אָסָא מלך יְהוּדָה
בַּעְשָׁא מלך יִשְׂרָאֵל
|
|
סיכום
בַּעְשָׁא מלך יִשְׂרָאֵל עולה על יְהוּדָה ואָסָא נותן שוחד מאוצרות המקדש לבֶּן הֲדַד ה-1 מלך אֲרָם כדי שיתקוף את ישראל. כך קורה, ובַּעְשָׁא נסוג. הנביא חֲנָנִי גוער על אָסָא על כך שבטח במלך אֲרָם במקום בה', ואָסָא עוצר אותו. אָסָא חולה קשות ברגליו, מת, ונקבר בעיר דָוִד.
תקציר
| הפרק מבוסס בחלקו על מְלָכִים-א פרק ט"ו. שנה אחרי המסופר בסוף הפרק הקודם, בַּעְשָׁא מלך יִשְׂרָאֵל עלה על יְהוּדָה והחל לבצר את הָרָמָה (שבאזור הגבול בין הממלכות), ולהגביל משם את תנועת בני יְהוּדָה באזור. אָסָא נתן את אוצרות המקדש (שהפקיד שָׁם בעצמו - ראו סוף פרק קודם) והארמון כשוחד לבֶּן הֲדַד ה-1 מלך אֲרָם דַמֶּשֶׂק, כדי שזה יפר את בריתו עם בַּעְשָׁא ויעלה על יִשְׂרָאֵל. |
| א בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ לְמַלְכוּת אָסָא עָלָה בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה וַיִּבֶן אֶת הָרָמָה לְבִלְתִּי תֵּת יוֹצֵא וָבָא לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. ב וַיֹּצֵא אָסָא כֶּסֶף וְזָהָב מֵאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וּבֵית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח אֶל בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם הַיּוֹשֵׁב בְּדַרְמֶשֶׂק לֵאמֹר. ג בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ כֶּסֶף וְזָהָב לֵךְ הָפֵר בְּרִיתְךָ אֶת בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעֲלֶה מֵעָלָי. |
| בֶּן הֲדַד עולה על עָרֵי יִשְׂרָאֵל הצפוניות, ועל מרכזי האחסון\מִסְכְּנוֹת שם. בַּעְשָׁא עוזב את הָרָמָה כדי להתגונן מפני בֶּן הֲדַד, ואָסָא מצווה להעביר את חומרי הביצורים משם לגֶּבַע ולמִּצְפָּה. |
| ד וַיִּשְׁמַע בֶּן הֲדַד אֶל הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר לוֹ אֶל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל מָיִם וְאֵת כָּל מִסְכְּנוֹת עָרֵי נַפְתָּלִי. ה וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ בַּעְשָׁא וַיֶּחְדַּל מִבְּנוֹת אֶת הָרָמָה וַיַּשְׁבֵּת אֶת מְלַאכְתּוֹ. ו וְאָסָא הַמֶּלֶךְ לָקַח אֶת כָּל יְהוּדָה וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּהֶם אֶת גֶּבַע וְאֶת הַמִּצְפָּה. |
| הנביא חֲנָנִי גוער על אָסָא על כך שבטח במלך אֲרָם במקום בה', ולכן חילו (של מלך ישראל?) נמלט מימיו. הרי כשאָסָא בטח בה' אז ה' נתן לו את חילו הגדול של זֶרַח הַכּוּשִׁי (ראו פרק י"ד). ה' בוחן את לבבות כל האנשים לראות אם הם עובדים אותו באמת, וכעת אָסָא נכשל ולכן יענש במלחמות (מוזכרים להלן רק מאבקיו בעַם, ובמחלתו). |
| ז וּבָעֵת הַהִיא בָּא חֲנָנִי הָרֹאֶה אֶל אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּהִשָּׁעֶנְךָ עַל מֶלֶךְ אֲרָם וְלֹא נִשְׁעַנְתָּ עַל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן נִמְלַט חֵיל מֶלֶךְ אֲרָם מִיָּדֶךָ. ח הֲלֹא הַכּוּשִׁים וְהַלּוּבִים הָיוּ לְחַיִל לָרֹב לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים לְהַרְבֵּה מְאֹד וּבְהִשָּׁעֶנְךָ עַל יְהוָה נְתָנָם בְּיָדֶךָ. ט כִּי יְהוָה עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ לְהִתְחַזֵּק עִם לְבָבָם שָׁלֵם אֵלָיו נִסְכַּלְתָּ עַל זֹאת כִּי מֵעַתָּה יֵשׁ עִמְּךָ מִלְחָמוֹת. |
| אָסָא כועס על חֲנָנִי ועוצר אותו בבית הַמַּהְפֶּכֶת (מעין מקום או מתקן מעצר - ראו גם יִרְמְיָהוּ פרק כ פסוקים ב-גיִרְמְיָהוּ פרק כ פסוקים ב-ג: ב
וַיַּכֶּה פַשְׁחוּר אֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל הַמַּהְפֶּכֶת אֲשֶׁר בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה.
ג
וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּצֵא פַשְׁחוּר אֶת יִרְמְיָהוּ מִן הַמַּהְפָּכֶת וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִרְמְיָהוּ לֹא פַשְׁחוּר קָרָא יְהוָה שְׁמֶךָ כִּי אִם מָגוֹר מִסָּבִיב.
), וגם מכה את בני העַם (שהתקוממו בעקבות מעצר חֲנָנִי, או עבודות הבנייה?). כל הדברים הללו תועדו בסֵפֶר מלכי יהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. |
| י וַיִּכְעַס אָסָא אֶל הָרֹאֶה וַיִּתְּנֵהוּ בֵּית הַמַּהְפֶּכֶת כִּי בְזַעַף עִמּוֹ עַל זֹאת וַיְרַצֵּץ אָסָא מִן הָעָם בָּעֵת הַהִיא. יא וְהִנֵּה דִּבְרֵי אָסָא הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר הַמְּלָכִים לִיהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. |
| לקראת סוף מלכותו, אָסָא חולה באופן קשה ברַגְלָיו, וגם אז הוא פונה לרופאים (במקום לה'). הוא מת אחרי 41 שנות מלכות ונקבר בקבר שהכין לעצמו בעיר דָוִד. הוא הונח במִּשְׁכָּב\ארון שמולא בבְּשָׂמִים ושם עשו לו שְׂרֵפָה גדולה כחלק מטקס הקבורה. |
| יב וַיֶּחֱלֶא אָסָא בִּשְׁנַת שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע לְמַלְכוּתוֹ בְּרַגְלָיו עַד לְמַעְלָה חָלְיוֹ וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת יְהוָה כִּי בָּרֹפְאִים. יג וַיִּשְׁכַּב אָסָא עִם אֲבֹתָיו וַיָּמָת בִּשְׁנַת אַרְבָּעִים וְאַחַת לְמָלְכוֹ. יד וַיִּקְבְּרֻהוּ בְקִבְרֹתָיו אֲשֶׁר כָּרָה לוֹ בְּעִיר דָּוִיד וַיַּשְׁכִּיבֻהוּ בַּמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר מִלֵּא בְּשָׂמִים וּזְנִים מְרֻקָּחִים בְּמִרְקַחַת מַעֲשֶׂה וַיִּשְׂרְפוּ לוֹ שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה עַד לִמְאֹד. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ לְמַלְכוּת אָסָא עָלָה בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה.. |
| ז | וּבָעֵת הַהִיא בָּא חֲנָנִי הָרֹאֶה אֶל אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה.. |
| י"ב | וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת יְהוָה כִּי בָּרֹפְאִים. |