וְאֵת יֶתֶר הֶהָמוֹן הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים (י"א)
וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו (ז)
|
|
סיכום
נְבוּכַדְנֶאצַּר צָר על יְרוּשָׁלַיִם, ואחרי כ-18 חודשים החומות מובקעות. צִדְקִיָּהוּ בורח אך נתפס, בניו נשחטים לפניו והוא מעוור ונלקח לבָּבֶל. נְבוּזַרְאֲדָן שורף את המקדש, הורס את העיר ומַגְלֶה את הפליטים. גְּדַלְיָהוּ מופקד על הנותרים, אבל נרצח ושאר הָעָם בורח למִצְרָיִם. אֱוִיל מְרֹדַךְ מלך בָּבֶל משחרר את יְהוֹיָכִין ומיטיב עִמּוֹ.
תקציר
| יְרוּשָׁלַיִם נכבשת וגורלו של צִדְקִיָּהוּ: המצור על יְרוּשָׁלַיִם מתחיל בשנה ה-9 למלכותו של צִדְקִיָּהוּ, ב-י' בטֵבֵת [*]נִיסָן הוא החודש הראשון, כך שטֵבֵת הוא החודש ה-10. מדובר בינואר שנת 587 לפנה"ס. , כשנְבוּכַדְנֶאצַּר מגיע ליְרוּשָׁלַיִם ומחנה את כל צבאו על העיר ובונה חומת דָּיֵק[*]הדָּיֵק הוא כנראה מונח המתייחס למערכת המצור הכוללת את החומה והמגדלים המקיפים את העיר הנצורה. מסָבִיב לה. המָּצוֹר נמשך עד לשנה ה-11\עַשְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה למלכות צִדְקִיָּהוּ[*]כלומר המָּצוֹר נמשך 18 חודשים, עד ליוני שנת 586 לפנה"ס . |
| א וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלִַם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב. ב וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ. |
| ב-ט' לחודש [*]החודש ה-4, הוא תַּמּוּז, לפי גרסת ספר יִרְמְיָהוּ מתחזק הָרָעָב בָּעִיר ולא נותר עוד לֶחֶם לאוכלוסיה-הפשוטה\עַם-הָאָרֶץ. חומות העיר מובקעות וכל הצבא שבעיר בורח ממנה במהלך הַלַּיְלָה דרך השַׁעַר שבחומה הכפולה שהיתה באזור גַּן הַמֶּלֶךְ. צבא הכַשְׂדִּים
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ"ב פסוק ו: ו
בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ.
[*]אחד מהעמים החשובים בממלכה הבָּבְלִית, אשר נזכרים לעתים כשם נרדף לבָּבְלִים עדיין הקיף את העיר הנצורה ולכן צִדְקִיָּהוּ נמלט מזרחה לדֶּרֶךְ היורדת לעֲרָבָה. |
| ג בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ. ד וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַלַּיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל גַּן הַמֶּלֶךְ וְכַשְׂדִּים עַל הָעִיר סָבִיב וַיֵּלֶךְ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. |
| צבא הכַּשְׂדִּים רודף אחרי צִדְקִיָּהוּ ומשיג אותו באזור יְרִיחוֹ, וכל חיל המשמר שלו נוטש אותו ובורח לכל עֵבֶר. הבָּבְלִים תופסים את צִדְקִיָּהוּ ומעלים אותו לרִבְלָה כדי לעמוד שם למשפט בפני נְבוּכַדְנֶאצַּר. הבָּבְלִים שוחטים את בני צִדְקִיָּהוּ מול פניו ואז נְבוּכַדְנֶאצַּר מצווה לעוור את עיניו, ולקחת אותו אסור בְּכַבְלֵי נחושת לבָּבֶל. |
| ה וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחַר הַמֶּלֶךְ וַיַּשִּׂגוּ אֹתוֹ בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ וְכָל חֵילוֹ נָפֹצוּ מֵעָלָיו. ו וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה וַיְדַבְּרוּ אִתּוֹ מִשְׁפָּט. ז וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ בָּבֶל. |
| שריפת המקדש וביזת כלי הקודש: ב-ז' באָב [*]נִיסָן הוא החודש הראשון, כך שאָב הוא החודש ה-5 בשנה ה-19 למלכות נְבוּכַדְנֶאצַּר[*]שנת 586 לפנה"ס מגיע ליְרוּשָׁלַיִם נְבוּזַרְאֲדָן שר הטַבָּחִים של נְבֻכַדְנֶאצַּר[*]השר הממונה על המזון או אולי השר האחראי על הריגת\טֶבַח המוצאים להורג? . הוא שורף את המקדש, את הארמון ואת שאר בתי העיר, כולל את בתי העשירים, והחיילים הכַּשְׂדִּים שבאו אִתּוֹ מְנַתְּצִים את החומות שמסביב לעיר. |
| ח וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם. ט וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ. י וְאֶת חוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב נָתְצוּ כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר רַב טַבָּחִים. |
| נְבוּזַרְאֲדָן מוציא לגלות את הפליטים שנותרו בעיר, את התושבים שהסגירו את עצמם לנְבוּכַדְנֶאצַּר, ואת שאר המוני התושבים של הממלכה, ומשאיר באָרֶץ רק את העניים כדי שימשיכו לעבוד את האדמה ככֹרְמִים ויוגְבִים [*]עובדי אדמה . |
| יא וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עַל הַמֶּלֶךְ בָּבֶל וְאֵת יֶתֶר הֶהָמוֹן הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים. יב וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים. |
| החיילים הכַשְׂדִּים של נְבוּזַרְאֲדָן שוברים את עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת [*]מדובר בזוג העמודים יָכִין ובֹּעַז ששְׁלֹמֹה הציב בפתח המקדש , את הַמְּכֹנוֹת
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוקים ט"ו, כ"א: טו
וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי.
... כא
וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז.
[*]אומן הנחושת חִירָם עשה עבור החצר של מקדש שְׁלֹמֹה 10 מְּכֹנוֹת מרובעות מנְחֹשֶׁת בעלות מִסְגְּרֹת וגלגלים, כשעל כל מכונה הונח כִּיּוֹר לשימוש הכהנים ואת יָם הַנְּחֹשֶׁת
[^]
מְלָכִים-א פרק ז
.[*]חִירָם גם עשה עבור החצר של המקדש את הַיָּם - מֵיכָל מים גדול ועגול מנחושת יצוקה, שהונח על בסיס שנישא על 12 פִּסְלֵי בָּקָר שהיו במקדש, ולוקחים לבָּבֶל את הַנְּחֹשֶׁת שממנה הם היו עשויים. הם בוזזים גם את כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת ששימשו את הכוהנים ששירתו במקדש כולל את הַסירים\סִּירֹת
[^]
מְלָכִים-א פרק ז
.[*]אולי מדובר בכִּיּוֹרִים ששימשו כסירים לבישול בשר הקורבנות ואת הַיָּעִים[*]מגרפות לגריפת הדשן מהמזבח, בדומה ליָּעִים שהיו במִּשְׁכָּן , ואת כְּלֵי הזָהָב כולל את הַמְזַמְּרוֹת
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ח פסוק ג: ג
וַיַּעַשׂ אֶת כָּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ אֶת הַסִּירֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת אֶת הַמִּזְלָגֹת וְאֶת הַמַּחְתֹּת כָּל כֵּלָיו עָשָׂה נְחֹשֶׁת.
[*]יש המזהים את הַמְזַמְּרוֹת ככלי חיתוך כמו ביְשַׁעְיָהוּ פרק ב פסוק ד , הַכַּפּוֹת
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ב פסוק ד: ד
וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
, אשר שימשו אולי לחיתוך פתילות המנורה, ויש המזהים אותן ככלי זֶמֶר ונגינה[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-א עמ' 84 [*]הַכַּפּוֹת שימשו להנחת הקְטֹרֶת על מזבח הקְטֹרֶת , הַמַּחְתּוֹת
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק ז פסוק פ"ו: פו
כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה.
[*]כלים ששימשו לגרוף\לחתות את האפר והגחלים ממזבח הקְטֹרֶת והַמִּזְרָקוֹת
[^]
וַיִּקְרָא פרק י פסוק א: א
וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְהוָה אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם.
[*]כְּלֵי אגירה לדם מהם היו זורקים אֶת הַדָּם מסָבִיב למִּזְבֵּחַ הגדול, כפי שצויין ברשימת כלי המִּשְׁכָּן , ונְבוּזַרְאֲדָן לוקח את הזָהָב והכֶּסֶף מהם הם היו עשויים
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ז פסוק ג: ג
וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ט פסוק ט"ז: טז
וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאָיִל וְלָקַחְתָּ אֶת דָּמוֹ וְזָרַקְתָּ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
, וגם כלי דומה מזָהָב ששימש את מזבח הקְטֹרֶת, שגם אותו היו מכפרים בדם ביום הַכִּפֻּרִים
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוק י: י
וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה.
[*]העמודים, הַמְּכֹנוֹת, היָם, הַסִּירוֹת, הַיָּעִים והַמִּזְרָקוֹת של מזבח הַנְּחֹשֶׁת הגדול נמנים בין כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת שעשה אומן הַנְּחֹשֶׁת חִירָם עבור מקדש שְׁלֹמֹה .
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוקים מ"ג-מ"ה: מג
וְאֶת הַמְּכֹנוֹת עָשֶׂר וְאֶת הַכִּיֹּרֹת עֲשָׂרָה עַל הַמְּכֹנוֹת.
מד
וְאֶת הַיָּם הָאֶחָד וְאֶת הַבָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר תַּחַת הַיָּם.
מה
וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וְאֵת כָּל הַכֵּלִים האהל [הָאֵלֶּה] אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה נְחֹשֶׁת מְמֹרָט.
, והַמְזַמְּרוֹת, הַכַּפּוֹת, הַמַּחְתּוֹת, והַמִּזְרָקוֹת של מזבח הקְטֹרֶת המוזהב נמנים על כְּלֵי הַזָהָב שעשה שְׁלֹמֹה בעצמו
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוקים מ"ח-נ: מח
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב.
מט
וְאֶת הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם זָהָב.
נ
וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב.
. |
| יג וְאֶת עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה וְאֶת הַמְּכֹנוֹת וְאֶת יָם הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה שִׁבְּרוּ כַשְׂדִּים וַיִּשְׂאוּ אֶת נְחֻשְׁתָּם בָּבֶלָה. יד וְאֶת הַסִּירֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמְזַמְּרוֹת וְאֶת הַכַּפּוֹת וְאֵת כָּל כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם לָקָחוּ. טו וְאֶת הַמַּחְתּוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת אֲשֶׁר זָהָב זָהָב וַאֲשֶׁר כֶּסֶף כָּסֶף לָקַח רַב טַבָּחִים. |
| משקל הנְחֹשֶׁת שנלקחה מזוג העמודים, מהַיָּם הָאֶחָד, מ(-10) הַמְּכֹנוֹת ומכָּל שאר הַכֵּלִים של מקדש שְׁלֹמֹה שנזכרו היה רב מכדי לשקול אותם. כל אחד מזוג העמודים היה בגובה 18 אַמָּה [*]האַמָּה משוערת כמידת אורך של כחצי מטר. ראו רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה. , ובראשו כֹתֶרֶת נְחֹשֶׁת בגובה 3 אַמָּה, עם שְׂבָכָה שסביבה היו קישוטים דמויי רימונים שכיסו את הכותרת[*]לפי תיאור העמודים במְלָכִים-א פרק ז פסוקים ט"ו-י"ח .
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוקים ט"ו-י"ח: טו
וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי.
טז
וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים מֻצַק נְחֹשֶׁת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.
יז
שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.
יח
וַיַּעַשׂ אֶת הָעַמּוּדִים וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָרִמֹּנִים וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.
כל כֹּתֶרֶת נְחֹשֶׁת היתה בגובה 5 אַמּוֹת, וכוסתה בשְׂבָכָה עשוייה מ-7 שַׁרְשְׁרוֹת עשויות מחוטים\גְּדִלִים של נְחֹשֶׁת, כשעל כל שְׂבָכָה היו שני טורים של קישוטים דמויי רימונים שכיסו את הכותרת. |
| טז הָעַמּוּדִים שְׁנַיִם הַיָּם הָאֶחָד וְהַמְּכֹנוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה לֹא הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֹשֶׁת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה. יז שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְכֹתֶרֶת עָלָיו נְחֹשֶׁת וְקוֹמַת הַכֹּתֶרֶת שָׁלֹשׁ אמה [אַמּוֹת] וּשְׂבָכָה וְרִמֹּנִים עַל הַכֹּתֶרֶת סָבִיב הַכֹּל נְחֹשֶׁת וְכָאֵלֶּה לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי עַל הַשְּׂבָכָה. |
| ראשי הָעָם מוצאים להורג: נְבוּזַרְאֲדָן לוקח את ראשי הָעָם ששכנו באזור הר הבית, כולל את שְׂרָיָה הכֹּהֵן הגדול ואת סגנו צְפַנְיָהוּ [*]כֹּהֵן המִשְׁנֶה לכֹּהֵן הגדול, כמו במְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק ד ואת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק ד: ד
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל יְהוָה אֵת כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם וַיִּשְׂרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן וְנָשָׂא אֶת עֲפָרָם בֵּית אֵל.
[*]מדובר ב-3 הַכֹּהֲנִים שהופקדו על משמר 3 הכניסות לחצר הפנימית שהקיפה את המקדש , ומאזור הָעִיר הוא לקח את הסָרִיס שהופקד על החיילים, יחד עם עוד 5 אנשים המקורבים לצִדְקִיָּהוּ, ואת הפקיד האחראי על מפקד החיילים מעַם הָאָרֶץ, ועוד 60 מבני עַם הָאָרֶץ ששכנו בָּעִיר.[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 558-557 . הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף נזכרו כאוספי התרומות לבֶּדֶק הַבָּיִת במקדש בימי יְהוֹאָשׁ
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ב פסוק י: י
וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ בימין [מִיָּמִין] בְּבוֹא אִישׁ בֵּית יְהוָה וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית יְהוָה.
ויֹאשִׁיָּהוּ
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ב פסוק ד: ד
עֲלֵה אֶל חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְיַתֵּם אֶת הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר אָסְפוּ שֹׁמְרֵי הַסַּף מֵאֵת הָעָם.
מַלְכֵי יְהוּדָה. |
| יח וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף. יט וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר הוּא פָקִיד עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר וְאֵת הַסֹּפֵר שַׂר הַצָּבָא הַמַּצְבִּא אֶת עַם הָאָרֶץ וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בָּעִיר. |
| נְבוּזַרְאֲדָן מוביל את כל השבויים הללו למשפט מול נְבוּכַדְנֶאצַּר ברִבְלָה שבתחום השלטון של העיר חֲמָת, ונְבוּכַדְנֶאצַּר הורג\מכה אותם שם, ומוציא לגלות את כל תושבי ממלכת יְהוּדָה. |
| כ וַיִּקַּח אֹתָם נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים וַיֹּלֶךְ אֹתָם עַל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה. כא וַיַּךְ אֹתָם מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְמִיתֵם בְּרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ. |
| גְּדַלְיָהוּ מופקד על הפליטים ונרצח: נְבוּכַדְנֶאצַּר מפקיד את גְּדַלְיָהוּ על שארית הַפְּלֵטָה שהוא לא הוציא לגָּלוּת. כל מפקדי הצבא ושאר הָאֲנָשִׁים שנותרו בארץ שמעו שגְּדַלְיָהוּ הופקד על הפליטים ובאו אליו למִּצְפָּה, ואִתָּם באו גם יִשְׁמָעֵאל, יוֹחָנָן, שְׂרָיָה בֶּן נְטֹפָה ויַאֲזַנְיָהוּ בֶּן מַעֲכָה יחד עם החיילים שתחת פִּיקּוּדָם. |
| כב וְהָעָם הַנִּשְׁאָר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה אֲשֶׁר הִשְׁאִיר נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיַּפְקֵד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן. כג וַיִּשְׁמְעוּ כָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים הֵמָּה וְהָאֲנָשִׁים כִּי הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּבֹאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּה וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וּשְׂרָיָה בֶן תַּנְחֻמֶת הַנְּטֹפָתִי וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶּן הַמַּעֲכָתִי הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם. |
| גְּדַלְיָהוּ נשבע למפקדים הללו וּלְחַיָּלֵיהֶם שֶׁאַל להם לפחוד מנציגי השלטון הכַּשְׂדִּי\בָּבְלִי [*]כלומר גְּדַלְיָהוּ מנסה לשכנע את מפקדי הגדודים שהצטרפו אליו שהבָּבְלִים לא יענישו גם אותם כפי שהענישו את השבויים שהוצאו להורג ברִבְלָה , ושהם יכולים להשאר ולשבת בבטחה בָאָרֶץ, לעבוד את מֶלֶךְ בָּבֶל ולהנות מטוּב חַיֵּיהֶם כאן. |
| כד וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ וּלְאַנְשֵׁיהֶם וַיֹּאמֶר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מֵעַבְדֵי הַכַּשְׂדִּים שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִטַב לָכֶם. |
| בחודש תִּשְׁרֵי [*]נִיסָן הוא החודש הראשון, כך שתִּשְׁרֵי הוא החודש ה-7 בא יִשְׁמָעֵאל, שהיה מזרע בֵּית דָּוִד, יחד עם עוד 10 מאנשיו, והם הורגים את גְּדַלְיָהוּ יחד עם נציגי הַיְּהוּדִים והַבָּבְלִים\כַּשְׂדִּים שהיו אִתּוֹ במִּצְפָּה. כל הָעָם שהיו עם גְּדַלְיָהוּ, מִפְּשׁוּטֵי הָעָם ועד המנהיגים ומפקדי הצבא, נמלטו למִצְרָיִם, כי פחדו שהכַשְׂדִּים יענישו אותם על רצח נציגיהם. |
| כה וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶּן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּמֹת וְאֶת הַיְּהוּדִים וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּצְפָּה. כו וַיָּקֻמוּ כָל הָעָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים וַיָּבֹאוּ מִצְרָיִם כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים. |
| תולדות יְהוֹיָכִין בגולה: 37 שנים לאחר שיְהוֹיָכִין יצא לגלות [*]כלומר בשנת 560-561 לפנה"ס ב-כ"ז באֲדָר[*]נִיסָן הוא החודש הראשון, כך שאֲדָר הוא החודש ה-12 אֱוִיל מְרֹדַךְ מלך בָּבֶל[*]בנו ויורשו של נְבֻכַדְנֶאצַּר העלה את מעמדו של יְהוֹיָכִין[*]"נשא את ראשו", כמו שעשה פַרְעֹה לשַׂר הַמַּשְׁקִים כשהוציא אותו מהכֶּלֶא ושחרר אותו מהכֶּלֶא. הוא דיבר אִתּוֹ בטוּב לב, והושיב אותו במקום המכובד ביותר בין שאר הַמְּלָכִים הגולים שישבו בְּבָבֶל.
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק מ פסוק י"ג: יג
בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ.
|
| כז וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מָלְכוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה מִבֵּית כֶּלֶא. כח וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת וַיִּתֵּן אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּבָבֶל. |
| אֱוִיל מְרֹדַךְ החליף\שינה את בגדי האסירים שלבש יְהוֹיָכִין עד כה, ונתן לו לסעוד מולו על שולחן הַמֶּלֶךְ כל יום במהלך כל חייו. |
| כט וְשִׁנָּא אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו. ל וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ כֹּל יְמֵי חַיָּו. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ו- ז | וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה, וַיְדַבְּרוּ אִתּוֹ מִשְׁפָּט. וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו, וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר, וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ בָּבֶל. |
| ח- ט | וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ ... בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם. וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ. |
| כ"ז- כ"ח | וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה... נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מָלְכוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה מִבֵּית כֶּלֶא. וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת, וַיִּתֵּן אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּבָבֶל. |
שושלת שָׁפָן הסופר