|
|
סיכום
נְבֻכַדְנֶאצַּר צר על יְרוּשָׁלִַם ואחרי כ18 חודש החומות מובקעות. צִדְקִיָּהוּ בורח אך נתפש, בניו נשחטים לפניו והוא מעוור ונלקח לבָּבֶל. נְבוּזַרְאֲדָן שורף את המקדש, הורס את העיר ומגלה את השורדים בה. אֱוִיל מְרֹדַךְ מלך בָּבֶל משחרר ומיטיב עם יְהוֹיָכִין.
תקציר - הפסוקים הצבועים (כמעט כל הפרק) הם חזרה כמעט מדויקת על חלקים ממְלָכִים-ב כ”ד-כ"ה (הפרק רק מוסיף פרטים על כלי המקדש שנבזזו ועל הגלויות).
| צִדְקִיָּהוּ מולך מגיל 21 במשך 11 שנה וחוטא לה'. הוא מורד במלך בָּבֶל. הפסוקים הם חזרה על מְלָכִים-ב כ”ד פסוקים י"ח-כ. |
| א בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חמיטל [חֲמוּטַל] בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה. ב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָקִים. ג כִּי עַל אַף יְהוָה הָיְתָה בִּירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה עַד הִשְׁלִיכוֹ אוֹתָם מֵעַל פָּנָיו וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל. |
| המצור על ירושלים נמשך כ-18 חודשים: מי' טבת שנה 9 למלכות צִדְקִיָּהוּ (ינואר 587 לפנה"ס) אז החל נְבֻכַדְנֶאצַּר לצור על יְרוּשָׁלִַם, ועד הבקעת העיר בט' תמוז שנת 11 (עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה) לצִדְקִיָּהוּ (יוני 586 לפנה"ס), בזמן ששרר בעיר רעב קשה. הצבא והמלך ברחו בלילה דרך גן המלך לערבה. הבבלים השיגו אותם באזור יריחו. צִדְקִיָּהוּ נשפט בפני נְבֻכַדְנֶאצַּר ברִבְלָה שם בניו נשחטו מולו, ניקרו את עיניו, ומשם הובל בשלשלאות לבית הכלא\הַפְּקֻדֹּת בבָּבֶל. הפסוקים הם חזרה על מְלָכִים-ב כ”ה פסוקים א-ז. |
| ד וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלִַם וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב. ה וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ. ו בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ. ז וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל גַּן הַמֶּלֶךְ וְכַשְׂדִּים עַל הָעִיר סָבִיב וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. ח וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּשִּׂיגוּ אֶת צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹת יְרֵחוֹ וְכָל חֵילוֹ נָפֹצוּ מֵעָלָיו. ט וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים. י וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו וְגַם אֶת כָּל שָׂרֵי יְהוּדָה שָׁחַט בְּרִבְלָתָה. יא וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה וַיִּתְּנֵהוּ בבית [בֵית] הַפְּקֻדֹּת עַד יוֹם מוֹתוֹ. |
| בי' באב מגיע נְבוּזַרְאֲדָן שר הטבחים של נְבֻכַדְנֶאצַּר ושורף את המקדש ואת בתי יְרוּשָׁלִַם. הוא מנתץ את החומות, ובוזז את המקדש - כולל עמודי הנחושת (גבה 18 אמה, עם כותרת ושבכת רִמּוֹנִים), וכלי הפולחן מכסף וזהב. על פי הכתוב, נְבוּזַרְאֲדָן גם לקח את 12 הפרים שהחזיקו את הַיָּם. אך יתכן שמדובר בטעות, כיוון שלפי מְלָכִים-ב ט"ז פסוק י"ז, כבר המלך אָחָז הסיר את הַיָּם מהפרים והניח אותו על הריצפה. השורדים בעיר והמון הנכנעים מוגלים ומושארים רק דַּלַּת העם לעבוד בכרמים ובשדות. הפסוקים הם חזרה על מְלָכִים-ב כ”ה פסוקים ח-י"ז. |
| יב וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם. יג וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ. יד וְאֶת כָּל חֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב נָתְצוּ כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר אֶת רַב טַבָּחִים. טו וּמִדַּלּוֹת הָעָם וְאֶת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֵת יֶתֶר הָאָמוֹן הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים. טז וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים. יז וְאֶת עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לְבֵית יְהוָה וְאֶת הַמְּכֹנוֹת וְאֶת יָם הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה שִׁבְּרוּ כַשְׂדִּים וַיִּשְׂאוּ אֶת כָּל נְחֻשְׁתָּם בָּבֶלָה. יח וְאֶת הַסִּרוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמְזַמְּרוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקֹת וְאֶת הַכַּפּוֹת וְאֵת כָּל כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָהֶם לָקָחוּ. יט וְאֶת הַסִּפִּים וְאֶת הַמַּחְתּוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַמְּנֹרוֹת וְאֶת הַכַּפּוֹת וְאֶת הַמְּנַקִיוֹת אֲשֶׁר זָהָב זָהָב וַאֲשֶׁר כֶּסֶף כָּסֶף לָקַח רַב טַבָּחִים. כ הָעַמּוּדִים שְׁנַיִם הַיָּם אֶחָד וְהַבָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר נְחֹשֶׁת אֲשֶׁר תַּחַת הַמְּכֹנוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה לֹא הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֻשְׁתָּם כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה. כא וְהָעַמּוּדִים שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קומה [קוֹמַת] הָעַמֻּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יְסֻבֶּנּוּ וְעָבְיוֹ אַרְבַּע אַצְבָּעוֹת נָבוּב. כב וְכֹתֶרֶת עָלָיו נְחֹשֶׁת וְקוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאַחַת חָמֵשׁ אַמּוֹת וּשְׂבָכָה וְרִמּוֹנִים עַל הַכּוֹתֶרֶת סָבִיב הַכֹּל נְחֹשֶׁת וְכָאֵלֶּה לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי וְרִמּוֹנִים. כג וַיִּהְיוּ הָרִמֹּנִים תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה רוּחָה כָּל הָרִמּוֹנִים מֵאָה עַל הַשְּׂבָכָה סָבִיב. |
| ראשי השרים והצבא, ו60 מעם הארץ מובאים למלך בָּבֶל ברִבְלָה שם הם מומתים. הפסוקים הם חזרה על מְלָכִים-ב כ”ה פסוקים י"ח-כ"א. |
| כד וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָה כֹּהֵן הַמִּשְׁנֶה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף. כה וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר הָיָה פָקִיד עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וְשִׁבְעָה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר וְאֵת סֹפֵר שַׂר הַצָּבָא הַמַּצְבִּא אֶת עַם הָאָרֶץ וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בְּתוֹךְ הָעִיר. כו וַיִּקַּח אוֹתָם נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים וַיֹּלֶךְ אוֹתָם אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה. כז וַיַּכֶּה אוֹתָם מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְמִתֵם בְּרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ. |
| פירוט מספרי הגולים ב3 הגליות לבָּבֶל: בשנה 7 למלכות נְבוּכַדְנֶאצַּר 3023 גולים מיהוּדָה. בשנה 18 למלכות נְבוּכַדְרֶאצַּר 832 גולים מירושלים. בשנה 23 למלכות נְבוּכַדְרֶאצַּר 745 גולים מיהוּדָה. סה"כ 4,600 גולים. הגלות הראשונה סמוכה לגלות יְהוֹיָכִין, אך כיוון שזאת התקיימה בשנה 8 למלכות נְבוּכַדְרֶאצַּר והוגלו בה 10,000 גולים (לפי מְלָכִים-ב כ”ד פסוקים י"ב, י"ד) יש המשערים שחלה בפסוק זה טעות, ומדובר בשנת 17 לנְבוּכַדְרֶאצַּר, כלומר בתחילת המצור על ירושלים. הגלות השנייה היא בעיצומו של המצור, והגלות השלישית כ5 שנים לאחר חורבן העיר. |
| כח זֶה הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְרֶאצַּר בִּשְׁנַת שֶׁבַע יְהוּדִים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. כט בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מִירוּשָׁלִַם נֶפֶשׁ שְׁמֹנֶה מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וּשְׁנָיִם. ל בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים לִנְבוּכַדְרֶאצַּר הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים יְהוּדִים נֶפֶשׁ שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה כָּל נֶפֶשׁ אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. |
| ב25 באדר 37 שנה אחרי שיְהוֹיָכִין גולה לבָּבֶל הוא משוחרר מהכלא ע"י אֱוִיל מְרֹדַךְ מלך בָּבֶל (בנו ויורשו של נְבֻכַדְנֶאצַּר). הוא העלה אותו מעל שאר המלכים השבויים שם, החליף את בגדי הכלא שלו והאכילו כל חייו. הפסוקים הם חזרה על מְלָכִים-ב כ”ה פסוקים כ"ז-ל, מלבד שבפרק שבמְלָכִים תאריך השחרור מהכלא הוא 27 באדר ולא 25 כמו כאן. |
| לא וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִן מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מַלְכֻתוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּצֵא אוֹתוֹ מִבֵּית הכליא [הַכְּלוּא]. לב וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת וַיִּתֵּן אֶת כִּסְאוֹ מִמַּעַל לְכִסֵּא מלכים [הַמְּלָכִים] אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּבָבֶל. לג וְשִׁנָּה אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ וְאָכַל לֶחֶם לְפָנָיו תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּו. לד וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת מֶלֶךְ בָּבֶל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ כֹּל יְמֵי חַיָּיו. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט- י"א | וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים. וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו... וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה.. |
| י"ב- י"ג | וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ... בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים..לירוּשָׁלִָם. וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ. |
| ל"א- ל"ב | וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִן מֶלֶךְ יְהוּדָה... נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מַלְכֻתוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּצֵא אוֹתוֹ מִבֵּית הַכְּלוּא. וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת וַיִּתֵּן אֶת כִּסְאוֹ מִמַּעַל לְכִסֵּא הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּבָבֶל. |
שושלת יֹאשִׁיָּהוּ
יְהוֹיָקִים מלך יְהוּדָה
יְהוֹיָכִין מלך יְהוּדָה
צִדְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
Biblical illustration of First Book of Kings Chapter 8.
By Jim Padgett (1931–). Distant Shores Media/Sweet Publishing (see page for author info) [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
עמודי המקדש - יָכִין ובֹּועַז
עֹמֵד עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה (כ"ה)