פרטי היוצר\ת
_-_KB_76_F_13%2C_folium_074v.jpg){kind=link}
Psalm 51, Quit gloriaris in malitia, qui potens es in iniquitate, Doeh kills Achimelech en the priests of Nob - Psalter of Eleanor of Aquitaine (ca. 1185) - KB 76 F 13, folium 074v. See page for author [Public domain], from the Koninklijke Bibliotheek, via Wikimedia Commons. Cropped for alamapa. Original image size reduced by Allon Adir.
וַיִּסֹּב דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וַיִּפְגַּע הוּא בַּכֹּהֲנִים (י"ח)
|
|
סיכום
תקציר
| נדודי דָוִד: דָוִד מתחבא במערת עֲדֻלָּם שם מצטרפת אליו משפחתו וחבר של 400 נואשים הנשמעים לפיקודו, כולל אנשים במצוקה כלשהי, שלא יכולים להשיב את חובם לנושה שלהם, או כאלה הכועסים על מצבם. |
| א וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם וַיִּמָּלֵט אֶל מְעָרַת עֲדֻלָּם וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיו וַיֵּרְדוּ אֵלָיו שָׁמָּה. ב וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ נֹשֶׁא וְכָל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר וַיִּהְיוּ עִמּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ. |
| הוא הולך לעיר מִצְפֵּה שבמוֹאָב ומפקיד את הוריו אצל מלך מוֹאָב עד שידע טוב יותר איזה גורל מכין לו ה'. הוא מנחה את הוריו למלך והוא עצמו נשאר במְּצוּדָה, עד שגָּד הנביא מצווה עליו לחזור ליְהוּדָה, ודָוִד עושה כך ויושב ביער חָרֶת [*]אתר ביְהוּדָה שלא זוהה בוודאות . |
| ג וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם מִצְפֵּה מוֹאָב וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב יֵצֵא נָא אָבִי וְאִמִּי אִתְּכֶם עַד אֲשֶׁר אֵדַע מַה יַּעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים. ד וַיַּנְחֵם אֶת פְּנֵי מֶלֶךְ מוֹאָב וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ כָּל יְמֵי הֱיוֹת דָּוִד בַּמְּצוּדָה. ה וַיֹּאמֶר גָּד הַנָּבִיא אֶל דָּוִד לֹא תֵשֵׁב בַּמְּצוּדָה לֵךְ וּבָאתָ לְּךָ אֶרֶץ יְהוּדָה וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיָּבֹא יַעַר חָרֶת. |
| שָׁאוּל שומע על העזרה שקיבל דָוִד בנֹב: שָׁאוּל יושב בגִּבְעָה עירו תחת עץ אֶשֶׁל במקום גבוה\בָּרָמָה, כשחנית המלך בידו וכל משרתיו ניצבים סביבו, ושומע שנודע מקומו של דָוִד. |
| ו וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל כִּי נוֹדַע דָּוִד וַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה תַּחַת הָאֶשֶׁל בָּרָמָה וַחֲנִיתוֹ בְיָדוֹ וְכָל עֲבָדָיו נִצָּבִים עָלָיו. |
| הוא שואל את משרתיו בני בנימין [*]בְּנֵי יְמִינִי - כלומר מקורביו מבני שבטו אותם הוא קידם למשרות בכירות בשירות הממלכה אם הם חושבים שדָוִד ימשיך להיטיב איתם כשיעלה למלוכה כפי שהוא היטיב איתם בשָׂדוֹת ובמִשְׂרוֹת פיקוד גבוהות? הוא מאשים אותם שקשרו נגדו כשלא גילו לו את דבר הברית שכרת יְהוֹנָתָן בנו עם דָוִד\בֶּן-יִשַׁי[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ פסוקים ט"ז-י"ז: טז
וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן עִם בֵּית דָּוִד וּבִקֵּשׁ יְהוָה מִיַּד אֹיְבֵי דָוִד.
יז
וַיּוֹסֶף יְהוֹנָתָן לְהַשְׁבִּיעַ אֶת דָּוִד בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כִּי אַהֲבַת נַפְשׁוֹ אֲהֵבוֹ.
. אף אחד מהם לא כאב\חלה בצערו וגילה לו שבנו הפך את דָוִד עבדו לאויב האורב לו. |
| ז וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו הַנִּצָּבִים עָלָיו שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי יְמִינִי גַּם לְכֻלְּכֶם יִתֵּן בֶּן יִשַׁי שָׂדוֹת וּכְרָמִים לְכֻלְּכֶם יָשִׂים שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת. ח כִּי קְשַׁרְתֶּם כֻּלְּכֶם עָלַי וְאֵין גֹּלֶה אֶת אָזְנִי בִּכְרָת בְּנִי עִם בֶּן יִשַׁי וְאֵין חֹלֶה מִכֶּם עָלַי וְגֹלֶה אֶת אָזְנִי כִּי הֵקִים בְּנִי אֶת עַבְדִּי עָלַי לְאֹרֵב כַּיּוֹם הַזֶּה. |
| דֹּאֵג הָאֲדֹמִי שהיה בין אנשי שָׁאוּל שניצבו סביבו מדווח לו שראה את דָוִד בנֹב, שם אֲחִימֶלֶךְ נתן לו צידה לדרך, את חֶרֶב גָּלְיָת, וגם שאל לו בה' [*]בעזרת הָאֵפוֹד שהיה בידי אֲחִימֶלֶךְ וששימש להתייעצות עם ה' - כמו בשְׁמוּאֵל-א פרק כ"ג פסוקים ט-י"א . שָׁאוּל מְזַמֵּן אליו את אֲחִימֶלֶךְ יחד עם כל שאר כוהני נֹב ממשפחתו כדי לחקור את אֲחִימֶלֶךְ.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ג פסוקים ט-י"א: ט
וַיֵּדַע דָּוִד כִּי עָלָיו שָׁאוּל מַחֲרִישׁ הָרָעָה וַיֹּאמֶר אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגִּישָׁה הָאֵפוֹד.
י
וַיֹּאמֶר דָּוִד יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שָׁמֹעַ שָׁמַע עַבְדְּךָ כִּי מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לָבוֹא אֶל קְעִילָה לְשַׁחֵת לָעִיר בַּעֲבוּרִי.
יא
הֲיַסְגִּרֻנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ הֲיֵרֵד שָׁאוּל כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַבְדֶּךָ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַגֶּד נָא לְעַבְדֶּךָ וַיֹּאמֶר יְהוָה יֵרֵד.
. זוהי אשמת שוא של דֹּאֵג הָאֲדֹמִי, כיוון שלא צויין בפרק הקודם שאֲחִימֶלֶךְ התייעץ בה' בשביל דָוִד, ואֲחִימֶלֶךְ גם מכחיש את האשמה הזאת להלן בפסוק ט"ו. |
| ט וַיַּעַן דֹּאֵג הָאֲדֹמִי וְהוּא נִצָּב עַל עַבְדֵי שָׁאוּל וַיֹּאמַר רָאִיתִי אֶת בֶּן יִשַׁי בָּא נֹבֶה אֶל אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב. י וַיִּשְׁאַל לוֹ בַּיהוָה וְצֵידָה נָתַן לוֹ וְאֵת חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי נָתַן לוֹ. יא וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא אֶת אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִיטוּב הַכֹּהֵן וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בְּנֹב וַיָּבֹאוּ כֻלָּם אֶל הַמֶּלֶךְ. |
| שָׁאוּל טובח את כוהני נֹב: שָׁאוּל מאשים את אֲחִימֶלֶךְ בעזרה לדָוִד אויבו, ואֲחִימֶלֶךְ מצטדק בכך שהתייחס לדָוִד בכבוד הראוי לעבד נאמן של שָׁאוּל העושה את דברו והוא גם חתן המלך וחבר מכובד במשפחת המלוכה. וודאי\חלילה שלא התחיל היום להתייעץ בה' עבור דָוִד [*]זכות ההתייעצות בה' היתה שמורה אולי רק למלך , ואל למלך לחשוד בו או במשפחתו בדבר, כי הוא לא ידע שום דבר על הסכסוך שבינו לבין דָוִד. |
| יב וַיֹּאמֶר שָׁאוּל שְׁמַע נָא בֶּן אֲחִיטוּב וַיֹּאמֶר הִנְנִי אֲדֹנִי. יג וַיֹּאמֶר אלו [אֵלָיו] שָׁאוּל לָמָּה קְשַׁרְתֶּם עָלַי אַתָּה וּבֶן יִשָׁי בְּתִתְּךָ לוֹ לֶחֶם וְחֶרֶב וְשָׁאוֹל לוֹ בֵּאלֹהִים לָקוּם אֵלַי לְאֹרֵב כַּיּוֹם הַזֶּה. יד וַיַּעַן אֲחִימֶלֶךְ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר וּמִי בְכָל עֲבָדֶיךָ כְּדָוִד נֶאֱמָן וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ וְסָר אֶל מִשְׁמַעְתֶּךָ וְנִכְבָּד בְּבֵיתֶךָ. טו הַיּוֹם הַחִלֹּתִי לשאול [לִשְׁאָל] לוֹ בֵאלֹהִים חָלִילָה לִּי אַל יָשֵׂם הַמֶּלֶךְ בְּעַבְדּוֹ דָבָר בְּכָל בֵּית אָבִי כִּי לֹא יָדַע עַבְדְּךָ בְּכָל זֹאת דָּבָר קָטֹן אוֹ גָדוֹל. |
| שָׁאוּל מודיע לאֲחִימֶלֶךְ שהוא יוצא להורג יחד עם כל משפחתו, והוא מצווה על משרתיו הרָצִים [*]אלה המשרתים הרצים לבצע שליחויות שונות של המלך שבין הניצבים סביבו לסוב דרך כל כוהני ה' מנֹב ולהרוג אותם כיוון ששיתפו פעולה עם דָּוִד ולא גילו זאת לשָׁאוּל, למרות שידעו שדָּוִד נמלט ממנו. עבדי שָׁאוּל לא רוצים לפגוע בכוהנים של ה'. |
| טז וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מוֹת תָּמוּת אֲחִימֶלֶךְ אַתָּה וְכָל בֵּית אָבִיךָ. יז וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָרָצִים הַנִּצָּבִים עָלָיו סֹבּוּ וְהָמִיתוּ כֹּהֲנֵי יְהוָה כִּי גַם יָדָם עִם דָּוִד וְכִי יָדְעוּ כִּי בֹרֵחַ הוּא וְלֹא גָלוּ אֶת אזנו [אָזְנִי] וְלֹא אָבוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ אֶת יָדָם לִפְגֹעַ בְּכֹהֲנֵי יְהוָה. |
| שָׁאוּל מצווה על דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי לעשות זאת, והוא אמנם טובח בכל 85 הכוהנים, כולם נושאי אֵפוֹד בָּד [*]הָאֵפֹד, מעין סינר חיצוני המחוזק בכתפיות ובחגורה, היה חלק מהלבוש הרשמי של הכוהנים - ראו שְׁמוֹת פרק כ"ח. . דּוֹאֵג גם טובח בכל שאר יושבי נֹב, כולל בכל גבר, אישה, ילד קטן\עולל ותינוק, והורג גם את חיות המקנה של העיר. |
| יח וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לדויג [לְדוֹאֵג] סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים וַיִּסֹּב דויג [דּוֹאֵג] הָאֲדֹמִי וַיִּפְגַּע הוּא בַּכֹּהֲנִים וַיָּמֶת בַּיּוֹם הַהוּא שְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ נֹשֵׂא אֵפוֹד בָּד. יט וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה לְפִי חָרֶב. |
| אֶבְיָתָר נמלט לדָוִד: רק אֶבְיָתָר בן אֲחִימֶלֶךְ מצליח לברוח לדָוִד, ומדווח לו על הטבח שעשה שָׁאוּל בנביאי ה'. דָוִד אומר לאֶבְיָתָר שידע כבר כשראה את דּוֹאֵג בנֹב שדּוֹאֵג ידווח לשָׁאוּל על מה שראה, ולכן הוא מתנצל על שהוא בעצם הסיבה למותם של בני משפחתו של אֲחִימֶלֶךְ. דָוִד מזמין את אֶבְיָתָר להשאר איתו ללא חשש. הוא ישמור עליו היטב, כי אויבי דָוִד הם גם האויבים של אֶבְיָתָר. |
| כ וַיִּמָּלֵט בֵּן אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב וּשְׁמוֹ אֶבְיָתָר וַיִּבְרַח אַחֲרֵי דָוִד. כא וַיַּגֵּד אֶבְיָתָר לְדָוִד כִּי הָרַג שָׁאוּל אֵת כֹּהֲנֵי יְהוָה. כב וַיֹּאמֶר דָּוִד לְאֶבְיָתָר יָדַעְתִּי בַּיּוֹם הַהוּא כִּי שָׁם דויג [דּוֹאֵג] הָאֲדֹמִי כִּי הַגֵּד יַגִּיד לְשָׁאוּל אָנֹכִי סַבֹּתִי בְּכָל נֶפֶשׁ בֵּית אָבִיךָ. כג שְׁבָה אִתִּי אַל תִּירָא כִּי אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי יְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ כִּי מִשְׁמֶרֶת אַתָּה עִמָּדִי. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ב | וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק, וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ נֹשֶׁא, וְכָל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ, וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר |
| י"ז | וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָרָצִים הַנִּצָּבִים עָלָיו: "סֹבּוּ וְהָמִיתוּ כֹּהֲנֵי יְהוָה כִּי גַם יָדָם עִם דָּוִד, וְכִי יָדְעוּ כִּי בֹרֵחַ הוּא וְלֹא גָלוּ אֶת אָזְנִי", וְלֹא אָבוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ אֶת יָדָם לִפְגֹעַ בְּכֹהֲנֵי יְהוָה. |
שושלת עלי
פרטי היוצר\ת
Tamarisk tree (Tamarix aphylla) — in southern Algeria., by Bertrand Devouard ou Florence Devouard (User:Anthere) [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
אֵשֶׁל (הַפְּרָקִים)