פרטי היוצר\ת
The sacrifice of the red heifer, by Philip De Vere [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה, אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל (ב)
סיכום
תקציר
| זבח הפָרָה האֲדֻמָּה: ה' מוסר למֹשֶׁה ולאַהֲרֹן את הלכות הפָרָה האֲדֻמָּה: יש לקחת פָרָה אֲדֻמָּה, חסרת-מוּם\תְּמִימָה, שלא שימשה לעבודה, ולתת אותה לאֶלְעָזָר (בן אַהֲרֹן) הַכֹּהֵן. הוא יוציא אותה אל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה ושם יפקח על שחיטתה. |
| א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. ב זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל. ג וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו. |
| אֶלְעָזָר יתיז\יזה מהדָּם שלה לכוון אֹהֶל מוֹעֵד 7 פעמים, ויפקח על השריפה שלה, כולל העור, הבשר, הדָּם, וצואתה שבמעיים [*]בדומה לקורבן חַטָּאת רגיל . הכֹּהֵן
[^]
וַיִּקְרָא פרק ד פסוקים י"א-י"ב: יא
וְאֶת עוֹר הַפָּר וְאֶת כָּל בְּשָׂרוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל כְּרָעָיו וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׁוֹ.
יב
וְהוֹצִיא אֶת כָּל הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל עֵצִים בָּאֵשׁ עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף.
.[*]לא ברור אם מדובר באֶלְעָזָר או בכֹּהֵן העוזר לו יזרוק לאֵשׁ חתיכת עֵץ אֶרֶז, אֵזוֹב\זעתר ובַּד אדום\שָׁנִי[*]צמר צבוע בצבע זוהר, מופק מביצי כנימות מיוחדות (בדומה למי הטיהור של מְּצֹרָע[*]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוֹת עמ' 154. .[^]וַיִּקְרָא פרק י"ד פסוק ד: ד
וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב.
). |
| ד וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים. ה וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְאֶת דָּמָהּ עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף. ו וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה. |
| אִישׁ טָהוֹר יאסוף את אֵפֶר הַפָּרָה שנשרפה וישמור אותו במקום טהור מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, כדי שתשמש את העַם להכנת מֵי נִדָּה מטהרים (ראו להלן). "הכֹּהֵן" [*]שהוזכר בפסוק הקודם, ושזרק את האֶרֶז לאֵשׁ , הכֹּהֵן ששרף את הפרה, והאִישׁ הטָהוֹר שאסף את האֵפֶר, נעשו טמאים מהמלאכה עד הָעָרֶב, ולכן עליהם לכבס את בגדיהם, ולרחוץ[*]על אוסף האֵפֶר נאמר רק שעליו לכבס את בגדיו, אך כנראה שגם הוא חייב ברחצה. . |
| ז וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְאַחַר יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב. ח וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו בַּמַּיִם וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב. ט וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִוא. י וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לְחֻקַּת עוֹלָם. |
| השימוש באֵפֶר הפָרָה האֲדֻמָּה לצורך חיטוי טומאה: אָדָם הנוגע במֵת נִטְמָא לשָׁבוּעַ. הוא יִטְהָר ביום השביעי רק אם יִתְחַטֵּא ביום השלישי במֵי נִדָּה הכוללים את אֵפֶר הפָרָה. אם לא יִטְהָר כך, אז הוא מטמא בכך את המִשְׁכַּן [*]אם יקרב אליו בעוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ ולכן יענש בכָּרֵת[*]עונש קשה המוטל על החוטא במספר חטאים חֲמוּרִים הנזכרים במקרא. מהות העונש לא מפורשת, אך יש המשערים שמדובר בחרם או בגירוש, או בעונש שלא בידי אדם אלא מה' שבו יכרתו חייו של החוטא, או שתכרת מורשתו כך שלא יבואו ממנו עוד צאצאים. . |
| יא הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים. יב הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִטְהָר. יג כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ. |
| אם אָדָם מֵת באֹהֶל, אז כל מי שהיה באֹהֶל או בָּא אֶליו נִטְמָא לשָׁבוּעַ. כך גם נִטְמָא כְּלִי שהיה באֹהֶל בלי שכיסה את פתחו מכסה\צָמִיד מוצמד בחוט\פָּתִיל. כך גם נִטְמָא אָדָם שנוגע בשָּׂדֶה בחֲלַל מלחמה, או בכל מֵת אחר, או בְעֶצֶם של אָדָם אוֹ בְקָבֶר. |
| יד זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים. טו וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא. טז וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים. |
| כדי לטהר את הטמאים שהוזכרו למעלה, יש להכין מֵי נִּדָּה מְחַטְּאִים כך: יש לשים אֵפֶר של פָרָה אֲדֻמָּה בתוך כלי, לשפוך עליו מַיִם חַיִּים (ממעין, נחל, או באר), ולטבול אֵזוֹב במַיִם. על איש טָהוֹר להתיז\להזות אז מהמַיִם על אֹהֶל המֵת, ועל הַכֵּלִים והאנשים שהיו בו, או באָדָם שנגע במֵת. האָדָם הטָּהֹר יתיז את המַיִם על הטָמֵא המִטַּהֵר, בימים השלישי והשביעי להִטַּהֲרוּת. בתום השבוע יכבס הטָמֵא המִטַּהֵר את בגדיו, ירחץ ויהיה טהור. |
| יז וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי. יח וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל אוֹ בַמֵּת אוֹ בַקָּבֶר. יט וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב. |
| אם הטָמֵא לא יִטְהָר כך, הרי הוא מטמא את המִשְׁכַּן וכליו ולכן יענש בכָּרֵת [*]ראו בהסבר למעלה לפסוק י"ג . נִטְמָאִים גם האָדָם שהתיז את מֵי הַנִּדָּה, או שנגע בהם, או שהטָמֵא נגע בו, או אָדָם שנגע בטָמֵא. אנשים אלה נעשים טמאים עַד הָעָרֶב, וחייבים לכבס את בגדיהם[*]וכנראה גם לרחוץ . |
| כ וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל כִּי אֶת מִקְדַּשׁ יְהוָה טִמֵּא מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא הוּא. כא וְהָיְתָה לָּהֶם לְחֻקַּת עוֹלָם וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְהַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה יִטְמָא עַד הָעָרֶב. כב וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ב | וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה, אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל. |
| כ"ב | וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא - יִטְמָא. וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב. |
פרטי היוצר\ת
אֶרֶז
פרטי היוצר\ת
Spring's growth of Origanum syriacum, a highly valued food spice, by Davidbena at en.wikipedia (see page for author) [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
אֵזֹב (זַעֲתַר)