עַלַמַּפָּה

המחצית הראשונה של ספר דָּנִיֵּאל (פרקים א-ו) מספרת את עלילות דָּנִיֵּאל ורֵעָיו חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל, ועֲזַרְיָה, בחצרות מלכי בָּבֶל ופָרָס. בד"כ דָּנִיֵּאל וידידיו נחלצים מצָרָה, או מפרשים חלום בעזרת ה', והמלך מכיר בגדולת ה' ומקדם את מעמדם של החברים.

מעשה הזרעים והמים: הספר מתחיל כשנְבוּכַדְנֶאצַּר מלך בָּבֶל מצווה למצוא ולחנך במשך 3 שנים ילדים יהודים כדי שיעמדו לפניו בארמונו, וביניהם דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל, ועֲזַרְיָה. דָּנִיֵּאל לא רוצה לאכול מהמזון הלא כשר המוגש להם, והם מקבלים רק זרעים ומים למשך 10 ימים, שבסופם הם נראים בריאים יותר מכל שאר הילדים.

חלום הפסל: נְבוּכַדְנֶאצַּר חולם חלום ומְצַוֶה על חכמי בָּבֶל לפרש לו אותו, למרות שהוא לא זוכר את תוכנו, וָלֹא הוא יוציא אותם להורג. הם לא מצליחים, ומתחילות ההוצאות להורג עד שדָּנִיֵּאל מגלה שהמלך חלם על פסל מ-4 חלקים, אשר נהרס ע"י אבן שהופכת להר. הפירוש הוא שממלכת נְבוּכַדְנֶאצַּר (הזהב) תוחלף בממלכות הולכות ופוחתות, ולבסוף תבוא ממלכה שתשאר לנצח.

רֵעֵי דָּנִיֵּאל בכִּבְשַׁן האֵשׁ: נְבוּכַדְנֶאצַּר עשה פסל זהב ענק ומצווה על כולם להשתחוות אליו, וָלֹא הם יושלכו לכִּבְשַׁן האֵשׁ. כולם משתחווים מלבד 3 רֵעֵי דָּנִיֵּאל. המלך מְצַוֶה להסיק את האֵשׁ בכִּבְשָׁן פי 7 מהדרוש, ומְצַוֶה על חיילים לכפות את החברים ולהשליכם לאֵשׁ בבגדי החצר המפוארים שלהם. כך נעשה, אבל החיילים מתים מעוצמת האֵשׁ, בעוד החברים נראים מהלכים חופשי באֵשׁ ואיתם מלאך.

חלום העץ הגדול: נְבוּכַדְנֶאצַּר חולם על עץ מפואר, שיוּפַּל ויושם בכבלים בשדה, שם יֹאכַל עֵשֶׂב יחד עם שאר חיות השדה. דָּנִיֵּאל מפרש שהעץ הוא המלך, שתיטרף עליו דעתו ויגורש לחיות בין חיות השדה ל-7 שנים. אז הוא יכיר בשלטון ה' וישוב למלוך.

מִשְׁתֶּה בֵּלְשַׁאצַּר: המלך בֵּלְשַׁאצַּר עשה מִשְׁתֶּה וצִוָּה להביא את כלי המקדש שלקח נְבוּכַדְנֶאצַּר אביו מהמקדש, כדי לשתות בהם יין. אז הופיעו אֶצְבְּעוֹת שהחלו לכתוב על הקיר: "מְנֵה מְנֵה תְּקֵל וּפַרְסִין". דָּנִיֵּאל מפרש שה' מנה את ימי מלכותו של המלך, והם הסתיימו. המלך נשקל במֹאזְנַיִם ונמצא שחטאיו כבדים מזכויותיו. לכן נִפְרְסָה מלכותו שתמסר לידי ממלכות מָדַי וּפָרָס. בֵּלְשַׁאצַּר מת עוד באותו הלילה.

דָּנִיֵּאל בגּוֹב הָאֲרָיוֹת: השָׂרִים של המלך דָּרְיָוֶשׁ מלשינים על דָּנִיֵּאל שהוא מתפלל לה', בניגוד לצו המלך שאין להתפלל במשך חודש. המלך נאלץ להשליכו לגּוֹב הָאֲרָיוֹת (בניגוד לרצונו), אבל מלאך סגר את פִּי האריות ודָּנִיֵּאל ניצל. המלך משליך לגּוֹב את אויבי דָּנִיֵּאל ומשפחותיהם.

---

במחצית השנייה של הספר, מסופר על חזיונות שחוזה וחולם דָּנִיֵּאל אשר מראים לו את תולדות העמים הצפויים להתרחש, את היִסּוּרִים הצפויים של עם יִשְׂרָאֵל, ואת גאולתו באחרית הימים. הנבואות נמסרות בלשון סתומה, בלי להזכיר שמות מלכים ספציפים, אך מספר את עלילותיהם, לפעמים בפירוט רב. נעשו נסיונות רבים לפרש את הדברים הסתומים, והפירוש המפורט כאן עוקב אחרי זה הניתן בכרך של ספרי עֶזְרָא ונְחֶמְיָה מתוך סדרת עולם התנ"ך.

החזיונות מתארים את נפילת האימפריה הפרסית בידי יָוָן\אָלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדּוֹן (בחזון 4 החיות העולות מן הים, ובחזון האַיִל וצְפִיר עִזִּים), שאח"כ תתפצל מלכותו ל-4 ממלכות (ארבע הממלכות העיקריות שקמו אחרי מות אלכסנדר, במלחמות הדיאדוכים). מובאת בפירוט רב רשימת המלחמות בין מלכות בית סלאוקוס באסיה וסוריה (מלך הַצָּפוֹן), ובין בית תַּלְמַי במִצְרַיִם (מלך הַנֶּגֶב). החזיונות מפרטים במיוחד את מלחמות אנטיוכוס השלישי ואנטיוכוס הרביעי, וחילול הקודש והעינויים שגרם זה האחרון לארץ ולעַם. מפורטים גם חישובי ימי הגאולה בחזון 70 השָׁבֻעִים, ובמפגשים של דָּנִיֵּאל עם המלאך גַּבְרִיאֵל והמלאך מִיכָאֵל (המלאך השומר על יִשְׂרָאֵל) על גדות החִדָּקֶל והיְאֹר. הגאולה ותחיית המתים תָּבֹאֲנָה 3 וחצי שנים אחרי הפסקת קורבן התמיד במקדש והצבת פסל אלילי שם (ע"י אנטיוכוס).