.jpg){kind=link}
וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע (ה) בתמונה - דַּיִשׁ בעזרת בקר.
וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם...וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם.. (ל"א, ל"ג)
|
|
סיכום
אם העַם יקפיד לשמור על המצוות הם יבורכו בבְּרָכוֹת: גשמים ותבואה, שלום מחיות ומאויבים, פריון של אָדָם ואָדָמה, וקִרְבַת ה'. אבל אם העַם יפר את הברית עם ה', הוא יקולל בקְלָלוֹת: מחלות, תבוסה מאויבים, בצורת, חיות טורפות, מחסור ורעב, חורבן הערים והמקדש. האָרֶץ השוממת תקבל את כל שנות השַׁבָּתוֹן שאותן רצתה ולא קיבלה בגלל אי קיום מצוות השְׁמִיטָּה. אבל בגָּלוּת העַם יתוודה על חטאיו וה' יזכור ויחזור לברית עם האבות.
תקציר
| אסור לעַם להכין פסלי אלילים ומצבות [*]אבני פולחן ניצבות. ואבני מַשְׂכִּית[*]מושג לא ברור, אך נראה מהקשר זה ואחרים שמשמעו כאן "אבן מקושטת באופן יפה או יוקרתי" כדי להשתחוות לפניהם[*]עולם התנ"ך, ספר וַיִּקְרָא עמ' 202. .[*]חוק זה מקביל לדיבר ה-2 זאת כיוון שה' הוא אלוהי העַם
[^]
שְׁמוֹת פרק כ פסוקים ג-ד: ג
לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.
ד
לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי.
.[*]מקביל להצהרה של הדיבר ה-1 . יש לשמור על השַׁבָּת ועל המִקְדָּשׁ
[^]
שְׁמוֹת פרק כ פסוק ב: ב
אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ.
.[*]חוק זה מקביל לדיבר ה-4 .
[^]
שְׁמוֹת פרק כ פסוקים ז-י: ז
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.
ח
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ.
ט
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.
י
כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
. |
| א לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ב אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי יְהוָה. |
| אם העַם יקפיד לשמור על המצוות הם יבורכו בברכות הבאות [*]הברכות והקללות להלן דומות לברכות ולקללות המובאות בדְּבָרִים פרק כ"ח. . ברכה 1: הגשמים יֵרְדוּ בזמן, וכך האדמה והעצים יהיו כה פוריים, עד שֶׁמֵּרֹב דָּגָן - עונת הדַּיִשׁ (השלב בו מפרידים את גרעיני הדגן מהמוץ) תִּמָּשֵׁךְ עד לעונת הבָּצִיר, ומרוב ענבים עונת הבָּצִיר תִּמָּשֵׁךְ עד לעונת הזריעה. |
| ג אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. ד וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. ה וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. |
| ברכה 2: ישכון בָּאָרֶץ שָׁלוֹם מחיות טורפות וממלחמה, כך שאפשר יהיה לנוח בשלווה. ברכה 3: אם יופיע אויב, בני העַם ירדפו ויביסו אותו גם אם יהיו מעטים מול רבים (5 יביסו 100, ו-100 יביסו 10,000\רְבָבָה). |
| ו וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. ז וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב. ח וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב. |
| ברכה 4: בני העַם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ וכך תתקיים הברית עם ה' [*]הברית של ה' עם נֹחַ עבור כלל האנושות . גם האדמה תהיה כל כך פורייה שתשאר עוד תנובה עודפת משנים קודמות (יָשָׁן נוֹשָׁן), ויוציאו אותה (מהאסמים) כדי לפנות מקום לתנובה החדשה.
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ט פסוק ז: ז
וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ.
ואח"כ עם האבות עבור עַם יִשְׂרָאֵל - למשל עם יַעֲקֹב
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק כ"ח פסוק ג: ג
וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים.
. |
| ט וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם. י וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ. |
| ברכה 5: ה' ישכון בתוך העַם (במקדש) ולא ימאס בעַם. ה' יהיה לאלוהי העַם, והעַם יהיה לעמו של ה' - הוא שהוציא את העַם מעבדות במִצְרַיִם, הסיר מעל צווארם את מטה העוֹל [*]כמו העוֹל שעל צוואר הבהמה הנושאת מטען והוליך אותם זקופים\קוֹמְמִיּוּת. |
| יא וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם. יב וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם. יג אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת. |
| אבל אם העַם ימאס בגועל במצוות ה' ויָפֵר את הברית איתו, אז גם ה' יָפֵר את הברית ויִפְּלוּ על העַם הקללות הבאות. קללה 1: מחלות (שַּׁחֶפֶת וקַּדַּחַת) מעוררות בֶּהָלָה ומדכאות עד כליון עֵינַיִם [*]מרוב ציפייה שלא מתממשת ודְּאָבוֹן\צער הנפש. העַם לא יזכה לקצור את הגידולים שזרע, כי האויב שיביס אותם יאכל אותם ויִרְדֶה בבני העַם שינוסו גם כשאיש אינו רודף אחריהם. |
| יד וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה. טו וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי. טז אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם. יז וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם. |
| קללה 2: ואם עדיין העַם לא ישמע למצוות ה', הוא יוסיף ויְיַסֵּר אותם פי 7: הוא ישבור את גאוותם, ויְיַבֵּשׁ את השמיים כַּבַּרְזֶל ואת האדמה כנחושת [*]ראו גם דְּבָרִים פרק כ"ח פסוק כ"ג . גם אם האיכר יתאמץ עד שיִכְלֶה\יָתוּם כוחו, זה יהיה לָרִיק כי הוא לא יצליח להוציא יבול.
[^]
דְּבָרִים פרק כ"ח פסוק כ"ג: כג
וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל.
|
| יח וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. יט וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה. כ וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ. |
| קללה 3: ואם עדיין העַם ינהג בתקיפות\קֶרִי עם ה', הוא יוסיף ויְיַסֵּר אותם פי 7: הוא ישלח כנגדם חיות בר\שָּׂדֶה טורפות שיהרגו את חיות המקנה\בְּהֶמְתְּכֶם וגם את בני האָדָם, שדרכיהם תשארנה שוממות. |
| כא וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם. כב וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם וְהִכְרִיתָה אֶת בְּהֶמְתְּכֶם וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶם. |
| קללה 4: ואם עדיין העַם ינהג בתקיפות\קֶרִי עם ה', גם הוא יהיה תקיף עִמָּם, ויְיַסֵּר אותם פי 7: |
| כג וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי. כד וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. |
| הוא ינקום את הפרת הברית כשיביא על העַם אויבים שיכו אותם בחרבם. העַם יתכנס בערים נצורות, יוכה בדֶבֶר ויפול בידי האויב. המחסור יהיה כֹּה כָּבֵד עד ש-10 נשים תַּצְלַחְנָה לאפות את לַחְמָן המועט בתנור אחד, ותחלקנה את הלחם המועט שיֵאָפֶה על פי משקלו. |
| כה וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל עָרֵיכֶם וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב. כו בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ. |
| קללה 5: ואם עדיין העַם ינהג בתקיפות\קֶרִי עם ה', גם הוא יהיה תקיף עִמָּם, ויְיַסֵּר אותם פי 7: |
| כז וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי. כח וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. |
| מרוב רעב, הורים יאכלו את בשר ילדיהם. ה' יהרוס את אתרי הפולחן הלא חוקי (הבמות, והחַמָּנים - לעבודת החמה\שמש?) וגוויות החוטאים יִזָּרְקוּ על הריסות הפסילים\גִּילוּלִים. הערים יחרבו, והמקדש יהיה שומם ולא יעלה בו עוד ריח הזבחים לה'. הארץ תהיה כה שוממת שגם האויב שכבש אותה ישתומם על מצבה. |
| כט וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ. ל וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וְהִכְרַתִּי אֶת חַמָּנֵיכֶם וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם. לא וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם. לב וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ. |
| ה' יפזר את העַם בין הגויים אחרי שישלח חָרֶב (מלחמה) להחריב את הָאָרֶץ. אז, כשהעַם יהיה בגלות והָאָרֶץ תהיה שוממה היא תקבל את כל שנות השַׁבָּתוֹן שאותן רצתה ולא קיבלה (בגלל אי קיום שנות השְׁמִיטָּה [*]ראו גם דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ו פסוק כ"א ).
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ו פסוק כ"א: כא
לְמַלֹּאות דְּבַר יְהוָה בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה.
. |
| לג וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה. לד אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ. לה כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ. |
| הנותרים שיוגלו לארץ האויב יהיו כה פחדנים עד שינוסו מכל קוֹל של עָלֶה נִדָּף כאילו רודפים אחריהם בחֶרֶב. הם יתנגשו איש באחיו תוך כדי המנוסה ויפלו בלי לקום עוד, אפילו כשאין איש רודף אחריהם. הם יֹאבְדוּ בארץ האויב והנותרים ינבלו\יִמַּקּוּ שם בגלל חטאיהם וחטאי אבותיהם. |
| לו וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵף. לז וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם. לח וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם. לט וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיכֶם וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ. |
| אבל אז העַם יתוודה על חטאיו וחטאי אבותיו, כי האבות נהגו עם ה' בתקיפות\בְּקֶרִי ולכן גם ה' היה תקיף עימם והגלה אותם. אז יכופרו\יִרְצוּ [*]ראו "נִרְצָה" במובן "כּוּפַּר" גם ביְשַׁעְיָהוּ פרק מ פסוק ב עֲווֹנוֹתֵיהֶם של בני העַם, וה' יזכור את הברית עם האבות ואת הבטחת הָאָרֶץ.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ פסוק ב: ב
דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהוָה כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ.
. |
| מ וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי וְאַף אֲשֶׁר הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי. מא אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם. מב וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר. |
| הָאָרֶץ השוממה תסיים לְרַצּוֹת את שנות השְׁמִיטָּה שלא קיבלה בימי חטאי העַם, ואז יכופרו\יִרְצוּ העֲווֹנוֹת שעשו בני העַם כשמאסו בגועל בחוקי ה'. כי ה' לא מאס בגועל בעַם גם בימי הגָּלוּת, ולא רצה להשמידם ובכך להפר את הבְּרִית שכרת עם העַם לעיני כל העולם בימי יציאת מִצְרַיִם. |
| מג וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם. מד וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם. מה וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהוָה. |
| חתימה לכל הַחֻקִּים\מִּשְׁפָּטִים\תּוֹרֹת שנמסרו לעַם בְּהַר סִינַי באמצעות מֹשֶׁה. |
| מו אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ה | וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע.. |
| ח | וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב. |
| ל"ו- ל"ז | וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵף. וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן.. |