פרטי היוצר\ת
Five Kings of Midian Slain by Israel, by illustrators of the 1728 Figures de la Bible, Gerard Hoet (1648-1733), and others, published by P. de Hondt in The Hague in 1728 [Public domain], via Wikimedia Commons
וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם: אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע, חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן, וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב (ח)
שָּׁלָל הַמִּדְיָנִים - פסוקים ל"ב- מ"ז
|
סיכום
ה' מצווה על מֹשֶׁה להתנקם במִּדְיָנִים על כך שפִּיתּוּ את העַם בפרשת בַּעַל פְּעוֹר. צבא מגויס יוצא ומשמיד את כל הגברים, ולוקח ביזה רבה. מֹשֶׁה מתעקש שעליהם להשמיד גם את הנשים והילדים, מלבד את הילדות הבתולות. כך נעשה, ומפורטים הלכות הַהִטַּהֲרוּת של החילים מהטבח שבִּצְעוּ, וכמויות השלל שחולקו לצבא, לעַם, למשכן, ולַלְוִיִּם.
תקציר
הנקמה במִּדְיָנִים: ה' מצווה על מֹשֶׁה שלפני שיוכל למות [*]"לְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ" , עליו עוד להתנקם במִּדְיָנִים, על כך שפִּיתּוּ את העַם בפרשת בַּעַל פְּעוֹר (כפי שה' צִוָּה כבר אחרי הארוע עצמו - ראו בַּמִּדְבָּר פרק כ"ה פסוקים ט"ז-י"חבַּמִּדְבָּר פרק כ"ה פסוקים ט"ז-י"ח: טז
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
יז
צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם.
יח
כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם הַמֻּכָּה בְיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר.
). מֹשֶׁה מצווה על העַם לגייס לצורך כך אֶלֶף חיילים מכל שבט (סה"כ 12,000). הוא שולח איתם את פִּינְחָס בן אֶלְעָזָר להיות הכֹּהֵן הצבאי[*]בזמן פרשת בַּעַל פְּעוֹר פִּינְחָס הרג את זִמְרִי שחטא יחד עם כָּזְבִּי המִּדְיָנִית, וזכה בשל כך בבְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם מה' , ופִּינְחָס בא עם כְלֵי הַקֹּדֶשׁ והחֲצֹצְרוֹת
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק כ"ה פסוקים ו-ח, י"א-י"ג: ו
וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
ז
וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ.
ח
וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
... יא
פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי.
יב
לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם.
יג
וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
.[*]ראו על חֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בבַּמִּדְבָּר פרק י פסוקים א-י .
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק י פסוקים א-י: א
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ב
עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת.
ג
וְתָקְעוּ בָּהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
ד
וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל.
ה
וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה.
ו
וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם.
ז
וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ.
ח
וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם.
ט
וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם.
י
וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
. |
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ. ג וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת יְהוָה בְּמִדְיָן. ד אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא. ה וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא. ו וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ. |
הצבא עולה על הַמִּדְיָנִים, והורג כל זָכָר בהם, כולל את 5 מלכיהם [*]ובהם צוּר אבי כָּזְבִּי, אותה פִּינְחָס הרג יחד עם זִמְרִי מְאַהֲבָהּ . הם גם הורגים את בִּלְעָם, שלפי פסוק ט"ז עודד את הַמִּדְיָנִים להדיח את העַם בפרשת פְּעוֹר
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק כ"ה פסוק ט"ו: טו
וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא.
[*]ראו גם בספר יְהוֹשֻׁעַ .
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוק כ"ב: כב
וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל חַלְלֵיהֶם.
|
ז וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר. ח וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב. |
הצבא לוקח בשֶׁבִי את הנָשִׁים, הילדים, והבהמות, בוזז את רְכוּשָׁם\חֵילָם, ושורף את עָרֵיהֶם וטִירֹתָם (משוערים כמאהלים מוגנים בחומה נמוכה [1]עולם התנ"ך, ספר בַּמִּדְבָּר עמ' 179. כמו בנבואת יְחֶזְקֵאל
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק מ"ו פסוקים כ"א-כ"ג: כא
וַיּוֹצִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה וַיַּעֲבִירֵנִי אֶל אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי הֶחָצֵר וְהִנֵּה חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר.
כב
בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת אַרְבָּעִים אֹרֶךְ וּשְׁלֹשִׁים רֹחַב מִדָּה אַחַת לְאַרְבַּעְתָּם מְהֻקְצָעוֹת.
כג
וְטוּר סָבִיב בָּהֶם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּם וּמְבַשְּׁלוֹת עָשׂוּי מִתַּחַת הַטִּירוֹת סָבִיב.
). הצבא חוזר למחנה בעַרְבֹת מוֹאָב (על הגדה המזרחית של היַרְדֵּן מול יְרִיחוֹ), ומציג בפני מֹשֶׁה והעַם את השבויים ואת הַשָּׁלָל. |
ט וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת טַפָּם וְאֵת כָּל בְּהֶמְתָּם וְאֶת כָּל מִקְנֵהֶם וְאֶת כָּל חֵילָם בָּזָזוּ. י וְאֵת כָּל עָרֵיהֶם בְּמוֹשְׁבֹתָם וְאֵת כָּל טִירֹתָם שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ. יא וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וְאֵת כָּל הַמַּלְקוֹחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. יב וַיָּבִאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשְּׁבִי וְאֶת הַמַּלְקוֹחַ וְאֶת הַשָּׁלָל אֶל הַמַּחֲנֶה אֶל עַרְבֹת מוֹאָב אֲשֶׁר עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. |
מֹשֶׁה כועס על המנהיגים המופקדים על הצבא, בגלל שהשאירו בחיים את הנָשִׁים שהודחו בידי בִּלְעָם לפתות את בני העַם למעול בה' בימי פרשת בַּעַל פְּעוֹר. והרי על כך נענש אז העַם במַּגֵּפָה. לכן כעת עליהם להרוג גם את הילדים הזכרים, ואת הנשים שאינן בתולות, ולהותיר בחיים רק את הילדות. |
יג וַיֵּצְאוּ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְכָל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לִקְרָאתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. יד וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה. טו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה. טז הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּיהוָה עַל דְּבַר פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת יְהוָה. יז וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ. יח וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם. |
אחרי הטבח שעולל הצבא, על כל חַיָּל שהרג אָדָם או נגע במֵת לְהִטַּהֵר 7 ימים מחוץ למחנה, ולהתְחַטֵּא ביום השלישי והשביעי [*]במֵי נִדָּה הכוללים אֵפֶר של פָרָה אֲדֻמָּה - ראו בַּמִּדְבָּר פרק י"ט פסוקים י"א-י"ג . עליהם גם לחטא את הביזה ששָׁבוּ מהחללים, את הבגדים מעוֹר או מפרוות עזים מעובדת, ואת כלי העֵץ. את שלל המתכות עליהם לטהר באֵשׁ ובמֵי נִדָּה, ואת מה שאי אפשר לטהר באֵשׁ אפשר לטהר עם מָּיִם. ביום ה-7 יש לכבס את הבגדים, ואז האָדָם טוהר ויכול לחזור למחנה.
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק י"ט פסוקים י"א-י"ג: יא
הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים.
יב
הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִטְהָר.
יג
כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ.
|
יט וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם. כ וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ תִּתְחַטָּאוּ. כא וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. כב אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחֹשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת. כג כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם. כד וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם וְאַחַר תָּבֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה. |
מִפְקָד השָּׁלָל והצבא: ה' מצווה את מֹשֶׁה לספור, יחד עם המנהיגים, את שָּׁלָל השבויים והמִקְנֶה. מכל אלה יש למסור מחצית לצָבָא ומחצית לשאר העַם. מהמחצית הנמסרת לצבא יש לקחת מַס\מֶכֶס של 1 ל 500 (כלומר 0.2%) לאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לצורך עבודת ה'. מהמחצית הנמסרת לעַם יש לקחת\לֶאֱחֹז במַס של 1 ל 50 (כלומר 2%) כתרומה לַלְוִיִּם. |
כה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כו שָׂא אֵת רֹאשׁ מַלְקוֹחַ הַשְּׁבִי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הָעֵדָה. כז וְחָצִיתָ אֶת הַמַּלְקוֹחַ בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא וּבֵין כָּל הָעֵדָה. כח וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לַיהוָה מֵאֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא אֶחָד נֶפֶשׁ מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת מִן הָאָדָם וּמִן הַבָּקָר וּמִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן. כט מִמַּחֲצִיתָם תִּקָּחוּ וְנָתַתָּה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן תְּרוּמַת יְהוָה. ל וּמִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים מִן הָאָדָם מִן הַבָּקָר מִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן מִכָּל הַבְּהֵמָה וְנָתַתָּה אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יְהוָה. לא וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. |
פירוט הכמויות של שָּׁלָל הצֹאן, הבָקָר, החֲמֹרִים, והשבויות שנלקחו. ציון מחצית הכמויות שהועברו לצָבָא, והמֶכֶס שנמסר לאֶלְעָזָר. ראו איור. |
לב וַיְהִי הַמַּלְקוֹחַ יֶתֶר הַבָּז אֲשֶׁר בָּזְזוּ עַם הַצָּבָא צֹאן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים. לג וּבָקָר שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים אָלֶף. לד וַחֲמֹרִים אֶחָד וְשִׁשִּׁים אָלֶף. לה וְנֶפֶשׁ אָדָם מִן הַנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר כָּל נֶפֶשׁ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף. לו וַתְּהִי הַמֶּחֱצָה חֵלֶק הַיֹּצְאִים בַּצָּבָא מִסְפַּר הַצֹּאן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. לז וַיְהִי הַמֶּכֶס לַיהוָה מִן הַצֹּאן שֵׁשׁ מֵאוֹת חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים. לח וְהַבָּקָר שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף וּמִכְסָם לַיהוָה שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים. לט וַחֲמֹרִים שְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּמִכְסָם לַיהוָה אֶחָד וְשִׁשִּׁים. מ וְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף וּמִכְסָם לַיהוָה שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים נָפֶשׁ. מא וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת מֶכֶס תְּרוּמַת יְהוָה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. |
פירוט מחצית הכמויות של שָּׁלָל הצֹאן, הבָקָר, החֲמֹרִים, והשבויות שנמסרו לעַם, ושמתוכם נמסר המַס לַלְוִיִּם. ראו איור. |
מב וּמִמַּחֲצִית בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חָצָה מֹשֶׁה מִן הָאֲנָשִׁים הַצֹּבְאִים. מג וַתְּהִי מֶחֱצַת הָעֵדָה מִן הַצֹּאן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. מד וּבָקָר שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף. מה וַחֲמֹרִים שְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. מו וְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף. מז וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָחֻז אֶחָד מִן הַחֲמִשִּׁים מִן הָאָדָם וּמִן הַבְּהֵמָה וַיִּתֵּן אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יְהוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. |
מפקדי הצבא מבשרים למֹשֶׁה שהם ספרו את הצבא, והסתבר שלא חסר אף חַיָּל (שנפל חלל). כדי לְכַפֵּר עַל חייהם שניצלו, הם מוסרים כקָרְבַּן את תכשיטי הזָהָב היקרים שבזזו - אֶצְעָדָה (תכשיט לרגל או לזרוע [2]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, במדבר, עמוד 120 ), צָמִיד, טַבַּעַת, עָגִיל, וכוּמָז (כיסוי לאזור הערווה[3]עולם התנ"ך, ספר בַּמִּדְבָּר עמ' 182. או לצוואר[4]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, במדבר, עמוד 120 ). |
מח וַיִּקְרְבוּ אֶל מֹשֶׁה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר לְאַלְפֵי הַצָּבָא שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת. מט וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ. נ וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן יְהוָה אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה. נא וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאִתָּם כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה. |
סה"כ משקל הזָהָב שמסרו מפקדי הצבא היה 16,750 שָׁקֶל [*]הַשֶּׁקֶל הוא מידת משקל המשוערת כ-11.4 גרם לערך , והחיילים השאירו בידיהם את הביזה שלקחו. מֹשֶׁה ואֶלְעָזָר מניחים את התכשיטים באֹהֶל מוֹעֵד כזכרון לארוע.[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 867 , ויש המשערים כ-19 גרם. |
נב וַיְהִי כָּל זְהַב הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵרִימוּ לַיהוָה שִׁשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁקֶל מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וּמֵאֵת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת. נג אַנְשֵׁי הַצָּבָא בָּזְזוּ אִישׁ לוֹ. נד וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יְהוָה. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ב | "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים, אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ" |
ח | חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן, וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב. |
זָהָב
כֶסֶף
פרטי היוצר\ת
Copper nugget, 44 grams, 2.5 * 3.5 cm., By Jurii (http://images-of-elements.com/copper.php) [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons
נְּחֹשֶׁת
פרטי היוצר\ת
Marcasite from chalk, Locality : Cap Blanc Nez France. Size :8x6cm, by Didier Descouens, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
בַּרְזֶל
בְּדִיל
פרטי היוצר\ת
Two pieces of lead, 11 grams, 1 x 1.5 cm each, by Hi-Res Images of Chemical Elements [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons
עוֹפֶרֶת