בְּרֵאשִׁית
בְּרֵאשִׁית
שְׁמוֹת
שְׁמוֹת וַיִּקְרָא
בַּמִּדְבָּר
בַּמִּדְבָּר
דְּבָרִים
דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
+כתובים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי אִיּוֹב שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא נְחֶמְיָה דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Obverse of Jewish Yehud (Judaean) silver coin, by Fiddler7 [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
עֶשְׂרִים גֵּרָה יִהְיֶה הַשָּׁקֶל (כ"ה) צילום של מטבע גֵּרָה במשקל 0.58 גרם עם כתובת "יהד" בעברית, מהתקופה הפרסית
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

עֵרֶךְ נֵדֶר הַנֶּפֶשׁ, איור של אלון אדיר, 10.7.2019 [public domain]
עֵרֶךְ נֵדֶר הַנֶּפֶשׁ
סיכום
ה' מוסר למֹשֶׁה את הלכות הפִּדְיוֹן בכסף של נֶדֶר שנִדַּר למסור נֶּפֶשׁ\חיים לה', ומפורטים מחירי הפִּדְיוֹן לפי המין והגיל. אי אפשר לפדות או להחליף בְּהֵמָה המותרת לקורבן (בָּקָר וצֹּאן), אבל אפשר לפדות בְּהֵמָה טמאה. מפורטים הלכות פִּדְיוֹן של בתים ושדות, ומקרים שאינם מאפשרים פִּדְיוֹן כמו חֵרֶם המוקדש לה'. מוזכרת גם מצוות המַעְשַׂר מתבואת הָאָרֶץ ומִפְּרִי הָעֵץ, והלכות הפִּדְיוֹן שלו.
תקציר
ה' מוסר למֹשֶׁה את הלכות הפִּדְיוֹן של נֶדֶר
[*]הנודר "מפַלֵּא" את הנֶדֶר - כלומר מבטא אותו בפיו
שבו אָדָם נָדַר למסור לה' את עֵרֶךְ הנֶּפֶשׁ\החיים
[*]למשל נֶדֶר של אָדָם לשרת במִקְדָּשׁ, או נֶדֶר של הורה למסור את התינוק הנולד לעבודה במִקְדָּשׁ, כמו בשְׁמוּאֵל-א פרק א פסוק י"א
[^] שְׁמוּאֵל-א פרק א פסוק י"א: יא וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ.
.
. ניתן לפדות נֶדֶר כזה בתשלום כַּסְפִּי לאוצרות המִקְדָּשׁ. ערכי הפִּדְיוֹן (ביחידות של כֶּסֶף במשקל שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ
[*]הַשֶּׁקֶל, ובמקרה זה שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, הוא מידת משקל ומשוער כ-13-11 גרם
[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 113
, או כ-19 גרם לפי רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה.
) מובאים באיור להלן.
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַיהוָה. ג וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. ד וְאִם נְקֵבָה הִוא וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל. ה וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים. ו וְאִם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשֶׁת שְׁקָלִים כָּסֶף. ז וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם זָכָר וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל וְלַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים.
אם האָדָם התרושש\מָךְ ואינו יכול לשלם את מחיר הפִּדְיוֹן, עליו להתייצב לפני הַכֹּהֵן שיעריך את המחיר שהנוֹדֵר ישלם.
ח וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן.
בְּהֵמָה המותרת לקורבן (בָּקָר וצֹּאן
[^]וַיִּקְרָא פרק א פסוק ב: ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם.
) והמובטחת למִקְדָּשׁ בנֶדֶר היא קֹּדֶשׁ ואי אפשר לפדות או להחליף אותה בבְּהֵמָה אחרת (אפילו טובה יותר). אם הבְּהֵמָה תוחלף באחרת אז שתיהן תֻּקְדַּשְׁנָה למִקְדָּשׁ. אבל אפשר לגאול בְּהֵמָה טמאה בכסף, לפי ערכה כפי שיקבע הַכֹּהֵן כשיראה אותה, בתוספת חמישית (20%).
ט וְאִם בְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיהוָה כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַיהוָה יִהְיֶה קֹּדֶשׁ. י לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב וְאִם הָמֵר יָמִיר בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ. יא וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיהוָה וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן. יב וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כֵּן יִהְיֶה. יג וְאִם גָּאֹל יִגְאָלֶנָּה וְיָסַף חֲמִישִׁתוֹ עַל עֶרְכֶּךָ.
אָדָם המקדיש את הַבַּיִת שלו (לאוצרות המִקְדָּשׁ), יכול לגאול אותו במחיר שיעריך הַכֹּהֵן בתוספת חמישית.
יד וְאִישׁ כִּי יַקְדִּשׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ לַיהוָה וְהֶעֱרִיכוֹ הַכֹּהֵן בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כַּאֲשֶׁר יַעֲרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן כֵּן יָקוּם. טו וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו וְהָיָה לוֹ.
אָדָם המקדיש את הַשָּׂדֶה שלו יוכל לגאול אותו בתשלום מחירו, המוערך לפי כמות זרעי השְּׂעֹרִים שניתן לזרוע בו. כל חֹמֶר זרעים
[*]החֹמֶר (או ה"כּוֹר") הוא מידת נפח יבש השווה ל-10 אֵיפוֹת
[^] יְחֶזְקֵאל פרק מ"ה פסוק י"א: יא הָאֵיפָה וְהַבַּת תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה לָשֵׂאת מַעְשַׂר הַחֹמֶר הַבָּת וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר הָאֵיפָה אֶל הַחֹמֶר יִהְיֶה מַתְכֻּנְתּוֹ.
. האֵיפַה משוערת כ-22 ליטר לערך, כלומר החֹמֶר שווה בערך ל-220 ליטר. ראו רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה.
יוסיף עוד 50 שֶׁקֶל למחיר השָׂדֶה.
טז וְאִם מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ אִישׁ לַיהוָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף.
אם השָׂדֶה הוקדש בשנת הַיֹּבֵל אזי יש לפדותו במחירו המלא. אבל אם הוא הוקדש לאחר הַיֹּבֵל, אזי יופחת\יִגָּרַע מהמחיר המלא החלק שתואם את השנים שעברו מאז הַיֹּבֵל
[*]כי מחיר שָׂדֶה תואם את מספר השנים שנותרו עד שנת הַיֹּבֵל, שבה הוא חוזר לבעליו המקוריים - ראו וַיִּקְרָא פרק כ"ה.
. בכל מקרה, על גואל השָׂדֶה להוסיף חמישית למחיר המוערך.
יז אִם מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם. יח וְאִם אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ. יט וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה הַמַּקְדִּישׁ אֹתוֹ וְיָסַף חֲמִשִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו וְקָם לוֹ.
חוק זה דן במקרה שבעליו המקוריים של השָׂדֶה מכר אותו לאדם אחר ולא גאל אותו אבל הקדיש אותו לה' לאחר המכירה. במקרה כזה המקדיש לא יוכל עוד לגאול בחזרה את אדמתו המכורה והמקודשת
[*]כפי שניתן לגאול בד"כ אדמות רגילות שנמכרו - ראו וַיִּקְרָא פרק כ"ה פסוקים כ"ג-ל"ד
[^] וַיִּקְרָא פרק כ"ה פסוקים כ"ג-ל"ד: כג וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי. כד וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ. כה כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו. כו וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ. כז וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ. כח וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ. כט וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ. ל וְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר לא [לוֹ] חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל. לא וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֹמָה סָבִיב עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיֹּבֵל יֵצֵא. לב וְעָרֵי הַלְוִיִּם בָּתֵּי עָרֵי אֲחֻזָּתָם גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם. לג וַאֲשֶׁר יִגְאַל מִן הַלְוִיִּם וְיָצָא מִמְכַּר בַּיִת וְעִיר אֲחֻזָּתוֹ בַּיֹּבֵל כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם הִוא אֲחֻזָּתָם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לד וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם לֹא יִמָּכֵר כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם הוּא לָהֶם.
.
. כמו כן, בשנת הַיֹּבֵל השָׂדֶה לא יחזור לבעליו המקוריים כנהוג ביֹּבֵל
[^]וַיִּקְרָא פרק כ"ה פסוק כ"ח: כח וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ.
אלא יִשָּׁאֵר מוקדש לה' כאילו היה חֵרֶם
[*]כמו שלל מלחמה שהוחרם לה' ושאין להשתמש בו. ראו גם פסוקים כ"ח-כ"ט להלן.
ויִמָּסֵר לשימוש הכוהנים.
כ וְאִם לֹא יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה וְאִם מָכַר אֶת הַשָּׂדֶה לְאִישׁ אַחֵר לֹא יִגָּאֵל עוֹד. כא וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ לַיהוָה כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ.
אם מקדיש השָׂדֶה קנה אותו מבעליו המקוריים (ולכן השָׂדֶה צפוי לחזור לבעליו המקוריים בשנת הַיֹּבֵל) והמקדיש רוצה לפדות את השָׂדֶה בחזרה מאוצרות המִקְדָּשׁ, אז הַכֹּהֵן יעריך את מחיר השָׂדֶה בהתאם למספר השנים שנותרו עד הַיֹּבֵל ביום הפִּדְיוֹן. בכל מקרה, כרגיל, השָׂדֶה ישוב לבעליו המקוריים בשנת הַיֹּבֵל.
כב וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ לַיהוָה. כג וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֵת מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא קֹדֶשׁ לַיהוָה. כד בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל יָשׁוּב הַשָּׂדֶה לַאֲשֶׁר קָנָהוּ מֵאִתּוֹ לַאֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ.
כל התשלומים שהוזכרו למעלה יהיו במטבעות של שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שערכו 20 גֵּרָה
[*]כפי שנאמר בהסבר לפסקה הראשונה למעלה, שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, הוא מידת משקל ומשוער כ-13-11 גרם
[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 113
, או כ-19 גרם לפי רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה. כפי שנאמר בפסוק כאן, הגֵּרָה שוקלת כחלק ה-20 של שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. למשל, מטבע הגֵּרָה המופיע בצילום כאן שוקל כ-0.58 גרם, כך ש-20 כמותו ישקלו כ-11.6 גרם.
.
כה וְכָל עֶרְכְּךָ יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה יִהְיֶה הַשָּׁקֶל.
אי אפשר להקדיש למִקְדָּשׁ בכור של בְּהֵמָה המותרת לקורבן (שׁוֹר או שֶׂה, כיוון שבהמות כאלה בכל מקרה שייכות למִקְדָּשׁ
[^]שְׁמוֹת פרק י"ג פסוק י"ב: יב וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהֹוָה וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוָה.
). אבל בְּהֵמָה טְּמֵאָה אפשר לפדות בהתאם לערכה בתוספת חמישית. אם המקדיש לא יגאל אותה, אזי נציגי המִקְדָּשׁ ימכרו אותה לפי ערכה (כי אין לה שימוש במִקְדָּשׁ, בהיותה טְּמֵאָה).
כו אַךְ בְּכוֹר אֲשֶׁר יְבֻכַּר לַיהוָה בִּבְהֵמָה לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ אִם שׁוֹר אִם שֶׂה לַיהוָה הוּא. כז וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ וְיָסַף חֲמִשִׁתוֹ עָלָיו וְאִם לֹא יִגָּאֵל וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךָ.
חֵרֶם המוקדש לה' (בני אָדָם, למשל שבויים או כאלה שהורשעו בעברה דתית חמורה
[*]כמו זבח לאלילים
[^] שְׁמוֹת פרק כ"ב פסוק י"ט: יט זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַיהוָה לְבַדּוֹ.
.
, בהמות או אדמות שנלקחו שלל
[*]כמו ביְהוֹשֻׁעַ פרק ו פסוקים י"ז-י"ט
[^] יְהוֹשֻׁעַ פרק ו פסוקים י"ז-י"ט: יז וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַיהוָה רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ. יח וְרַק אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן הַחֵרֶם פֶּן תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵרֶם וְשַׂמְתֶּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ. יט וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַיהוָה אוֹצַר יְהוָה יָבוֹא.
) אי אפשר לפדות כי החֵרֶם הוא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, ולכן המוחרם יוּמַת.
כח אַךְ כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם אִישׁ לַיהוָה מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מֵאָדָם וּבְהֵמָה וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה. כט כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה מוֹת יוּמָת.
יש להפריש עשירית\מַעְשַׂר (10%) מתבואת הָאָרֶץ ומִפְּרִי הָעֵץ לאוצרות המִקְדָּשׁ. אפשר לפדות את המַעְשַׂר בתשלום מחירו המוערך בתוספת חמישית. אבל, המַעְשַׂר של הבְּהֵמות המותרות לקורבן (בָּקָר וָצֹאן) הוא קודש ואינו ניתן לפִּדְיוֹן
[*]בדומה למקרה של פסוק כ"ו
או להחלפה, ואם הבְּהֵמָה תוחלף באחרת אז שתיהן תהינה קֹּדֶשׁ למִקְדָּשׁ
[*]בדומה למקרה של פסוק י'
. הקדשת המַעְשַׂר מבוצעת ע"י הולכת הבְּהֵמות מתחת לשָּׁבֶט\מקל והקדשת כל בְּהֵמָה עשירית לה'.
ל וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַיהוָה הוּא קֹדֶשׁ לַיהוָה. לא וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ חֲמִשִׁיתוֹ יֹסֵף עָלָיו. לב וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַיהוָה. לג לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל.
חתימת ספר וַיִּקְרָא בהכרזה שהספר כלל את הַמִּצְו‍ֹת שנמסרו לעַם בְּהַר סִינַי באמצעות מֹשֶׁה
[*]חתימה כמעט זהה מופיעה בסוף הפרק הקודם
.
לד אֵלֶּה הַמִּצְו‍ֹת אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
כ"ה וְכָל עֶרְכְּךָ יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה יִהְיֶה הַשָּׁקֶל.
ל וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַיהוָה הוּא קֹדֶשׁ לַיהוָה.
ל"ד אֵלֶּה הַמִּצְו‍ֹת אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי.