פרטי היוצר\ת
La rivière Arnon, by Wayne77 [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
האַרְנוֹן
פרטי היוצר\ת
Wadi Mujib Entrance. By Anastasia Pozdnyakova [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
האַרְנוֹן מתחפר באבן חול נוּבּית לקראת מוצאו בים המלח
|
רמת זיהוי
: 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים
: ואדי אלמוג'ב
נחל אַרְנוֹן במקרא
נחל אַרְנוֹן זורם בַּמִּדְבָּר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן המזרחי (אל ים-המלח). סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כבש מידי מֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן את כל הערים המואביות שמצפון לאַרְנוֹן
בימי הנדודים של בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לקראת בואם לארץ, הם נאלצו לעקוף את אֱדוֹם
האזור שמצפון לאַרְנוֹן היה לנחלת שבט רְאוּבֵן
3 הקינות למוֹאָב המופיעות בבַּמִּדְבָּר פרק כ"א, יְשַׁעְיָהוּ פרק ט"ו-ט"ז וביִרְמְיָהוּ פרק מ"ח כוללות מוטיבים משותפים ואף קטעי פסוקים זהים, ונראה שהקינות השתמשו במקור משותף - אולי קינה מואבית קדומה. 3 הקינות מזכירות את נחל אַרְנוֹן - בבַּמִּדְבָּר
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוק כ"ו: כו
כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִוא וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ עַד אַרְנֹן.
ומאז היה האַרְנוֹן לגבול בין ממלכת מוֹאָב מדרום וממלכת הָאֱמֹרִי מצפון[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוק י"ג: יג
מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר הַיֹּצֵא מִגְּבוּל הָאֱמֹרִי כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי.
.
בימי הנדודים של בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לקראת בואם לארץ, הם נאלצו לעקוף את אֱדוֹם
[*]מדרום וממזרח
כיוון שמלך אֱדוֹם סירב לתת להם לעבור בארצו[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ פסוקים י"ז-כ: יז
נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ.
יח
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ.
יט
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי וְנָתַתִּי מִכְרָם רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.
כ
וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה.
, וכיוון שאסור היה לעַם להלחם בו[^]דְּבָרִים פרק ב פסוקים ד-ה: ד
וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד.
ה
אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר.
. היה אסור לעַם גם להלחם בבני מוֹאָב[^]דְּבָרִים פרק ב פסוק ט: ט
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה.
, ולכן העַם עקף גם את מוֹאָב ממזרח וחנה מֵעֵבֶר (מצפון) לאַרְנוֹן[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוק י"ג: יג
מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר הַיֹּצֵא מִגְּבוּל הָאֱמֹרִי כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי.
. העַם שלח שליחים לסִיחֹן בבקשה לעבור בארצו אך סִיחֹן סירב, והפעם העַם יצא מולו למלחמה וכבש את ארצו כולל כל הארץ שמצפון לאַרְנוֹן יחד עם הַגִּלְעָד[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוקים א-ג: א
וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת אַרְצָם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה הַשָּׁמֶשׁ מִנַּחַל אַרְנוֹן עַד הַר חֶרְמוֹן וְכָל הָעֲרָבָה מִזְרָחָה.
ב
סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן מֹשֵׁל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן וְתוֹךְ הַנַּחַל וַחֲצִי הַגִּלְעָד וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן.
ג
וְהָעֲרָבָה עַד יָם כִּנְרוֹת מִזְרָחָה וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח מִזְרָחָה דֶּרֶךְ בֵּית הַיְשִׁמוֹת וּמִתֵּימָן תַּחַת אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה.
וארצות עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן עד החֶרְמוֹן.
האזור שמצפון לאַרְנוֹן היה לנחלת שבט רְאוּבֵן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוקים ט"ו-כ"א: טו
וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם.
טז
וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְכָל הַמִּישֹׁר עַל מֵידְבָא.
יז
חֶשְׁבּוֹן וְכָל עָרֶיהָ אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר דִּיבוֹן וּבָמוֹת בַּעַל וּבֵית בַּעַל מְעוֹן.
יח
וְיַהְצָה וּקְדֵמֹת וּמֵפָעַת.
יט
וְקִרְיָתַיִם וְשִׂבְמָה וְצֶרֶת הַשַּׁחַר בְּהַר הָעֵמֶק.
כ
וּבֵית פְּעוֹר וְאַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה וּבֵית הַיְשִׁמוֹת.
כא
וְכֹל עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכָל מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה אֹתוֹ וְאֶת נְשִׂיאֵי מִדְיָן אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע נְסִיכֵי סִיחוֹן יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
. בימי יֵהוּא מלך יִשְׂרָאֵל, נפלה הארץ שמצפון לאַרְנוֹן לידי חֲזָאֵל מלך אֲרָם יחד עם כל שאר השטחים שממזרח לירדן[^]מְלָכִים-ב פרק י פסוק ל"ג: לג
מִן הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ אֵת כָּל אֶרֶץ הַגִּלְעָד הַגָּדִי וְהָרֻאובֵנִי וְהַמְנַשִּׁי מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וְהַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן.
. אח"כ יָרָבְעָם השני השיב את כל מחוזות הגבול של יִשְׂרָאֵל מידי אֲרָם מלְּבוֹא חֲמָת ודַּמֶּשֶׂק בצפון ועד ים המלח[^]מְלָכִים-ב פרק י"ד פסוק כ"ה: כה
הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר.
(אך מן הסתם גם אזורים אלה נפלו לידי האימפריות הכובשות שבאו אח"כ - אַשּׁוּר, בָּבֶל, ופָּרַס).
3 הקינות למוֹאָב המופיעות בבַּמִּדְבָּר פרק כ"א, יְשַׁעְיָהוּ פרק ט"ו-ט"ז וביִרְמְיָהוּ פרק מ"ח כוללות מוטיבים משותפים ואף קטעי פסוקים זהים, ונראה שהקינות השתמשו במקור משותף - אולי קינה מואבית קדומה. 3 הקינות מזכירות את נחל אַרְנוֹן - בבַּמִּדְבָּר
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוק כ"ח: כח
כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן אָכְלָה עָר מוֹאָב בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן.
נזכרות בָּמוֹת הפולחן שעל הנחל שעלו באש, ויְשַׁעְיָהוּ מזכיר את מַעְבָּרֹת האַרְנוֹן שדרכן בְּנוֹת מוֹאָב ינוסו ויַחְצוּ את הגבול[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ט"ז פסוק ב: ב
וְהָיָה כְעוֹף נוֹדֵד קֵן מְשֻׁלָּח תִּהְיֶינָה בְּנוֹת מוֹאָב מַעְבָּרֹת לְאַרְנוֹן.
.
זיהוי המקום
האַרְנוֹן הוא נחל איתן הזורם לכוון ים המלח ממזרח (במדינת ירדן של היום). הנחל ניזון כל השנה ממעינות רבים ומכמה יובלים - יובל ארוך מכוון המדבר במזרח ויובל צפוני גדול המוסיף את מימיו לאַרְנוֹן רק קרוב ליציאתו לים המלח. היובל העיקרי מגיע מהדרום מאזור אל-לג'ון לא רחוק מכַּרַכּ שם נובע מעין בסמוך לשרידי מחנה רומאי עתיק. מאל-לג'ון בגובה כ-690 מטר מעל פני הים, האַרְנוֹן יורד כ-1,110 מטר עד גובה של כ-420 מטר מתחת פני הים בים המלח. אחד מיובלי האַרְנוֹן יוצא מגובה של כ-950 מטר. הנחל זורם בתחילה צפונה מאל-לג'ון ואז פונה מערבה לים המלח באזור אגם מלאכותי שנוצר מסכר שהוקם במקום ב-2004 (ראו מפה).
האַרְנוֹן מתחפר ויוצר מפלים וקניונים תלולים לכל אורכו, ובמיוחד נודע המקטע של 15 הק"מ האחרונים לפני היציאה לים המלח בו הנחל זורם ונופל במפלים בתוך קניון צר ותלול של אבן חול נובית נָאָה (ראו תמונה). בשפך הנחל נוצרה מעין דֶּלְתָּא קטנה ובה צמחיה צפופה ומגוונת. קשה מאוד לחצות את הנחל בשל אופיו הקניוני, עובדה שוודאי סייעה לאַרְנוֹן להקבע כגבול מדיני (בין מוֹאָב לממלכת הָאֱמֹרִי או לנחלת רְאוּבֵן שמצפון). חציית הנחל אפשרית גם היום רק באזור הפנייה מערבה (באזור הסכר והאגם של היום) לא הרחק מהעיר עֲרוֹעֵר הקדומה, שם היו מַעְבָּרֹת עוד בימי קדם, ושם עברה דרך המלך הקדומה שהובילה ממצרים לכוון סוריה ומזרחה
האַרְנוֹן מתחפר ויוצר מפלים וקניונים תלולים לכל אורכו, ובמיוחד נודע המקטע של 15 הק"מ האחרונים לפני היציאה לים המלח בו הנחל זורם ונופל במפלים בתוך קניון צר ותלול של אבן חול נובית נָאָה (ראו תמונה). בשפך הנחל נוצרה מעין דֶּלְתָּא קטנה ובה צמחיה צפופה ומגוונת. קשה מאוד לחצות את הנחל בשל אופיו הקניוני, עובדה שוודאי סייעה לאַרְנוֹן להקבע כגבול מדיני (בין מוֹאָב לממלכת הָאֱמֹרִי או לנחלת רְאוּבֵן שמצפון). חציית הנחל אפשרית גם היום רק באזור הפנייה מערבה (באזור הסכר והאגם של היום) לא הרחק מהעיר עֲרוֹעֵר הקדומה, שם היו מַעְבָּרֹת עוד בימי קדם, ושם עברה דרך המלך הקדומה שהובילה ממצרים לכוון סוריה ומזרחה
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 398
. אלה אולי מַעְבָּרֹת האַרְנוֹן אותן הזכיר הנביא יְשַׁעְיָהוּ[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ט"ז פסוק ב: ב
וְהָיָה כְעוֹף נוֹדֵד קֵן מְשֻׁלָּח תִּהְיֶינָה בְּנוֹת מוֹאָב מַעְבָּרֹת לְאַרְנוֹן.
, וה"מסילות" שעשה מֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב בַּאַרְנוֹן על פי מצבת מֵישַׁע[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 598
.
פרקים המזכירים את נחל אַרְנוֹן
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על נחל אַרְנוֹן באתר של ויקיפדיה.