בְּרֵאשִׁית
בְּרֵאשִׁית
שְׁמוֹת
שְׁמוֹת
וַיִּקְרָא
וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר
דְּבָרִים
דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
+כתובים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי אִיּוֹב שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא נְחֶמְיָה דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא
לב
לב
לג
לג
לד
לד
לה
לה
לו
לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Woodcut for 'Die Bibel in Bildern', 1860. by Julius Schnorr von Carolsfeld [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי, וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים (כ"ג)
סיכום
מֹשֶׁה קורא להרים את הַמַּחְתֹּת מתוך האזור השרוף (ראו פרק קודם) ולרקוע מהם רצועות פח לציפוי המִּזְבֵּחַ. העַם מתלונן על ההרוגים וה' מעניש שוב במַּגֵּפָה עד שאַהֲרֹן רץ לאזור המוּכֶּה ומכפר על העַם בקְטֹרֶת. מֹשֶׁה אוסף 12 מטות מנשיאי השבטים וגם מטה אחד עם שם אַהֲרֹן, ומניח אותם מול אֲרוֹן הָעֵדוּת. למחרת רק המטה של אַהֲרֹן פורח ומוציא שְׁקֵדִים, וכך ה' מבהיר את בחירתו בבני אַהֲרֹן להיות לכוהניו, ומשתיק את מתנגדיו.
תקציר
המִּזְבֵּחַ מצופה במַּחְתֹּת השרופות: בסוף פרק קודם יָצְאָה אֵשׁ ששָׂרְפָה את 250 תומכי קֹרַח שבאו למִשְׁכַּן להקריב קְּטֹרֶת כהצעת מֹשֶׁה. עכשיו ה' מצווה על מֹשֶׁה לקרוא לאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן להרים את הַמַּחְתֹּת
[*]כלי לנשיאת גחלים וקְטֹרֶת - ראו תמונה בפרק הקודם
שבהן הוקרבה הַקְּטֹרֶת מתוך האזור השרוף ולפזר\לִזְרוֹת את הָאֵשׁ שעוד בוערת בהם, כי הַמַּחְתֹּת התקדשו.
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב אֱמֹר אֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְיָרֵם אֶת הַמַּחְתֹּת מִבֵּין הַשְּׂרֵפָה וְאֶת הָאֵשׁ זְרֵה הָלְאָה כִּי קָדֵשׁוּ.
הַמַּחְתֹּת עשויות הַנְּחֹשֶׁת התקדשו מנפשות המתים שהחזיקו בהן, ויש לרקוע אותן לפַחִים דקים שישמשו לציפוי המִּזְבֵּחַ. כך הן תַּזְכֵּרְנָה לעַם שאסור לזָר שאינו כוהן להתקרב לאזור המקודש כדי לְהַקְטִיר שם קְטֹרֶת (כפי שעשו תומכי קֹרַח שנענשו).
ג אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ כִּי הִקְרִיבֻם לִפְנֵי יְהוָה וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ד וַיִּקַּח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֵת מַחְתּוֹת הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ הַשְּׂרֻפִים וַיְרַקְּעוּם צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ. ה זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי יְהוָה וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ.
העַם מתלונן שוב ופורצת בו מַּגֵּפָה: לְמָחֳרָת העַם מתלונן בפני מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שהם גרמו להרוגים הָרַבִּים, אבל אז הם מביטים לכוון אֹהֶל מוֹעֵד ורואים את ה' מופיע שם בעָנָן. מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הולכים לאֹהֶל, שם ה' אומר להם להתבדל מהעַם כי הוא מיד עומד להכות אותם. מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נופלים על פניהם.
ו וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם יְהוָה. ז וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הָעֵדָה עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיִּפְנוּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִנֵּה כִסָּהוּ הֶעָנָן וַיֵּרָא כְּבוֹד יְהוָה. ח וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד. ט וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. י הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם.
מֹשֶׁה מאיץ באַהֲרֹן למהר ולהקריב קְטֹרֶת במַּחְתָּה מאֵשׁ שיקח מהמִּזְבֵּחַ, ולכפר כך על העַם, כי הכעס\קֶּצֶף של ה' כבר החל לגרום להם ליפול במַּגֵּפָה. אַהֲרֹן עושה כך ורץ לקָּהָל עם הקְטֹרֶת ועומד בין הַמֵּתִים לחַיִּים וכך נעצרת הַמַּגֵּפָה, שהמיתה בינתיים 14,700 איש.
יא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה הֵחֵל הַנָּגֶף. יב וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹך הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם. יג וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה. יד וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת מִלְּבַד הַמֵּתִים עַל דְּבַר קֹרַח. טו וַיָּשָׁב אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה.
המַטֶּה של שבט לֵוִי פורח: ה' אומר למֹשֶׁה לקרוא לעַם להביא מַטֶּה\מקל אחד עבור כל אחד מ-12 השבטים, עם שם נשיא השבט המתאים חרות על כל מַטֶּה
[*]ראו את שמות נשיאי השבטים בבַּמִּדְבָּר פרק א פסוקים ה-ט"ז
[^] בַּמִּדְבָּר פרק א פסוקים ה-ט"ז: ה וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם לִרְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר. ו לְשִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי. ז לִיהוּדָה נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב. ח לְיִשָּׂשכָר נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר. ט לִזְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן. י לִבְנֵי יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד לִמְנַשֶּׁה גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר. יא לְבִנְיָמִן אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי. יב לְדָן אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי. יג לְאָשֵׁר פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן. יד לְגָד אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל. טו לְנַפְתָּלִי אֲחִירַע בֶּן עֵינָן. טז אֵלֶּה קריאי [קְרוּאֵי] הָעֵדָה נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵם.
.
. בנוסף יש להביא גם מַטֶּה לשבט לֵוִי ועליו שֵׁם אַהֲרֹן.
טז וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יז דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל מַטֵּהוּ. יח וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל מַטֵּה לֵוִי כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם.
יש להניח את המטות בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי (אֲרוֹן) הָעֵדוּת
[*]שבו ה' נועד\נפגש עם מֹשֶׁה ואַהֲרֹן ומדבר אליהם
[^] שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוק כ"ב: כב וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
.
, וה' יגרום לאחד המטות לפרוח, ובכך יבחר את השבט המתאים להיות לִמְשָׁרְתוֹ בפולחן. כך בחירת ה' תהיה ברורה לכל, והוא ירגיע\יְשַׁכֵּךְ את תְּלֻנּוֹת העַם כלפי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
יט וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה. כ וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם.
נשיאי השבטים נותנים את המטות, ומֹשֶׁה מניח אותם מול אֲרוֹן הָעֵדוּת יחד עם מַטֵּה אַהֲרֹן. למחרת מֹשֶׁה חוזר ורואה שמַטֵּה אַהֲרֹן הוציא בינתיים פֶּרַח ושְׁקֵדִים
[*]ה"צִיץ" הוא אולי הפרח המפותח, או הפרי המתהווה.
.
כא וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֵלָיו כָּל נְשִׂיאֵיהֶם מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת וּמַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם. כב וַיַּנַּח מֹשֶׁה אֶת הַמַּטֹּת לִפְנֵי יְהוָה בְּאֹהֶל הָעֵדֻת. כג וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.
מֹשֶׁה מראה את כל המטות לעַם ומחזיר אותם לנשיאים, ואת מַטֵּה אַהֲרֹן הוא מותיר שמור מול האֲרוֹן, כאות לכל מי שיחשוב שוב למרוד בו ולערער על זכות הכהונה של בני אַהֲרֹן.
כד וַיֹּצֵא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמַּטֹּת מִלִּפְנֵי יְהוָה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ. כה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הָשֵׁב אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ. כו וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ כֵּן עָשָׂה.
בני העַם נבהלים מכל מקרי המוות הרבים האחרונים במִשְׁכַּן (בני עדת קֹרַח שנשרפו במִשְׁכַּן, ולאחרונה גם המגפה שפרצה אחרי שה' הופיע בעָנָן באֹהֶל מוֹעֵד). הם מספרים למֹשֶׁה על חששם להתקרב שוב למִשְׁכַּן, ותוהים אם כבר סיימו לָמוּת מכל המכות הנופלות עליהם?
כז וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ. כח כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן יְהוָה יָמוּת הַאִם תַּמְנוּ לִגְו‍ֹעַ.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
ו וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר: "אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם יְהוָה!".
כ"ג וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי, וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.