וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי יְהוָה וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד (י"ד)
וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ (ט"ז)
|
|
סיכום
דָוִד מעלה את ארון הברית בתהלוכה מבית אֲבִינָדָב ליְרוּשָׁלַיִם. בדרך עֻזָּא נוגע בארון בטעות ומת, והארון מושאר אצל בֵּית עֹבֵד אֱדוֹם, ממנו התהלוכה ממשיכה מאוחר יותר. מִיכַל נוזפת בדָוִד על שהשפיל את עצמו בריקודים בתהלוכה, והוא כועס עליה וכבר לא יהיו לה יותר ילדים.
תקציר
| דָוִד מעלה את הארון ליְרוּשָׁלַיִם בהתלוכה שעוצרת בעקבות מות עֻזָּא: דָוִד אוסף 30,000 נבחרים וכולם הולכים לבַּעֲלֵי-יְהוּדָה [*]קִרְיַת יְעָרִים שבגבול יְהוּדָה, נקראה גם בשם בַּעֲלָה או קִרְיַת בַּעַל כדי להעלות משם ליְרוּשָׁלַיִם את ארון הברית אשר שמו נקרא על שם ה' היושב בין הַכְּרֻבִים שעל הארון
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים ט, ס: ט
וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ וְיָצָא אֶל עָרֵי הַר עֶפְרוֹן וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים.
... ס
קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים וְהָרַבָּה עָרִים שְׁתַּיִם וְחַצְרֵיהֶן.
. אחרי שארון הברית נפל בידי הפְלִשְׁתִּים בקרב אֶבֶן הָעֵזֶר, הם השיבו אותו לבני ישראל, והוא לבסוף נשמר בבית אֲבִינָדָב שבַּגִּבְעָה של קִרְיַת יְעָרִים-.[*]הכרובים היו יצורים פלאיים בעלי כנפיים. על הַכַּפֹּרֶת של הארון הכינו שני כְּרֻבִים מכונפים אשר פנו זה אל זה והביטו למַטָּה אֶל הַכַּפֹּרֶת, ומבינהם היה ה' מדבר .
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוקים י"ט-כ"ב: יט
וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו.
כ
וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים.
כא
וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ.
כב
וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
. |
| א וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אָלֶף. ב וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם שֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו. |
| הקהל מרכיב את הארון על עֲגָלָה חֲדָשָׁה ונושא אותו עליה מִבֵּית אֲבִינָדָב שבַּגִּבְעָה של קִרְיַת יְעָרִים. עֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב מובילים את הָעֲגָלָה, כשאַחְיוֹ צועד לפני הארון בעוד דָוִד ושאר הקהל מנגנים\משחקים לפני ה' שבארון עם כלי נגינה שונים [*]טבעם של רוב הכלים הנזכרים כאן אינו ברור, ונתון להשערה (מלבד הכינור והתוף הידועים). "עֲצֵי בְּרוֹשִׁים" הם אולי לוחות עץ שהקישו זה בזה; הכִנֹּרוֹת וּהנְבָלִים הם כלי מיתר הנזכרים במקומות נוספים במקרא .
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ד פסוק כ"א: כא
וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק ה: ה
אַחַר כֵּן תָּבוֹא גִּבְעַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁם נְצִבֵי פְלִשְׁתִּים וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים.
[^]
נְחֶמְיָה פרק י"ב פסוק כ"ז: כז
וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בִּקְשׁוּ אֶת הַלְוִיִּם מִכָּל מְקוֹמֹתָם לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלִָם לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת וּבְשִׁיר מְצִלְתַּיִם נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת.
, וגם נזכר כבר שדָוִד ידע לנגן בכנור
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ט"ז פסוק כ"ג: כג
וְהָיָה בִּהְיוֹת רוּחַ אֱלֹהִים אֶל שָׁאוּל וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה.
; המְנַעַנְעִים הם אולי כלי מתכת או חרס שנוענעו כדי להפיק מהם צליל; הצֶלְצֶלִים הם אולי זוג מְצִלְתַּיִם[*]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוּאֵל-ב עמ' 63 . |
| ג וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב נֹהֲגִים אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה. ד וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאַחְיוֹ הֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן. ה וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים. |
| כשהתהלוכה מגיעה לגֹּרֶן נָכוֹן [*]אתר לא ידוע בדרך בין קִרְיַת יְעָרִים ליְרוּשָׁלַיִם. במקום אחר הוא נקרא גֹּרֶן כִּידֹן הַבָּקָר שנשא את העגלה שומט אותה, ועֻזָּא שולח את ידו ואוחז בארון כדי שלא יפול. ה' כועס\חרה-אפו על עֻזָּא ומכה אותו במקום כעונש על-הַשַּׁל\על-אשר-שלח את ידו
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ג פסוק ט: ט
וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן כִּידֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶת יָדוֹ לֶאֱחֹז אֶת הָאָרוֹן כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר.
.[*]כפי שכתוב בנוסח של דִּבְרֵי-הַיָּמִים ועֻזָּה מת שם לצד הארון.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ג פסוק י: י
וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ עַל הָאָרוֹן וַיָּמָת שָׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים.
|
| ו וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן נָכוֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֹּאחֶז בּוֹ כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר. ז וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. |
| הארוע חורה לדָּוִד שקורא למקום התקרית בשם "פֶּרֶץ עֻזָּה" כי שם פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּה [*]בפרק הקודם ה' פרץ כמו שטף מים עז על הַפְּלִשְׁתִּים וכך עזר לדָּוִד להביס אותם . דָּוִד פוחד\ירא מה' ותוהה כיצד יצליח להביא את ארון ה' אליו ליְרוּשָׁלַיִם? בינתיים הוא לא רוצה\אבה להוביל את הארון לעִיר דָּוִד ובמקום זאת הוא מטה את נתיב הובלת הארון לבֵּית עֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ה פסוק כ: כ
וַיָּבֹא דָוִד בְּבַעַל פְּרָצִים וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִד וַיֹּאמֶר פָּרַץ יְהוָה אֶת אֹיְבַי לְפָנַי כְּפֶרֶץ מָיִם עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים.
, וכאן הפרץ של ה' מביא למותו של עֻזָּה. |
| ח וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ יְהוָה פֶּרֶץ בְּעֻזָּה וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. ט וַיִּרָא דָוִד אֶת יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵיךְ יָבוֹא אֵלַי אֲרוֹן יְהוָה. י וְלֹא אָבָה דָוִד לְהָסִיר אֵלָיו אֶת אֲרוֹן יְהוָה עַל עִיר דָּוִד וַיַּטֵּהוּ דָוִד בֵּית עֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי. |
| התהלוכה מתחדשת והארון מגיע לעִיר דָּוִד: הארון נשאר אצל בֵּית עֹבֵד אֱדוֹם עוד 3 חודשים בהם ה' מברך אותו ואת שאר תושבי ביתו, וכשדָּוִד שומע על כך הוא חוזר להעלות את הארון משם בתהלוכה חגיגית. אחרי כל 6 צעדים שעושים נושאי הארון, דָּוִד מקריב שׁוֹר וּמְרִיא [*]בהמה מפוטמת כלשהי . |
| יא וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן יְהוָה בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל בֵּיתוֹ. יב וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ יְהוָה אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה. יג וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא. |
| דָוִד מְכַרְכֵּר\רוקד-בקפיצות בעֹז לפני הארון בעודו חָגוּר אֵפוֹד בָּד [*]כנהוג אצל המשרתים בקודש ושאר העם מלווה את הארון בתרועת שופרות. כשהארון מגיע לעִיר דָּוִד, מִיכַל משקיפה על התהלוכה מבעד לחלון ורואה את דָוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ב פסוק י"ח: יח וּשְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת פְּנֵי יְהוָה נַעַר חָגוּר אֵפוֹד בָּד.
[*]רוקד בתנועות נלהבות לפני הארון ובזה לו על כך בְּלִבָּהּ. |
| יד וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי יְהוָה וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד. טו וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן יְהוָה בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר. טז וְהָיָה אֲרוֹן יְהוָה בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ. |
| לבסוף מביאים את הארון עד ליעדו באֹהֶל שהציב לו דָּוִד ומציגים אותו שם לפני העם. דָּוִד מעלה שם עוד עֹלוֹת ושְׁלָמִים [*]עוֹלָה היא קורבן הנשרף כולו על המזבח ולכן אינו משמש למאכל, ושְׁלָמִים הם כמה סוגי קורבנות של בָּקָר, כֶּבֶשׂ, או עֵז כמו שְׁלָמִים של נֶדֶר ונְדָבָה, אשר נאכלים ברובם ע"י מביא הקורבן. ראו פרטים נוספים על סוגי קורבנות אלה ואחרים בעמוד של ספר וַיִּקְרָא. לפני הארון, מברך את העם, ומחלק לכל איש ואישה שבקהל הרב חַלַּת לֶחֶם, אֶשְׁפָּר[*]מאכל לא ידוע, המפורש בד"כ כנתח בשר וַאֲשִׁישָׁה[*]מאכל כלשהו הכולל עֲנָבִים או צימוקים ולבסוף הקהל מתפזר כל אחד לביתו.
[^]
הוֹשֵׁעַ פרק ג פסוק א: א
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי עוֹד לֵךְ אֱהַב אִשָּׁה אֲהֻבַת רֵעַ וּמְנָאָפֶת כְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵם פֹּנִים אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְאֹהֲבֵי אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים.
[^]
שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ב פסוק ה: ה
סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי.
, אולי מאפה עם צימוקים ואולי רק הפרי עצמו. |
| יז וַיָּבִאוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה וַיַּצִּגוּ אֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִד וַיַּעַל דָּוִד עֹלוֹת לִפְנֵי יְהוָה וּשְׁלָמִים. יח וַיְכַל דָּוִד מֵהַעֲלוֹת הָעוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים וַיְבָרֶךְ אֶת הָעָם בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת. יט וַיְחַלֵּק לְכָל הָעָם לְכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת וַיֵּלֶךְ כָּל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ. |
| דָוִד מסתכסך עם מִיכַל: דָוִד שב לְבָרֵךְ גם את תושבי ביתו, ומִיכַל יוצאת לקראתו ולועגת לו - עד כמה "מכובד" היה היום מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שנִגְלָה לפני המשרתות\אַמְהוֹת של עבדיו, כמו שנגלה אחד מחסרי-הערך\הריקים. |
| כ וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד וַתֹּאמֶר מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים. |
| דָּוִד עונה לה שהוא שיחק כך בקלילות [*]דָּוִד מתכוון גם למשחק עם כלי הנגינה לפני ה' כפי שנזכר בפסוק ה' לא לפני שפחות עבדיו אלא לפני ה' עצמו, אשר בחר בו להיות שליט\נָגִיד על עמו במקום אָבִיהָ שָׁאוּל וכל צאצאיו. ואל מול ה' הוא אמנם מרגיש נקלה ושפל, ועם זאת מכובד בדיוק כמו השפחות שהיא הזכירה. בכל אופן, מאז לא היו עוד למִיכַל ילדים עַד יוֹם מוֹתָהּ[*]כי משתמע שדָוִד לא רצה לשהות איתה עוד . |
| כא וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל עַם יְהוָה עַל יִשְׂרָאֵל וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי יְהוָה. כב וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה. כג וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ה | וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים, וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים. |
| י"ג- י"ד | וַיְהִי, כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה שִׁשָּׁה צְעָדִים: וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא. וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי יְהוָה |
| ט"ז | וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה, וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ. |