פרטי היוצר\ת
The Gleaners, by Jean-François Millet (1814-1875), photo by Sailko
[CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons
וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט.. לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב (ט-י)
פסוק י"ח
פרטי היוצר\ת
פסוק על קיר בבית המשפט העליון, by Ori229, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
פסוק ל"ו על קיר בבית המשפט העליון בירושלים
|
|
סיכום
ה' מורה למֹשֶׁה להזכיר לעַם שה' הוא אֱלֹהֵיהֶם, ולכן עליהם להקפיד במצוותיו כדי שיהיו קדושים גם כן. הפרק כולל רשימת מצוות, חלקן מקבילות ל-10 הדברות, חלקן קשורות בדת ובפולחן, וחלקן בחוקי מוּסָר חברתי ואישי, ובהם המצווה "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".
תקציר
| ה' מורה למֹשֶׁה להזכיר לעַם שה' הוא אֱלֹהֵיהֶם, ולכן עליהם להקפיד במצוותיו כדי שיהיו קדושים גם כן. חלק מהמצוות הנמסרות מקבילות ל-10 הדברות בשְׁמוֹת פרק כ. |
| א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. |
| מצוות יִרְאַת הורים (מקבילה לדִּיבֵּר 5 [^]שְׁמוֹת פרק כ פסוק י"א: יא
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
), ושמירת השַׁבָּת (מקביל לדִּיבֵּר 4[^]שְׁמוֹת פרק כ פסוקים ז-י: ז
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.
ח
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ.
ט
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.
י
כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
). |
| ג אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. |
| אין לעשות או להתפלל לאלילים (מקביל לדִּיבֵּר 2 [^]שְׁמוֹת פרק כ פסוקים ג-ה: ג
לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.
ד
לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי.
ה
וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי.
). |
| ד אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. |
| יש לזבוח את קורבן ה"שְׁלָמִים" [*]שבו הקורבן נאכל ברובו ע"י מביא הקורבן, ראו וַיִּקְרָא פרק ג כך שתתקבל ברכתו\רצונו של ה', אבל מותר לאכול מהזבח רק עוד יום אחד לאחר יום הקרבתו[^]וַיִּקְרָא פרק ז פסוקים ט"ו-י"ח: טו
וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר.
טז
וְאִם נֶדֶר אוֹ נְדָבָה זֶבַח קָרְבָּנוֹ בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ יֵאָכֵל.
יז
וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף.
יח
וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ פִּגּוּל יִהְיֶה וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא.
. את השאריות שנותרות ביום השלישי יש לשרוף ולא לאכול כי בשר כזה הוא מאוס\טמא\פִּגּוּל. קורבן שְׁלָמִים שיֵאָכֵל גם ביום השלישי לא יתקבל ברצון ע"י ה' כי הדבר נחשב לחילול ה', והאוכל ממנו כך יענש בכָּרֵת[*]עונש קשה המוטל על החוטא במספר חטאים חֲמוּרִים הנזכרים במקרא. מהות העונש לא מפורשת, אך יש המשערים שמדובר בחרם או בגירוש, או בעונש שלא בידי אדם אלא מה' שבו יכרתו חייו של החוטא, או שתכרת מורשתו כך שלא יבואו ממנו עוד צאצאים. . |
| ה וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ. ו בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף. ז וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה. ח וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא כִּי אֶת קֹדֶשׁ יְהוָה חִלֵּל וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ. |
| בעל שדה חייב להשאיר אחרי הקציר פְּאַה [*]קצה השדה או פינתו ולֶקֶט[*]חיטים שנפלו תוך כדי הקציר בשדה. . עליו גם להשאיר אחרי הבציר את העוֹלֵלוֹת[*]אשכולות שלא הבשילו ושנותרו על הגפן והפֶרֶט[*]ענבים שנפלו ארצה . כל אלה שמורים לעניים ולגֵּרים[*]כמו רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה שליקטה שִּׁבֳּלִים שנותרו "בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים" .
[^]
רוּת פרק ב פסוק ג: ג
וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ.
. |
| ט וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט. י וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. |
| אסור לגנוב (מקביל לדִּיבֵּר 8 [^]שְׁמוֹת פרק כ פסוק י"ב: יב
לֹא תִּֿרְצָח לֹא תִּֿנְאָף לֹא תִּֿגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
). אסור להכחיש דבר אמת (כמו חוב[^]וַיִּקְרָא פרק ה פסוק כ"א: כא
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּיהוָה וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ.
), ואסור לשקר (בעדות - מקביל לדִּיבֵּר 9[^]שְׁמוֹת פרק כ פסוק י"ב: יב
לֹא תִּֿרְצָח לֹא תִּֿנְאָף לֹא תִּֿגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
). אסור להשבע בשם ה' לִדְבַר שקר (מקביל לדִּיבֵּר 3[^]שְׁמוֹת פרק כ פסוק ו: ו
לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.
). |
| יא לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. יב וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה. |
| אסור לעשוק או לגזול (מחַלָּשִׁים - מקביל לדִּיבֵּר 10 [^]שְׁמוֹת פרק כ פסוק י"ג: יג
לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
). אסור להלין שָׂכָר (לְעָקֵב את תשלום המשכורת עד הבוקר הבא). |
| יג לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר. |
| אסור לקלל חֵרֵשׁ (שלא שומע את הקללה) או להכשיל עִוֵּר (שלא רואה את המכשול) - כי ה' שומע ורואה חטאים אלה אפילו אם אף אדם אינו מבחין בהם. |
| יד לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה. |
| יש להקפיד על צדק בַּמִּשְׁפָּט, ולא לתת עדיפות לא הוגנת לאחד הצדדים - לא לעני ולא לאדם גָדוֹל\חשוב. |
| טו לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. |
| אסור לרכל. אסור "לעמוד על דַּם" של אָדָם אחר (לעמוד מן הצד ולא לעזור, או אולי להתחזק\להתבסס כתוצאה ממותו של אחר). |
| טז לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי יְהוָה. |
| אין לשנוא, אלא יש להעמיד את האחר על טעותו וחטאיו [*]כי אם אדם אינו מעמיד את החוטא על טעותו, אז האדם נושא על עצמו גם כן את אשמת אותו החטא. , אך ללא נקמה או נְטִירַת טינה. אָדָם חייב לאהוב את האחר כמו שהוא אוהב את עצמו. |
| יז לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. יח לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה. |
| אין ליצור מִינֵי כִּלְאַיִם בחיות (ע"י הרבעת מינים שונים), בצמחים ובלבוש (שַׁעַטְנֵז של צֶמֶר ופִּשְׁתִּים [^]דְּבָרִים פרק כ"ב פסוק י"א: יא
לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו.
). |
| יט אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. |
| אם אָדָם מקיים יחסי מין עם שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת (כנראה במובן "מאורסת", כלומר שִׁפְחָה שהתארסה לבן חורין אך עדיין לא נפדתה בעצמה לחופשי) הרי שהיא זכאית לבִּקֹּרֶת (כנראה במובן "פיצויים"). הזוג הנואף לא יענש במוות, כפי שהיה קורה אם השִׁפְחָה כבר היתה חופשיה [^]דְּבָרִים פרק כ"ב פסוקים כ"ג-כ"ז: כג
כִּי יִהְיֶה נער [נַעֲרָה] בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר וְשָׁכַב עִמָּהּ.
כד
וְהוֹצֵאתֶם אֶת שְׁנֵיהֶם אֶל שַׁעַר הָעִיר הַהִוא וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ אֶת הנער [הַנַּעֲרָה] עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא צָעֲקָה בָעִיר וְאֶת הָאִישׁ עַל דְּבַר אֲשֶׁר עִנָּה אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.
כה
וְאִם בַּשָּׂדֶה יִמְצָא הָאִישׁ אֶת הנער [הַנַּעֲרָה] הַמְאֹרָשָׂה וְהֶחֱזִיק בָּהּ הָאִישׁ וְשָׁכַב עִמָּהּ וּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדּוֹ.
כו
ולנער [וְלַנַּעֲרָה] לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לנער [לַנַּעֲרָה] חֵטְא מָוֶת כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה.
כז
כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ צָעֲקָה הנער [הַנַּעֲרָה] הַמְאֹרָשָׂה וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ.
, אבל הנואף חייב בקורבן של אַיִל[*]זכר הַכְּבָשִׂים לאָשָׁם[*]ראו על קורבן האָשָׁם בוַיִּקְרָא פרק ה פסוקים י"ד-כ"ו .
[^]
וַיִּקְרָא פרק ה פסוקים י"ד-כ"ו: יד
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
טו
נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי יְהוָה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהוָה אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְאָשָׁם.
טז
וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם וְאֶת חֲמִישִׁתוֹ יוֹסֵף עָלָיו וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן יְכַפֵּר עָלָיו בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לוֹ.
יז
וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ.
יח
וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג וְהוּא לֹא יָדַע וְנִסְלַח לוֹ.
יט
אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַיהוָה.
כ
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
כא
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּיהוָה וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ.
כב
אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵנָּה.
כג
וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ אוֹ אֶת הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא.
כד
אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ.
כה
וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַיהוָה אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן.
כו
וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה וְנִסְלַח לוֹ עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ.
|
| כ וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע וְהִוא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה לֹא יוּמְתוּ כִּי לֹא חֻפָּשָׁה. כא וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהוָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֵיל אָשָׁם. כב וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן בְּאֵיל הָאָשָׁם לִפְנֵי יְהוָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח לוֹ מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא. |
| כשהעַם יגיע לארץ וינטע עצי פרי, עליהם להסיר את "עָרְלוֹת" העצים (הפירות הראשונים) במשך 3 שנים. בשנה ה-4 הפירות יִנָּתְנוּ לה' בחגיגות ההִלּוּלִים של עונת האסיף. בשנה ה-5 אפשר כבר לאכול מפרי העץ, שה' ידאג להגברת פריונו. |
| כג וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. כד וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַיהוָה. כה וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. |
| אסור לנהוג במנהגים של הגויים, כמו אכילת הַדָּם (עם הבשר [^]וַיִּקְרָא פרק י"ז פסוקים י-י"ב: י
וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ.
יא
כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר.
יב
עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם לֹא יֹאכַל דָּם.
), ניחוש עתידות ומעשי כישוף[*]העוֹנֵנוּת מפורשת ככישוף, אולי בעקבות ראייה בעננים , תספורת שבה שיער הראש מגולח בצורת עיגול, עיצוב מיוחד של הזָקָן, וחריטת כתובות קַעֲקַע.[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, ויקרא, עמוד 65 |
| כו לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ. כז לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ. כח וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי יְהוָה. |
| אסור לאָב לחלל את כבוד בִּתּוֹ ולשלחה לעסוק בזְנוּת, כי הדבר מחטיא את הָאָרֶץ בזִמָּה. |
| כט אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה. |
| חזרה על מצוות שמירת השַׁבָּת (ראו פסוק ג') וצווי להתייחס ביראת כבוד למקום הקודש [*]בַּמִּשְׁכָּן . |
| ל אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי יְהוָה. |
| אסור לפנות בשאלות לרוחות המתים ולעוסקים בהעלאתם (אֹבֹת, ויִּדְּעֹנִים) ובכך לְהִטָּמֵא. |
| לא אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. |
| יש לכבד את הזקנים - לקום לכבודם ולהתייחס אליהם בהָדָר\פְּאֵר. |
| לב מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה. |
| אסור להונות\לרמות את הגֵּרים החיים עם העַם, אלא יש להתייחס אליהם כאל שאר האזרחים. זאת כיוון שגם עַם יִשְׂרָאֵל היה פעם גֵּר במִצְרָיִם. |
| לג וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. לד כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. |
| אסור לעשות אי צדק במשפט. אסור לזייף בתהליך המדידה (בַּמִּדָּה ובַמִּשְׁקָל) ובמכשירי המדידה - בַמְּשׂוּרָה [*]כלי למדידת נפח נוזלים - ראו למשל , במאזנים, באבני משקל, ובכלים למדידת נפח - אֵיפַה
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק ד פסוק י"א: יא
וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה שִׁשִּׁית הַהִין מֵעֵת עַד עֵת תִּשְׁתֶּה.
[*]האֵיפַה היא מידת נפח יבש המשוערת כ-22 ליטר לערך. ראו רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה. והִין[*]הַהִין היא מידת נפח נוזלים, המשוערת כבין 3 ל-7 ליטר. ראו רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה. . הפרק מסתיים בהצהרת ה' שהוא אלוהי העַם שהוציאם ממִצְרָיִם ולכן עליהם לשמור על החוקים הללו. |
| לה לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. לו מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. לז וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי יְהוָה. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים