עַלַמַּפָּה

כּוּשׁ נזכר כאחד מבני חָם. כּוּשׁ נזכרת פעמים רבות יחד עם מִצְרַיִם, וכארץ שממנה מגיעות סחורות וצבאות לוחמים. ב נזכר תִּרְהָקָה מֶלֶך כּוּשׁ (מהשושלת של מלכי כּוּשׁ ששלטה במִצְרַיִם), אשר יצא להלחם בסַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, שלחם באותו זמן בממלכת יְהוּדָה. כּוּשׁ נזכרת גם כאחת המְדִינות שבמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.

בני כּוּשׁ (הכּוּשִׁים) נזכרים כמשרתים, או כלוחמים (כמו זֶרַח הַכּוּשִׁי). הם ידועים כטובים בריצה וניכרים בעורם הכהה. בין הכּוּשִׁים הנזכרים במקרא, מוזכרת גם הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית של מֹשֶׁה.

ממלכת כּוּשׁ הקדומה התפתחה לאורך גדות הנילוס מדרום לממלכת מִצְרַיִם (דרומה מהאֶשֶׁד הראשון של הנילוס, באזור אסואן של היום). הממלכה נפלה במשך השנים לשליטה או השפעה מצרית, אך גם הצליחה לכבוש בעצמה את ממלכת מִצְרַיִם (השושלת ה-25 של מלכי מִצְרַיִם נוסדה ע"י המלך הכושי פִּיי). עיר הבירה של הממלכה היתה בראשית בנפָּאטָה, ואח"כ עברה דרומה למרואה (שתי הערים נמצאות על גדות הנילוס כמובן).

יש חוקרים המשערים שלפחות חלק מהאזכורים של כּוּשׁ במקרא מתייחסים לעמים אחרים בעלי שם דומה, כולל שבט כנעני המוזכר בכתבים מִצְרִים עתיקים (אליו אולי מתייחס זֶרַח הַכּוּשִׁי).