עיר
מְגִדּוֹ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

AERIAL VIEW OF TEL MEGIDDO. By israeltourism from Israel, [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
תל מְגִידוֹ - מבט צפונה. מעבר לתל נראים שדות עמק יִזְרְעֶאל ובאופק מימין נראה הר תבור ומשמאלו הרי נצרת.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tell Megiddo 2006 Preservation tourist map. Tell Megiddo National Park Preservation Plan, by רשות הטבע והגנים [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
תוכנית שטחי החפירות בתל מְגִידוֹ
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
מְגִדּוֹ במקרא
מֶלֶךְ מְגִדּוֹ נזכר אחרי מֶלֶךְ תַּעְנַךְ ברשימת 31 מלכי כנען שממערב לירדן שאותם הכה יְהוֹשֻׁעַ
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוקים ז, כ"א: ז וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה כְּמַחְלְקֹתָם. ... כא מֶלֶךְ תַּעְנַךְ אֶחָד מֶלֶךְ מְגִדּוֹ אֶחָד.
. תַּעְנַךְ ומְגִדּוֹ וערים נוספות נכללו בנחלת שבט מְנַשֶּׁה למרות ששכנו באזור של ערי יִשָּׂשכָר. בְּנֵי מְנַשֶּׁה לא הצליחו לכבוש ערים אלה ותושביהם הכנענים המשיכו לשבת בהן ולהעלות מס לבני מְנַשֶּׁה כשאלה התחזקו מספיק
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ז פסוקים י"א-י"ג: יא וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת. יג וַיְהִי כִּי חָזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵשׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ.
[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוקים כ"ז-כ"ח: כז וְלֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה אֶת בֵּית שְׁאָן וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת תַּעְנַךְ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת ישב [יֹשְׁבֵי] דוֹר וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי יִבְלְעָם וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת. כח וַיְהִי כִּי חָזַק יִשְׂרָאֵל וַיָּשֶׂם אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵישׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ.
.

בשירת דְבוֹרָה מסופר שהקרב עם מַלְכֵי כְנַעַן שעליו היא שרה התרחש "בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ"
[^]שׁוֹפְטִים פרק ה פסוק י"ט: יט בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ.
. העיר הכנענית עברה בסופו של דבר לשליטת בני יִשְׂרָאֵל, והיא נכללה בנציבות החמישית של הממלכה המאוחדת בימי שְׁלֹמֹה תחת הנציב בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד, יחד עם תַּעְנַךְ וערים נוספות בנחלת מְנַשֶּׁה
[^]מְלָכִים-א פרק ד פסוקים ז, י"ב: ז וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד [הָאֶחָד] לְכַלְכֵּל. ... יב בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ וְכָל בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמֳעָם.
. שְׁלֹמֹה אסף מסים ובנה את חָצוֹר, את מְגִדּוֹ וְאת גֶּזֶר (אותה קיבל מפַּרְעֹה כמתנת "שִׁלֻּחִים לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה")
[^]מְלָכִים-א פרק ט פסוקים ט"ו-י"ז: טו וְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת הַמִּלּוֹא וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר. טז פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ וְאֶת הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג וַיִּתְּנָהּ שִׁלֻּחִים לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה. יז וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת גָּזֶר וְאֶת בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן.
.

בימי ממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה, ביקר אֲחַזְיָהו מלך יְהוּדָה את יוֹרָם מלך יִשְׂרָאֵל שהחלים מפציעה בארמונו שביִזְרְעֶאל. יֵהוּא, אחד משרי הצבא של יוֹרָם, בא במפתיע ליִזְרְעֶאל ורצח שם את יוֹרָם ואת שאר בית אַחְאָב. אֲחַזְיָהו הצליח לברוח לבֵּית הַגָּן וליִבְלְעָם, אך יֵהוּא רדף אחריו ואֲחַזְיָהו נמלט ומת במְגִדּוֹ, ומשם עבדיו הרכיבו את גופתו לקבורה עם אבותיו בעִיר דָּוִד
[^]מְלָכִים-ב פרק ט פסוקים כ"ז-כ"ח: כז וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה רָאָה וַיָּנָס דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא וַיֹּאמֶר גַּם אֹתוֹ הַכֻּהוּ אֶל הַמֶּרְכָּבָה בְּמַעֲלֵה גוּר אֲשֶׁר אֶת יִבְלְעָם וַיָּנָס מְגִדּוֹ וַיָּמָת שָׁם. כח וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עֲבָדָיו יְרוּשָׁלְָמָה וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִקְבֻרָתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד.
. שנים רבות אח"כ בימי יֹאשִׁיָּהוּ מלך יְהוּדָה, עלה פַרְעֹה נְכֹה לאזור נהר הפְּרָת לעזור למֶלֶךְ אַשּׁוּר במלחמתו בבָּבֶל. יֹאשִׁיָּהוּ תקף את פַרְעֹה כשעבר במְגִדּוֹ, אך פַרְעֹה הרג אותו כשנפגשו, ועבדי יֹאשִׁיָּהוּ הרכיבו את גופתו לקבורה ביְרוּשָׁלַיִם
[^]מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוקים כ"ט-ל: כט בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ. ל וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ וַיִּקַּח עַם הָאָרֶץ אֶת יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו.
. הנביא זְכַרְיָה הזכיר את "בִקְעַת מְגִדּוֹן", היא כנראה האזור המערבי של עמק יִזְרְעֶאל הסמוך למְגִדּוֹ. זְכַרְיָה ניבא את תבוסת הצבאות של אויבי הָעָם ושהמספידים שיהיו ביְרוּשָׁלַיִם יהיו רבים כמו המספידים שהיו ל"הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן"
[*]הֲדַד ורִמּוֹן היו אלילים ארמים, ומפרשים שאולי פולחנם כלל מנהגי אבל
[*]עולם התנ"ך, ספר זְכַרְיָה עמ' 248
.
זיהוי המקום
תלי תַּעְנַךְ, מְגִדּוֹ, ויָקְנְעָם שלטו על המוצאים של 3 סעיפים שונים של "דרך הים" (דרך מסחר קדומה שהובילה ממצרים צפונה לאזור סוריה) במוצאה לעמק יזרעאל, ומְגִדּוֹ שלטה על מוצא הסעיף הראשי שבהם שעבר בוואדי עארה\עירון. בצומת הדרכים של מְגִדּוֹ התפצלה הדרך מזרחה לכוון הירדן, צפונה לכנרת, ומערבה לים. הדרך בוואדי עארה היתה הדרך הקצרה שהגיעה מהשרון צפונה לעמק יזרעאל, אך המעבר בוואדי היה צר, מכוסה בצמחייה צפופה ומסוכן, ומכאן החשיבות של מְגִדּוֹ אשר שלטה על המעבר החשוב, והמניע לקרבות הרבים שהיו בה ובסביבתה לאורך הדורות
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 40-39
.

היישוב בתל מְגִדּוֹ (לשעבר מֻתֶסֶלִּם) נוסד באלף ה-4 לפנה"ס (התקופה הכלכוליתית). התל הוא גדול (כ-60 דונם) ונישא כיום לגובה של כ-60 מטר מעל סביבתו. בתקופת הברונזה הקדומה שהחלה לקראת ראשית האלף ה-3 הוקם מתחם מקודש עם מקדש, במה פולחנית עגולה גדולה (ראו צילום) וחומת אבנים עבה ביותר (עד 8 מטר). יישוב זה חרב במחצית האלף ה-3 והתחדש לקראת סוף האלף ה-3 (תקופת הברונזה התיכונה) והוקמו בו אז מקדשים חדשים, וחומת לבני טיט ובה שער להולכי רגל ובו מגדלים. בתקופה זו כבר שלטו המִצְרִים במְגִדּוֹ, כפי שמעידות כמה מצבות מצריות שנחשפו בתל, וחלק של פסל של תחותיחתפּ המזוהה עם השר המִצְרִי שהיה אחראי על המחוזות של מצרים באסיה באותם ימים
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 614
. במאות ה-18-16 שלטו במְגִדּוֹ בני החיקסוס. החיקסוס היו זרים שהשתלטו על מצרים במאה ה-18 לפנה"ס, ושלטו בה כ-160 שנים עד שגורשו ממנה בימי פרעה יעחמס הראשון. תל מְגִדּוֹ היה מבוצר אז בחוזקה בסגנון האופנייני להם עם חומה עבה וחלקלקה, ושער גדול חדש שהותאם לכניסת מרכבות סוסים ולידו ארמון.

באמצע המאה ה-15 לפנה"ס מרדו ערים רבות בכנען כנגד השלטון המצרי ופרעה תחותימס ה-3 יצא למסע כיבוש בארץ (1468 לפנה"ס), שתולדותיו תועדו בכתובות מהתקופה. כשהצבא המצרי הגיע עד אזור השרון התלבטו המלך ומפקדיו באיזה מסעיפי דרך הים עדיף להמשיך, ולבסוף בחרו בוואדי עארה למרות הסיכון שבדבר, וכך הפתיעו וניצחו את הכנענים בקרב ליד מְגִדּוֹ, ואחרי מצור של 7 חודשים כבשו גם את העיר עצמה, וביססו אח"כ גם את השלטון המצרי בכנען לשנים רבות
[4]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 127-125
. גם אמנחותפ ה-2, בנו של תחותימס, המשיך לעבור בארץ עם צבאותיו וחנה באזור מְגִדּוֹ. מתקופה זו שרדו כמה מכתבים שנשלחו למושל תַּעְנַךְ מ"אמנחתפ" (מצרי רם מעלה, שיש המזהים אותו עם יורש העצר אמנחותפ ה-2) ובו נדרש מושל תַּעְנַךְ בתקיפות לשלוח מיסים ותגבורת למְגִדּוֹ הסמוכה ולעַזָּה. מְגִדּוֹ נזכרת גם בכמה ממכתבי אל עמארנה
[*]אוסף גדול של "מכתבים" מהמאה ה-14 לפנה"ס שנכתבו למלכי מצרים בעיקר ממנהיגים באזור כנען וסוריה.
שנשלחו מבִּירִידְיָה שליט מְגִדּוֹ לפרעה אמנחותפ ה-3 או ה-4, ובהם הוא מתלונן על הצקות של בני החַ'בִּרוּ\עפירו (כינוי לקבוצת אנשים מסטטוס חברתי מסוים או נוודים), של זַתַתְּנַ מלך עַכּוֹ ושל לַבְּאַי מלך שְׁכֶם שאף צר על מְגִדּוֹ בשלב מסוים. פרעה זימן את לַבְּאַי לבירור במצרים אך לַבְּאַי נרצח בדרכו לשם, ובִּירִידְיָה כתב לפרעה שלא היה לו חלק בכך. מְגִדּוֹ נזכרת אח"כ גם בכתבים מימי רַעְמְסֵס ה-2 (מאה 13 לפנה"ס), ובתל עצמו נמצאו כתובות של רַעְמְסֵס ה-3 וה-6.

על פי המסופר במקרא, מְגִדּוֹ הכנענית כאמור לא נכבשה בימי ההתנחלות בארץ, אך נכללה מאוחר יותר בממלכת שְׁלֹמֹה. על פי הממצא בתל מְגִדּוֹ, העיר חרבה לקראת סוף המאה ה-12 לפנה"ס, ואחריה היישוב בתל היה כפרי וללא ביצורים או בנייה ציבורית כבעבר, והחרסים מתקופה זו אופייניים לתקופת ההתנחלות של בני ישראל. בימי המלוכה נבנו הביצורים החדשים של מְגִדּוֹ. בחָצוֹר, מְגִדּוֹ ובגָּזֶר, שלושתן ערים חשובות בצמתי דרכים מרכזיות בארץ, נמצאו שערים חזקים מהמאה ה-10 לפנה"ס (תקופת הברזל) בעלי מבנה מיוחד וזהה, וההשערה היא שהדבר מעיד על בנאי משותף מימי שְׁלֹמֹה, בהתאם למסופר בספר מְלָכִים (ראו למעלה)
[7]חצור "ראש כל הממלכות האלה", יגאל ידין, ספרית מעריב, תל אביב, 1975, עמוד 205-200
. אך יש המערערים על זיהוי זה ומשייכים את השער לימי יָרָבְעָם ה-2 במאה ה-8 לפנה"ס. בתקופת המלוכה (ואולי אף מוקדם יותר) הוקמה מערכת המים של העיר שכללה בתחילה מעבר סתרים אל המעיין שמחוץ לחומות, ואח"כ פיר בעומק של כ-25 מטר שהוביל למנהרה ארוכה אשר הובילה למעיין, כדי לאפשר אספקת מים לעיר גם בימי מצור. המעיין הוסתר מבחוץ בקיר אבן ענק, ומי המעיין זרמו במנהרה המשופעת קלות לאורך כ-70 מטר עד לתחתית הפיר (ראו צילום).

מְגִדּוֹ נזכרת ברשימה המופיעה בתבליט על קיר מקדש אמון בכַּרְנָכּ יחד עם ערים נוספות שנכבשו במהלך מסע הכיבוש של פרעה שישק בארץ בימי רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה (925~ לפנה"ס). מְגִדּוֹ נבנתה שוב במהירה עם ארמון ומערכות ביצורים, והיתה לעיר רכב חשובה בימי אַחְאָב מלך יִשְׂרָאֵל, ממנה נחשפו בתל שני מתחמי אורוות (ראו צילום) ובהם מקום לכמעט 500 סוסים. מְגִדּוֹ הישראלית חרבה כליל כנראה במסע הכיבוש של תגלת פלאסר ה-3 מלך אַשּׁוּר (733/2 לפנה"ס) ונבנתה שוב כבירת המחוז האשורי באזור עמק יזרעאל והגליל, עם רחובות מסודרים בשתי וערב ועם זוג ארמונות. עם נפילת אַשּׁוּר בידי בָּבֶל חזרה שוב מְגִדּוֹ לזמן מה לידי מלכי יְהוּדָה, ויֹאשִׁיָּהוּ כאמור נפל במְגִדּוֹ בנסיונו לחסום את דרכו של פַרְעֹה נְכֹה שם. היישוב בתל התדלדל אח"כ והאתר ננטש לגמרי במהלך התקופה הפרסית (שיבת ציון - מאות 6-4 לפנה"ס)
[9]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 630-613
.
פרקים המזכירים את מְגִדּוֹ
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על מְגִדּוֹ באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.
טיולים באזור: גן לאומי תל מגידו, באתר רשות הטבע והגנים
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Meggido altar. By James Emery from Douglasville, United States, [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
במה פולחנית גדולה מהתקופה הכנענית
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The southern stables. By Carole Raddato from FRANKFURT, Germany, [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
האוּרְווֹת הדרומיות, המשוערות כשייכות לימי המלך אַחְאָב
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Megido 2. By עומר מרקובסקי, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
מנהרה במערכת המים של תל מְגִידוֹ