בַּמִּדְבָּר ט

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Seder (The Passover Meal) (Der Oster-Abend), by Moritz Daniel Oppenheim [Public domain], via Wikimedia Commons

פֶסַח שֵּׁנִי (בפרנקפורט גרמניה)

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

הענן עולה מעל המשכן. הגיע הזמן לזוז. מודל המשכן של אלון אדיר 2018 על צילום של טומי מערד, שעבר הקטנה ועיבוד דיגיטלי. ראו פרטים נוספים על הצילום המקורי בקישור לעמוד התמונה. original image - Sinai desert, by Tommy from Arad (Sinai desert) [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל, וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (י"ח)

סיכום

בְּנִיסָן בְּשָׁנָה 2 לַנְּדוּדִים, ה' מצווה לחגוג את קורבן הַפָּסַח במועדו - בי"ד בניסן בשעות בֵּין הָעֲרְבַּיִם. אדם שלא יכל לחגוג את הַפָּסַח במועדו כיוון שנטמא בגלל קִרְבָה למֵת או כיוון שֶׁשָּׁהָה במרחקים, יחגוג את הַפָּסַח בְּי"ד בְּאִיָּר, עם אותם מנהגים. מיד עם הקמת הַמִּשְׁכָּן, כיסה אותו הֶעָנָן. עֲלִיַּת הֶעָנָן סימנה לעַם שיש לנסוע, ועצירת הֶעָנָן סימנה לעַם שזהו מקום הַחֲנָיָה החדש.

תקציר

בשנה השנייה ליציאת מִצְרַיִם, ה' מצווה על מֹשֶׁה לעשות את קורבן הַפָּסַח במועדו - בי"ד בנִיסָן בשעות בֵּין הָעֲרְבַּיִם, ועל פי הִלְכוֹת חג הַפָּסַח שנמסרו לעַם. העַם מקיים את הַפֶּסַח על כל הלכותיו במועד המדויק.

א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר. ב וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ. ג בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעֲרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמוֹעֲדוֹ כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ. ד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂת הַפָּסַח. ה וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִדְבַּר סִינָי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

היו בעַם אנשים שנטמאו בעקבות קִרְבָה למֵת (טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם) ולכן לא יכלו להשתתף בקורבן הַפֶּסַח. הם פנו למֹשֶׁה וְלאַהֲרֹן בתלונה על כך שנאלצו להיות מוּסָרִים\נִגְרָעִים מרשימת המשתתפים בטקסי הקורבנות, ומֹשֶׁה ענה שיִשְׁאַל את ה' בעניינם.

ו וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. ז וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן יְהוָה בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ח וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה יְהוָה לָכֶם.

פָּסַח שֵּׁנִי: ה' עונה למֹשֶׁה שבֵּן העַם שלא יכול להשתתף בקורבן הַפָּסַח במועדו בגלל שנטמא בעקבות קִרְבָה למֵת, או בגלל שהיה רחוק באותו זמן (ממקום הפולחן של כל העַם), יוכל בכל זאת לחגוג את קורבן הַפָּסַח בי"ד באִיָּר (כלומר חודש לאחר המועד המקורי באותה שנה, וחוק זה תקף לדורות). פָּסַח מְאוּחָר כזה יֵחָגֵג על פי כל הכללים הרגילים - בשעות בֵּין הָעַרְבַּיִם עם אכילת מַצּוֹת וּמְרוֹרִים, ותוך הקפדה על האיסור להשאיר מהקורבן עד הבוקר, ועל האיסור לשבור את עצמות הקורבן.

ט וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. י דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה. יא בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. יב לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ.

אבל אדם שאינו טמא ואינו רחוק, אינו פָּטוּר מציון הַפָּסַח במועדו, ואם לֹא יקפיד בכך אז הוא יענש בכָּרֵת. גם הגֵּר החי עם העַם חייב בציון הַפָּסַח במועדו, בדיוק כמו אֶזְרַח בן העַם.

יג וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ כִּי קָרְבַּן יְהוָה לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא. יד וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ.

הֶעָנָן: מיד עם הקמת הַמִּשְׁכָּן, כיסה אותו הֶעָנָן. בשעות החשיכה הוא נראה כעָנָן של אֵשׁ ובבוקר חזר למראהו הרגיל. עֲלִיַּת הֶעָנָן מעל הָאֹהֶל סימנה לעַם שיש לנסוע ממקום הַחֲנָיָה הנוכחי, ועצירת הֶעָנָן במקום כלשהו סימנה לעַם שזהו מקום הַחֲנָיָה החדש.

טו וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר. טז כֵּן יִהְיֶה תָמִיד הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ וּמַרְאֵה אֵשׁ לָיְלָה. יז וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

העַם כאמור נוסע וחונה על פי מקום הֶעָנָן. גם אם הֶעָנָן מתעקב על הַמִּשְׁכָּן ושוהה שם ימים רבים, או ימים מעטים, או רק מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, או יוֹם ולַיְלָה, או יומיים, או חֹדֶשׁ, או שנה\יָמִים - בכל מקרה על העַם להשאר בחֲנָיָה עד שהֶעָנָן יעלה.

יח עַל פִּי יְהוָה יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ. יט וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה וְלֹא יִסָּעוּ. כ וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר עַל הַמִּשְׁכָּן עַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהוָה יִסָּעוּ. כא וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ. כב אוֹ יֹמַיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ יָמִים בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו יַחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִסָּעוּ וּבְהֵעָלֹתוֹ יִסָּעוּ. כג עַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהוָה יִסָּעוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה שָׁמָרוּ עַל פִּי יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
י"ד	דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה.
י"ח	עַל פִּי יְהוָה יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ.