וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ. וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה, וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל. (ל"ב-ל"ג)
המַּחְתָּה - כלי לנשיאת גחלים וקְטֹרֶת. כאן המַּחְתָּה מופיעה בין שאר סמלים יהודים (הכוללים גם שופר, מנורה וארבעת המינים) מתוך פסיפס מהמאה ה-4 בבית הכנסת העתיק בחמת טבריה.
סיכום
פרשת קֹרַח וְעֲדָתוֹ: קֹרַח הלֵוִי, ודָתָן וַאֲבִירָם משבט רְאוּבֵן טוענים בפני מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שאין הצדקה למנהיגותם. מֹשֶׁה מנסה לשכנע שאַל ללְוִיִּים לרצות גם בתפקידי הכוהנים (בני אַהֲרֹן), ומזמין אותם למחרת להקריב קְטֹרֶת כדי לראות במי יבחר ה'. דָתָן וְאֲבִירָם מסרבים לקריאתו, ומֹשֶׁה בא אליהם, ומזהיר את הנוכחים להתרחק מהם. הָאֲדָמָה נבקעת ובולעת את המורדים ורכושם, והם יורדים לַשְּׁאוֹל בעודם חיים. אז גם יָצְאָה אֵשׁ ששָׂרְפָה את 250 מקריבי הַקְּטֹרֶת.
תקציר
| מרד קֹרַח ועדתו: קֹרַח, לֵוִי מבית האב של קְהָת [*]ראו את שושלת בני לֵוִי המלאה, הכוללת את "קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי" בשְׁמוֹת פרק ו. , יחד עם דָתָן, אֲבִירָם וְאוֹן משבט רְאוּבֵן[*]ראו את שושלת בני רְאוּבֵן המלאה, הכוללת את דָתָן וַאֲבִירָם בני אֱלִיאָב בן פַלּוּא בן רְאוּבֵן בבַּמִּדְבָּר פרק כ"ו. מצוין כאן שאוֹן (שלא נזכר שוב בפרשה) היה בנו של פֶּלֶת שאינו נזכר בפרק כ"ו בין בני רְאוּבֵן, ויש המשערים לכן שמדובר בטעות או שפֶּלֶת הוא אולי אותו פַלּוּא בן רְאוּבֵן. , ועוד 250 מנהיגים\נשיאים מתקהלים סביב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וטוענים בפניהם שכל העַם קדושים באותה מידה ולכן למה הם מתיימרים להתנשא מעל כולם? |
| א וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. ב וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם. ג וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהוָה. |
| מֹשֶׁה נופל על פניו לשמע הדברים. הוא קורא לקֹרַח ולתומכיו\עֲדָתוֹ להצטרף אליו למחרת בבֹּקֶר (באֹהֶל מוֹעֵד) ולהקטיר קְטֹרֶת באֵשׁ שידליקו במַחְתּוֹת [*]כלי לנשיאת גחלים וקְטֹרֶת - ראו תמונה. כדי לברר את מי מהם יבחר ה' לקרב אליו. |
| ד וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו. ה וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע יְהוָה אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו. ו זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ. ז וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי יְהוָה מָחָר וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה הוּא הַקָּדוֹשׁ רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי. |
| מֹשֶׁה נוזף בלְוִיִּים תומכי קֹרַח, שהרי הם זכו בזכות גדולה לשרת במִשְׁכַּן מול כל העַם, ולכן למה להם לבקש לעצמם גם את תפקידי הכְּהֻנָּה (של בני אַהֲרֹן), ולהתלונן על כך בפני ה' ואַהֲרֹן? |
| ח וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי. ט הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶתְכֶם אֵלָיו לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת מִשְׁכַּן יְהוָה וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֵדָה לְשָׁרְתָם. י וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי אִתָּךְ וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה. יא לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל יְהוָה וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תלונו [תַלִּינוּ] עָלָיו. |
| מֹשֶׁה גם קורא לדָתָן וְלַאֲבִירָם (שאינם לְוִיִּים) לבוא אליו, אך הם מסרבים להענות לבקשתו. הם טוענים שהוא כבר קרא להם לעלות ממִצְרַיִם הפוריה כדי למות במדבר, ועכשיו הוא רוצה עוד לאמר להם מה לעשות [*]לנהוג בהם ב"שְׂרָרָה", כלומר כבעל סמכות השלטון ? |
| יב וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה. יג הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר. |
| הרי מֹשֶׁה לא הצליח בינתיים להביא את העַם להתנחל בשדות ובכרמים שבארץ המובטחת. האם הוא חושב להעניש את המסרבים לו בניקור עיניים? לכן הם מצהירים שהם מסרבים להענות לקריאתו ולא יעלו אליו! |
| יד אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה. |
| מֹשֶׁה כועס לשמע הדברים, וקורא לה' לא לקבל את המנחה שיקריבו. הרי הוא היה מנהיג למופת, ולא לקח מהעַם אפילו חֲמוֹר אחד לעצמו, ולא גרם להם רעה. |
| טו וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל יְהוָה אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם. |
| המבחן של קֹרַח ועדתו: מֹשֶׁה חוזר על הקריאה לקֹרַח ולתומכיו לבוא למחרת ולהקריב קְטֹרֶת יחד עם אַהֲרֹן. הם אמנם באים אל מֹשֶׁה מול אֹהֶל מוֹעֵד עם 250 מַחְתֹּת שבהן אש וקְטֹרֶת, וכך גם עושה אַהֲרֹן. קֹרַח מצטרף יחד עם כָּל העַם\הָעֵדָה, וה' מופיע. |
| טז וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי יְהוָה אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן מָחָר. יז וּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וּנְתַתֶּם עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וְהִקְרַבְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אִישׁ מַחְתָּתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַחְתֹּת וְאַתָּה וְאַהֲרֹן אִישׁ מַחְתָּתוֹ. יח וַיִּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ עֲלֵיהֶם אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וַיַּעַמְדוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. יט וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּרָא כְבוֹד יְהוָה אֶל כָּל הָעֵדָה. |
| ה' מזהיר את מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן להתרחק מהקהל שהתאסף (עם המַחְתֹּת) ליד האוהל, כי הוא עומד להשמידם\לכלותם. מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נופלים על פְּנֵיהֶם, ומתחננים לה', האלוהים השולט ברוח החיים בבריאה, שלא יכעס על כל העַם (וימית אותו) בגלל חטאם של בודדים. |
| כ וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. כא הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאַכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע. כב וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף. |
| ה' אומר למֹשֶׁה לקרוא לקהל להתרחק מהאֹהָלִים\מִשְׁכָּנָם של קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם [*]האוהל של קֹרַח מבית קְהָת, והאהלים של דָּתָן וַאֲבִירָם משבט רְאוּבֵן היו סמוכים זה לזה באזור דרום המִשְׁכַּן, שם שכנו האֹהָלִים של בני קְהָת . מֹשֶׁה הולך לשם עם זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וקורא לעַם להתרחק מהאֲהָלִים הללו ומכל מה שבהם, כי מי שיגע בהם ימות גם כן (כי הם מוחרמים). העַם מתרחק ורק דָתָן וַאֲבִירָם ומשפחותיהם נותרים לעמוד ליד האֲהָלִים
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק ג פסוק כ"ט: כט
מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה.
ובני רְאוּבֵן
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק ב פסוק י: י
דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה לְצִבְאֹתָם וְנָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר.
.[*]בעוד קֹרַח נמצא עם הלְוִיִּים ומַחְתֹּתיהם במִשְׁכַּן הַסָּמוּךְ? . |
| כג וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כד דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר הֵעָלוּ מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם. כה וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. כו וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְאַל תִּגְּעוּ בְּכָל אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן תִּסָּפוּ בְּכָל חַטֹּאתָם. כז וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרֶח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם. |
| מֹשֶׁה אומר שמה שעומד לקרות יוכיח שהוא לא בָּדָה מליבו את שליחותו אלא שהיא באה מה'. אם המורדים ימותו מיתה רגילה של בני אָדָם אז סימן שהוא לא שליח ה', אבל אם ה' יצור\יִבְרָא בור באֲדָמָה והיא תִּפְצֶה את פִּיהָ ותבלע את המורדים עם כל רכושם, והם ירדו לַשְּׁאוֹל בעודם חיים, הרי זאת תהיה הוכחה שהם חטאו בגידוף ה' [*]בכך שמרדו בהנהגת מֹשֶׁה ואַהֲרֹן. והעונש על המקלל את ה' הוא עונש מוות - ראו וַיִּקְרָא פרק כ"ד פסוקים ט"ו-ט"ז .
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ"ד פסוקים ט"ו-ט"ז: טו
וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ.
טז
וְנֹקֵב שֵׁם יְהוָה מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כָּל הָעֵדָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת.
. |
| כח וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כִּי לֹא מִלִּבִּי. כט אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא יְהוָה שְׁלָחָנִי. ל וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא יְהוָה וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת יְהוָה. |
| מיד כשמֹשֶׁה מסיים לאמר את הדברים, הָאֲדָמָה נבקעת ובולעת את המורדים ואת רכושם, את בָּתֵּי קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם ואת כל מי שנמצא שם, והם יורדים לַשְּׁאוֹל בעודם חיים. הָאֲדָמָה נסגרת עליהם והם נעלמים מהקהל. כל הנוכחים בורחים לְשֵׁמַע הצעקות של המורדים. אז גם יָצְאָה אֵשׁ ששָׂרְפָה את 250 מקריבי הַקְּטֹרֶת [*]תומכי קֹרַח שבאו למִשְׁכַּן להקריב קְּטֹרֶת כהצעת מֹשֶׁה - ראו פסוקים י"ז-י"ח. . |
| לא וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם. לב וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ. לג וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל. לד וְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם נָסוּ לְקֹלָם כִּי אָמְרוּ פֶּן תִּבְלָעֵנוּ הָאָרֶץ. לה וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת יְהוָה וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ג | "רַב לָכֶם! כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה, וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהוָה?". |
| ל"ב- ל"ג | וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ. וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה, וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל. |