וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְּעָרָה הַשָּׁמָיִם (י"א)
וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים (כ"ד)
|
|
סיכום
אֵלִיָּהוּ עולה לשמיים במרכבה ובסוסי אש אל מול אֱלִישָׁע שאח"כ יורש את רוחו הנבואית של אֵלִיָּהוּ. אֱלִישָׁע מרפא את מי המעיין בירִיחוֹ. כשהוא עולה לבֵּית אֵל יוצאים ילדים ומציקים לו. הוא מקלל אותם ויוצאות שתי דוּבּוֹת שהורגות 42 מֵהֶם.
תקציר
| אֵלִיָּהוּ נפרד מאֱלִישָׁע ועולה לשָּׁמָיִם בסְּעָרָה: ביום שבו הֶעֱלָה ה' את אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה לשָּׁמָיִם, הלכו קודם אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע מהגִּלְגָּל. |
| א וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת יְהוָה אֶת אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע מִן הַגִּלְגָּל. |
| אֵלִיָּהוּ מבקש בשלב כלשהו שאֱלִישָׁע ישב וימתין לו בזמן שהוא ימלא את השליחות שה' שלח אותו לבצע בבֵּית-אֵל. אֱלִישָׁע נשבע בה' ובאֵלִיָּהוּ שלא יעזוב אותו, והם יורדים יחדיו לבֵּית אֵל. בְנֵי הַנְּבִיאִים [*]הכוונה כנראה לצעירים שהתלוו לנְּבִיאִים כדי לקבל מהם השראה וללמוד מהם בבֵּית-אֵל יוצאים מהעיר ושואלים את אֱלִישָׁע אם הוא יודע שהַיּוֹם ה' עומד לקחת את אדונו אֵלִיָּהוּ מעל לראשו לשָּׁמָיִם? אֱלִישָׁע עונה שהוא יודע זאת ומבקש מהם להיות בשקט\לחשות[*]כדי לשמור על דממה או אולי כדי שאֵלִיָּהוּ לא יֵדַע שאֱלִישָׁע כבר יודע את הצפוי להתרחש . |
| ב וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל אֱלִישָׁע שֵׁב נָא פֹה כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי עַד בֵּית אֵל וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי יְהוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ וַיֵּרְדוּ בֵּית אֵל. ג וַיֵּצְאוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בֵּית אֵל אֶל אֱלִישָׁע וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם יְהוָה לֹקֵחַ אֶת אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ וַיֹּאמֶר גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי הֶחֱשׁוּ. |
| אֵלִיָּהוּ מבקש שאֱלִישָׁע ישב וימתין לו בזמן שהוא ימלא את השליחות שה' שלח אותו לבצע ביְרִיחוֹ. אֱלִישָׁע נשבע בה' ובאֵלִיָּהוּ שלא יעזוב אותו, והם יורדים יחדיו ליְרִיחוֹ. בְנֵי הַנְּבִיאִים ביְרִיחוֹ יוצאים מהעיר ושואלים את אֱלִישָׁע אם הוא יודע שהַיּוֹם ה' עומד לקחת את אדונו אֵלִיָּהוּ מעל לראשו לשָּׁמָיִם? אֱלִישָׁע עונה שהוא יודע זאת ומבקש מהם להיות בשקט. |
| ד וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ אֱלִישָׁע שֵׁב נָא פֹה כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי יְרִיחוֹ וַיֹּאמֶר חַי יְהוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ וַיָּבֹאוּ יְרִיחוֹ. ה וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ אֶל אֱלִישָׁע וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם יְהוָה לֹקֵחַ אֶת אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ וַיֹּאמֶר גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי הֶחֱשׁוּ. |
| אֵלִיָּהוּ מבקש שאֱלִישָׁע ישב וימתין לו בזמן שהוא ימלא את השליחות שה' שלח אותו לבצע ביַרְדֵּן. אֱלִישָׁע נשבע בה' ובאֵלִיָּהוּ שלא יעזוב אותו, והם יורדים יחדיו ליַרְדֵּן. 50 מבין בְּנֵי הַנְּבִיאִים הולכים אחריהם ונשארים לעמוד מולם מרחוק בעוד אֵלִיָּהוּ ואֱלִישָׁע עומדים לבדם עַל גדות הַיַּרְדֵּן. |
| ו וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ שֵׁב נָא פֹה כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי הַיַּרְדֵּנָה וַיֹּאמֶר חַי יְהוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם. ז וַחֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים הָלְכוּ וַיַּעַמְדוּ מִנֶּגֶד מֵרָחוֹק וּשְׁנֵיהֶם עָמְדוּ עַל הַיַּרְדֵּן. |
| אֵלִיָּהוּ לוקח את המעיל\אַדֶּרֶת שלו [*]האַדֶּרֶת הידועה של אֵלִיָּהוּ נזכרה גם במְלָכִים-א פרק י"ט פסוקים י"ג, י"ט , מקפל\גולם אותה
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ט פסוקים י"ג, י"ט: יג
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל וַיֹּאמֶר מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ.
... יט
וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו.
[*]הפועל "גולם" אינו ברור, והוא מפורש בד"כ כ"מקפל" או "מתכסה בה" ומכה בה את מי היַרְדֵּן. הַמַּיִם נחצים לשני הצדדים של מעבר אשר נפתח בערוץ הנהר, ואֵלִיָּהוּ ואֱלִישָׁע חוצים את הנהר ביבשה\בֶּחָרָבָה[*]בנס המזכיר את חציית ים סוּף בחָרָבָה .
[^]
שְׁמוֹת פרק י"ד פסוקים כ"א-כ"ב: כא
וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם.
כב
וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.
בימי מֹשֶׁה ואת חציית היַרְדֵּן בֶּחָרָבָה בימי יְהוֹשֻׁעַ
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק ג פסוק י"ז: יז
וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית יְהוָה בֶּחָרָבָה בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן.
|
| ח וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה. |
| בעודם עוברים את היַרְדֵּן שואל אֵלִיָּהוּ את אֱלִישָׁע מה הוא מבקש שיעשה לו לפני שיִלָּקַח ממנו ע"י ה'? אֱלִישָׁע מבקש שפִּי שְׁנַיִם [*]משמעות המונח "פִּי שְׁנַיִם" היא כנראה שני-שליש, וזאת לפי הכתוב בזְכַרְיָה פרק י"ג פסוק ח מרוח הנבואה של אֵלִיָּהוּ יעברו אליו. אֵלִיָּהוּ אומר שזו בקשה קשה
[^]
זְכַרְיָה פרק י"ג פסוק ח: ח
וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ נְאֻם יְהוָה פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ.
. גם בדְּבָרִים פרק כ"א פסוק י"ז
[^]
דְּבָרִים פרק כ"א פסוק י"ז: יז
כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה.
מְצֻוֶּה האב להוריש "פִּי שְׁנַיִם" מכל רכושו לבנו הבכור, והדברים הגיוניים יותר אם מניחים ש"פִּי שְׁנַיִם" משמעו שני-שליש ולא כמות כפולה.[*]ואין ביכולתו של אֵלִיָּהוּ לקיימה, אלא הדבר נתון בידי ה' . אם אֱלִישָׁע יזכה לראות את אֵלִיָּהוּ נלקח ממנו אז זה יהיה סימן מה' שיקבל את מבוקשו, אך אם לא יזכה לראות כך את אֵלִיָּהוּ הרי שבקשתו לא תתממש. |
| ט וַיְהִי כְעָבְרָם וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי. י וַיֹּאמֶר הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי לְךָ כֵן וְאִם אַיִן לֹא יִהְיֶה. |
| בעודם הולכים ומדברים מופיעה מרכבה מאֵשׁ עם סוסים מאֵשׁ אשר מפרידים בין אֱלִישָׁע לבין אֵלִיָּהוּ, ואֵלִיָּהוּ עולה במרכבה בַּסְּעָרָה לשָּׁמָיִם. אֱלִישָׁע רואה את המתרחש [*]ומכאן משתמע שיקבל את מבוקשו ויזכה ברוח הנבואה של אֵלִיָּהוּ וצועק לאֵלִיָּהוּ: "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו"![*]משמעות הקריאה לא ברורה, אך משתמע שאֱלִישָׁע קורא לאֵלִיָּהוּ בהתרגשות, ומכנה אותו "אביו" לאות כבוד או חיבה עמוקה. "רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו" הוא אולי כינוי נוסף לאֵלִיָּהוּ אשר הושיע את בני יִשְׂרָאֵל כמו מרכבות וסוסי קרב. כשאֵלִיָּהוּ נעלם בשָּׁמָיִם, אֱלִישָׁע אוחז בבגדיו וקורע אותם לשניים[*]לאות אבל . |
| יא וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְּעָרָה הַשָּׁמָיִם. יב וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים. |
| 1. אֱלִישָׁע חוצה את הירדן בנס: אֱלִישָׁע מרים את האַדֶּרֶת של אֵלִיָּהוּ שנפלה מֵעָלָיו כשעלה לשָּׁמָיִם, ושב לעמוד על גדת הַיַּרְדֵּן. הוא לוקח את האַדֶּרֶת, מכה בה את הַמַּיִם ותוהה אם ה' שהיה עם אֵלִיָּהוּ יהיה גם איתו? אֱלִישָׁע מכה גם הוא את הַמַּיִם כפי שהכה אֵלִיָּהוּ, והַמַּיִם נחצים לשני הצדדים של מעבר שנפתח בערוץ הנהר ואֱלִישָׁע עובר בו. |
| יג וַיָּרֶם אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וַיָּשָׁב וַיַּעֲמֹד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן. יד וַיִּקַּח אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֹּאמַר אַיֵּה יְהוָה אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ אַף הוּא וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע. |
| בני הנביאים מירִיחוֹ שנשארו להשקיף מול המתרחש מרחוק ראו את הנס שעשה אֱלִישָׁע אמרו שאמנם רוּחַ הנבואה של אֵלִיָּהוּ עברה לנוח כעת עַל אֱלִישָׁע, והם באים אליו משתחווים לפניו. הם אומרים שיש ביניהם 50 בעלי כושר\בְּנֵי-חַיִל שיכולים ללכת ולחפש\לבקש את אֵלִיָּהוּ למקרה שרוּחַ ה' נשאה אותו והשליכה אותו בְּאַחַד הֶהָרִים או הַגֵּאָיוֹת באזור, אך אֱלִישָׁע אומר שאין צורך לשלוח אותם. |
| טו וַיִּרְאֻהוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ מִנֶּגֶד וַיֹּאמְרוּ נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל אֱלִישָׁע וַיָּבֹאוּ לִקְרָאתוֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אָרְצָה. טז וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה נָא יֵשׁ אֶת עֲבָדֶיךָ חֲמִשִּׁים אֲנָשִׁים בְּנֵי חַיִל יֵלְכוּ נָא וִיבַקְשׁוּ אֶת אֲדֹנֶיךָ פֶּן נְשָׂאוֹ רוּחַ יְהוָה וַיַּשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הֶהָרִים אוֹ בְּאַחַת הגיאות [הַגֵּאָיוֹת] וַיֹּאמֶר לֹא תִשְׁלָחוּ. |
| בְנֵי הַנְּבִיאִים מפצירים עַד בֹּשׁ [*]עד שעובר זמן רב, כלומר עד שהמפציר מתבייש להמשיך או עד שזה שמבקשים ממנו מתבייש לסרב באֱלִישָׁע להסכים לשליחת משלחת החיפוש, והוא מסכים לשלוח לבסוף את ה-50 שמחפשים את אֵלִיָּהוּ במשך 3 ימים אך לא מוצאים אותו. אנשי המשלחת שבים לאֱלִישָׁע שישב בִּירִיחוֹ, והוא אומר להם שהלוא כבר אמר להם שאין טעם שילכו לחפש את אֵלִיָּהוּ. |
| יז וַיִּפְצְרוּ בוֹ עַד בֹּשׁ וַיֹּאמֶר שְׁלָחוּ וַיִּשְׁלְחוּ חֲמִשִּׁים אִישׁ וַיְבַקְשׁוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים וְלֹא מְצָאֻהוּ. יח וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו וְהוּא יֹשֵׁב בִּירִיחוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם אַל תֵּלֵכוּ. |
| 2. אֱלִישָׁע מרפא את מי המעיין בירִיחוֹ: תושבי ירִיחוֹ מתלוננים לפני אֱלִישָׁע שאמנם המקום בו יושבת העיר הוא טוֹב כפי שהוא רואה בעצמו [*]אֱלִישָׁע כאמור ישב בירִיחוֹ באותם ימים כפי שנמסר פסוק הקודם אבל הַמַּיִם בעיר רעים לשתייה וכך הָאָרֶץ מביאה את תושביה לכדי מוות ושְׁכוֹל. |
| יט וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל אֱלִישָׁע הִנֵּה נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה וְהַמַּיִם רָעִים וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת. |
| אֱלִישָׁע אומר לתושבי ירִיחוֹ לקחת עבורו צלוחית חדשה ולשים בה מֶלַח. הם עושים כך ומביאים לאֱלִישָׁע את הצלוחית, והוא יוצא מהעיר אל המעיין ממנו יוצאים הַמַּיִם של העיר ומשליך לתוכו את המֶלַח מהצלוחית, ומכריז שה' אמר שירפא כעת את הַמַּיִם של המעיין כך שלא ינבעו ממנו עוד מוות ושְׁכוֹל. כך נרפאו הַמַּיִם ונשארו טובים עד הַיּוֹם הַזֶּה כפי שאמר אֱלִישָׁע [*]ראו את מקום מעיין אֱלִישָׁע לפי המסורת במפה להלן, ופרטים נוספים על המעיין בעמוד על העיר יְרִיחוֹ . |
| כ וַיֹּאמֶר קְחוּ לִי צְלֹחִית חֲדָשָׁה וְשִׂימוּ שָׁם מֶלַח וַיִּקְחוּ אֵלָיו. כא וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְהוָה רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת. כב וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּדְבַר אֱלִישָׁע אֲשֶׁר דִּבֵּר. |
| 3. אֱלִישָׁע מקלל את הנערים שהציקו לו: אֱלִישָׁע עולה מירִיחוֹ לבֵּית אֵל, ובעודו צועד בַדֶּרֶךְ העוֹלָה יוצאים אליו ילדים מהעיר ולועגים\מתקלסים לו בקריאה "עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ"! אֱלִישָׁע מפנה את ראשו לאחור [*]ומכאן אולי ניתן להבין שהנערים יצאו מירִיחוֹ ורואה את הילדים, ומקלל אותם בשם ה'. אז יוצאות שתי דוּבּוֹת מהיער הסמוך וטורפות\קורעות\מבקעות 42 מהילדים. |
| כג וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית אֵל וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ. כד וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים. |
| אֱלִישָׁע הולך מִשָּׁם להַר הַכַּרְמֶל ומשם חוזר [*]אֱלִישָׁע כנראה נלווה לאֵלִיָּהוּ כשאֵלִיָּהוּ בא לאֲחַזְיָה מלך יִשְׂרָאֵל בשֹׁמְרוֹן לשֹׁמְרוֹן.
[^]
מְלָכִים-ב פרק א פסוקים ט"ו-ט"ז: טו
וַיְדַבֵּר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל אֵלִיָּהוּ רֵד אוֹתוֹ אַל תִּירָא מִפָּנָיו וַיָּקָם וַיֵּרֶד אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ.
טז
וַיְדַבֵּר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ מַלְאָכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן הַמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל לִדְרֹשׁ בִּדְבָרוֹ לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת תָּמוּת.
, ומשם הם ירדו אח"כ לגִּלְגָּל כפי שנמסר בראשית פרק זה. משם והלאה מפורטים האתרים שבהם שהה אֱלִישָׁע עד ששב כעת בחזרה לשֹׁמְרוֹן. |
| כה וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל הַר הַכַּרְמֶל וּמִשָּׁם שָׁב שֹׁמְרוֹן. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"א- י"ב | וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר, וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם, וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְּעָרָה הַשָּׁמָיִם. וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק: "אָבִי! אָבִי! רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו!" |
| כ"ג | וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית אֵל, וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ, וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "עֲלֵה קֵרֵחַ, עֲלֵה קֵרֵחַ". וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה, וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים. |