד עם נַעֲמָן, ומלך יִשְׂרָאֵל מתבקש לרפא את נַעֲמָן מהצָרַעַת.

ו וַיָּבֵא הַסֵּפֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר וְעַתָּה כְּבוֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֵלֶיךָ הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ.

כשמלך יִשְׂרָאֵל קורא את המכתב הוא קורע את בגדיו לאות אבל, ותוהה אם מלך אֲרָם חושב אותו לאֱלֹהִים כאילו יש בידיו לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת בני אדם, ולכן הוא שולח אליו אִישׁ כדי שירפא אותו מצָרַעַת? מלך יִשְׂרָאֵל מצהיר לפני שומעיו שאם הם יחקרו את הסיבה למכתב הרי שבודאי יראו שמלך אֲרָם מבקש תואנה\תירוץ להלחם בו.

ז וַיְהִי כִּקְרֹא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַסֵּפֶר וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת כִּי זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי.

אֱלִישָׁע שומע שמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל קָרַע אֶת בְּגָדָיו ושואל אותו למה הוא מתאבל כך, הרי נַעֲמָן יכול לבוא לאֱלִישָׁע וכך יווכח שאמנם יש נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל.

ח וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֱלִישָׁע אִישׁ הָאֱלֹהִים כִּי קָרַע מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת בְּגָדָיו וַיִּשְׁלַח אֶל הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר לָמָּה קָרַעְתָּ בְּגָדֶיךָ יָבֹא נָא אֵלַי וְיֵדַע כִּי יֵשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל.

9. אֱלִישָׁע מרפא את נַעֲמָן מהצָרַעַת: נַעֲמָן מגיע עם הסוס והמרכבה שלו ועומד מול פתח ביתו של אֱלִישָׁע. אֱלִישָׁע שולח שליח\מַלְאָךְ לנַעֲמָן אשר אומר לו ללכת ולרחוץ 7 פעמים בנהר היַרְדֵּן וכך עורו\בשרו ישוב להיות טהור מהנגעים של הצָרַעַת.

ט וַיָּבֹא נַעֲמָן בסוסו [בְּסוּסָיו] וּבְרִכְבּוֹ וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַבַּיִת לֶאֱלִישָׁע. י וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר.

נַעֲמָן כועס\קוצף ועוזב את המקום ומתלונן שחשב שאֱלִישָׁע יתן לו טיפול אישי ולא ישלח לו שליחים אלא יֵצֵא אליו ויעמוד ויקרא בשם ה', אלוהיו של אֱלִישָׁע, ויניף את ידיו אל מקום נגע הצָרַעַת בגופו וכך ירפא אותו. הלא נהרות אֲמָנָה ופַרְפַּר הזורמים באזור דַמָּשֶׂק טובים מכל המים הזורמים בממלכת יִשְׂרָאֵל, והוא יכול בקלות לרחוץ בהם ולהטהר בלי טובות מאֱלִישָׁע. נַעֲמָן פונה ללכת ועוזב בזעם\חֵימָה.

יא וַיִּקְצֹף נַעֲמָן וַיֵּלַךְ וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָמַרְתִּי אֵלַי יֵצֵא יָצוֹא וְעָמַד וְקָרָא בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו וְהֵנִיף יָדוֹ אֶל הַמָּקוֹם וְאָסַף הַמְּצֹרָע. יב הֲלֹא טוֹב אבנה [אֲמָנָה] וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא אֶרְחַץ בָּהֶם וְטָהָרְתִּי וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה.

עבדיו של נַעֲמָן ניגשים אליו, פונים אליו בכבוד כ"אביהם" ואומרים לו שאם אֱלִישָׁע היה מבקש ממנו לבצע פעולה קשה\גדולה הרי וודאי שנַעֲמָן היה מבצע אותה, ולכן עליו לבצע את דברי אֱלִישָׁע גם אם הם פשוטים כמו לרחוץ ולהטהר בַּיַּרְדֵּן. נַעֲמָן יורד ליַּרְדֵּן וטובל במימיו 7 פעמים כפי שהורה לו אֱלִישָׁע, ועורו שב להיות טהור כמו של נער קטן.

יג וַיִּגְּשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ אָבִי דָּבָר גָּדוֹל הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלוֹא תַעֲשֶׂה וְאַף כִּי אָמַר אֵלֶיךָ רְחַץ וּטְהָר. יד וַיֵּרֶד וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן וַיִּטְהָר.

נַעֲמָן מציע לאֱלִישָׁע מנחה אך אֱלִישָׁע מסרב לקבלה: נַעֲמָן שב לביתו של אֱלִישָׁע יחד עם כל הפָּמַלְיָה שלו, וניצב לְפָנָיו ומכריז שהוא יודע כעת שאין אֱלֹהִים אחרים בכל העולם אלא רק בארץ יִשְׂרָאֵל. הוא מבקש שאֱלִישָׁע יואיל לקחת מנחה\בְרָכָה מנַעֲמָן שהוא כעבד לאֱלִישָׁע. אך אֱלִישָׁע נשבע בה' אשר זכה לעמוד לפניו שהוא לא יקח מנחה עבור ריפוי נַעֲמָן. נַעֲמָן מפציר בו שוב לָקַחַת את המנחה אך אֱלִישָׁע מסרב\ממָאֵן לקבל אותה.

טו וַיָּשָׁב אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא וְכָל מַחֲנֵהוּ וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל וְעַתָּה קַח נָא בְרָכָה מֵאֵת עַבְדֶּךָ. טז וַיֹּאמֶר חַי יְהוָה אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם אֶקָּח וַיִּפְצַר בּוֹ לָקַחַת וַיְמָאֵן.

נַעֲמָן עונה שאם אֱלִישָׁע מסרב לקבל את מנחתו אז שלפחות יקבל את בקשתו לקחת מארץ יִשְׂרָאֵל אדמה בכמות שניתן לשאת עם זוג פְּרָדִים, כי נַעֲמָן לא יזבח עוד עולות וזבחים לאלוהים אחרים אלא רק לה'.

יז וַיֹּאמֶר נַעֲמָן וָלֹא יֻתַּן נָא לְעַבְדְּךָ מַשָּׂא צֶמֶד פְּרָדִים אֲדָמָה כִּי לוֹא יַעֲשֶׂה עוֹד עַבְדְּךָ עֹלָה וָזֶבַח לֵאלֹהִים אֲחֵרִים כִּי אִם לַיהוָה.

נַעֲמָן מבקש רק שאֱלִישָׁע יסלח לו על המעשה שיתואר להלן ושנראה כעבודת אלילים אחרים, והוא שכשאדונו, מֶלֶךְ אֲרָם, יבוא למקדש\בֵית האל רִמּוֹן כדי לשתחוות שם לפני האל, יאלץ גם נַעֲמָן להשתחוות לפני האל רִמּוֹן כשמלך אֲרָם ישען על ידו. לכן כשנַעֲמָן יאלץ להשתחוות כך הוא מבקש שה' יסלח לו על המעשה הזה. אֱלִישָׁע מברך את נַעֲמָן שילך בשלום, ונַעֲמָן עוזב אותו ומתרחק מרחק מה.

יח לַדָּבָר הַזֶּה יִסְלַח יְהוָה לְעַבְדֶּךָ בְּבוֹא אֲדֹנִי בֵית רִמּוֹן לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת שָׁמָּה וְהוּא נִשְׁעָן עַל יָדִי וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי בֵּית רִמֹּן בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתִי בֵּית רִמֹּן יִסְלַח נא יְהוָה לְעַבְדְּךָ בַּדָּבָר הַזֶּה. יט וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ לְשָׁלוֹם וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ.

גֵּיחֲזִי לוקח את המנחה מנַעֲמָן ונענש בצָרַעַת: גֵּיחֲזִי נער אֱלִישָׁע אומר שהנה אֱלִישָׁע אדונו חסך מנַעֲמָן, שהוא מִבֵּין הָאֲרַמִּים אויבי יִשְׂרָאֵל, את המחיר שהביא בתמורה לרפואתו מהצָרַעַת. לכן גֵּיחֲזִי נשבע שאם ירוץ אחריו הוא ודאי לא יחזור בלי לקחת שום-דבר\מְאוּמָה.

כ וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי נַעַר אֱלִישָׁע אִישׁ הָאֱלֹהִים הִנֵּה חָשַׂךְ אֲדֹנִי אֶת נַעֲמָן הָאֲרַמִּי הַזֶּה מִקַּחַת מִיָּדוֹ אֵת אֲשֶׁר הֵבִיא חַי יְהוָה כִּי אִם רַצְתִּי אַחֲרָיו וְלָקַחְתִּי מֵאִתּוֹ מְאוּמָה.

גֵּיחֲזִי רודף אחרי נַעֲמָן, וכשנַעֲמָן רואה אותו רץ אחריו, הוא יורד-בזריזות\נופל מהַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ ומברכו לשלום. גֵּיחֲזִי מברך את נַעֲמָן בחזרה בשלום, וטוען שאֱלִישָׁע שלח אותו לאמר לנַעֲמָן שבדיוק הגיעו אליו כעת שְׁנֵי נְעָרִים מֵהַר אֶפְרַיִם מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים, ואֱלִישָׁע מבקש שנַעֲמָן ימסור לגֵּיחֲזִי בעבורם כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים.

כא וַיִּרְדֹּף גֵּיחֲזִי אַחֲרֵי נַעֲמָן וַיִּרְאֶה נַעֲמָן רָץ אַחֲרָיו וַיִּפֹּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם. כב וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם אֲדֹנִי שְׁלָחַנִי לֵאמֹר הִנֵּה עַתָּה זֶה בָּאוּ אֵלַי שְׁנֵי נְעָרִים מֵהַר אֶפְרַיִם מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים תְּנָה נָּא לָהֶם כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים.

נַעֲמָן מבקש שגֵּיחֲזִי יסכים\יואיל לקחת שתי כִּכְּרוֹת כֶּסֶף ולא אחת. אחרי שהוא מוסיף להפציר בגֵּיחֲזִי, נַעֲמָן צורר צְרוֹר של שתי כִּכְּרוֹת כֶּסֶף ושָׂם אותם בשני חֲרִטִים ולוקח גם שְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים ונותן לשְׁנֵי משרתיו לשאת את המנחה לפני גֵּיחֲזִי מתוך כבוד. הם מגיעים עד למגדל\עֹפֶל כלשהו ושם גֵּיחֲזִי לוקח מידי המשרתים את המנחה ומפקיד אותה בביתו, ושולח את המשרתים בחזרה לנַעֲמָן.

כג וַיֹּאמֶר נַעֲמָן הוֹאֵל קַח כִּכָּרָיִם וַיִּפְרָץ בּוֹ וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף בִּשְׁנֵי חֲרִטִים וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים וַיִּתֵּן אֶל שְׁנֵי נְעָרָיו וַיִּשְׂאוּ לְפָנָיו. כד וַיָּבֹא אֶל הָעֹפֶל וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיִּפְקֹד בַּבָּיִת וַיְשַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וַיֵּלֵכוּ.

כשגֵּיחֲזִי מתייצב לבסוף לפני אדונו אֱלִישָׁע, אֱלִישָׁע שואל אותו מֵאַיִן בא, וגֵּחֲזִי עונה שלא התהלך בשום מקום. אֱלִישָׁע אומר שלִבּוֹ לא היה במעשה שעשה גֵּיחֲזִי, כשאִישׁ הפנה את פניו אל גֵּחֲזִי וירד ממֶרְכַּבְתּוֹ לקראתו. האם זאת הַעֵת לָקַחַת את מנחת הַכֶּסֶף והבְּגָדִים מנַעֲמָן, ולקנות עוד אח"כ רכוש רב בכסף זה (זֵיתִים, כְרָמִים, צֹאן, בָּקָר, וַעֲבָדִים)?

כה וְהוּא בָא וַיַּעֲמֹד אֶל אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע מאן [מֵאַיִן] גֵּחֲזִי וַיֹּאמֶר לֹא הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה. כו וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא לִבִּי הָלַךְ כַּאֲשֶׁר הָפַךְ אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ הַעֵת לָקַחַת אֶת הַכֶּסֶף וְלָקַחַת בְּגָדִים וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת.

לכן אֱלִישָׁע מודיע לגֵּיחֲזִי שהוא יענש בכך שהצָרַעַת של נַעֲמָן תדביק כעת אותו וגם את כל צאצאיו לעולם. גֵּיחֲזִי עוזב את אֱלִישָׁע כשכל גופו נראה דומה לשָּׁלֶג בהיותו מלא בנגעים הלבנים של הצָרַעַת.

כז וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ וּבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָם וַיֵּצֵא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
י	וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר: "הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן, וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר"
כ"ז	וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ וּבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָם!", וַיֵּצֵא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג.