וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן הַחֶרֶב אֶל בָּבֶל (כ)
כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם (כ"ג) ציור של הֲשָׁבַת כלי המקדש ע"י כּוֹרֶשׁ
|
|
סיכום
אחרי מות יֹאשִׁיָּהוּ, העַם ממליך את יְהוֹאָחָז בנו, אך הוא מולך רק 3 חודשים עד שפַרְעֹה נְכוֹ עוצר אותו וממליך את אחיו יְהוֹיָקִים. יְהוֹיָקִים מולך 11 שנה, בהם חטא לה', עד שנְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל מַגְלֶה אותו לבָּבֶל, ובוזז מכלי המקדש. אחריו מולך בנו יְהוֹיָכִין במשך כ-3 חודשים, וגם הוא חוטא ומוגלה לבָּבֶל בידי נְבוּכַדְנֶאצַּר, ששוב בוזז את המקדש וממליך את צִדְקִיָּהוּ, בן יֹאשִׁיָּהוּ. צִדְקִיָּהוּ מולך 11 שנה. הוא והעַם כולו חוטאים לה', עד שנְבוּכַדְנֶאצַּר בא ושורף את המקדש, הורס את העיר, ומַגְלֶה את הפליטים לבָּבֶל, שם הם גולים עוד במשך 70 שנים כפי שניבא יִרְמְיָהוּ. הפרק, הספר, והתנ"ך כולו מסתיים בנימה אופטימית עם הצהרת כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס המתירה את שיבת ציון (המילה האחרונה בתנ"ך היא "וְיָעַל").
תקציר
| הפרק מתבסס בחלקו על מְלָכִים-ב פרק כ"ג-כ"ה. אחרי מות יֹאשִׁיָּהוּ, העַם ממליך את יְהוֹאָחָז בנו, בן ה-23. הוא מולך 3 חודשים עד שפַרְעֹה נְכוֹ מסיר אותו מהמלכות, ולוקח מס כבד מהארץ. פַרְעֹה ממליך את אֶלְיָקִים בן יֹאשִׁיָּהוּ, משנה את שמו ליְהוֹיָקִים, ולוקח את יְהוֹאָחָז בשבי למצרים (שם הוא מת - לפי גרסת ספר מְלָכִים). |
| א וַיִּקְחוּ עַם הָאָרֶץ אֶת יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּמְלִיכֻהוּ תַחַת אָבִיו בִּירוּשָׁלִָם. ב בֶּן שָׁלוֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה יוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם. ג וַיְסִירֵהוּ מֶלֶךְ מִצְרַיִם בִּירוּשָׁלִָם וַיַּעֲנֹשׁ אֶת הָאָרֶץ מֵאָה כִכַּר כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב. ד וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֶת אֶלְיָקִים אָחִיו עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים וְאֶת יוֹאָחָז אָחִיו לָקַח נְכוֹ וַיְבִיאֵהוּ מִצְרָיְמָה. |
| יְהוֹיָקִים היה אז בן 25 והוא מלך 11 שנה, בהם חטא לה'. נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל שבה אותו ולקח אותו לבָּבֶל (לפי גרסת ספר מְלָכִים - יְהוֹיָקִים נקבר עם אבותיו בירושלים). נְבוּכַדְנֶאצַּר גם בזז מכלי המקדש, והביא אותם להֵיכָלוֹ (ארמונו\מקדשו?) בְּבָבֶל. שאר תולדות יְהוֹיָקִים וחטאיו מתועדים בסֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. אחריו מולך בנו יְהוֹיָכִין. |
| ה בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו. ו עָלָיו עָלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם לְהֹלִיכוֹ בָּבֶלָה. ז וּמִכְּלֵי בֵּית יְהוָה הֵבִיא נְבוּכַדְנֶאצַּר לְבָבֶל וַיִּתְּנֵם בְּהֵיכָלוֹ בְּבָבֶל. ח וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְתֹעֲבֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְהַנִּמְצָא עָלָיו הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיִּמְלֹךְ יְהוֹיָכִין בְּנוֹ תַּחְתָּיו. |
| יְהוֹיָכִין עולה למלוכה בגיל 18 (ככתוב בגרסת ספר מְלָכִים, ולא בגיל 8 כפי שמופיע כאן בטעות). הוא מולך 3 חודשים ו-10 ימים, בהם הוא חוטא לה'. בתום שנה, נְבוּכַדְנֶאצַּר מַגְלֶה את יְהוֹיָכִין לבָּבֶל (ולפי גרסת ספר מְלָכִים, יוצאים לגלות גם אימו, עבדיו ושריו, אלפי נכבדים, בעלי מלאכה, וחיילים). נְבוּכַדְנֶאצַּר גם בוזז עוד מאוצרות המקדש, וממליך את צִדְקִיָּהוּ (שהיה אחיו של יְהוֹיָקִים אבי יְהוֹיָכִין, ולא אחיו של יְהוֹיָכִין כפי שכתוב כאן). |
| ט בֶּן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַעֲשֶׂרֶת יָמִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה. י וְלִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה שָׁלַח הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר וַיְבִאֵהוּ בָבֶלָה עִם כְּלֵי חֶמְדַּת בֵּית יְהוָה וַיַּמְלֵךְ אֶת צִדְקִיָּהוּ אָחִיו עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. |
| צִדְקִיָּהוּ עולה למלוכה בגיל 21, ומולך 11 שנה, בהם הוא חוטא לה': הוא לא מקבל בהכנעה את דברי הנביא יִרְמְיָהוּ, הוא מורד בנְבוּכַדְנֶאצַּר למרות שנשבע לו בשם ה', והוא מסרב בעקשנות לחזור בתשובה. גם נכבדי העַם והעַם עצמו חוטאים בפולחן זר, ומטמאים בו את המקדש. ה' חס עליהם ועל מקדשו, ושולח נביאים להזהיר אותם פעמים רבות, אבל העַם רק מעליב ופוגע בנביאים אלה, וכעסו של ה' התגבר עד שלא יָכַל להרגע עוֹד. |
| יא בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם. יב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו לֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִפִּי יְהוָה. יג וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים וַיֶּקֶשׁ אֶת עָרְפּוֹ וַיְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ מִשּׁוּב אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. יד גַּם כָּל שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהָעָם הִרְבּוּ למעול [לִמְעָל] מַעַל כְּכֹל תֹּעֲבוֹת הַגּוֹיִם וַיְטַמְּאוּ אֶת בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ בִּירוּשָׁלִָם. טו וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם עֲלֵיהֶם בְּיַד מַלְאָכָיו הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ כִּי חָמַל עַל עַמּוֹ וְעַל מְעוֹנוֹ. טז וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו עַד עֲלוֹת חֲמַת יְהוָה בְּעַמּוֹ עַד לְאֵין מַרְפֵּא. |
| ה' שולח (כעונש למלך ולעַם החוטאים) את נְבוּכַדְנֶאצַּר שעולה על הארץ. הוא הורג את הצעירים גם במקדש, ולא מרחם על צעירים, בְּתוּלוֹת, וזקנים. הוא בוזז ולוקח לבָּבֶל את כל אוצרות המקדש (שעוד נותרו), ואת אוצרות ארמון המלך והשרים. הוא שורף את המקדש ואת הארמונות בירושלים, שובר את חומותיה, והורס את הדברים היפים שבה. בני העַם ששרדו את הכיבוש מוגלים לבָּבֶל להיות עבדים שם. גלות זאת נמשכת 70 שנה, עד ימי מַלְכוּת פָּרָס, כפי שניבא יִרְמְיָהוּ. אלה הם 70 שנות שְׁמָמָה שהאדמה\הָאָרֶץ רצתה כמנוחה, במקום 70 שנות שְׁמִיטָה שלא זכתה להם מהעַם החוטא (זהו ביטוי הלקוח מ וַיִּקְרָא פרק כ"ו פסוקים ל"ג-ל"הוַיִּקְרָא פרק כ"ו פסוקים ל"ג-ל"ה: לג
וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה.
לד
אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ.
לה
כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ.
). |
| יז וַיַּעַל עֲלֵיהֶם אֶת מֶלֶךְ כשדיים [כַּשְׂדִּים] וַיַּהֲרֹג בַּחוּרֵיהֶם בַּחֶרֶב בְּבֵית מִקְדָּשָׁם וְלֹא חָמַל עַל בָּחוּר וּבְתוּלָה זָקֵן וְיָשֵׁשׁ הַכֹּל נָתַן בְּיָדוֹ. יח וְכֹל כְּלֵי בֵּית הָאֱלֹהִים הַגְּדֹלִים וְהַקְּטַנִּים וְאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו הַכֹּל הֵבִיא בָבֶל. יט וַיִּשְׂרְפוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים וַיְנַתְּצוּ אֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם וְכָל אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל כְּלֵי מַחֲמַדֶּיהָ לְהַשְׁחִית. כ וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן הַחֶרֶב אֶל בָּבֶל וַיִּהְיוּ לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס. כא לְמַלֹּאות דְּבַר יְהוָה בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה. |
| הפסוקים הבאים, שהם האחרונים בתנ"ך, לקוחים מ עֶזְרָא פרק א פסוקים א-געֶזְרָא פרק א פסוקים א-ג: א
וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר.
ב
כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה.
ג
מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם.
: הצהרת כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס (בשנתו הראשונה - 538 לפנה"ס) המתירה את שיבת ציון, באה כפי שניבא יִרְמְיָה (לאחר 70 שנות השעבוד). ההצהרה הופצה בקול ובכתב ברחבי הממלכה. כּוֹרֶשׁ מכריז שה' נתן לו את ממלכתו וציווה עליו לבנות את מקדשו. לשם כך על היהודים לעלות לארץ. המילה האחרונה בתנ"ך היא "וְיָעַל", אבל בגירסת המקור שבספר עֶזְרָא הפסוק מסתיים ב"..וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם". |
| כב וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה בְּפִי יִרְמְיָהוּ הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר. כג כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| כ | וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן הַחֶרֶב אֶל בָּבֶל, וַיִּהְיוּ לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס. |
| כ"ג | (הפסוק האחרון בתנ"ך) כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה, מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל. |
שושלת יֹאשִׁיָּהוּ
יְהוֹיָקִים מלך יְהוּדָה
יְהוֹיָכִין מלך יְהוּדָה
