_(14779753474).jpg){kind=link}
וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת. וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח. (כ"ב-כ"ג)
|
|
סיכום
יִרְמְיָהוּ מכתיב לבָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה את כל נבואותיו (מימי יֹאשִׁיָּהוּ) על מגילת ספר. יִרְמְיָהוּ לא יכול לבוא בעצמו למקדש, ולכן בָּרוּךְ מקריא את הספר לפני הקהל המתכנס שם ביום צום. השָּׂרִים שומעים על מה שקרה ומדווחים למלך יְהוֹיָקִים ששורף את הספר. יִרְמְיָהוּ מכתיב שוב את הספר לבָּרוּךְ, עם נבואות נוספות.
תקציר
| בשנה 4 למלך יהוֹיָקִים, ה' מצווה על יִרְמְיָהוּ לכתוב בספר את כל הנבואות שניבא ליִשְׂרָאֵל, ליְהוּדָה, ולגויים, לאורך השנים (מימי ראשית נבואתו בימי המלך יֹאשִׁיָּהוּ). אולי עכשיו ישמע העם את הדברים ויחזור בתשובה. |
| א וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִת לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר. ב קַח לְךָ מְגִלַּת סֵפֶר וְכָתַבְתָּ אֵלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה וְעַל כָּל הַגּוֹיִם מִיּוֹם דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ מִימֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. ג אוּלַי יִשְׁמְעוּ בֵּית יְהוּדָה אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם לְמַעַן יָשׁוּבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְסָלַחְתִּי לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם. |
| יִרְמְיָהוּ קורא אליו את מזכירו בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה שכותב על ספר את כל הנבואות שיִרְמְיָהוּ מקריא לו. יִרְמְיָהוּ לא יכול לבוא בעצמו למקדש (בשל מגבלות תנועה שהוטלו עליו מהשלטון?) ולכן הוא מבקש מבָּרוּךְ שיקרא את הספר לפני העם בהזדמנות הבאה שבה יתקהל העם במקדש ביום צום. |
| ד וַיִּקְרָא יִרְמְיָהוּ אֶת בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה וַיִּכְתֹּב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו עַל מְגִלַּת סֵפֶר. ה וַיְצַוֶּה יִרְמְיָהוּ אֶת בָּרוּךְ לֵאמֹר אֲנִי עָצוּר לֹא אוּכַל לָבוֹא בֵּית יְהוָה. ו וּבָאתָ אַתָּה וְקָרָאתָ בַמְּגִלָּה אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ מִפִּי אֶת דִּבְרֵי יְהוָה בְּאָזְנֵי הָעָם בֵּית יְהוָה בְּיוֹם צוֹם וְגַם בְּאָזְנֵי כָל יְהוּדָה הַבָּאִים מֵעָרֵיהֶם תִּקְרָאֵם. ז אוּלַי תִּפֹּל תְּחִנָּתָם לִפְנֵי יְהוָה וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה כִּי גָדוֹל הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל הָעָם הַזֶּה. ח וַיַּעַשׂ בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לִקְרֹא בַסֵּפֶר דִּבְרֵי יְהוָה בֵּית יְהֹוָה. |
| בחודש כִּסְלֵו של שנת 5 ליהוֹיָקִים, מתכנס העם במקדש ביום צום (שנקרא כנראה בשל מסע הכיבושים בארץ של צבא בָּבֶל, שבאותו חודש החריב את אשקלון הפְּלִשְׁתִּית). בָּרוּךְ מקריא לפני הקהל את ספר הנבואות של יִרְמְיָהוּ בלשכת גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן שבמקדש. |
| ט וַיְהִי בַשָּׁנָה הַחֲמִשִׁית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי קָרְאוּ צוֹם לִפְנֵי יְהוָה כָּל הָעָם בִּירוּשָׁלִָם וְכָל הָעָם הַבָּאִים מֵעָרֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִָם. י וַיִּקְרָא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר אֶת דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֵּית יְהוָה בְּלִשְׁכַּת גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן הַסֹּפֵר בֶּחָצֵר הָעֶלְיוֹן פֶּתַח שַׁעַר בֵּית יְהוָה הֶחָדָשׁ בְּאָזְנֵי כָּל הָעָם. |
| מִכָיְהוּ, בנו של גְּמַרְיָהוּ (בעל הלישכה) שומע את הקראת הספר, והולך לדווח על מה שקרה לאביו, שהיה מכונס באותו זמן בארמון המלך בלשכת אֱלִישָׁמָע הסופר יחד עם שָּׂרִים נוספים (כולל דְלָיָהוּ, אֶלְנָתָן, וצִדְקִיָּהוּ בֶן חֲנַנְיָהוּ). השָּׂרִים שולחים שליח (את יְהוּדִי בֶּן נְתַנְיָהוּ) אל בָּרוּךְ, לבקש שיופיע לפניהם עם הספר, ובָּרוּךְ מגיע. |
| יא וַיִּשְׁמַע מִכָיְהוּ בֶן גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן אֶת כָּל דִּבְרֵי יְהוָה מֵעַל הַסֵּפֶר. יב וַיֵּרֶד בֵּית הַמֶּלֶךְ עַל לִשְׁכַּת הַסֹּפֵר וְהִנֵּה שָׁם כָּל הַשָּׂרִים יוֹשְׁבִים אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר וּדְלָיָהוּ בֶן שְׁמַעְיָהוּ וְאֶלְנָתָן בֶּן עַכְבּוֹר וּגְמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן וְצִדְקִיָּהוּ בֶן חֲנַנְיָהוּ וְכָל הַשָּׂרִים. יג וַיַּגֵּד לָהֶם מִכָיְהוּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמֵעַ בִּקְרֹא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר בְּאָזְנֵי הָעָם. יד וַיִּשְׁלְחוּ כָל הַשָּׂרִים אֶל בָּרוּךְ אֶת יְהוּדִי בֶּן נְתַנְיָהוּ בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ בֶן כּוּשִׁי לֵאמֹר הַמְּגִלָּה אֲשֶׁר קָרָאתָ בָּהּ בְּאָזְנֵי הָעָם קָחֶנָּה בְיָדְךָ וָלֵךְ וַיִּקַּח בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ אֶת הַמְּגִלָּה בְּיָדוֹ וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם. |
| בָּרוּךְ מקריא את הספר לפני השָּׂרִים לבקשתם, והם נבהלים ואומרים שיאלצו לדווח למלך על הספר. הם שואלים את בָּרוּךְ איך כתב את הדברים, והוא מסביר שיִרְמְיָהוּ הקריא את הנבואות והוא כתב אותם בדְּיוֹ בספר. הם ממליצים לבָּרוּךְ להסתתר יחד עם יִרְמְיָהוּ מפני כעסו הצפוי של המלך. |
| טו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שֵׁב נָא וּקְרָאֶנָּה בְּאָזְנֵינוּ וַיִּקְרָא בָרוּךְ בְּאָזְנֵיהֶם. טז וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת כָּל הַדְּבָרִים פָּחֲדוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ אֶל בָּרוּךְ הַגֵּיד נַגִּיד לַמֶּלֶךְ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. יז וְאֶת בָּרוּךְ שָׁאֲלוּ לֵאמֹר הַגֶּד נָא לָנוּ אֵיךְ כָּתַבְתָּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיו. יח וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ. יט וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל בָּרוּךְ לֵךְ הִסָּתֵר אַתָּה וְיִרְמְיָהוּ וְאִישׁ אַל יֵדַע אֵיפֹה אַתֶּם. |
| הַשָּׂרִים משאירים את הספר בלישכה שבה שָׁהוּ, והלכו לדווח למלך על מה שקרה. הוא שולח שליח (את יְהוּדִי) להביא את הספר מהלשכה. יְהוּדִי מתחיל להקריא את הנבואות שבספר, אבל אחרי כמה פיסקאות המלך חותך את הספר בסכין ומשליך את הקרעים אל אֵשׁ האָח שבערה בבֵּית הַחֹרֶף, שם ישב המלך (היה כאמור חודש כִּסְלֵו). |
| כ וַיָּבֹאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ חָצֵרָה וְאֶת הַמְּגִלָּה הִפְקִדוּ בְּלִשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר וַיַּגִּידוּ בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל הַדְּבָרִים. כא וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת יְהוּדִי לָקַחַת אֶת הַמְּגִלָּה וַיִּקָּחֶהָ מִלִּשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר וַיִּקְרָאֶהָ יְהוּדִי בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְאָזְנֵי כָּל הַשָּׂרִים הָעֹמְדִים מֵעַל הַמֶּלֶךְ. כב וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת. כג וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח. |
| הנוכחים לא נבהלו מנבואות החורבן, אך אֶלְנָתָן, דְלָיָהוּ, וגְמַרְיָהוּ ביקשו לשוא מהמלך שלא לשרוף את הספר. המלך שולח שליחים לתפוס את יִרְמְיָהו, אבל הוא כאמור הסתתר עם בָּרוּךְ. |
| כד וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו הַשֹּׁמְעִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. כה וְגַם אֶלְנָתָן וּדְלָיָהוּ וּגְמַרְיָהוּ הִפְגִּעוּ בַמֶּלֶךְ לְבִלְתִּי שְׂרֹף אֶת הַמְּגִלָּה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם. כו וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֶת יְרַחְמְאֵל בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֶת שְׂרָיָהוּ בֶן עַזְרִיאֵל וְאֶת שֶׁלֶמְיָהוּ בֶּן עַבְדְּאֵל לָקַחַת אֶת בָּרוּךְ הַסֹּפֵר וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיַּסְתִּרֵם יְהוָה. |
| ה' מצווה על יִרְמְיָהו לכתוב שוב את נבואותיו שנשרפו על ספר חדש. על יְהוֹיָקִים הוא מנבא שבגלל שכעס על נבואות החורבן שבספר (כיבוש בבלי מלווה בהרס וגירוש אדם ובהמה) אז זרעו לא ישב על כס המלוכה, וכשימות, גופתו לא תיקבר, אלא תושלך בחוצות. |
| כז וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּגִלָּה וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר. כח שׁוּב קַח לְךָ מְגִלָּה אַחֶרֶת וּכְתֹב עָלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַמְּגִלָּה הָרִאשֹׁנָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה. כט וְעַל יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה תֹּאמַר כֹּה אָמַר יְהוָה אַתָּה שָׂרַפְתָּ אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּתַבְתָּ עָלֶיהָ לֵאמֹר בֹּא יָבוֹא מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִשְׁחִית אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהִשְׁבִּית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. ל לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה עַל יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד וְנִבְלָתוֹ תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה. |
| ה' יעניש את המלך ואנשיו על חטאיהם, ויביא על העם את החורבן שלא רצו לשמוע עליו מיִרְמְיָהוּ. יִרְמְיָהוּ נותן לבָּרוּךְ מגילה חדשה ומקריא לו שוב את הנבואות שנשרפו, ומוסיף עליהם עוד נבואות רבות. |
| לא וּפָקַדְתִּי עָלָיו וְעַל זַרְעוֹ וְעַל עֲבָדָיו אֶת עֲוֹנָם וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם וְעַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְאֶל אִישׁ יְהוּדָה אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁמֵעוּ. לב וְיִרְמְיָהוּ לָקַח מְגִלָּה אַחֶרֶת וַיִּתְּנָהּ אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ הַסֹּפֵר וַיִּכְתֹּב עָלֶיהָ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּאֵשׁ וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד | וַיִּקְרָא יִרְמְיָהוּ אֶת בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה וַיִּכְתֹּב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו עַל מְגִלַּת סֵפֶר. |
| כ"ג | וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח. |