פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
Basin, circa 2400 BC; Egyptian dynastic-Egyptian, by Auckland Museum, see info in link [CC-BY-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר (כ"א)
סיכום
הפרק מוסיף פרטים (הנמסרים למֹשֶׁה) על קורבן ה"עוֹלָה", כולל דרכי פינוי שאריות הבשר (הַדֶּשֶׁן) והשמירה על אֵשׁ התָּמִיד במזבח. נוספים גם פרטים על קורבן ה"מִּנְחָה", כולל כללי הקטרתה ואכילתה ע"י הכוהנים. מוזכרת גם המִּנְחָה שמקריב הכוהן ביום משיחתו לכהונה, ושמוקטרת במלואה ואינה נאכלת. נוספים גם פרטים על קורבן ה"חַטָּאת", כולל כללי אכילתו ע"י הכוהנים.
תקציר
| הפסקה מוסיפה פרטים על קורבן ה"עוֹלָה" אשר תואר בפרק א [*]שבו הקורבן נשרף כולו, וכך אינו משמש למאכל של מביא הקורבן או של הכוהנים, בניגוד לקורבנות האחרים . העוֹלָה נשרפת על המזבח כָּל הלילה. בבוקר הכוהן ילבש את מדיו (הכוללים מכנסים המכסים את ערוותו[^]שְׁמוֹת פרק כ"ח פסוק מ"ב: מב
וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ.
) ויעלה על המזבח כדי לגרוף את הַדֶּשֶׁן[*]שאריות הבשר השרוף אל צד המזבח (לצדו המזרחי[^]וַיִּקְרָא פרק א פסוק ט"ז: טז
וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ וְהִשְׁלִיךְ אֹתָהּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה אֶל מְקוֹם הַדָּשֶׁן.
). אח"כ הוא יחליף בגדים ויעביר את הַדֶּשֶׁן אל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. |
| א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ. ג וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. ד וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר. |
| על הכוהן לחדש את העצים על המזבח כך שהאש לא תכבה לעולם. הוא יקריב עליו מוקדם בבוקר את העוֹלָה ואת הַחֵלֶב [*]שומן הבשר של קורבן הַשְּׁלָמִים[^]וַיִּקְרָא פרק ג פסוק ג: ג
וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַיהוָה אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב.
. |
| ה וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים. ו אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה. |
| הפסקה מוסיפה פרטים על קורבן ה"מִּנְחָה" (קורבן מן הצומח) אשר תואר בפרק ב. הכוהן יקטיר על המזבח קומץ מהסֹּלֶת והשמן ואת כל הלְבוֹנָה (צמח קְטֹרֶת) שבמִּנְחָה כאַזְכָּרָתָהּ [*]החלק של הקורבן המוקטר על המזבח, להבדיל מהחלק המחולק לכוהנים - ראו להלן. . |
| ז וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי יְהוָה אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ. ח וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ רֵיחַ נִיחֹחַ אַזְכָּרָתָהּ לַיהוָה. |
| שארית המִנְחָה תחולק בין הכוהנים. אין לאפות את המִנְחָה לחָמֵץ [^]וַיִּקְרָא פרק ב פסוק י"א: יא
כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוָה לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיהוָה.
. היא מדרגת קְדוּשָׁה גבוהה של קֹדֶשׁ קָדָשִׁים (כמו גם החַטָּאת והאָשָׁם), ולכן היא כמוהם נאכלת רק ע"י זכרי הכוהנים ורק במקום קדוש - בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד. כמו כן, כל מה שנוגע בקֹדֶשׁ קָדָשִׁים מתקדש בעצמו. |
| ט וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדֹשׁ בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ. י לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם. יא כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכֲלֶנָּה חָק עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם מֵאִשֵּׁי יְהוָה כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶם יִקְדָּשׁ. |
| ביום שבו כוהן נמשח לכהונתו [*]ולתָּמִיד? , עליו להקריב מִּנְחָה של עֲשִׂירִת הָאֵפָה[*]נפח עֲשִׂירִת הָאֵפָה מכונה גם עִשָּׂרֹן סֹלֶת מעורבת עם שמן ועשויה על מַחֲבַת
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ט פסוק מ: מ
וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין וְנֵסֶךְ רְבִעִית הַהִין יָיִן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד.
. הָאֵפָה משוערת כ 40-30 ליטר, ולכן העִשָּׂרֹן כ-4-3 ליטר. ראו רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה.[*]משמעות המלים "מֻרְבֶּכֶת" ו"תֻּפִינֵי" אינה מובנת, אך הכוונה לאופן מיוחד של אפיית הסֹלֶת על המַחֲבַת , מחציתה בבוקר ומחציתה בערב. הכוהן הגדול\הַמָּשִׁיחַ המכהן אחרי אביו הוא האחראי על עשיית[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, ויקרא, עמוד 21 [*]או הקרבת? המִּנְחָה בדרך זו. מִּנְחת הכוהנים מוקטרת במלואה על המזבח ואינה נאכלת[*]בניגוד למִּנְחָה המוקרבת ע"י הכוהן עבור אדם שאינו כוהן, שחלקה נאכל ע"י הכוהן המקריב - ראו בפסקה הקודמת . |
| יב וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יג זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוָה בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב. יד עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. טו וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אֹתָהּ חָק עוֹלָם לַיהוָה כָּלִיל תָּקְטָר. טז וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל. |
| הפסקה מוסיפה פרטים על קורבן ה"חַטָּאת", הבא לכפר על חטא פרטי או ציבורי שנעשה בשגגה (ראו פרק ד). חיית קורבן החַטָּאת נשחטת באותו מקום בו שוחטים את קורבן הָעֹלָה [*]כלומר מול פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד בסמוך למִזְבַּח הָעֹלָה . קורבן החַטָּאת הוא מדרגת קְדוּשָׁה גבוהה של קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, ולכן הבשר נאכל רק ע"י זכרי הכוהנים ורק במקום קדוש, וכל מה שנוגע בקֹדֶשׁ קָדָשִׁים מתקדש בעצמו
[^]
וַיִּקְרָא פרק א פסוקים ג-ה: ג
אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי יְהוָה.
ד
וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו.
ה
וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי יְהוָה וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
[*]כמו עם המִּנְחָה - ראו פסוקים ט-י"א למעלה. . בגד, שהוכתם בדָּם הקורבן, יש לכבס בחצר המשכן. |
| יז וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יח דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי יְהוָה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא. יט הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכֲלֶנָּה בְּמָקוֹם קָדֹשׁ תֵּאָכֵל בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד. כ כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ יִקְדָּשׁ וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹשׁ. |
| אם הבשר בושל בכלי נְחֹשֶׁת - יש לשטוף ולשפשף\לְמָרֵק את הכלי, אבל אם בושל בכלי חרס - יש לשבור אותו. חַטָּאת הכוהן הגדול והעַם (שדָּמָם מובא לתוך האוהל [^]וַיִּקְרָא פרק ד פסוקים ה-ו: ה
וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר וְהֵבִיא אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד.
ו
וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם וְהִזָּה מִן הַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יְהוָה אֶת פְּנֵי פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ.
) לא נאכל אלא נשרף מחוץ למחנה (כאמור בפרק ד פסוק י"בוַיִּקְרָא פרק ד פסוק י"ב: יב
וְהוֹצִיא אֶת כָּל הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל עֵצִים בָּאֵשׁ עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף.
). |
| כא וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם. כב כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא. כג וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ו | אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה. |
| כ"א | וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם. |