פרטי היוצר\ת
King Hezekiah on his sickbed, from Wellcome Images - Wellcome Library no. 772024i, see page for author [CC-BY-4.0], via Wikimedia Commons
בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת (א)
פרטי היוצר\ת
El rey Ezequías haciendo ostentación de sus riquezas ante los legados del rey de Babilonia (Hezekiah showing off his wealth to envoys of the Babylonian king), oil on canvas by Vicente López Portaña, 1789, [Public domain], via Wikimedia Commons
וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב (י"ג)
|
סיכום
חִזְקִיָּהוּ חולה אנושות ומתפלל לעזרה. ה' מעניק לו עוד 15 שנות חיים ונותן לו אות (דרך יְשַׁעְיָהוּ) שֶׁבּוֹ הַצֵּל זז 10 מעלות אחורנית. חִזְקִיָּהוּ מציג למשלחת בָּבֶלית בגאווה את אוצרותיו ויְשַׁעְיָהוּ מנבא שהם עוד יובאו לבָּבֶל. חִזְקִיָּהוּ בונה את נִקְבַּת ובְּרֵכַת הַשִּׁילוֹחַ. אחרי מותו מולך בנו מְנַשֶּׁה.
תקציר
מחלת חִזְקִיָּהוּ: חִזְקִיָּהוּ גוסס ממחלה אֲנוּשָׁה, והַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ בא אליו ומוסר לו שה' ממליץ לו לכתוב את צוואתו כי הוא עומד למות. חִזְקִיָּהוּ מסב את פָּנָיו אֶל הַקִּיר במטתו ומתפלל אל ה' בבקשה שיזכור שהוא הקפיד ללכת בדרכו בכל לִבּוֹ ושעשה דברים שהיו טובים בעיני ה', ולבסוף חִזְקִיָּהוּ פורץ בבכי גָדוֹל. |
א בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה. ב וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה לֵאמֹר. ג אָנָּה יְהוָה זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל. |
לפני שיְשַׁעְיָהוּ מספיק לצאת מחצר הארמון [*]מתחם מבני הארמון שעל הר הבית הוקף ב"חָצֵר הַגְּדוֹלָה" שנִתְחְמָה בטור של אבני גָּזִית בדומה לחֲצַר הַפְּנִימִית של המקדש מתגלה אליו ה' ואומר לו לשוב לחִזְקִיָּהוּ (שה' מכנה בתואר "שליט\נְגִיד עַמִּי") כי ה' (הוא אלוהיו של דָוִד, אביו הקדמון של חִזְקִיָּהוּ) שמע את תפילתו וראה את דמעות הבכי שלו, והחליט לרפא אותו בקרוב ממחלתו, כך שבעוד 3 ימים יהיה כבר מסוגל לעלות למקדש. ה' יוסיף לחִזְקִיָּהוּ עוד 15 שנות חיים, ויציל אותו ואת העיר יְרוּשָׁלַיִם מידו של מֶלֶךְ אַשּׁוּר, ויגן על העיר למען שמו של ה' ובזכות הבטחתו לדָּוִד
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוקים ט-י"ב: ט
כָּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת כְּמִדֹּת גָּזִית מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה מִבַּיִת וּמִחוּץ וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת וּמִחוּץ עַד הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה.
י
וּמְיֻסָּד אֲבָנִים יְקָרוֹת אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְאַבְנֵי שְׁמֹנֶה אַמּוֹת.
יא
וּמִלְמַעְלָה אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית וָאָרֶז.
יב
וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים וְלַחֲצַר בֵּית יְהוָה הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת.
. בארמון עצמו היתה עוד חָצֵר פנימית "אַחֶרֶת" בתוך מתחם האוּלָם המלכותי
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק ח: ח
וּבֵיתוֹ אֲשֶׁר יֵשֶׁב שָׁם חָצֵר הָאַחֶרֶת מִבֵּית לָאוּלָם כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה.
. אך לפי הכתיב של הפסוק כאן, משתמע שהדברים קרו לפני שיְשַׁעְיָהוּ הספיק לצאת מהרובע הפנימי של העיר.[*]שצאצאיו ימלכו לעולם .
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ז פסוק ט"ז: טז
וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם.
. |
ד וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא העיר [חָצֵר] הַתִּיכֹנָה וּדְבַר יְהוָה הָיָה אֵלָיו לֵאמֹר. ה שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ נְגִיד עַמִּי כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי רֹפֶא לָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית יְהוָה. ו וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי. |
יְשַׁעְיָהוּ קורא לחִזְקִיָּהוּ לרפא את מחלת הַשְּׁחִין [*]השְׁחִין מתואר כמחלת עור הגורמת לעור "לפרוח" עם אֲבַעְבֻּעֹת שאחזה בו בעזרת מריחה של דְּבֶלים (תְּאֵנִים מיובשות) על העור הפגוע. חִזְקִיָּהוּ עושה כך ושורד את מחלתו וחי.
[^]
שְׁמוֹת פרק ט פסוק ט: ט
וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָיָה עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
. תופעות השְׁחִין כוללות גם צריבה
[^]
וַיִּקְרָא פרק י"ג פסוק כ"ג: כג
וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשָׂתָה צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הִוא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן.
וגירוד
[^]
אִיּוֹב פרק ב פסוקים ז-ח: ז
וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵאֵת פְּנֵי יְהוָה וַיַּךְ אֶת אִיּוֹב בִּשְׁחִין רָע מִכַּף רַגְלוֹ עד [וְעַד] קָדְקֳדוֹ.
ח
וַיִּקַּח לוֹ חֶרֶשׂ לְהִתְגָּרֵד בּוֹ וְהוּא יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הָאֵפֶר.
, והשם "שְׁחִין" מרמז גם כנראה על התחממות העור הפגוע. תופעות השְׁחִין יכולות לעתים להיות סימן מוקדם לצָרָעַת
[^]
וַיִּקְרָא פרק י"ג פסוקים י"ח-כ: יח
וּבָשָׂר כִּי יִהְיֶה בוֹ בְעֹרוֹ שְׁחִין וְנִרְפָּא.
יט
וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין שְׂאֵת לְבָנָה אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת וְנִרְאָה אֶל הַכֹּהֵן.
כ
וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה מַרְאֶהָ שָׁפָל מִן הָעוֹר וּשְׂעָרָהּ הָפַךְ לָבָן וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע צָרַעַת הִוא בַּשְּׁחִין פָּרָחָה.
, אך הן לפעמים נעלמות מאליהן, או כמו כאן בעזרת ריפוי עם דְּבֶלֶת תְּאֵנִים. |
ז וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ קְחוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וַיִּקְחוּ וַיָּשִׂימוּ עַל הַשְּׁחִין וַיֶּחִי. ח וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ מָה אוֹת כִּי יִרְפָּא יְהוָה לִי וְעָלִיתִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בֵּית יְהוָה. |
יְשַׁעְיָהוּ מציע לחִזְקִיָּהוּ לקבל אות מה' שהוא אמנם יקיים גם את שאר דבריו [*]כלומר שהוא יוסיף לחִזְקִיָּהוּ עוד 15 שנות חיים, ויציל אותו ואת העיר מיד אַשּׁוּר ושואל אותו אם הוא רוצה שהאות יהיה שהצל יתקדם\ילך 10 מדרגות\מַעֲלוֹת או שיחזור בחזרה 10 מדרגות[*]מסתבר מפסוק י"א שהמלך אָחָז התקין שעון שמש על עליית הגג של הארמון. הַצֵּל שהטילה השמש עלה וירד על המדרגות שבעלייה, וכך סימן את התקדמות השעות. . חִזְקִיָּהוּ חושב שזה יהיה קל מדי בשביל הצל לנטות עוד 10 מדרגות יותר מהרגיל, והוא מבקש את הפלא הגדול יותר שבו הַצֵּל ישוב אחורה 10 מדרגות. |
ט וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ זֶה לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת יְהוָה כִּי יַעֲשֶׂה יְהוָה אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר הָלַךְ הַצֵּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אִם יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת. י וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ נָקֵל לַצֵּל לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת לֹא כִי יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת. |
יְשַׁעְיָהוּ קורא לה' לתת את האות הזה, ואמנם הַצֵּל שירד כבר במדרגות שבמַעֲלוֹת שבנה המלך אָחָז עולה בחזרה 10 מדרגות. |
יא וַיִּקְרָא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל יְהוָה וַיָּשֶׁב אֶת הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת. |
ביקור המשלחת מבָּבֶל: באותם ימים שלח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן מלך בָּבֶל לחִזְקִיָּהוּ משלחת עם מכתבים\סְפָרִים ומתנה\מִנְחָה כי שמע על מחלתו. |
יב בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי שָׁמַע כִּי חָלָה חִזְקִיָּהוּ. |
חִזְקִיָּהוּ שומע את הדברים שבמכתבים שהביאו חברי המשלחת, ומראה להם בגאווה את כל האוצרות שבבית נְכֹתֹה [*]מפורש כבית האוצרות כולל את כל הַכֶּסֶף, הַזָּהָב, הַבְּשָׂמִים היקרים וְהשֶׁמֶן-הַטּוֹב[*]יש המפרשים "טוב" במובן רפואי, כמו בערבית, כלומר שֶׁמֶן בעל סגולות רפואיות , ואת כל הכלים היקרים המאוכסנים בבית הכלים שלו[*]אולי הכוונה לבֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן הצמוד לארמון שבו נשמרו במקור כלי הנשק והמָגִינִּים היקרים בימי שְׁלֹמֹה , ואינו מסתיר מהשליחים דָבָר מהאוצרות שהיו בביתו ובממלכתו.
[^]
מְלָכִים-א פרק י פסוקים ט"ז-י"ז: טז
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת.
יז
וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט שְׁלֹשֶׁת מָנִים זָהָב יַעֲלֶה עַל הַמָּגֵן הָאֶחָת וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן.
|
יג וַיִּשְׁמַע עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת בֵּית כֵּלָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרֹתָיו לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ. |
יְשַׁעְיָהוּ בא לחִזְקִיָּהוּ ושואל מי הם האנשים האלה שנראו אִתּוֹ ומהו מוֹצָאָם, וחִזְקִיָּהוּ עונה שהם באו מִבָּבֶל הרחוקה. יְשַׁעְיָהוּ ממשיך ושואל מה הם ראו בארמונו, וחִזְקִיָּהוּ עונה שהציג להם את כל האוצרות שבביתו, ושלא הסתיר מהם דָבָר. |
יד וַיָּבֹא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ מִבָּבֶל. טו וַיֹּאמֶר מָה רָאוּ בְּבֵיתֶךָ וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתִי רָאוּ לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הִרְאִיתִם בְּאֹצְרֹתָי. |
יְשַׁעְיָהוּ מוסר לחִזְקִיָּהוּ את דבר ה' שלפיו יְשַׁעְיָהוּ מנבא שעוד יבוא היום [*]ביזת יְרוּשָׁלַיִם וגלות בָּבֶל התרחשו כ-100 שנים לאחר ארועי הפרק הזה שכל הרכוש שבביתו, אשר אבותיו אצרו לאורך השנים, יִלָּקַח\יִנָּשֵׂא לבָּבֶל ולא ישאר מהם דָּבָר. הכובשים יקחו גם כמה מצאצאיו של חִזְקִיָּהוּ כדי שישמשו כמשרתים סָרִיסִים בארמון של מֶלֶךְ בָּבֶל. |
טז וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ שְׁמַע דְּבַר יְהוָה. יז הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶלָה לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר יְהוָה. יח וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יקח [יִקָּחוּ] וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל. |
חִזְקִיָּהוּ אומר ליְשַׁעְיָהוּ שהוא מקבל בהכנעה את גזירת ה', והנבואה בעצם טובה בעיניו, כי הרי יוצא שלפחות בימי חִזְקִיָּהוּ ישרור שלום אמת. |
יט וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ טוֹב דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא אִם שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי. |
מות חִזְקִיָּהוּ: שאר תולדות חִזְקִיָּהוּ ומעשי גבורתו מתועדים בסֵפֶר "דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה" [*]שם תועדו גם תולדות כל שאר מלכי יְהוּדָה מרְחַבְעָם , ואלה כוללים את בניית בריכת הַשִּׁילֹחַ ביְרוּשָׁלַיִם ואת הַתְּעָלָה\נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ שהביאה אֶת הַמַּיִם אל תוך העיר
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ט: כט
וְיֶתֶר דִּבְרֵי רְחַבְעָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
ועד יְהוֹיָקִים
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ד פסוק ה: ה
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
(יְהוֹיָכִין וצִדְקִיָּהוּ שמלכו אחרי יְהוֹיָקִים יצאו לגלות)[*]ממעין הגִּחוֹן שנָבַע אז מחוץ לחומות. ראו עוד על נִקְבַּת ובְּרֵכַת הַשִּׁילוֹחַ בעמוד על נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ. . חִזְקִיָּהוּ מת ומובא לקבורה באחוזת הקבר של אֲבֹתָיו ביְרוּשָׁלַיִם, ובנו מְנַשֶּׁה מולך אחריו. |
כ וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה וְאֶת הַתְּעָלָה וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. כא וַיִּשְׁכַּב חִזְקִיָּהוּ עִם אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּיו. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ה- ו | שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ, הִנְנִי רֹפֶא לָךְ, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית יְהוָה. וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה... |
י | וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ: "נָקֵל לַצֵּל לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, לֹא כִי יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת". |
י"ב- י"ג | בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח ... מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ... וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה, אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב, וְאֵת בֵּית כֵּלָיו, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרֹתָיו, לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ. |
כ | וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה וְאֶת הַתְּעָלָה וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. |