וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר (כ"ב)
וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם.. (כ"ט)
המַּחְתָּה (פסוק י"ב) - כלי לנשיאת גחלים. כאן המַּחְתָּה מופיעה בין שאר סמלים יהודים (הכוללים גם שופר, מנורה וארבעת המינים) מתוך פסיפס מהמאה ה-4 בבית הכנסת העתיק בחמת טבריה.
סיכום
ה' מוסר למֹשֶׁה את הלכות הפולחן של יום הכיפורים. את הטקסים והקורבנות יערוך אַהֲרֹן (והכוהנים הגדולים שיבואו אחריו) שילבש בגדי קודש מיוחדים. הוא יוכל להכנס לקודש הקודשים רק בהזדמנות זאת, והוא יקטיר שם קְטֹרֶת ויתיז מדָּם הקורבנות, כדי לכפר על המקום מהטומאה של חטאי העַם. הקורבנות גם יכפרו על הטומאה שדבקה באֹהֶל מוֹעֵד, במִּזְבֵּחַ, בכֹּהֲנִים ובעַם. מבין זוג העִזִּים של העַם יוגרל שָּׂעִיר אחד לַעֲזָאזֵל, והוא יקבל על עצמו את כל חטאי העַם ויִשָּׁלַח איתם למִדְבָּר.
תקציר
| הלכות כניסת אַהֲרֹן לקודש הקודשים (ביום כִּיפּוּר): אחרי ששני בני אַהֲרֹן מתו כשהתקרבו לה' [*]עם אש זרה - ראו וַיִּקְרָא פרק י , ה' אומר למֹשֶׁה שיזהיר את אַהֲרֹן שלא להתקרב לה' בקודש הקודשים שבמשכן מתי שרק יחפוץ, כיוון שגם הוא ימות אם יראה את ה' בענן מעל הַכַּפֹּרֶת שעל הארון שם[*]הַכַּפֹּרֶת היא לוח מוזהב שהונח על הארון. מעל הַכַּפֹּרֶת הוצבו הכְּרֻבִים ומבינהם מדבר ה' .
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוקים י"ז-כ"ב: יז
וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ.
יח
וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת.
יט
וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו.
כ
וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים.
כא
וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ.
כב
וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
. |
| א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְהוָה וַיָּמֻתוּ. ב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת. |
| אַהֲרֹן יכול לבוא לקודש הקודשים רק אחרי שיביא קורבן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה [*]אותם הוא יקריב ביום כיפור כדי לכפר על עצמו ועל שאר הכוהנים, באופן שיפורט להלן. וראו על קורבנות החַטָּאת והעֹלָה בדף ספר וַיִּקְרָא. . על אַהֲרֹן לרחוץ וללבוש בגדי קודש מיוחדים מבַּד[*]ראו בשְׁמוֹת פרק כ"ח על הכְּתֹנֶת, המכנסים, האַבְנֵט, והמִצְנֶפֶת. ואז לקבל מהעַם זוג עִזִּים לְחַטָּאת ואַיִל נוסף לְעֹלָה[*]אותם הוא יקריב כדי לכפר על העַם, באופן שיפורט להלן. . |
| ג בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה. ד כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם. ה וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה. |
| אַהֲרֹן יְקָרֵב את פַּר הַחַטָּאת (כדי לכפר על עצמו ועל שאר הכוהנים\בֵּיתוֹ) ויעמיד את זוג העִזִּים מול פתח אֹהֶל מוֹעֵד. אַהֲרֹן יטיל גורל בין העִזִּים כדי לקבוע איזה מהם יוקרב חַטָּאת לה', ואיזה מהם יִשָּׁלַח למִדְבָּר לַעֲזָאזֵל. קודם העֵז\שָּׂעִיר שהוגרל לה' יוקרב כחַטָּאת [*]כמתואר להלן בפסוק ט"ו , והעֵז שהוגרל לַעֲזָאזֵל יושאר בינתיים בחיים כדי שיִשָּׁלַח אח"כ למִדְבָּר[*]כמתואר להלן בפסוקים כ-כ"ב . |
| ו וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ. ז וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי יְהוָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. ח וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. ט וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַיהוָה וְעָשָׂהוּ חַטָּאת. י וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה. |
| אַהֲרֹן ישחט את פַּר הַחַטָּאת שקֵרֵב קודם לאוהל ויקריב אותו כחַטָּאת. |
| יא וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וְשָׁחַט אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ. |
| הוא יקח גחלים בוערות מהמזבח וימלא בהם את המַּחְתָּה [*]כלי לנשיאת גחלים - ראו תמונה . הוא יקח מידה של מלוא חָפְנָיו\כפות-ידיו מקְטֹרֶת הסַמִּים[*]ראו על קְטֹרֶת הסַמִּים בשְׁמוֹת פרק ל פסוקים ל"ד-ל"ח ויביא אותה יחד עם הגחלים אל קודש הקודשים (שמעבר לַפָּרֹכֶת
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוקים ל"ד-ל"ח: לד
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה.
לה
וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ.
לו
וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם.
לז
וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ לַיהוָה.
לח
אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ וְנִכְרַת מֵעַמָּיו.
.[*]הפָּרֹכֶת היא בד צבעוני מקושט בכְּרֻבִים המפריד בין אזור קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שבו ניצב הארון, לבין אזור "הַקֹּדֶשׁ" שהוא שאר חלל האוהל שבו עומדים השֻּׁלְחָן והמְּנֹרָה ). שָׁם הוא ישׂים את הקְטֹרֶת על הגחלים, כך שהעשן שלה יסתיר את הַכַּפֹּרֶת, וכך אַהֲרֹן לא ימות כשיראה את ה' בענן מעל הַכַּפֹּרֶת.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ו פסוקים ל"א-ל"ג: לא
וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב יַעֲשֶׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים.
לב
וְנָתַתָּה אֹתָהּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים מְצֻפִּים זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב עַל אַרְבָּעָה אַדְנֵי כָסֶף.
לג
וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
. |
| יב וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ מִלִּפְנֵי יְהוָה וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה וְהֵבִיא מִבֵּית לַפָּרֹכֶת. יג וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי יְהוָה וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדוּת וְלֹא יָמוּת. |
| אַהֲרֹן יתיז בְאֶצְבָּעוֹ מהַדָּם של הפַּר ממזרח\קֵדְמָה לכַּפֹּרֶת [*]הארון שעליו הכַּפֹּרֶת נמצא בתחום קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שבקצה המערבי של האוהל. ממזרח לארון פרוש בד הפָּרֹכֶת המבדיל בין תחום קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לבין תחום ה"הַקֹּדֶשׁ" המזרחי שבו עומדים השֻּׁלְחָן מצפון והמְּנֹרָה מדרום. ראו שְׁמוֹת פרק כ"ו. ועוד 7 פעמים מלפניה[*]על האדמה שמלפניה? . אז הוא ישחט גם את העֵז שהוגרלה לקורבן ויתיז מהַדָּם שלה באופן דומה, כדי לכפר על העַם, וגם יתיז על המשכן עצמו כדי לטהרו מהטומאה של חטאי העַם. |
| יד וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וְהִזָּה בְאֶצְבָּעוֹ עַל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת קֵדְמָה וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים מִן הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ. טו וְשָׁחַט אֶת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לָעָם וְהֵבִיא אֶת דָּמוֹ אֶל מִבֵּית לַפָּרֹכֶת וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר וְהִזָּה אֹתוֹ עַל הַכַּפֹּרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת. טז וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם. |
| אסור לאף אדם אחר להכנס למשכן בזמן שאַהֲרֹן עושה כל זאת שם. אח"כ אַהֲרֹן יצא מתחום קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אל תחום הקֹדֶשׁ שמעבר לַפָּרֹכֶת, ושם הוא ימרח מדָּם הפַּר והעֵז על קרנות מזבח הקְטֹרֶת [*]הניצב מול קודש הקודשים ויתיז גם עליו מהַדָּם 7 פעמים, כדי לטהרו מהטומאה של חטאי העַם.
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוקים א-ו: א
וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ.
ב
אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו.
ג
וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב.
ד
וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה לּוֹ מִתַּחַת לְזֵרוֹ עַל שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו תַּעֲשֶׂה עַל שְׁנֵי צִדָּיו וְהָיָה לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֵמָּה.
ה
וְעָשִׂיתָ אֶת הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב.
ו
וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה.
. |
| יז וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל. יח וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. יט וְהִזָּה עָלָיו מִן הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. |
| כשאַהֲרֹן יסיים את כל הכפרות הללו, הוא יְקָרֵב את העֵז שהוגרלה לַעֲזָאזֵל, יסמוך [*]מפורש כ"יניח עַל או מֵעַל" את ידיו על ראשה, ויתוודה על כל חטאי העַם, שיועברו אל העֵז. אז הוא יִשָּׁלַח את העֵז למִּדְבָּר ביד שליח מזדמן\עִתִּי כדי שתיקח איתה את כל חטאי העַם הַרְחֵק למִּדְבָּר. |
| כ וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהִקְרִיב אֶת הַשָּׂעִיר הֶחָי. כא וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי ידו [יָדָיו] עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה. כב וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר. |
| אח"כ אַהֲרֹן יוריד את בגדי הקודש שאיתם הוא בא לקודש הקודשים וישאיר אותם באֹהֶל מוֹעֵד. הוא ירחץ בחצר המשכן [*]בכִּיּוֹר שבין אֹהֶל מוֹעֵד למִזְבַּח הָעֹלָה , וילבש את בגדי הכוהן הגדול הרגילים
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוקים י"ח-י"ט: יח
וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם.
יט
וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם.
.[*]ראו שְׁמוֹת פרק כ"ח . אז הוא יקריב את שני קורבנות האַיִלים לְעֹלָה, שנועדו לכפר על עצמו[*]ראו פסוק ג ועל העַם[*]ראו פסוק ה , וישרוף על המזבח את החֵלֶב\שומן של הקורבנות. |
| כג וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ וְהִנִּיחָם שָׁם. כד וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת עֹלַת הָעָם וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד הָעָם. כה וְאֵת חֵלֶב הַחַטָּאת יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה. |
| העוזר ששלח למִּדְבָּר את העֵז\הַשָּׂעִיר שהוגרלה לַעֲזָאזֵל והעוזר שהוציא את שאריות הקורבנות לשריפה מחוץ למחנה חייבים שניהם לרחוץ ולכבס את בגדיהם לפני שיוכלו לחזור לַמַּחֲנֶה. |
| כו וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה. כז וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר הוּבָא אֶת דָּמָם לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ יוֹצִיא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׂרְפוּ בָאֵשׁ אֶת עֹרֹתָם וְאֶת בְּשָׂרָם וְאֶת פִּרְשָׁם. כח וְהַשֹּׂרֵף אֹתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה. |
| על טקסי הכיפורים שתוארו למעלה להתבצע כל שנה ב-י' בתִּשְׁרֵי (יום כִּיפּוּר). ביום זה על העַם לשמור על שַׁבָּתוֹן (אסור בכל מלאכה) ולהתענות (לָצוּם?). גם הגֵּרים חייבים לנהוג כך, בדיוק כמו אֶזְרְחֵי העַם [*]כך נאמר גם על חוקים נוספים במקרא, כמו הלכות חג הַפֶּסַח .
[^]
שְׁמוֹת פרק י"ב פסוק מ"ט: מט
תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.
, איסור מאכל נְבֵלָה וּטְרֵפָה
[^]
וַיִּקְרָא פרק י"ז פסוק ט"ו: טו
וְכָל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה בָּאֶזְרָח וּבַגֵּר וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר.
ועוד. |
| כט וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. ל כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה תִּטְהָרוּ. לא שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם. |
| את טקסי הכיפורים יערוך הכוהן הגדול, שהוסמך לכהן אחרי אביו בטקס המילואים. כפי שתואר למעלה, הוא ילבש את בגדי הקודש המיוחדים, ויכפר על הטומאה שדבקה בקודש הקודשים, באֹהֶל מוֹעֵד, במִּזְבֵּחַ, בכֹּהֲנִים ובעַם (בגלל חטאיהם). על העַם להקפיד ולהתמיד לָנְצָח על טקס שנתי זה. |
| לב וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַבָּד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ. לג וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ יְכַפֵּר וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר. לד וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| כ"ב | וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר. |
| כ"ט | וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ.. |