פרטי היוצר\ת
The Israelites struck by plague whilst eating quails. Engraving by A. de Blois after G. Hoet. From Wellcome Images. See page for author [CC-BY-4.0], via Wikimedia Commons
וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יְהוָה וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה (א) הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם.. (ל"ג)
|
|
סיכום
העַם מתאונן על קשיים, ה' מעניש אותם באֵשׁ הפורצת במַּחֲנֶה, ומאז המקום נקרא תַּבְעֵרָה. אח"כ העַם מתאווה למאכלים הטובים שאכל בְּמִצְרַיִם. מֹשֶׁה מתלונן לפני ה' על הקושי בהנהגת העַם, וה' מאציל מרוחו על 70 זְּקֵנִים מהעַם כדי שיעזרו לו. ה' מוריד המוני שַׂלְוִים על המַּחֲנֶה. העַם טורף אותם בתַּאֲוָה מוגזמת, ה' מכה בהם, ומאז המקום נקרא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה. העַם ממשיך משם וחונה בחֲצֵרוֹת.
תקציר
| העַם מתאונן על קשיים (שלא צוינו) וה' כועס ומבעיר אֵשׁ בקְצֵה הַמַּחֲנֶה. הָעָם זועק לעזרת מֹשֶׁה, מֹשֶׁה מתפלל לה', וה' מכבה את האֵשׁ. המקום נקרא מאז "תַּבְעֵרָה". |
| א וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי יְהוָה וַיִּשְׁמַע יְהוָה וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יְהוָה וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. ב וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל יְהוָה וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ. ג וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְהוָה. |
| המון מהעַם מתאסף ובוכה תוך תַּאֲוָה על הטוב שהיה לו בְּמִצְרַיִם: בָּשָׂר, דגים בחינם, וירקות ופירות שונים (כולל קִּשֻּׁאִים, אֲבַטִּחִים, חָצִיר, בְּצָלִים, ושּׁוּמִים). היום הם אוכלים רק מהַמָּן כל הזמן [*]ראו על הַמָּן גם בשְׁמוֹת פרק ט"ז . |
| ד וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר. ה זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים. ו וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ. |
| הערה על סגולותיו הטובות של הַמָּן שניתן לעַם: הַמָּן דומה לזרע הגַּד (מזוהה עם הכוסברה), בצורה של עין מבריקה (לבנה) כבְּדֹלַח. בְּנֵי העַם היו צריכים רק לשוטט וללקט ממנו, ואז יכלו לטחון אותו לקמח, לכתוש אותו במַכְתֵּשׁ\מְּדֹכָה, או לבשלו בסיר\פָּרוּר לעוגות בטעם שמנוני משובח. הַמָּן ירד כמו טַּל עַל הַמַּחֲנֶה כל לָיְלָה. |
| ז וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח. ח שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן. ט וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו. |
| ה' שומע את התלונות וכועס. מֹשֶׁה מצטער על כך ומתלונן בפני ה' על העונש שה' מטיל עליו כשהוא מכריח אותו להוביל את העַם לארץ. הרי מֹשֶׁה הוא לא זה שהביא את העַם לעולם - הוא לא הָרָה או יָלַד אותו, אז למה ה' מבקש ממנו לשאת את העַם לארץ המובטחת כמו אוֹמֵן [*]אדם העוסק בגידול תינוקות הנושא בְּחֵיקוֹ את התינוק שתחת אחריותו. מהיכן ישיג לעַם את הבָּשָׂר שהוא מבקש? משא העַם כבד מדי מכדי שמֹשֶׁה ישא אותו לבדו, לכן עדיף כבר שה' ימית אותו. |
| י וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ וַיִּחַר אַף יְהוָה מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע. יא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ וְלָמָּה לֹא מָצָתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לָשׂוּם אֶת מַשָּׂא כָּל הָעָם הַזֶּה עָלָי. יב הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו. יג מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה כִּי יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה. יד לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי. טו וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי. |
| ה' מורה למֹשֶׁה לאסוף אליו 70 מִזִּקְנֵי העַם ומהשוטרים\משגיחים לאֹהֶל מוֹעֵד, ושם ה' יאציל עליהם מרוחו כדי שיוכלו לעזור למֹשֶׁה בהובלת העַם. הוא יקרא לעַם להתקדש כי למחרת הם יאכלו בָּשָׂר כפי שהִתְאַוּוּ. הם יאכלו בָּשָׂר במשך חודש שלם עד שהוא "יֵצֵא להם מהאף". מֹשֶׁה תוהה איך כל 600,000 בני העַם יקבלו בָּשָׂר במשך חודש? הוא שואל (בציניות) האם ימצאו להם בהמות או דגים במדבר? ה' עונה שהרי הדבר בכוחו. |
| טז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ. יז וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ. יח וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי יְהוָה לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר כִּי טוֹב לָנוּ בְּמִצְרָיִם וְנָתַן יְהוָה לָכֶם בָּשָׂר וַאֲכַלְתֶּם. יט לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם. כ עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת יְהוָה אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם. כא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הָעָם אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ וְאַתָּה אָמַרְתָּ בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם וְאָכְלוּ חֹדֶשׁ יָמִים. כב הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם. כג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הֲיַד יְהוָה תִּקְצָר עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי אִם לֹא. |
| מֹשֶׁה אוסף 70 מִזִּקְנֵי העַם לאֹהֶל מוֹעֵד כפי שצֻוָּה, וה' יורד בֶּעָנָן ומאציל עליהם מרוחו והם מתנבאים לזמן קצר. שְׁנַיִם מהם, אֶלְדָּד ומֵידָד, היו כְּתֻבִים בין המוזמנים אבל נשארו בַּמַּחֲנֶה, והתחילו להתנבא שם. נַּעַר רץ לדווח על כך לְמֹשֶׁה, ויְהוֹשֻׁעַ, משרתו הנבחר של מֹשֶׁה [*]או שהכוונה ב"מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו" היא שיְהוֹשֻׁעַ שירת את מֹשֶׁה עוד מימי נעוריו\בחרותו. , קורא לְמֹשֶׁה לכלוא אותם (כדי למנוע מהם להתחרות בהנהגתו). אך מֹשֶׁה עונה שאַל ליְהוֹשֻׁעַ לקנא לו, כי הוא בכלל מקווה שכֹּל עַם יִשְׂרָאֵל יהיו נְבִיאִים. |
| כד וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל הָעָם אֵת דִּבְרֵי יְהוָה וַיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי הָעָם וַיַּעֲמֵד אֹתָם סְבִיבֹת הָאֹהֶל. כה וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ. כו וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה. כז וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה. כח וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם. כט וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם יְהוָה נְבִיאִים כִּי יִתֵּן יְהוָה אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם. |
| מֹשֶׁה אוסף בחזרה את הזקנים ואת שאר העַם למַּחֲנֶה, וה' מביא רוּחַ שמעיפה ציפורי שְּׂלָו מכוון הַיָּם [*]מפרץ אילת? . הם ניטשים כל יום עַל הַמַּחֲנֶה ועד מרחק יום הליכה ממנו בכל הכוונים, ובגובה 2 אמות[*]האַמָּה משוערת כאורך של כחצי מטר, כלומר גובה שִׁכְבַת השַׂלְוִים היה כמטר אחד. ראו רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה. . בְּנֵי הָעָם קמים מיד ואוספים המוני ציפורים, ועד למחרת אוסף כל אחד לפחות 10 חֳמָרִים[*]החֹמֶר (או ה"כּוֹר") הוא מידת נפח יבש השווה ל-10 אֵיפוֹת . אז הם פרסו\שיטחו את העופות לייבוש ברחבי הַמַּחֲנֶה.
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק מ"ה פסוק י"א: יא
הָאֵיפָה וְהַבַּת תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה לָשֵׂאת מַעְשַׂר הַחֹמֶר הַבָּת וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר הָאֵיפָה אֶל הַחֹמֶר יִהְיֶה מַתְכֻּנְתּוֹ.
. האֵיפַה משוערת כ-22 ליטר לערך, כלומר החֹמֶר שווה בערך ל-220 ליטר, ונפח השַׂלְוִים המינימאלי לאדם היה מעל 2000 ליטר. ראו רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה. |
| ל וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. לא וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת יְהוָה וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. לב וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה וְכֹל יוֹם הַמָּחֳרָת וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו הַמַּמְעִיט אָסַף עֲשָׂרָה חֳמָרִים וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה. |
| העַם טורף בתַּאֲוָה את השַׂלְוִים, שהיו בין שִׁנֵּיהֶם עוד לפני שמֵתוּ\נִכְרְתוּ. ה' כעס על כך והִכָּה רבים מהעַם. המקום נקרא מאז "קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה", כי שם נקברו אותם מִּתְאַוִּים. העַם ממשיך משם וחונה בחֲצֵרֹת. |
| לג הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם יִכָּרֵת וְאַף יְהוָה חָרָה בָעָם וַיַּךְ יְהוָה בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד. לד וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים. לה מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת וַיִּהְיוּ בַּחֲצֵרוֹת. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד | וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר. |
| כ | עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא.. |
| ל"א | וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. |
| ל"ג | הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם יִכָּרֵת.. |
.jpg){kind=link}
קִּשֻּׁאִים (מֵלוֹן עג'ור\מלון הקַתַא\Cucumis melo var. chate)
פרטי היוצר\ת
Watermelons, by Steve Evans [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
פרטי היוצר\ת
Fried rice in the Philippines Leeks (Philippines), by Judgefloro [CC0 1.0 Universal (CC0 1.0)
Public Domain Dedication], via Wikimedia Commons
חָצִיר (מזוהה כירק הכְּרֵשָׁה)
פרטי היוצר\ת
field with onions nearby Ismaning (Germany), by Rainer Haessner [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
פרטי היוצר\ת
Clean garlic, by Francesco Perito [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
פרטי היוצר\ת
Coriander Seeds. By Sanjay Acharya [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
זְרַע גַּד. הגַּד מזוהה עם הכוסברה. בתמונה זרעי גַּד מיובשים המשמשים כתבלין.
פרטי היוצר\ת
Quail from the Crossley ID Guide Britain and Ireland, by Richard Crossley [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
שַׂלְוִים