תל אילון, ובראשו שרידי מבצר "קסטלום ארנולדי" הצלבני
תל אַיָּלוֹן מימין, ותל אל קוּקַע הקטן יותר משמאלו. תל אַיָּלוֹן משוער כאתר של העיר המקראית אַיָּלוֹן, וניתן לראות את שרידי המבצר הצלבני "קסטלום ארנולדי" שבראש התל. תל אל קוּקַע משוער כאתר הקדום יותר של העיר בתקופת הברונזה הקדומה.
|
|
רמת זיהוי
: 1 - זיהוי ודאי
אַיָּלוֹן במקרא
אַיָּלוֹן היתה עיר שעל שמה נקרא גם העמק הסמוך - עֵמֶק אַיָּלוֹן. בימי כיבוש הארץ בהנהגת יְהוֹשֻׁעַ, יְהוֹשֻׁעַ הביס את חמשת מלכי הָאֱמֹרִי בגִּבְעוֹן ורדף אחריהם במעלה בֵּית-חוֹרֹן, עד עֲזֵקָה ומַקֵּדָה. יְהוֹשֻׁעַ קרא אז לשמש לעצור בשמים בגִּבְעוֹן בעוד הירח עוצר מעל עמק אַיָּלוֹן כדי לאפשר את המשך המרדף - ואמנם כך קורה
אַיָּלוֹן נזכרת ברשימת ערי דָן בין שַׁעֲלַבִּין ליִתְלָה
בתקופת השׁוֹפְטִים הָאֱמֹרִים המשיכו לשבת "בְּהַר חֶרֶס בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים"
באחת ממלחמות שָׁאוּל בפלישתים, צבא שָׁאוּל הכה את הפלישתים ממִכְמָשׂ ועד אַיָּלוֹן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוק י"ב: יב
אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן.
.
אַיָּלוֹן נזכרת ברשימת ערי דָן בין שַׁעֲלַבִּין ליִתְלָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים מ-מ"ג: מ
לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי.
מא
וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ.
מב
וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה.
מג
וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה וְעֶקְרוֹן.
. בהמשך אותה הרשימה נזכרת גם "אֵילוֹן", וכנראה שמדובר בחזרה משובשת של שם העיר[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 266
. אַיָּלוֹן מופיעה גם ברשימת ערי הלווים בנחלת דָן שנמסרו ללויים בני קְהָת[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוקים כ, כ"ד: כ
וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת הַלְוִיִּם הַנּוֹתָרִים מִבְּנֵי קְהָת וַיְהִי עָרֵי גוֹרָלָם מִמַּטֵּה אֶפְרָיִם.
... כד
אֶת אַיָּלוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת גַּת רִמּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע.
.
בתקופת השׁוֹפְטִים הָאֱמֹרִים המשיכו לשבת "בְּהַר חֶרֶס בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים"
[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוקים ל"ד-ל"ה: לד
וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת בְּנֵי דָן הָהָרָה כִּי לֹא נְתָנוֹ לָרֶדֶת לָעֵמֶק.
לה
וַיּוֹאֶל הָאֱמֹרִי לָשֶׁבֶת בְּהַר חֶרֶס בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים וַתִּכְבַּד יַד בֵּית יוֹסֵף וַיִּהְיוּ לָמַס.
ולא אפשרו לבני דָן לרדת "לָעֵמֶק" (כנראה "עֵמֶק אַיָּלוֹן"), ובני דָן נאלצו בשל כך לנדוד צפונה. נחלות שבטי "בֵּית יוֹסֵף" (מְנַשֶּׁה ואֶפְרַיִם) הגיעו עד אזור גָזֶר הסמוכה, ותושבי גָזֶר, כמו גם הָאֱמֹרִים שישבו באַיָּלוֹן העלו מס לאֶפְרַיִם[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ז פסוקים ט-י: ט
וְהֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת לִבְנֵי אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי מְנַשֶּׁה כָּל הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן.
י
וְלֹא הוֹרִישׁוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיְהִי לְמַס עֹבֵד.
[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוק ל"ה: לה
וַיּוֹאֶל הָאֱמֹרִי לָשֶׁבֶת בְּהַר חֶרֶס בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים וַתִּכְבַּד יַד בֵּית יוֹסֵף וַיִּהְיוּ לָמַס.
. לכן כנראה אַיָּלוֹן נזכרת מאוחר יותר כעיר שנמסרה לבני קְהָת מידי בני אֶפְרָיִם[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוקים נ"א, נ"ד: נא
וּמִמִּשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת וַיְהִי עָרֵי גְבוּלָם מִמַּטֵּה אֶפְרָיִם.
... נד
וְאֶת אַיָּלוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת גַּת רִמּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ.
. בספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים מסופר על יוֹשְׁבֵי גַת שהציקו לבני אֶפְרַיִם[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ז פסוקים כ-כ"א: כ
וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ.
כא
וְזָבָד בְּנוֹ וְשׁוּתֶלַח בְּנוֹ וְעֵזֶר וְאֶלְעָד וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ כִּי יָרְדוּ לָקַחַת אֶת מִקְנֵיהֶם.
ועל בני שַׁחֲרַיִם שהִבְרִיחוּ אֶת יוֹשְׁבֵי גַת והיו לאבות של יושבי אַיָּלוֹן[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ח פסוקים ח, י"ג: ח
וְשַׁחֲרַיִם הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב מִן שִׁלְחוֹ אֹתָם חוּשִׁים וְאֶת בַּעֲרָא נָשָׁיו.
... יג
וּבְרִעָה וָשֶׁמַע הֵמָּה רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיוֹשְׁבֵי אַיָּלוֹן הֵמָּה הִבְרִיחוּ אֶת יוֹשְׁבֵי גַת.
.
באחת ממלחמות שָׁאוּל בפלישתים, צבא שָׁאוּל הכה את הפלישתים ממִכְמָשׂ ועד אַיָּלוֹן
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק י"ד פסוק ל"א: לא
וַיַּכּוּ בַּיּוֹם הַהוּא בַּפְּלִשְׁתִּים מִמִּכְמָשׂ אַיָּלֹנָה וַיָּעַף הָעָם מְאֹד.
. אַיָּלוֹן נכללה בנציבות השנייה של הממלכה המאוחדת בימי שְׁלֹמֹה (יחד עם בֵּית-שֶׁמֶשׁ ושַׁעֲלַבִּין)[^]מְלָכִים-א פרק ד פסוקים ז-ט: ז
וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד [הָאֶחָד] לְכַלְכֵּל.
ח
וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם.
ט
בֶּן דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ וְאֵילוֹן בֵּית חָנָן.
. רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה ביצר ערים שונות ביְהוּדָה ואגר בהן מזון לקראת מצור (אולי לקראת או בעקבות מסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ב פסוקים ב-ד: ב
וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִָם כִּי מָעֲלוּ בַּיהוָה.
ג
בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם רֶכֶב וּבְשִׁשִּׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵין מִסְפָּר לָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ מִמִּצְרַיִם לוּבִים סֻכִּיִּים וְכוּשִׁים.
ד
וַיִּלְכֹּד אֶת עָרֵי הַמְּצֻרוֹת אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיָּבֹא עַד יְרוּשָׁלִָם.
), ובין הערים שבוצרו נזכרו גם צָרְעָה וְאַיָּלוֹן[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"א פסוקים ה, י: ה
וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלִָם וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּיהוּדָה.
... י
וְאֶת צָרְעָה וְאֶת אַיָּלוֹן וְאֶת חֶבְרוֹן אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִן עָרֵי מְצֻרוֹת.
. בימי מלכות אָחָז מלך יְהוּדָה לכדו הפְלִשְׁתִּים 6 ערים בשְּׁפֵלָה וְבנֶּגֶב, כולל את בֵּית-שֶׁמֶשׁ וְאֶת אַיָּלוֹן[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ח פסוקים ט"ז-י"ח: טז
בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז עַל מַלְכֵי אַשּׁוּר לַעְזֹר לוֹ.
יז
וְעוֹד אֲדוֹמִים בָּאוּ וַיַּכּוּ בִיהוּדָה וַיִּשְׁבּוּ שֶׁבִי.
יח
וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב לִיהוּדָה וַיִּלְכְּדוּ אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת אַיָּלוֹן וְאֶת הַגְּדֵרוֹת וְאֶת שׂוֹכוֹ וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת תִּמְנָה וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת גִּמְזוֹ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.
.
זיהוי המקום
אַיָּלוֹן נזכרת במכתבי אל עמארנה
אַיָּלוֹן עצמה כאמור נשארה ישוב אֱמֹרִי גם לאחר ימי ההתנחלות בארץ. העיר היתה בתחום ההשפעה של שבט אֶפְרָיִם, ונכללה כאמור בממלכת שְׁלֹמֹה בימי הממלכה המאוחדת, אך נכללה בממלכת יְהוּדָה לאחר פיצול הממלכה, וכך רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה ביצר אותה כאמור לקראת או בעקבות מסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק (924 לפנה"ס). אַיָּלוֹן נזכרת בשם "אירן" בכתובת של שִׁישַׁק המפרטת את ערי הארץ שבהן עבר במהלך מסעו
אַיָּלוֹן לא נזכרת עוד במקורות העוסקים בימי בית שני, אך בתקופה הרומית-ביזנטית תפסה העיר אמאוס את מקומה של אַיָּלוֹן כעיר החשובה השולטת על הדרך לירושלים באזור, ואַיָּלוֹן עצמה נזכרת כישוב "יָאלוֹ" שליד אמאוס. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) נכתב שאַיָּלוֹן שכנה במיל ה-2 בדרך מאמאוס לירושלים.
אַיָּלוֹן מזוהה כיום עם האתר של הכפר הערבי יַאלוּ ששכן באזור זה וששימר כמשוער את שם העיר המקראית. הכפר נהרס ותושביו גורשו במהלך מלחמת ששת-הימים, וכיום חורבות הישוב והתל נמצאות במזרח פארק אילון-קנדה. ליד התל נובעים מספר מעיינות, ובראשו נמצאות הריסות המבצר הצלבני (קסטלום ארנולדי) ששלט על הדרך העולה לירושלים. תל קוּקַע הסמוך לתל אַיָּלוֹן (ראו צילום) היה כמשוער האתר המוקדם של העיר בתקופת הברונזה הקדומה
[*]אוסף גדול של "מכתבים" מהמאה ה-14 לפנה"ס שנכתבו למלכי מצרים בעיקר ממנהיגים באזור כנען וסוריה.
, מהם משתמע שהעיר היתה תחת שלטון המושל של גֶּזֶר (מִלְכִּאלֻ), יחד עם ערים נוספות בשפלת יְהוּדָה, ושני בניו משלו בערים החשובות של האזור - בצָרְעָה וב"אַיַלוּנַ". במכתבים נכתב שבני החַ'בִּרוּ\עפירו (כינוי לקבוצת אנשים מסטטוס חברתי מסוים או נוודים) תקפו את שתי הערים הללו וכמעט הרגו את בני המושל. במכתב נוסף כותב מלך ירושלים לפרעה על שיירה שלו שנשדדה ב"שדה העיר יַלוּנַ" - אולי עֵמֶק אַיָּלוֹן[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 266
.
אַיָּלוֹן עצמה כאמור נשארה ישוב אֱמֹרִי גם לאחר ימי ההתנחלות בארץ. העיר היתה בתחום ההשפעה של שבט אֶפְרָיִם, ונכללה כאמור בממלכת שְׁלֹמֹה בימי הממלכה המאוחדת, אך נכללה בממלכת יְהוּדָה לאחר פיצול הממלכה, וכך רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה ביצר אותה כאמור לקראת או בעקבות מסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק (924 לפנה"ס). אַיָּלוֹן נזכרת בשם "אירן" בכתובת של שִׁישַׁק המפרטת את ערי הארץ שבהן עבר במהלך מסעו
[4]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 249
.
אַיָּלוֹן לא נזכרת עוד במקורות העוסקים בימי בית שני, אך בתקופה הרומית-ביזנטית תפסה העיר אמאוס את מקומה של אַיָּלוֹן כעיר החשובה השולטת על הדרך לירושלים באזור, ואַיָּלוֹן עצמה נזכרת כישוב "יָאלוֹ" שליד אמאוס. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) נכתב שאַיָּלוֹן שכנה במיל ה-2 בדרך מאמאוס לירושלים.
אַיָּלוֹן מזוהה כיום עם האתר של הכפר הערבי יַאלוּ ששכן באזור זה וששימר כמשוער את שם העיר המקראית. הכפר נהרס ותושביו גורשו במהלך מלחמת ששת-הימים, וכיום חורבות הישוב והתל נמצאות במזרח פארק אילון-קנדה. ליד התל נובעים מספר מעיינות, ובראשו נמצאות הריסות המבצר הצלבני (קסטלום ארנולדי) ששלט על הדרך העולה לירושלים. תל קוּקַע הסמוך לתל אַיָּלוֹן (ראו צילום) היה כמשוער האתר המוקדם של העיר בתקופת הברונזה הקדומה
[7]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 266
. עמק אַיָּלוֹן מזוהה עם מרג' אבן עֹמַר - העמק הרחב סביב נחל אַיָּלוֹן הזורם מצפון לאַיָּלוֹן לכוון מערב. העמק עשיר במקורות מים ובאדמות פוריות, ושלט על דרך בית חורון המובילה לירושלים.
פרקים המזכירים את אַיָּלוֹן
ציטוטים נבחרים
טיולים באזור:
פארק איילון - קנדה, באתר קק"ל
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים
על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת
כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.